שינויים

'''כלכלה אבולוציונית''' (באנגלית: '''Evolutionary economics''') היא [[חקר הכלכלה|מתודולוגיה כלכלית]] חדשה יחסית שמתבססת על מודלים מתחום ה[[ביולוגיה]]. היא מדגישה [[מערכות מורכבות|תלויות הדדיות מורכבות]], תחרות, צמיחה ו[[משאבים מתכלים|מגבלות משאבים]].  

'''כלכלה אבולוציונית''' (באנגלית: '''Evolutionary economics''') או [[כלכלה התפתחותית]] היא [[חקר הכלכלה|מתודולוגיה כלכלית]] חדשה יחסית שמתבססת על מודלים מתחום ה[[ביולוגיה]]. היא מדגישה [[מערכות מורכבות|תלויות הדדיות מורכבות]], תחרות, צמיחה ו[[משאבים מתכלים|מגבלות משאבים]].  

ההיגיון הכלכלי הרגיל ([[כלכלה נאו-קלאסית]]) מתחיל בהגדרה של [[מחסור]], ומניח את קיומו של "[[סוכן רציונלי]]"  שמנסה להשיג רק מטרה אחת - [[פונקציית תועלת|המיקסום של הרווחה שלו]] (או שלה) כפי שהיא מוגדרת על ידי אותו סוכן. מניחים גם כי "סל העדפות" או ה"טעמים" של מקבל ההחלטות הוא דבר קבוע ופנימי לסוכן ("[[העדפות לא תלויות]]" - "Independent preferences"). בהינתן התנאים האלה הקביעה של "[[רציונליות מלאה|ההחלטה הרציונלית]]" של כל סוכן היא תרגיל פשוט בחשבון דיפרנציאלי.  

ההיגיון הכלכלי הרגיל ([[כלכלה נאו-קלאסית]]) מתחיל בהגדרה של [[מחסור]], ומניח את קיומו של "[[סוכן רציונלי]]"  שמנסה להשיג רק מטרה אחת - [[פונקציית תועלת|המיקסום של הרווחה שלו]] (או שלה) כפי שהיא מוגדרת על ידי אותו סוכן. מניחים גם כי "סל העדפות" או ה"טעמים" של מקבל ההחלטות הוא דבר קבוע ופנימי לסוכן ("[[העדפות לא תלויות]]" - "Independent preferences"). בהינתן התנאים האלה הקביעה של "[[רציונליות מלאה|ההחלטה הרציונלית]]" של כל סוכן היא תרגיל פשוט בחשבון דיפרנציאלי.  

באמצע המאה ה-19 החל [[קרל מרקס]] לתאר את ההיסטוריה כשלבים התפתחותיים, והכניס את הרעיון כי "טבע האדם" אינו קבוע ואינו ואינו מכתיב את טבען של מערכות חברתיות; לדעת מרקס, ההפך נכון והתנהגות האנושית היא פונקציה של המערכת הכלכלית והחברתית בה הוא חי.  

באמצע המאה ה-19 החל [[קרל מרקס]] לתאר את ההיסטוריה כשלבים התפתחותיים, והכניס את הרעיון כי "טבע האדם" אינו קבוע ואינו ואינו מכתיב את טבען של מערכות חברתיות; לדעת מרקס, ההפך נכון והתנהגות האנושית היא פונקציה של המערכת הכלכלית והחברתית בה הוא חי.  

בערך באותו זמן פיתח [[צ'ארלס דארווין]] מסגרת מחשבתית כללית להבנה של [[תהליך|תהליכים]] בהם שינויים קטנים ומקריים יכולים להצטבר במשך הזמן לשינויים גדולים שמניבים צורות חדשות לגמרי ("היווצרות המינים", "Speciation").  

בערך באותו זמן פיתח [[צ'ארלס דארווין]] מסגרת מחשבתית כללית להבנה של [[תהליך|תהליכים]] בהם שינויים קטנים ומקריים יכולים להצטבר במשך הזמן לשינויים גדולים שמניבים צורות חדשות לגמרי ("היווצרות המינים", "Speciation"). תאוריה שאנו מכירים כיום כ[[אבולוציה]]. עם הזמן התאוריה האבולוציונית התפתחה על ידי הוגים שונים - הן כדי להבין את הביולוגיה ובהמשך גם בהתייחס לתחומים אחרים כמו אבולוציה של טכנולוגיה או אבולוציה של [[מוסדות|מוסד חברתי]]. 

זמן קצר לאחר מכן מספר פילוסופים אמריקאים מאסכולת ה[[פרגמטיזם]] (ויליאם ג'יימס, צ'ארלס פירס, [[ג'ון דיואי]]) המשיכו קו זה וכן נוצרו שתי ענפים חדשים במדע - [[פסיכולוגיה]] ו[[אנתרופולוגיה]], שניהם היו מכוונים לקיטלוג ופיתוח מסגרות הסברים למגוון של דפוסי התנהגות (אישיים וקבוצתיים).  

