4,291
עריכות
שינויים
←השרותים שמספקים היערות לאדם
{{הפניה לערך מורחב|שירותי המערכת האקולוגית}}
{{הפניה לערך מורחב|שירותי המערכת האקולוגית}}
קשה למצוא מערכת אקולוגית אשר יכולה להשתוות ליער בנחיצות להמשך חיי האנושות על כדור הארץ. [[שירותי המערכת האקולוגית|השרותים העיקריים]] שיערות מספקים ל[[בני אדם]] הם:
קשה למצוא מערכת אקולוגית אשר יכולה להשתוות ליער בנחיצות להמשך חיי האנושות על כדור הארץ. [[שירותי המערכת האקולוגית|השרותים העיקריים]] שיערות מספקים ל[[בני אדם]] הם:
* ייצור כחצי מהחמצן שאנו נושמים.
* ייצור כחצי מהחמצן שאנו נושמים.
* שמירה על [[מגוון מינים|מגוון המינים]] -כמעט חצי מכל המינים של יצורים רב-תאיים על כדור הארץ (כולל יבשתיים וימיים) חיים ביערות.
* שמירה על [[מגוון מינים|מגוון המינים]] -כמעט חצי מכל המינים של יצורים רב-תאיים על כדור הארץ (כולל יבשתיים וימיים) חיים ביערות.
* 75% מכלל [[ייצור ראשוני|הייצור הראשוני של אנרגיה]] שנוצרת על ידי כמו צמחים ואצות בעולם נמצאים ביערות.{{הערה|Yude Pan,1 Richard A. Birdsey,1 Oliver L. Phillips,2
* 75% מכלל [[ייצור ראשוני|הייצור הראשוני של אנרגיה]] שנוצרת על ידי כמו צמחים ואצות בעולם נמצאים ביערות.{{הערה|Yude Pan,1 Richard A. Birdsey,1 Oliver L. Phillips,2
and Robert B. Jackson3 [https://www.nrs.fs.fed.us/pubs/jrnl/2013/nrs_2013_pan_001.pdf The Structure, Distribution,
and Robert B. Jackson3 [https://www.nrs.fs.fed.us/pubs/jrnl/2013/nrs_2013_pan_001.pdf The Structure, Distribution,
and Biomass of the World’s
and Biomass of the World’s
Forests] 9.10.2013, Annual Reviews}} מהאנרגיה הזאת ניזונים מאוחר יותר גם בעלי החיים והאדם. שם גם נמצאים 80% מכלל מסת הצומח בכדור הארץ{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Forest Forests]}}.
Forests] 9.10.2013, Annual Reviews}} מהאנרגיה הזאת ניזונים מאוחר יותר גם בעלי החיים והאדם. שם גם נמצאים 80% מכלל מסת הצומח בכדור הארץ{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Forest Forests]}}.
* אספקת מים מתוקים - היערות מביאים גשם. הם פולטים לחות מהעלים אשר לאחר מכן הופכת לענני גשם. הלחות הזו באוויר הופכת לענני גשם. כאשר העננים מעל ליערות הטרופיים ממטירים גשם זה מחמם את האטמוספרה. זה יוצר איזור לחץ נמוך מה שמסיע ענני גשם מהאוקיינוסים לתוך היבשת{{הערה|Ilima Loomis [http://www.sciencemag.org/news/2017/08/trees-amazon-make-their-own-rain Trees in the Amazon make their own rain] 04.08.2017 Science}}{{הערה|1=BARBARA FRASER [http://blog.cifor.org/22060/report-forests-may-play-bigger-role-in-rainfall-than-estimated?fnl=en Report: Forests may play bigger role in rainfall than estimated]10.04.2014 forests news}}. הם גם משמרים מים בתוכם, כי הם נותנים צל ויש בהם קרקע והמון אורגניזמים חיים, אשר משמשים כ"ספוג" למים כך שרוב מקורות המים המתוקים במצב נוזלי(כלומר לא קרחונים או אדים) נמצאים באזורים מיוערים.
