שינויים

יער (הצגת מקור)

גרסה מ־16:43, 6 באוקטובר 2017

נוספו 840 בתים , 16:43, 6 באוקטובר 2017

שורה 95: שורה 95:

=== הקומה התת-קרקעית ===

−

לא רבים יודעים על החיים בקומה הזו. למרות זאת זו קומה לא פחות חשובה מהקומות האחרות בין היתר כי בה נוצרת '''קרקע פורייה'''. כדי שבאדמה יגדלו צמחים שבהם אנו תלויים מבחינת אוויר, מים, מזון, צריך שהאדמה תהיה לא חול מדברי אלה קרקע פורייה. היער נותן תנאים מצוינים להיווצרותה. את הקרקע הפורייה יוצרים חיידקים ופטריות-מקרואורגניזמים שאנו לא רואים בעין. הם מפרקים חומרים אורגניים המגיעים לאדמה מבעלי החיים ומהצמחים-כמו הפרשות, עלים שנפלו בשלכת, שאריות מזון, צמחים ובעלי חיים מתים, והופכים אותם לחומרים הנחוצים לצמחים ששותלים באדמה הזאת אחר כך. כך נוצרת קרקע פוריה. בקרקע הזאת יכולים שוב לגדול צמחים ואם יש צמחים אז יהיו גם בעלי חיים והם מייצרים שוב את החומרים האורגניים שמקבלים המיקרואורגניזמים כדי לפרק אותם וחוזר חלילה.

+

לא רבים יודעים על החיים בקומה הזו. למרות זאת זו קומה לא פחות חשובה מהקומות האחרות בין היתר כי בה נוצרת ונשמרת '''[[קרקע|קרקע פורייה]]'''. כדי שבאדמה יגדלו צמחים שבהם אנו תלויים מבחינת אוויר, מים, מזון, צריך שהאדמה תהיה לא חול מדברי אלה קרקע פורייה. היער נותן תנאים מצוינים להיווצרותה. את הקרקע הפורייה יוצרים חיידקים ופטריות-מקרואורגניזמים שאנו לא רואים בעין. הם מפרקים חומרים אורגניים המגיעים לאדמה מבעלי החיים ומהצמחים-כמו הפרשות, עלים שנפלו בשלכת, שאריות מזון, צמחים ובעלי חיים מתים, והופכים אותם לחומרים הנחוצים לצמחים ששותלים באדמה הזאת אחר כך. כך נוצרת קרקע פוריה. בקרקע הזאת יכולים שוב לגדול צמחים ואם יש צמחים אז יהיו גם בעלי חיים והם מייצרים שוב את החומרים האורגניים שמקבלים המיקרואורגניזמים כדי לפרק אותם וחוזר חלילה.

חלק מהחומרים מספקים למיקרואורגניזמים הצמחים דרך השורשים. הם קולטים פחמן דו חמצני מהאדמה הופכים אותו לחומרים אחרים מעבירים אותו לאדמה דרך השורשים והחיידקים והפטריות משתמשים בו כדי ליצור קרקע פורייה.

שורה 101: שורה 101:

יש יצורים העוזרים לחיידקים ולפטריות להפוך את הקרקע לפורייה-תולעי גשם וטחביות. בלעדיהם התהליך לא היה מצליח.

[[תמונה:תולעת גשם.jpeg|left|thumb|250px|תולעת הגשם-אחד מבעלי החיים הנחוצים ביותר. בלעדיו לא הייתה לנו קרקע פורייה, בלי קרקע פורייה לא היה לנו מה לאכול והיינו גוועים ברעב. מקור: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%A2%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%94#/media/File:Regenwurm1.jpg]]

−

המחזור הזה קיים ביער אבל[[חקלאות תעשייתית]] לעתים קרובות הורסת אותו באמצעות חריש עמוק ודשן כימי. הורסים אותו גם שינויי האקלים וכריתת היערות. ואז זה מביא ל[[שחיקת קרקעות|אובדן קרקע פורייה.]] אחת הסיבות היא שהדשן והחריש פוגע ביצורים הנחוצים לקרקע כמו '''תולעי גשם'''(הידועות גם כשלשול או תולעי אדמה). אותו הדבר קורה גם כאשר מרססים עשב בחצר הבתים ואפילו כאשר גורפים עלים-כי תולעי הגשם אוכלים את העלים האלה{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Earthworm Earthworm]}}.

+

המחזור הזה קיים ביער, אבל[[חקלאות תעשייתית]] לעתים קרובות הורסת אותו באמצעות חריש עמוק ודשן כימי. הורסים אותו גם שינויי האקלים וכריתת היערות. ואז זה מביא ל[[שחיקת קרקעות|אובדן קרקע פורייה.]] אחת הסיבות היא שהדשן והחריש פוגע ביצורים הנחוצים לקרקע כמו '''תולעי גשם'''(הידועות גם כשלשול או תולעי אדמה). אותו הדבר קורה גם כאשר מרססים עשב בחצר הבתים ואפילו כאשר גורפים עלים-כי תולעי הגשם אוכלים את העלים האלה{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Earthworm Earthworm]}}.

