47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
'''סוחרי הספק''' (Merchants of Doubt) הוא ספר שיצא לאור בשנת 2010 ונכתב על ידי נעמי אורסקס ואריק קונווי, שני היסטוריונים של המדע אמריקנים. הספר מבצע הקבלה בין [[הכחשת אקלים|מחלקות בנושא האקלים]] לבין [[הכחשת נזקי העישון|מחלוקות לגבי עישון]], [[גשם חומצי]] ו[[דלדול שכבת האוזון]]. אורסקס וקונווי כותבים כי בכל אחד ממקרים אלו הייתה האסטרטגיה הבסיסית של אלו שהתנגדו לפעולה "לדאוג שהמחלוקת לא תרד מסדר היום" באמצעות [[זריעת ספק ומבוכה]] לאחר שכבר הושג בנושא המחלוקת קונצנזוס מדעי.
'''סוחרי הספק''' (Merchants of Doubt) הוא ספר שיצא לאור בשנת 2010 ונכתב על ידי נעמי אורסקס ואריק קונווי, שני היסטוריונים של המדע אמריקנים. הספר מבצע הקבלה בין [[הכחשת אקלים|מחלקות בנושא האקלים]] לבין [[הכחשת נזקי העישון|מחלוקות לגבי עישון]], [[גשם חומצי]] ו[[דלדול שכבת האוזון]]. אורסקס וקונווי כותבים כי בכל אחד ממקרים אלו הייתה האסטרטגיה הבסיסית של אלו שהתנגדו לפעולה "לדאוג שהמחלוקת לא תרד מסדר היום" באמצעות [[זריעת ספק ומבוכה]] לאחר שכבר הושג בנושא המחלוקת [[קונצנזוס מדעי]].
במיוחד מציינים השניים כי הפיזיקאים פרד סייטס (Frederick Seitz; 2008-2011) ופרד סינגר (Siegfried Fred Singer; נולד 1924), ומספר מדענים לעומתיים נוספים שילבו כוחות עם צוותי חשיבה שמרניים וחברות פרטיות (לדוגמה [[חברות סיגריות]], [[חברות נפט]]) על מנת לקרוא תיגר על הקונצנזוס המדעי בסוגיות מודרניות רבות.
במיוחד מציינים השניים כי הפיזיקאים פרד סייטס (Frederick Seitz; 2008-2011) ופרד סינגר (Siegfried Fred Singer; נולד 1924), ומספר מדענים לעומתיים נוספים שילבו כוחות עם צוותי חשיבה שמרניים וחברות פרטיות (לדוגמה [[חברות סיגריות]], [[חברות נפט]]) על מנת לקרוא תיגר על הקונצנזוס המדעי בסוגיות מודרניות רבות.
מבקרים רבים שיבחו את הספר. אחד המבקרים כתב שב"סוחרי הספק" בוצע מחקר מקיף, הוא מגובה היטב במסמכים והוא אחד הספרים החשובים ביותר של 2010. עבור מבקר אחר הספר הוא הבחירה שלו לספר המדע הטוב ביותר של אותה שנה. מכון מרשל ופרד סינגר, שהוזכרו בספר באופן שלילי, תקפו את הספר. ב-2014 יצא לאקרנים סרט דוקומנטרי בבימויו של רוברט קנר באותו שם, המבוסס על הספר.
מבקרים רבים שיבחו את הספר. אחד המבקרים כתב שב"סוחרי הספק" בוצע מחקר מקיף, הוא מגובה היטב במסמכים והוא אחד הספרים החשובים ביותר של 2010. עבור מבקר אחר הספר הוא הבחירה שלו לספר המדע הטוב ביותר של אותה שנה. מכון מרשל ופרד סינגר, שהוזכרו בספר באופן שלילי, תקפו את הספר. ב-2014 יצא לאקרנים סרט דוקומנטרי בבימויו של רוברט קנר באותו שם, המבוסס על הספר.
