47,332
עריכות
שינויים
יצירת דף עם התוכן "'''דחיפה: שיפור החלטות הנוגעות לבריאות, עושר ואושר''' (Nudge: Improving Decisions about Health, Wealth, and Happiness) ה..."
'''דחיפה: שיפור החלטות הנוגעות לבריאות, עושר ואושר''' (Nudge: Improving Decisions about Health, Wealth, and Happiness) הוא ספר עיון מאת [[חקר הכלכלה|הכלכלן]] [[ריצ'רד ת'יילר]] והמשפטן קאס סאנסטיין (Cass R. Sunstein) שיצא לאור בשנת 2008. הספר מתאר מספר סיבות מרכזיות מדוע אנשים מקבלים החלטות לא אופטימליות עבורם. וכיצד ארגונים ציבוריים ופרטיים יכולים לעודד אנשים לקבל החלטות מושכלות יותר בתחומים שונים בחיי היום-יום שלהם (בעיקר בתחומים של קניות בשוק) על ידי "דחיפה" או תזכורת מפורשת או מרומזת לכיוון התנהגות מסויים.
הספר מסתמך על מחקרים בפסיכולוגיה ו[[בכלכלה התנהגותית]] כדי להגן על "[[פטרנליזם ליברטרי]]" ו"[[הנדסה אקטיבית]]" של "ארכיטקטורה של התנהגות".
ת'יילר וסנסטיין כותבים כי "לעיתים קרובות אנשים מקבלים החלטות גרועות- ומתסכלים עליהם לאחר מכן במבוכה- אנו עושים זאת בגלל שכבני אדם אנחנו פגיעים למגוון רחב של הטיות של הרגלים שיכולות להוביל אותנו למגוון גדול של בעיות בתחומים כמו חינוך, מצב כספי אישי, בריאות, משכנתא וכרטיסי אשראי, אושר ואפילו כדור הארץ עצמו".
==ארכיטקטורה של בחירה==
'''ארכיטקטורה של בחירה''' הוא מונח שנטבע על ידי הכותתים כדי להסביר כיצד חברות ארגונים או אנשים יכולים להשפיע על החלטות הצרכנים -מכוונות אותם למטרות רצויות כמו הוצאת יותר כסף, נאמנות למותגי החברה, קנייה אימפולסיבית ועוד. זהו בעצם עיצוב סביבת אפשרויות שמשפיעה על קבלת ההחלטות.
ת'יילר וסאנסטיין טוענים כי "אין דבר כזה עיצוב ניטרלי", בין אם מדובר בעיצוב ארכיטקטוני ובין אם מדובר בעיצוב דילמה, ביצירת סביבת האפשרויות שבה מתקבלת הכרעה. גם פרטים קטנים יכולים להשפיע על הבחירות שאנו מבצעים. על עיצוב הדילמות האלה ועליהם אחראי "ארכיטקט הבחירה", מי שמסדר את הקונטקסט שבו אנשים מקבלים החלטות. ממשלה היא ארכיטקטית של בחירה, כשהיא מציגה למשל אפשרויות לביטוח רפואי. סופמרטקטים מעצבים את הבחירה כשהם מסדרים מוצרים על המדף ומחליטים מה לשים בגובה העין, איזה מסלול יוביל למוצרים נדרשים כמו חלב ולחם, ואיזה מוצרים לשים ליד הקופות. הורים הם ארכיטקטים של בחירה כשהם יוצרים סביבת אפשרויות מסוימת לילד - לדוגמה לאיזה חוגים ללכת ובאיזה שכונה לגדול. [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3258550,00.html]
עסקים ותאגידים מיישמים גישה זו מזה זמן רב, לפחות משנות ה-50, - עיצוב סביבת הקנייה, עיצוב המוצר ואף השפעות על האווירה התרבותית או על העיצוב העירוני כדי להשפיע על הבחירות שאנשים מבצעים, כאשר ההשפעה יכולה להיות לא מודעת לצרכן או אפילו לחברה כולה.
בגישת ה"דחיפה" משתמשים בתחומים שונים לדוגמה תזכורת או רמיזה של מגבלת מהירות כדי לגרום לנהגים לעבור מנסיעה במהירות מהירה לנסיעה במהירות איטית כאשר הם יוצאים מכביש מהיר לסביבה עירונית.
הספר זכה לתגובות חיוביות רבות, לדומגה ביקורת חיוביות בעיתונים הגרדיאן והאקונומיסט.
