שינויים

שורה 112: שורה 112:     
==מניעת עישון בקרב ילדים ונוער==
 
==מניעת עישון בקרב ילדים ונוער==
{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[מניעת עישון]], [[עישון בקרב בני נוער]]}}
+
{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[מניעת עישון]], [[עישון בקרב בני נוער]], [[התמכרות לעישון]]}}
   −
בעוד שרוב הציבור מתייחס ל[[עישון טבק]] כבעית בריאות אישית של מבוגרים שמכורים לטבק, למעשה חלק גדול מבעיית העישון מקורו בהכוונה של [[שיווק סיגריות]] [[עישון בקרב בני נוער|לילדים ולנוער]] כתופעה כוללנית מכוונת וחברתית. מסמכים פנימיים של חברות טבק שנתפסו מראים שהחברות לא היססו למקד את שיווק הסיגריות לילדים בני 11-14 ואף בגילאים צעירים יותר. התחלת העישון מתחילה במקרים רבים כמעין טקס התבגרות (מצד נערים אחרים, בן זוג נחשק וכו') שכיבכול מעיד כי הילד הצטרף לעולם המבוגרים. אנשים מבוגרים יותר (ולפעמים אפילו נערים בני 15) הם כבר בעלי הבנה טובה יותר של העישון ומבינים את הסכנות לבריאות וכי [[התמכורת לעישון|העישון ממכר]] וחלקם הגדול מעוניין להגמל, לכן החשיבות היא לשווק מוצרי טבק לאנשים בגילאים צעיר ככל האפשר. בעיה זו חריפה יותר בקרב [[עישון ועוני|שכונות עניות]] שבהן יש נורמות חברתיות אוהדות יותר לעישון ורושם לפיו "כולם מעשנים" או "כל המבוגרים מעשנים".  
+
בעוד שרוב הציבור מתייחס ל[[עישון טבק]] כבעית בריאות אישית של מבוגרים שמכורים לטבק, למעשה חלק גדול מבעיית העישון מקורו בהכוונה של [[שיווק סיגריות]] [[עישון בקרב בני נוער|לילדים ולנוער]] כתופעה כוללנית מכוונת וחברתית. מסמכים פנימיים של חברות טבק שנתפסו מראים שהחברות לא היססו למקד את שיווק הסיגריות לילדים בני 11-14 ואף בגילאים צעירים יותר. התחלת העישון מתחילה במקרים רבים כמעין טקס התבגרות (מצד נערים אחרים, בן זוג נחשק וכו') שכיבכול מעיד כי הילד הצטרף לעולם המבוגרים. אנשים מבוגרים יותר (ולפעמים אפילו נערים בני 15) הם כבר בעלי הבנה טובה יותר של העישון ומבינים את הסכנות לבריאות וכי [[התמכרות לעישון|העישון ממכר]] וחלקם הגדול מעוניין להגמל, לכן החשיבות היא לשווק מוצרי טבק לאנשים בגילאים צעיר ככל האפשר. בעיה זו חריפה יותר בקרב [[עישון ועוני|שכונות עניות]] שבהן יש נורמות חברתיות אוהדות יותר לעישון ורושם לפיו "כולם מעשנים" או "כל המבוגרים מעשנים".  
   −
גורמי בריאות כמו ארגון הבריאות העולמי ומשרד הבריאות בישראל מחשיבים את [[עישון טבק|עישון הטבק]] לאחת הסיבות המרכזיות ל[[סיבות מוות בישראל|מוות בטרם עת]] ול[[נטל תחלואה]] בעולם. [[גמילה מעישון|הפסקת עישון]] או [[מניעת עישון]] נחשבות לגורם מספר אחת בקידום הבריאות בקרב כלל האוכלוסייה ולצעד החשוב ביותר שאדם בודד יכול לנקוט כדי לשפר את בריאותו.  בדומה למדינות מערביות רבות, [[עישון בישראל]] הוא [[גורם הסיכון הבריאותי]] המהותי ביותר לבריאות הציבור. אחד מכל חמישה ישראלים מת כתוצאה מעישון, כ-8,000 אנשים בשנה מתוכם כ-800 מתים עקב [[עישון כפוי]]. עישון מתחיל בדרך כלל בגיל צעיר - [[התמכרות לעישון]] עלולה להתחיל עם החשיפה לסיגריה ראשונה (או [[נרגילה]] ראשונה) ואצל ילדים רבים חשיפה זו מתחילה לפני גיל 13. למרות שיש מגמה ארוכת שנים של ירידה בתחום העישון בישראל, בשנים האחרונות יש עליה במגמות עישון בעיקר של [[נרגילות]] שמביאות לאחר מכן למעבר למוצרי טבק אחרים.  