==המחברים==
נעמי אורסקס היא פרופסורית להיסטוריה ולימודי המדע באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו. הדוקטורט של אורסקס הוא בגאולוגיה וב[[היסטוריה של המדע]]. מחקריה הגיעו לידיעת הציבור ב-2004 כשיצא לאור מאמרה "[[הקונצנזוס המדעי על שינוי האקלים]]" שהתפרסם בכתב העת Science. המחקר מצא שלא קיימת מחלוקת משמעותית בקהילה המדעית הרלוונטית - כלומר בקרב [[חקר האקלים|חוקרי אקלים]] בנוגע לממשות של ההתחממות העולמית מסיבות הקשורות לפעילות האנושית. מחקרים נוספים שבוצעו בעקבות מחקר זה במשך השנים על ידי חוקרים אחרים מצאו ממצאים דומים למחקר של אורסקס. דבר זה נמצא בניגוד לכיסוי בתקשורת שנתן תמונה "מאוזנת" כלומר גרם לתחושה בקרב הציבור כי הנושא נתון במחלוקת. נושא זה הוא אחד ההיבטים של המחקרים על [[הכחשת אקלים]].
אריק מ. קונווי הוא היסטוריון במעבדה להנעה סילונית של נאס"א במכון הטכנולוגי של קליפורניה שבפסדינה.
==נושאים==
אורסקס וקונווי כתבו שקומץ מדענים אמריקנים שמרנים, שלהם יחסים קרובים לתעשיות מסוימות, "מלאו תפקיד לא פרופורציוני בוויכוחים על שאלות שנויות במחלקות."{{הערה|שם=pk|[http://www.sciencemag.org/content/328/5983/1230.1.full Philip Kitcher, ''The Climate Change Debates'']}} הספר קובע שמדענים אלו קראו תיגר על ה[[קונצנזוס מדעי|קונצנזוס המדעי]] בנושאים כמו [[הסכנות שבעישון]], [[גשם חומצי|ההשפעות של גשם חומצי]], [[דלדול שכבת האוזון]] וקיומה של ה[[התחממות עולמית|התחממות העולמית]].{{הערה|שם=pk}} המחברים כותבים שבכך הם גרמו ל"ערפול מכוון" של הנושאים שהשפיע על [[דעת קהל|דעת הקהל]] ועל מדיניותה של ארצות הברית בנושאים אלו.{{הערה|שם=pk}}
אורסקס וקונווי הגיעו למסקנה כי:
{{ציטוט|תוכן=קיימות סיבות רבות מדוע ארצות הברית כשלה בטיפול בהתחממות עולמית, אבל אחת מהן היא המבוכה שגרמו [[ביל נירנברג]]{{הערה|William Aaron Nierenberg{{כ}}; 2000-1919}}, פרד סייטס ופרד סינגר|מרכאות=כן|מקור={{הערה|שם=pk}}{{הערה|שם=hebrewRTL-Ham|[[קליב המילטון]] (Clive Hamilton) הגיע למסקנה דומה בספרו "רקוויאם למינים" (Requiem for a Species, 2010, עמ' 103-98).