זמן קצר לאחר מכן מספר פילוסופים אמריקאים מאסכולת ה[[פרגמטיזם]] (ויליאם ג'יימס, צ'ארלס פירס, [[ג'ון דיואי]]) המשיכו קו זה וכן נוצרו שתי ענפים חדשים במדע - [[פסיכולוגיה]] ו[[אנתרופולוגיה]], שניהם היו מכוונים לקיטלוג ופיתוח מסגרות הסברים למגוון של דפוסי התנהגות (אישיים וקבוצתיים).  

הסוציולוג והכלכלן [[תורסטן ובלן]] החל את הקריירה שלו בתקופה סוערת זו. ובלן ראה צורך לכלול בגישה שלו את השינוי התרבותי.

הסוציולוג ו[[חקר הכלכלה|הכלכלן]] [[תורסטן ובלן]] החל את הקריירה שלו בתקופה סוערת זו. ובלן ראה צורך לכלול בגישה שלו את השינוי התרבותי.לא ניתן להניח "טבע אנושי" אוניברסלי שיסביר את כל ה[[נורמה חברתית|נורמות]] וההתנהגויות המגוונות שהאנתרופולוגיה הציגה. התרומה שלו ידועה כיום בשם '''"[[הדיכוטומיה הטקסית\ אינסטרומנטלית]]"'''.  ובלן טען כי כל תרבות היא מבוססת חומר ותלויה בכלים וכישורים כדי לתמוך ב"תהליך החיים", בעוד שבאותו זמן, נראה שכל תרבות הציבה מבנים של מעמד שעמדו בניגוד גמור לציווי האינסטרומנטליים (טכנולוגיים) של הקבוצה. ההיבט הטקסי התייחס לעבר, ונתמך ותמך באגדות שבטיות, ההיבט האינסטרומנטלי היה מכוון לעבר המגבלות הטכנולוגיות כדי לשפוט מבחינה ערכית דברים לפי היכולות לשלוט בתוצאות עתידיות. "דיכוטומיות ובלן" היתה זן של "תאוריית הערך האינסטרומנטלית" של [[ג'ון דיואי]]. ובלן כתב מאמר מפורסם בשם "מדוע הכלכלה אינה מדע אבולוציוני".  

לא ניתן להניח "טבע אנושי" אוניברסלי שיסביר את כל הנורמות וההתנהגויות המגוונות שהאנתרופולוגיה הציגה. התרומה שלו ידועה כיום בשם '''"[[הדיכוטומיה הטקסית\ אינסטרומנטלית]]"'''.  ובלן טען כי כל תרבות היא מבוססת חומר ותלויה בכלים וכישורים כדי לתמוך ב"תהליך החיים", בעוד שבאותו זמן, נראה שכל תרבות הציבה מבנים של מעמד שעמדו בניגוד גמור לציווי האינסטרומנטליים (טכנולוגיים) של הקבוצה. ההיבט הטקסי התייחס לעבר, ונתמך ותמך באגדות שבטיות, ההיבט האינסטרומנטלי היה מכוון לעבר המגבלות הטכנולוגיות כדי לשפוט מבחינה ערכית דברים לפי היכולות לשלוט בתוצאות עתידיות. "דיכוטומיות ובלן" היתה זן של "תאוריית הערך האינסטרומנטלית" של [[ג'ון דיואי]].  

[[יוזף שומפטר]] שחי בתחילת המאה ה-20, כתב את הספר "[[התאוריה של ההתפתחות הכלכלית]]" בספר הוא הציע רעיון שהיה רדיקלי בזמנו: הזווית האבולוציונית. הוא ביסס את התאוריה שלו על ההנחה הרגילה של [[שיווי משקל מאקרו כלכלי]]. שיווי משקל זה נהרס באופן תדיר על ידי אנשי עסקים ופירמות שמנסים להחדיר [[שינוי טכנולוגי|המצאות וחידושים]] כדי לזכות ב[[נתח שוק]] גדול יותר וברווחים גדולים יותר. החדרה מוצלחת של חידוש מפריעה לזרימה הנורמלית של החיים הכלכליים, היות והיא דוחקת החוצה כמה טכנולוגיות ואמצעי ייצור שהיו בו (לדוגמה מכוניות דחקו החוצה כרכרות ונהגי כרכרות, מחשבים דחקו החוצה מכונות כתיבה וכו') ועלולה לסכן פירמות קיימות, משרות קיימות וכן הסדרים פוליטיים קיימים .  

 

[[יוזף שומפטר]] שחי בתחילת המאה ה-20, כתב את הספר "[[התאוריה של ההתפתחות הכלכלית]]" בספר הוא הציע רעיון שהיה רדיקלי בזמנו: הזווית האבולוציונית. הוא ביסס את התאוריה שלו על ההנחה הרגילה של [[שיווי משקל מאקרו כלכלי]]. שיווי משקל זה נהרס באופן תדיר על ידי אנשי עסקים ופירמות שמנסים להחדיר המצאות וחידושים כדי לזכות בנתח שוק גדול יותר וברווחים גדולים יותר. החדרה מוצלחת של חידוש מפריעה לזרימה הנורמלית של החיים הכלכליים, היות והיא דוחקת החוצה כמה טכנולוגיות ואמצעי ייצור (לדוגמה מכוניות דחקו החוצה כרכרות ונהגי כרכרות, מחשבים דחקו החוצה מכונות כתיבה וכו').  