+
גורמי בריאות כמו ארגון הבריאות העולמי ומשרד הבריאות בישראל מחשיבים את [[עישון טבק|עישון הטבק]] לאחת הסיבות המרכזיות ל[[סיבות מוות בישראל|מוות בטרם עת]] ול[[נטל תחלואה]] בעולם. [[גמילה מעישון|הפסקת עישון]] או [[מניעת עישון]] נחשבות לגורם מספר אחת בקידום הבריאות בקרב כלל האוכלוסייה ולצעד החשוב ביותר שאדם בודד יכול לנקוט כדי לשפר את בריאותו.  בדומה למדינות מערביות רבות, [[עישון בישראל]] הוא [[גורם הסיכון הבריאותי]] המהותי ביותר לבריאות הציבור. אחד מכל חמישה ישראלים מת כתוצאה מעישון, כ-8,000 אנשים בשנה מתוכם כ-800 מתים עקב [[עישון כפוי]]. [[השפעות בריאותיות של עישון]] כוללות הגברת הסיכון לחלות בשורה ארוכה של מחלות כולל מחלות נשימה, מחלות כלי דם (כמו התקפי לב, שבץ) וסוגים שונים של סרטן.  
   −
על פי נתוני המחקר הישראלי של התנהגויות בריאות בקרב ילדים בגיל בית הספר (בו משתתפים בני נוער בכיתות ו', ח' וי'), שנערך בישראל בשנים 2010-2011, אחוז התלמידים שהתנסו אי פעם בעישון סיגריות או מוצרי טבק עמד על 18.9% בקרב תלמידים יהודים ו-19.2% בקרב תלמידים ערבים.[http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=6428] אחוז התלמידים שדיווחו שהם מעשנים מוצרי טבק לפחות פעם בשבוע עמד על 6.1% בקרב תלמידים יהודים ו-10.4% בקרב תלמידים ערבים. דיווח על עישון לפחות פעם ביום עמד על 3.9% בקרב יהודים ו-6.2% בקרב ערבים. שיעורי העישון הגבוהים ביותר נצפו בקרב בנים בכיתה י': 20.9% בקרב תלמידים יהודים ו-24.1% בקרב בנים ערבים המעשנים לפחות פעם בשבוע.[http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=6428] סקר של מכון גרטנר מראה שלמעלה מרבע מהמעשנים כעת או בעבר החלו לעשן עד גיל 16, ושני שליש עד גיל 18. מגדר גברי, השכלה נמוכה, הכנסה נמוכה ועלייה בשנות ה-90 ואילך נמצאו קשורים בסיכון גבוה יותר להתחלה מוקדמת של עישון.[http://www.gertnerinst.org.il/epidemiology/Health_disparities/health_disparities_smoking/] על פי דיווח עצמי של מתגייסים לצה"ל, ב-20 השנים בין 1988 ועד 2008 עלה אחוז העישון בקרב המתגייסים לצה"ל מ-20% ל-28% בקרב בנות ומ-25% ל-31% בקרב בנים.[http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%A2%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9F_-_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%9E%D7%AA%D7%91%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D_-_Smoking_-_causes_of_smoking_among_teenagers] ממצאים אלה מצטרפים לנתונים על עליה ב[[השמנה]] בקרב מתגייסים.
+
עישון מתחיל בדרך כלל בגיל צעיר - [[התמכרות לעישון]] עלולה להתחיל עם החשיפה לסיגריה ראשונה (או [[נרגילה]] ראשונה) ואצל ילדים רבים חשיפה זו מתחילה לפני גיל 13. למרות שיש מגמה ארוכת שנים של ירידה בתחום העישון בישראל, בשנים האחרונות יש עליה במגמות עישון בקרב הנוער. אחד הגורמים לכך הוא הגברת העישון של [[נרגילות]] בקרב ילדים ונערים, שמביאות לאחר מכן למעבר למוצרי טבק אחרים.
 +
 