המילטון שיער ששורשי [[הכחשת ההתחממות העולמית]] נעוצים בתגובה של השמרנים האמריקנים להתמוטטות [[ברית המועצות]] ב-1991. הוא טען שככל ש"הסכנה האדומה" הלכה ופחתה, חיפשו שמרנים, שהשקיעו אנרגיה בהתנגדות ל[[קומוניזם]] פורקן אחר. המילטון טען שאת התגובה של השמרנים כנגד מדע האקלים הובילו שלושה פיזיקאים בולטים - פרד סייטס, [[רוברט ג'סטרו]] (Robert Jastrow{{כ}}; 2008-1925) וביל נירנברג.}}}} כל השלושה היו פיזיקאים. סינגר היה מהנדס טילים, בעוד שנירנברג וסייטס עבדו על פצצת האטום.{{הערה|שם=sb|1={{cite news |author=Brown, Seth |title='Merchants of Doubt' delves into contrarian scientists |url=http://www.usatoday.com/money/books/reviews/2010-06-01-deathmerchants01_ST_N.htm |newspaper=[[USA Today]] |date=May 31, 2010 }}}}
אורסקס וקונווי הצהירו: "לקבוצה קטנה של אנשים יכולה להיות השפעה שלילית גדולה, בייחוד אם הם מאורגנים, נחושים בדעתם ויש להם גישה למסדרונות הכוח".{{הערה|שם=rm|1={{cite news |author=McKie, Robin |title=A dark ideology is driving those who deny climate change |url=http://www.guardian.co.uk/commentisfree/2010/aug/01/climate-change-robin-mckie |newspaper=The Guardian |date=August 1, 2010 }}}}
==סייטס וסינגר==
סייטס וסינגר שירתו בתפקידים רמי מעלה בגופי המדע, והיו בקשר עם אדמירלים, גנרלים ואף נשיאי ארצות הברית. היה להם גם ניסיון ניכר בעבודה עם כלי התקשורת, כך שהם יכלו לקבל כיסוי עיתונאי להשקפותיהם. מחברי הספר הצהירו כי "הם השתמשו במוניטין המדעי שלהם על מנת להציג את עצמם כברי סמכא, והם השתמשו בסמכותכם על מנת לפסול כל מדע שלא אהבו".
סייטס וסינגר היו לעומתיים ב[[הכחשת נזקי העישון|מחלוקת על נושא הטבק]]. סייטס ניהל תוכנית עבור [[חברות הטבק|חברת הטבק]], [[ר.ג'. ריינולדס]] שמימנה מחקר המגן על הטבק. סינגר השתתף בחיבור דו"ח שהכחיש את [[עישון פסיבי|הסיכונים של עישון כפוי]], שמומן על ידי [[מכון הטבק]] - Tobacco Institute, גוף שהקימו חברות הטבק בארצות הברית ב-1958 שנועד להילחם בטענות על הסיכונים מעישון טבק. סינגר תקף את המדע מאחורי הממצא שיש סיכונים בריאותיים מ[[עישון פסיבי]] ואמר שטענות אלו היו "חלק מאג'נדה פוליטית שנועדה להרחיב את שליטת הממשלה על חיי האזרחים".
סייטס וסינגר סייעו להקמת מוסדות שמרניים כדוגמת [[קרן המורשת]] (Heritage Foundation), [[מכון היזמה התחרותית]] (Competitive Enterprise Institute) ו[[מכון מרשל]] (Marshall Institute) בארצות הברית. מוסדות אלו ממונו על ידי [[תאגיד]]ים וקרנות שמרניים, והם התנגדו לצורות שונות של התערבות או [[רגולציה ממשלתית]] בפעילותם של אזרחי ארצות הברית. הספר מפרט טקטיקות דומות בכל מקרה: "פקפק במדע, פזר מידע שגוי, הפץ מבוכה וקדם ספק".{{הערה|שם=rm}}
הספר טוען כי במרוצת יותר מ-20 שנים לא ביצעו סינגר וסייטס (ומספר מדענים לעומתיים אחרים) שום מחקר מדעי מקורי בנושאים בהם הם התווכחו. הם היו פעם חוקרים בולטים, אך, לטענת מחברי הספר, בתקופה שבה פנו לטפל בנושאים המוצגים ב"סוחרי הספק" הם בדרך כלל תקפו את המוניטין והעבודה המדעית של אחרים. בכל נושא הם התנגדו ל[[קונצנזוס מדעי|קונצנזוס המדעי]].
==פונדמנטליזם של השוק החופשי==
הספר טוען שסייטס, סינגר, נירנברג ו[[רוברט ג'סטרו]] (Robert Jastrow{{כ}}; 2008-1925) היו כולם [[אנטי-קומוניזם|אנטי-קומוניסטים]] חריפים והם ראו ברגולציה ממשלתית כצעד לעבר [[סוציאליזם]] וקומוניזם. עם [[התפרקות ברית המועצות]], הם חיפשו איום גדול נוסף ל[[קפיטליזם]] של ה[[שוק חופשי|שוק החופשי]] ומצאו אותו ב[[סביבתנות]]. הם חששו שתגובת-יתר לבעיות של הסביבה תוביל להתערבות ממשלתית מסיבית בפעילות השוק ובחיי האזרחים. אורסקס וקונווי הצהירו שככל משתהים יותר בטיפול בבעיות אלו כך הן מחריפות, ודווקא עקב כך יאלצו הממשלות לנקוט באמצעים הדרקוניים שמהם השמרנים חוששים במיוחד. הם כתבו שסייטס, סינגר, נירנברג וג'סטרו פסלו את העדויות המדעיות, תרמו לאסטרטגיה של דחייה, ובכך דווקא עזרו לחולל את הסיטואציה ממנה חששו במיוחד.