[[קנת' בולדינג]] היא אחד מתומכים להכנסת שיטות אבולוציוניות במדעי החברה, כפי שאפשר לקרוא גם ב[[נקודת ההשקפה  האבולוציונית של קנת' בולדינג]]. [[קנת' ארו]], [[רונלד קאוז]] ו[[דאגלאס נורפ]] הם כמה זוכי "[[פרס נובל בכלכלה]]" שידועים בחיבתם לתחום.

[[קנת' בולדינג]] היא אחד מתומכים להכנסת שיטות אבולוציוניות במדעי החברה, כפי שאפשר לקרוא גם ב[[נקודת ההשקפה  האבולוציונית של קנת' בולדינג]]. [[קנת' ארו]], [[רונלד קאוז]] ו[[דאגלאס נורפ]] הם כמה זוכי "[[פרס נובל בכלכלה]]" שידועים בחיבתם לתחום.

==הדיון כיום==

==הדיון כיום==

אחת התרומות העיקריות לתחום הכלכלה האבולוציונית היום הייתה הפרסום של "תאוריה אבולוציונית של שינוי כלכלי" מאת [[ריצ'ארד נלסון]] ו[http://www.wharton.upenn.edu/faculty/winters.html Sidney Winter]. הכותבים התמקדו בעיקר בנושאים של שינויים ב[[טכנולוגיה]] ובשגרה (רוטינות), והציעו מסגרת מחשבתית לאנליזה שלהם. אם השינוי מתרחש ללא הרף בכלכלה, אזי לטענתם תהליך אבולוציוני כלשהו לפעול, והם הציעו כי תהליך זה הינו דארוויניסטי בטבעו. ולכן יש צורך לזהות מנגנונים שמספקים ברירה, יוצרים שונות ומייסדים שכפול עצמי.  

אחת התרומות העיקריות לתחום הכלכלה האבולוציונית היום הייתה הפרסום של הספר "[[תאוריה אבולוציונית של שינוי כלכלי]]" מאת [[ריצ'ארד נלסון]] ו[http://www.wharton.upenn.edu/faculty/winters.html Sidney Winter]. הכותבים התמקדו בעיקר בנושאים של [[שינוי טכנולוגי|שינויים בטכנולוגיה]] ובשגרה (רוטינות), והציעו מסגרת מחשבתית לאנליזה שלהם. אם השינוי מתרחש ללא הרף בכלכלה, אזי לטענתם תהליך אבולוציוני כלשהו חייב לפעול, והם הציעו כי תהליך זה הינו דארוויניסטי בטבעו. ולכן יש צורך לזהות מנגנונים שמספקים ברירה, יוצרים [[שונות]] ומייסדים שכפול עצמי.  

הטענה היא כי שווקים מתנהגים כי מנגנוני ברירה. כאשר פירמות מתחרות ביניהן, מתחרים שנחלו כישלון לא מצליחים לתפוס נתח שוק מתאים, ופושטים רגל. המגוון של של חברות מתחרות הוא הן לגבי המוצרים שלהם והן לגבי שיטות ההתנהלות שלהן, שמנסות להתאים לשווקים. הן המוצרים והן שיטות הניהול נקבעות על ידי רוטינות שבהן משתמשות הפירמות: דפוסים סטנדרטים של פעולות שמיושמות כל הזמן. על ידי חיקוי של הרוטינות האלה, פירמות גורמים להתרבות של הרוטינות וכך יוצרות ירושה של פעילויות מצליחות.

הטענה היא כי שווקים מתנהגים כי מנגנוני ברירה בדומה לברירה הטבעית. כאשר פירמות מתחרות ביניהן, מתחרים שנחלו כישלון לא מצליחים לתפוס נתח שוק מתאים, ובסופו של דבר פושטים רגל. המגוון של של חברות מתחרות הוא הן לגבי המוצרים שלהם והן לגבי שיטות ההתנהלות שלהן, שמנסות להתאים לשווקים. הן המוצרים והן שיטות הניהול נקבעות על ידי רוטינות שבהן משתמשות הפירמות: דפוסים סטנדרטים של פעולות שמיושמות כל הזמן. על ידי חיקוי של הרוטינות האלה, פירמות גורמים להתרבות של הרוטינות וכך יוצרות ירושה של פעילויות מצליחות.

==תיאור אקסיומטי של הכלכלה האבולוציונית==

==תיאור אקסיומטי של הכלכלה האבולוציונית==

* [[כלכלה התנהגותית]]

* [[כלכלה התנהגותית]]

* [[תהליך בלתי הפיך]]

* [[תהליך בלתי הפיך]]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==