* אספקת מים מתוקים - היערות מביאים גשם. הם פולטים לחות מהעלים אשר לאחר מכן הופכת לענני גשם. הלחות הזו באוויר הופכת לענני גשם. כאשר העננים מעל ליערות הטרופיים ממטירים גשם זה מחמם את האטמוספרה. זה יוצר איזור לחץ נמוך מה שמסיע ענני גשם מהאוקיינוסים לתוך היבשת{{הערה|Ilima Loomis [http://www.sciencemag.org/news/2017/08/trees-amazon-make-their-own-rain Trees in the Amazon make their own rain] 04.08.2017 Science}}{{הערה|1=BARBARA FRASER [http://blog.cifor.org/22060/report-forests-may-play-bigger-role-in-rainfall-than-estimated?fnl=en Report: Forests may play bigger role in rainfall than estimated]10.04.2014 forests news}}. הם גם משמרים מים בתוכם, כי הם נותנים צל ויש בהם קרקע והמון אורגניזמים חיים, אשר משמשים כ"ספוג" למים כך שרוב מקורות המים המתוקים במצב נוזלי(כלומר לא קרחונים או אדים) נמצאים באזורים מיוערים.
* שמירה על [[קרקע|פוריות הקרקע]] -הצללה, סיפוק מינרלים דרך ריקבון של צמחים ובעלי חיים והפרשותיהם, הגנה מפני [[סחף קרקע]], סחף סופות חול שיטפונות, והגנה מפני [[המלחת קרקעות]].
* שמירה על [[קרקע|פוריות הקרקע]] -הצללה, סיפוק מינרלים דרך ריקבון של צמחים ובעלי חיים והפרשותיהם, הגנה מפני [[סחף קרקע]], סחף סופות חול שיטפונות, והגנה מפני [[המלחת קרקעות]].
* בקרת [[מיקרו אקלים]] והגנה ישירה על אנשים ובעלי חיים מפני סופות, שיטפונות, חום וקור קיצוני, סופות אבק.
* בקרת [[מיקרו אקלים]] והגנה ישירה על אנשים ובעלי חיים מפני סופות, שיטפונות, חום וקור קיצוני, סופות אבק. לאפקטים האלה יש משמעות גדולה מאוד היום בערים - זו אחת הסיבות למה זקוקים ל[[טבע עירוני]]. בגלל [[אי החום העירוני]] לדוגמה, בטמפרטורה של 30 מעלות, העומס התרמי בעיר גדולה, בתנאי שמש מלאים יהיה 45-55 מעלות. בתל אביב, הטמפרטורה הממוצעת היא 22.8 מעלות, אבל העומס התרמי הממוצע הוא 45.8 מעלות עבור תנאי שמש מלאים, 32.1 מעלות בעבור תנאי צל חלקיים - (לדוגמה צל מעץ אחד) ו 24.1 מעלות לתנאי צל מלאים(צל מכמה עצים צמודים לדוגמה). הרוח יכולה להוריד את העומס התרמי עוד יותר-ב 63%.{{הערה|אלינה ארביטמן [http://www.zavit.org.il/%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A1-%D7%AA%D7%A8%D7%9E%D7%99-%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9F/ עומס תרמי כבד] 22.09.2017, זווית-סוכנות ידיעות למדע ולסביבה}}.
יש לציין שהצללה באמצעות עצים היא לא כמו הצללה באמצעות גגון או צביעת הרחוב בלבן. אם הגגון יהיה בצבע כהה ולא ישקף את הקרינה הוא יתחמם וזה יגביר את ההשלכות של שינויי האקלים ואי החום העירוני. אם הגגון יהיה בצבע בהיר או מצופה בפלסטיק זכוכית או חומר אחר המשקף את את הקרינה הוא יסנוור את אלה הנמצאים מעליו, אותו הדבר לגבי צביעת הרחוב בלבן וזה שוב פעם יגביר את האפקט של שינויי האקלים ואי החום העירוני(קרינה היא אחד המרכיבים העיקריים של מדד העומס התרמי בעיר). נוסף על כך הקרינה המשתקפת תעבור פעם נוספת באטמוספרה ויכול להיות שתהיה לזה השפעה כל שהיא, כי באטמוספרה מלבד [[גזי החממה]] הקולטים את קרינת החום הקרינה האינפרא אדומה יש עוד את הגזים הקולטים את הקרינה הניראת(בגלל זה הטמפרטורה על כדור הארץ לא מגיעה ל 120 מעלות ביום).
לעומת זאת העץ לא משקף את קרינת השמש חזרה ולא הופך חלק גדול ממנה לחום - הוא משתמש בה לייצור חמצן, קליטת פחמן דו חמצני ומזון ובכך עוזר לאקלים ולכל החיים על כדור הארץ.
* מקום לבילוי ופנאי.
* מקום לבילוי ופנאי.
* קליטת [[פחמן דו חמצני]] ובכך בין השאר מיתון [[שינויי אקלים אנטרופוגניים]].
* קליטת [[פחמן דו חמצני]] ובכך בין השאר מיתון [[שינויי אקלים אנטרופוגניים]].