==תגובות לספר==
פיליפ קיצ'ר (Philip Stuart Kitcher{{כ}}; נולד 1947), פילוסוף של המדע מאנגליה, כתב בירחון Science שנעמי אורסקס ואריק קונווי הם "שני היסטוריונים בולטים".{{הערה|שם=pk}} הוא אף מכנה את "סוחרי הספק" "מחקר חשוב ומרתק". קיצ'ר כתב שהטענות הקשות לכאורה כנגד נירנברג, סייטס וסינגר "מוצדקות אם מנתחים לעומק את הדרכים בהן מדעני אקלים בולטים, דוגמת רוג'ר רוולה (Roger Randall Dougan Revelle{{כ}}; 1991-1909) ובן סאנטר (Benjamin D. Santer{{כ}}; נולד 1955) נוצלו או שהותקפו בארסיות בעיתונות."{{הערה|שם=pk}}
[[רוברט פרוקטור]] (Robert Neel Proctor{{כ}}; נולד 1954) הוא היסטוריון של המדע שכתב את הספר [[שואה מוזהבת]] ועסק בריכוז "ארכיון הטבק" שמרכז מיליוני מסמכים פנימיים של [[חברות הטבק]] הוא גם זה שטבע את המונח [[אגנוטולוגיה]] על מנת לתאר את המחקר של ספק או בורות שמקורם תרבותי וכתב רבות בנושאים של [[הכחשת נזקי העישון]] ופעילות [[חברות הטבק]]. פרוקטור כתב בדו-ירחון [[American Scientist]] ש"סוחרי הספק" הוא ספר מפורט וכתוב בפקחות. הוא מעמיד ספר זה בהקשר לספרים אחרים שמכסים את "ההיסטוריה של הבורות המיוצרת".{{הערה|שם=Proctor|Proctor, Robert (September–October 2010). [http://www.americanscientist.org/bookshelf/pub/manufactured-ignorance Book Review: Manufactured Ignorance]}} "ספק הוא תוצרתם" (''Doubt is their Product'') של דייוויד מייקלס (David Michaels), "מלחמת הרפובליקנים במדע" (''The Republican War on Science'') של כריס מוני (Chris Mooney), "מרמה והכחשה" (''Deceit and Denial'') של דייוויד רוזנר (David Rosner) וג'רלד מרקוביץ (Gerald Markowitz) וספרו של פרוקטור "מלחמות הסרטן" (''Cancer Wars'').{{הערה|שם=Proctor}}
ויל ביוקנן כתב ב"כריסצ'ן סיינס מוניטור" שב"סוחרי הספק" בוצע מחקר מקיף, הוא מגובה היטב במסמכים והוא אחד הספרים החשובים ביותר של 2010. נראה שאורסקס וקונווי מוכיחים ש'סוחרי הספק' אינם "מדענים אובייקטיביים" כפי שהמונח מובן לציבור. במקום זאת הם "שכירי חרב הדוברים את שפת המדע", שנשכרו בידי חברות על מנת לעבד מספרים כדי להוכיח שהמוצרים של החברות בטוחים ומועילים. ביוקנן כתב כי הם אנשי מכירות, לא מדענים.{{הערה|Buchanan, Will (June 22, 2010). [http://www.csmonitor.com/Books/Book-Reviews/2010/0622/Merchants-of-Doubt Merchants of Doubt: How “scientific” misinformation campaigns sold untruths to consumers] ''The Christian Science Monitor''.}}