 +
על פי נתוני המחקר הישראלי של התנהגויות בריאות בקרב ילדים בגיל בית הספר (בו משתתפים בני נוער בכיתות ו', ח' ו-י'), שנערך בישראל בשנים 2010-2011: [http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=6428]
 +
* אחוז התלמידים שהתנסו אי פעם בעישון סיגריות או מוצרי טבק עמד על 18.9% בקרב תלמידים יהודים ו-19.2% בקרב תלמידים ערבים.  
 +
* אחוז התלמידים שדיווחו שהם מעשנים מוצרי טבק לפחות פעם בשבוע עמד על 6.1% בקרב תלמידים יהודים ו-10.4% בקרב תלמידים ערבים.  
 +
* דיווח על עישון לפחות פעם ביום עמד על 3.9% בקרב יהודים ו-6.2% בקרב ערבים.  
 +
* שיעורי העישון הגבוהים ביותר נצפו בקרב בנים בכיתה י': 20.9% בקרב תלמידים יהודים ו-24.1% בקרב בנים ערבים המעשנים לפחות פעם בשבוע.[http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=6428]  
 +
 
 +
נערות יהודיות מעשנות פחות מנערים יהודים. יהודים מעשנים פחות מלא יהודים, ובשכונות מבוססות מעשנים פחות מאשר בשכונות עוני או בישובים בפריפרייה. בחברה הערבית חל בשנים האחרונות שינוי מהותי - נערות ערביות שבעבר כמעט ולא עישנו מעשנות כיום יותר ויותר ושיעורי העישון בקרבן דומות כיום לשיעור העישון בקרב נערים יהודים.
 +
 
 +
סקר של מכון גרטנר מראה שלמעלה מרבע מהמעשנים כעת או בעבר החלו לעשן עד גיל 16, ושני שליש עד גיל 18. מגדר גברי, השכלה נמוכה, הכנסה נמוכה ועלייה בשנות ה-90 ואילך נמצאו קשורים בסיכון גבוה יותר להתחלה מוקדמת של עישון.[http://www.gertnerinst.org.il/epidemiology/Health_disparities/health_disparities_smoking/] על פי דיווח עצמי של מתגייסים לצה"ל, ב-20 השנים בין 1988 ועד 2008 עלה אחוז העישון בקרב המתגייסים לצה"ל מ-20% ל-28% בקרב בנות ומ-25% ל-31% בקרב בנים.[http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%A2%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9F_-_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%9E%D7%AA%D7%91%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D_-_Smoking_-_causes_of_smoking_among_teenagers] ממצאים אלה מצטרפים לנתונים על עליה ב[[השמנה]] בקרב מתגייסים.
    
[[חברות הטבק]] עוסקות מזה מספר עשורים בהפצה של [[דיסאינפורמציה]] ושקרים לציבור - [[הכחשת נזקי העישון]] והטעיה לגבי [[התמכרות לטבק]] ולגבי היבטים נוספים. חלק מהשקרים האלה נחשפו בעקבות מחקרים של גורמי בריאות רבים ברחבי העולם משנות ה-50 ועד היום. העומק של הטעיה, המניפולציות והשפעה של החברות על גופי בריאות נחשפו רק בסוף שנות ה-90 בעקבות תפיסה של מיליוני מסמכים פנימיים של חברות הסיגריות על ידי הרשויות בארצות הברית, במסגרת תביעה משפטית רחבה נגד החברות. באופן פומבי [[חברות הסיגריות]] הכחישו בעבר, וממשיכות להכחיש כיום כי יש קשר ברור בין עישון לבין [[סרטן ריאות]]. מהמסמכים התברר כי התעשייה עצמה הבינה כי הסיגריות הן [[גורם מסרטן]] כבר בשנות ה-50. לטענת ארגון הבריאות העולמי עמדת החברות על עישון ובריאות נקבעת בעקבות שיקולים של יחסי ציבור וחשש מתביעות נוספות. <ref name="TobaccoExplained">[http://www.who.int/tobacco/media/en/TobaccoExplained.pdf Tobacco Explained] האמת על תעשיית הטבק, במילים שלה עצמה, ארגון הבריאות העולמי </ref> עד לשנים האחרונות התעשייה הכחישה כי סיגריות ומוצרי טבק אחרים כמו [[נרגילות]] הם חומר ממכר. אבל ממסמכים פנימיים עולה כי מאז שנות ה-60 חברות הסיגריות הבינו כי נקודת החוזקה העיקרית שלהן היא תלות כימית של הצרכנים במוצר. ללא התמכרות לניקוטין לא תהיה תעשיית טבק. <ref name="TobaccoExplained"/>  
 