==קישורים חיצוניים==
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Nudge_(book) נאדג'] בויקיפדיה האנגלית
* נעה גרטי, [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3258550,00.html רק תבחרו], כלכליסט, 07.04.09
* [http://b-economics.com/blog-4-copy/ פתרונות להפחתת תאונות הדרכים – רעיונות מתחום הכלכלה ההתנהגותית] בבלוג "כלכלה התנגותית יישומית" , 9/04/2017, דרך דה מרקר.
[[קטגוריה:ספרי עיון]]
[[קטגוריה:כלכלה התנהגותית]]
הספר מסתמך על מחקרים בפסיכולוגיה ו[[בכלכלה התנהגותית]] כדי להגן על "[[פטרנליזם ליברטרי]]" ו"[[הנדסה אקטיבית]]" של "ארכיטקטורה של התנהגות".
ת'יילר וסנסטיין כותבים כי "לעיתים קרובות אנשים מקבלים החלטות גרועות- ומתסכלים עליהם לאחר מכן במבוכה- אנו עושים זאת בגלל שכבני אדם אנחנו פגיעים למגוון רחב של הטיות של הרגלים שיכולות להוביל אותנו למגוון גדול של בעיות בתחומים כמו חינוך, מצב כספי אישי, בריאות, משכנתא וכרטיסי אשראי, אושר ואפילו כדור הארץ עצמו".
==ארכיטקטורה של בחירה==
'''ארכיטקטורה של בחירה''' הוא מונח שנטבע על ידי הכותתים כדי להסביר כיצד חברות ארגונים או אנשים יכולים להשפיע על החלטות הצרכנים -מכוונות אותם למטרות רצויות כמו הוצאת יותר כסף, נאמנות למותגי החברה, קנייה אימפולסיבית ועוד. זהו בעצם עיצוב סביבת אפשרויות שמשפיעה על קבלת ההחלטות.
ת'יילר וסאנסטיין טוענים כי "אין דבר כזה עיצוב ניטרלי", בין אם מדובר בעיצוב ארכיטקטוני ובין אם מדובר בעיצוב דילמה, ביצירת סביבת האפשרויות שבה מתקבלת הכרעה. גם פרטים קטנים יכולים להשפיע על הבחירות שאנו מבצעים. על עיצוב הדילמות האלה ועליהם אחראי "ארכיטקט הבחירה", מי שמסדר את הקונטקסט שבו אנשים מקבלים החלטות. ממשלה היא ארכיטקטית של בחירה, כשהיא מציגה למשל אפשרויות לביטוח רפואי. סופמרטקטים מעצבים את הבחירה כשהם מסדרים מוצרים על המדף ומחליטים מה לשים בגובה העין, איזה מסלול יוביל למוצרים נדרשים כמו חלב ולחם, ואיזה מוצרים לשים ליד הקופות. הורים הם ארכיטקטים של בחירה כשהם יוצרים סביבת אפשרויות מסוימת לילד - לדוגמה לאיזה חוגים ללכת ובאיזה שכונה לגדול. [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3258550,00.html]
עסקים ותאגידים מיישמים גישה זו מזה זמן רב, לפחות משנות ה-50, - עיצוב סביבת הקנייה, עיצוב המוצר ואף השפעות על האווירה התרבותית או על העיצוב העירוני כדי להשפיע על הבחירות שאנשים מבצעים, כאשר ההשפעה יכולה להיות לא מודעת לצרכן או אפילו לחברה כולה.
בגישת ה"דחיפה" משתמשים בתחומים שונים לדוגמה תזכורת או רמיזה של מגבלת מהירות כדי לגרום לנהגים לעבור מנסיעה במהירות מהירה לנסיעה במהירות איטית כאשר הם יוצאים מכביש מהיר לסביבה עירונית.
הספר זכה לתגובות חיוביות רבות, לדומגה ביקורת חיוביות בעיתונים הגרדיאן והאקונומיסט.
==קישורים חיצוניים==
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Nudge_(book) נאדג'] בויקיפדיה האנגלית
* נעה גרטי, [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3258550,00.html רק תבחרו], כלכליסט, 07.04.09
* [http://b-economics.com/blog-4-copy/ פתרונות להפחתת תאונות הדרכים – רעיונות מתחום הכלכלה ההתנהגותית] בבלוג "כלכלה התנגותית יישומית" , 9/04/2017, דרך דה מרקר.
[[קטגוריה:ספרי עיון]]
[[קטגוריה:כלכלה התנהגותית]]