באד וורד (Bud Ward) פרסם סקירה של הספר ב"פורום של ייל על אקלים ותקשורת" (''The Yale Forum on Climate and the Media''). הוא כתב שאורסקס וקונווי משתמשים בצירוף של מחקר משכיל מעמיק יחד עם כתיבה המזכירה את העיתונות החוקרת במיטבה, כדי "לחשוף את הקשרים העמוקים הנפוצים שבין מחלוקות בנושאי סביבה ובריאות הציבור".{{הערה|שם=Ward|Ward, Bud (July 8, 2010). [http://www.yaleclimatemediaforum.org/2010/07/merchants-of-doubt/ Reviews: Leaving No Doubt on Tobacco, Acid Rain, Climate Change], ''The Yale Forum on Climate and the Media''.}} במונחים של מדע האקלים, המחברים אינם "מותירים ספק בקשר לבוז שהם רוחשים למה שהם רואים כשימוש שאינו הולם וכניצול לרעה של המדע בידי קבוצה קטנה חורשת מזימות של מדענים שאותם הם רואים כחסרי מומחיות מינימלית נדרשת במדע האקלים".{{הערה|שם=Ward}}
פיל אינגלנד (Phil England) כתב בכתב העת (כיום אתר אינטרנט) "[[האקולוגיסט]]" (The Ecologist) שחוזקו של הספר הוא בהקפדה על המחקר והמיקוד המפורט על אירועי מפתח. הוא כתב עם זאת שהפרק העוסק ב[[שינוי האקלים]] הוא באורך של 50 עמודים בלבד, וממליץ על כמה ספרים אחרים עבור קוראים המעוניינים לקבל תמונה רחבה יותר של היבט זה: "טיוח האקלים" (''Climate Cover-Up'') של ג'ים הוגן (Jim Hoggan), "חום: כיצד לעצור את כוכב הלכת מלבעור" (''Heat: How to Stop the Planet Burning'') של ג'ורג' מונביוט (George Monbiot) ו"החום דולק" (''The Heat is On'') ו"נקודת רתיחה" (''Boiling Point'') של רוס גלבספן (Ross Gelbspan). אינגלנד גם כתב שהספר כמעט שאינו מכסה את מיליוני הדולרים שהשקיעה חברת הנפט [[אקסון מוביל]] במימון קבוצות שהיו מעורבות באופן פעיל בקידום [[הכחשת שינויי האקלים]] ובהטלת ספק.{{הערה|England, Phil (September 10, 2010). [http://www.theecologist.org/reviews/books/592288/merchants_of_doubt.html Merchants of Doubt] ''[[The Ecologist]]''.}}
סקירה בעיתון "האקונומיסט" מכנה אותו ספר עוצמתי שמתאר באופן רהוט את הפוליטיקה הכרוכה ואת הרמה שאליה הגיעו מדענים לעתים ביצירת אי-ודאויות בנושאי סביבה וההגזמה סביבן. אבל המחברים אינם מצליחים להסביר בצורה מלאה מדוע פעולה להגנת הסביבה טרם הוכחה כאפשרית למרות הגורמים המתנגדים.{{הערה|[http://www.economist.com/node/16374460 All guns blazing: A question of dodgy science], (June 17, 2010), '' [[האקונומיסט]]}}
רובין מקיי (Robin McKie) כתב בעיתון "הגארדיאן" שאורסקס וקונווי ראויים לשבח בשל חשיפת ההשפעה של קבוצה קטנה של אידאולוגים של [[המלחמה הקרה]]. הטקטיקה שלהם של [[הפצת ספק]] בלבלה את הציבור בקשר לסדרה של נושאים מדעיים עיקריים כדוגמת ההתחממות העולמית, אף שמדענים הלכו והשתכנעו יותר ויותר בתוצאות מחקריהם. מקיי כתב ש"סוחרי הספק" כולל הערות שוליים מפורטות על כל המקורות בהם השתמשו, שהקצב של הספר מתוכנן בקפידה, והוא "המועמד שלי לספר המדע הטוב ביותר של השנה".{{הערה|שם=Mckie}}
===תגובות של מדענים וגופים שנתקפו בספר===
באופן לא מפתיע גופים ואנשים שהספר תאר בצורה שלילית, תקפו את הספר.