[[חברות הטבק]] עוסקות מזה מספר עשורים בהפצה של [[דיסאינפורמציה]] ושקרים לציבור - [[הכחשת נזקי העישון]] והטעיה לגבי [[התמכרות לטבק]] ולגבי היבטים נוספים. חלק מהשקרים האלה נחשפו בעקבות מחקרים של גורמי בריאות רבים ברחבי העולם משנות ה-50 ועד היום. העומק של הטעיה, המניפולציות והשפעה של החברות על גופי בריאות נחשפו רק בסוף שנות ה-90 בעקבות תפיסה של מיליוני מסמכים פנימיים של חברות הסיגריות על ידי הרשויות בארצות הברית, במסגרת תביעה משפטית רחבה נגד החברות. באופן פומבי [[חברות הסיגריות]] הכחישו בעבר, וממשיכות להכחיש כיום כי יש קשר ברור בין עישון לבין [[סרטן ריאות]]. מהמסמכים התברר כי התעשייה עצמה הבינה כי הסיגריות הן [[גורם מסרטן]] כבר בשנות ה-50. לטענת ארגון הבריאות העולמי עמדת החברות על עישון ובריאות נקבעת בעקבות שיקולים של יחסי ציבור וחשש מתביעות נוספות. <ref name="TobaccoExplained">[http://www.who.int/tobacco/media/en/TobaccoExplained.pdf Tobacco Explained] האמת על תעשיית הטבק, במילים שלה עצמה, ארגון הבריאות העולמי </ref> עד לשנים האחרונות התעשייה הכחישה כי סיגריות ומוצרי טבק אחרים כמו [[נרגילות]] הם חומר ממכר. אבל ממסמכים פנימיים עולה כי מאז שנות ה-60 חברות הסיגריות הבינו כי נקודת החוזקה העיקרית שלהן היא תלות כימית של הצרכנים במוצר. ללא התמכרות לניקוטין לא תהיה תעשיית טבק. <ref name="TobaccoExplained"/>  
שורה 124: שורה 134:  
חברות הסיגריות מכחישות שהן [[שיווק מוצרי טבק לילדים ולנוער|מכוונות את הפרסום והשיווק שלהם לאנשים צעירים]]. המסמכים הפנימיים של החברות חושפים כי שוק הצעירים הוא בעל חשיבות עליונה לתעשיית הטבק. מסמכים רבים חושפים את העיסוק הרב של החברות בבני נוער ובילדים ואת השיטות שהם נוקטות כדי להשפיע על התנהגות עישון בגילאים אלה.<ref name="TobaccoExplained"/>  
 