+

על פי הביולוג [[ג'ארד דיימונד]](ראו בספר שלו "התמוטטות", עמוד 433), באדמות חקלאיות מסולק עפר על ידי בליית מים ורוח בקצב גבוהה פי 10 עד פי 40 מקצב היווצרותו, ובקצב גבוה פי 500 עד פי 10,000 יחסית לקצב הבליה באדמות יער. קצב גבוה זה של בלייה מוביל לאובדן אדמות חקלאות ולהקטנה דרסטית של [[פריון חקלאי|פריון האדמה]]. לעומת זאת, ביער קצב ההיווצרות של הקרקע שווה או גובר על קצב הבלייה, כי קצב הבלייה איטי מאוד. כתוצאה מכך הקרקע ביערות לא מידלדלת ולפעמים אפילו גדלה.

מלבד היצורים האלה יש עוד יצורים קטנים הנחוצים לנו החיים באדמה. פה צריך קודם כל להזכיר את '''הנמלים''' המווסתים את התרבות החרקים אשר ללא הנמלים היו אוכלים את היער.

−

אם לדבר על בעלי חיים גדולים יותר מבין אלה החיים באופן קבוע מתחת לאדמה יש להזכיר את '''החפרפרת''' ו'''הגירית'''. אם זאת חלק גדול מאוד מבעלי החיים מבלים חלק מהזמן שלהם במחילות מתחת לאדמה כי זה נותן להם מסתור ומחסה-כך עושים הזאבים, השועלים, העכברים, הדובים ועוד. בעלי החיים האלה גם מגדלים במחילות האלה את הצאצאים שלהם. בעלי חיים גדולים כמו דובים ישנים במחילות גדולות את שנת החורף שלהם ב[[יערות הצפון]] כי בחורף אין להם מספיק מזון. כך עושים גם הרבה בעלי חיים קטנים יותר.

+

אם לדבר על בעלי חיים גדולים יותר מבין אלה החיים באופן קבוע מתחת לאדמה יש להזכיר את '''החפרפרת''' ו'''הגירית'''. אם זאת חלק גדול מאוד מבעלי החיים מבלים חלק מהזמן שלהם במחילות מתחת לאדמה כי זה נותן להם מסתור ומחסה-כך עושים הזאבים, השועלים, העכברים, הדובים, הארנבים ועוד. בעלי החיים האלה גם מגדלים במחילות האלה את הצאצאים שלהם. בעלי חיים גדולים כמו דובים ישנים במחילות גדולות את שנת החורף שלהם ב[[יערות הצפון]] כי בחורף אין להם מספיק מזון. כך עושים גם הרבה בעלי חיים קטנים יותר.

'''דבר מעניין: העצים מתקשרים זה עם זה דרך השורשים שלהם ושורשי הפטריות בקומה הזו.''' בתרבות העממית קיימים לא מעט סיפורים על עצים שמדברים אחד עם השני. אבל בתחילת המאה ה 21 גילו החוקרים ש'''העצים באמת מתקשרים זה עם זה.''' לפי החוקרים הם עושים את זה באמצעות השורשים שלהם דרך הקרקע כאשר לתהליך חשובים מאוד גם שורשי ה[[פטריות]]. הם גם עוזרים לצאצאים שלהם ולעצים אחרים באותה הדרך. זו היא רשת שלמה המתמשכת בתוך הקרקע בכל שטח היער ופגיעה בחלק מהיער פוגעת ברשת. לטענת החוקרים זה '''אמור לשנות''' את התפיסה שאפשר לכרות יער, לשתול במקומו חדש והכל יהיה "בסדר". נוסף על כך זה מדגיש את חשיבות הפטריות ליער, ואת העובדה ש'''כאשר מלקטים פטריות צריך לחתוך בזהירות את החלק שמעל הקרקע בלי לפגוע בשורשי הפטריה בתוך הקרקע'''.{{הערה|Derek Markham [https://www.treehugger.com/natural-sciences/trees-talk-each-other-and-recognize-their-offspring.html Trees talk to each other and recognize their offspring] 29.06.2016, Treehugger}}{{הערה| DIANE TOOMEY [http://e360.yale.edu/features/exploring_how_and_why_trees_talk_to_each_otherExploring How and Why Trees ‘Talk’ to Each Other] 01.09.2016 Yale School of Forestry & Environmental Studies.}}{{הערה|Tim Lusher [https://www.theguardian.com/environment/2016/sep/12/peter-wohlleben-man-who-believes-trees-talk-to-each-other The man who thinks trees talk to each other] 12.09.2016 The Guardian}}

אלכסנדר סעודה

4,291

עריכות