ויליאם אוקיפי (William O’Keefe) וג'ף קוטר (Jeff Kueter) מ[[צוות חשיבה|צוות החשיבה]] האמריקני השמרני [[מכון מרשל]]{{הערה|[http://www.newsweek.com/id/32482/page/1 ''"...a central cog in the denial machine..."''] [[Newsweek]]}} תקפו את הספר. המכון נוסד על ידי סייטס, אחד הנאשמים בספר. הם טוענים כי אף שהספר נראה ממבט ראשון כעבודת מחקר אקדמית, הוא מטיל ספק וחותר תחת המוניטין של אנשים שבחייהם תרמו רבות לאומה האמריקנית. לדבריהם הספר מפקפק ביושרתם, מותח ביקורת על אופיים ומטיל ספק בשיקול דעתם.{{הערה|{{cite web | last=O’Keefe | first= William |author2=Jeff Kueter | date=June 2010 | url=http://www.marshall.org/pdf/materials/894.pdf |title=Clouding the Truth: A Critique of Merchants of Doubt |publisher=[[George C. Marshall Institute]] |work=Policy Outlook | quote=Although cloaked in the appearance of scholarly work, the book constitutes an effort to discredit and undermine the reputations of three deceased scientists who contributed greatly to our nation... This book questions their integrity, impugns their character, and questions their judgment on the basis of little more than faulty logic and preconceived opinion}}}}
בדצמבר 2010 במאמר עבור [[אמריקן ת'ינקר]],{{הערה| שם=hebrewRTL-thk|באנגלית American Thinker, עיתון יומי שמרני שהחל לצאת לאור ב-2003}} הצהיר פרד סינגר ש"סוחרי הספק" תוקף כמה פיזיקאים בכירים נודעים, כולל פרד סייטס המנוח, נשיא לשעבר של האקדמיה הלאומית למדעים. סינגר כתב שאורסקס וקונווי טוענים כי הם היסטוריונים אקדמאים, ועם זאת הם פעלו ב"דרך בלתי מקצועית לחלוטין", בכך שהתעלמו ממידע עובדתי, שלא טרחו להתייעץ עם מקורות ראשיים, ושלא ראיינו אף לא אחד מהמדענים אותם הם ניסו להשמיץ."{{הערה|שם=sfs|[http://www.americanthinker.com/2010/12/second_hand_smoke_lung_cancer.html Secondhand Smoke, Lung Cancer, and the Global Warming Debate]}} סינגר ממשיך וטוען "אין זה חשוב מהו הנושא באיכות הסביבה - התמעטות האוזון, גשם חומצי, [[הדברת מזיקים|קוטלי חרקים]], וכו' - כל התנגדות מדעית המתבססת על עובדות אובייקטיביות מואשמת במעורבות מדומה של חברות הטבק. כמובן, דבר מזה אינו אמת".{{הערה|שם=sfs}} הוא כתב כי הוא חבר בהנהלת ארגון המתנגד לעישון, כי אביו שהיה מעשן כבד מת מאמפיזמה בגיל צעיר, שמצא שעישון משני מעצבן ואינו נעים ואינו יכול להיות בריא, וכי לא קיבל תשלום מלובי הטבק או הצטרף לאחד מהארגונים שהקימו.{{הערה|שם=sfs}}
==ראו גם==
==ראו גם==
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.merchantsofdoubt.org/ סוחרי הספק- האתר הרשמי של הספר]
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Merchants_of_Doubt סוחרי הספק] בוויקיפדיה האנגלית
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Merchants_of_Doubt סוחרי הספק] בוויקיפדיה האנגלית
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Doubt_Is_Their_Product הספק הוא המוצר שלהם] ספר על תעשיית הספקות, בוויקיפדיה האנגלית.
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Doubt_Is_Their_Product הספק הוא המוצר שלהם] ספר על תעשיית הספקות, בוויקיפדיה האנגלית.