חברות הסיגריות מכחישות שהן [[שיווק מוצרי טבק לילדים ולנוער|מכוונות את הפרסום והשיווק שלהם לאנשים צעירים]]. המסמכים הפנימיים של החברות חושפים כי שוק הצעירים הוא בעל חשיבות עליונה לתעשיית הטבק. מסמכים רבים חושפים את העיסוק הרב של החברות בבני נוער ובילדים ואת השיטות שהם נוקטות כדי להשפיע על התנהגות עישון בגילאים אלה.<ref name="TobaccoExplained"/>  
   −
תחילת העישון, או הסיגריה הראשונה מכונה "First Puff". השלבים הראשונים לעידוד לעישון הוא השילוב של הנאה נתפסת, דימוי לפיו המעשן הוא "קול", "מורד" מקובל וכו', ועל ידי רצון להיענות ללחץ חברתי מצד נערים בוגרים יותר או מצד חברים. דבר זה עומד מול ידיעות על פגיעה בבריאות וכן בהרגשה גופנית רעה המתרחשת בתחילת העישון, הכוללת בדרך כלל שיעול ולפעמים גם בחילה. ילדים ונערים מוקפים לעיתים בדיעות קדומות ומידע מוטעה על עישון - לדוגמה המחשבה ש[[נרגילות]] אינן מסוכנות, "הוכחה" שעישון אינו מסוכן בגלל הכרות או שמועה על אדם זקן שמעשן, או המחשבה ש"אני אוכל לשלוט בזה" - המחשבה לפיה קל לא להתמכר. רק לאחר עישון של מספר שנים מתחילים תסמינים בריאותיים שונים ובעיות בריאות וקשה להסתדר בלי סיגריות, דבר שמעורר בקרב חלק מהאנשים רצון להיגמל מסיגריות. במחקר שנערך על ידי Jennifer O' Loughlin וחוקרים אחרים נחקרו החוויות של תלמידי כיתה י"א בתחילת העישון. הם מצאו כי הגורם המשמעותי ביותר שהוביל תלמידים לעשן היה [[פרסומות לסיגריות]]. עישון על ידי הורים, חברים ועמיתים גם עודד תלמידים להתחיל לעשן.[http://journals2.scholarsportal.info.myaccess.library.utoronto.ca/tmp/16324087772709012427.pdf]
+
תחילת העישון, או הסיגריה הראשונה מכונה '''"השאיפה הראשונה"''' "First Puff". השלבים הראשונים לעידוד לעישון הוא השילוב של הנאה נתפסת, דימוי לפיו המעשן הוא "קול", "מורד" מקובל וכו', ועל ידי רצון להיענות ללחץ חברתי מצד נערים בוגרים יותר או מצד חברים. דבר זה עומד מול ידיעות על פגיעה בבריאות וכן בהרגשה גופנית רעה המתרחשת בתחילת העישון, הכוללת בדרך כלל שיעול ולפעמים גם בחילה.  
    
[[התמכרות לסיגריות]] יכולה להתרחש בתוך זמן קצר. מחקר משנת 2007 שעקב אחרי 1200 נערים בארצות הברית לאורך 4 שנים, מצא כי מתוך 217 בני נוער שניסו את הסיגריה הראשונה, כ-60%, איבדו שליטה על צריכת הטבק שלהם. 10% מהנערים התמכרו כבר לאחר הסיגריה הראשונה או בתוך יומיים בלבד. 25% מבני הנוער התמכרו בתקופה של 30 יום משאיפת הסיגריה הראשונה, מתוך קבוצה זו מחצית התמכרו כבר לאחר שהגיעו לרמה של 7 סיגריות בחודש. מתוך 83 נערים שהגיעו לתלות בסיגריות המוגדרת לפי מדריך הרפואי ICD-10, מחצית הגיעו להתמכרות זו כאשר עישנו 46 סיגריות בחודש (סיגריה וחצי ליום). הנערים המכורים הפגינו תסמינים גמילה מסיגריות בדומה למעשנים וותיקים, כאשר לא יכלו לקבל ניקוטין. החציון של ההתמכרות התרחש בצריכה של 5.35 מיליגרם לליטר, רמה שנמוכה בהרבה לעומת הרמה שמקובלת כדי להבדיל בין מעשן פסיבי לאקטיבי.[http://www.eurekalert.org/pub_releases/2007-07/uomm-ifj070307.php][http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3423036,00.html] <ref>Joseph R. DiFranza et al, [http://archpedi.jamanetwork.com/article.aspx?articleid=570706 Symptoms of Tobacco Dependence After Brief Intermittent Use The Development and Assessment of Nicotine Dependence in Youth–2 Study], Archives of Pediatric and Adolescent Medicine, 2007;161(7):704-710. doi:10.1001/archpedi.161.7.704. </ref>. יש ילדים שבפעמים הראשונות לא לוקחים את העשן לריאות. דבר זה עלול ליצור אשליה נפוצה אצלם לפיה הם יוכלו לבחור אם לעשן או לא לעשן. התמכרות היא דבר שמשתנה בין אדם אחד לשני ואצל שני שליש מהמעשנים מתקשים מאד להיגמל. אחד הדברים הנפוצים הוא שהילדים מבינים באיחור שהם התמכרו לטבק. מסיבה זו יש חשיבות גדולה למודעות לא רק לנזקי העישון אלא גם למנגנונים של [[התמכרות לעישון טבק]].  
 
[[התמכרות לסיגריות]] יכולה להתרחש בתוך זמן קצר. מחקר משנת 2007 שעקב אחרי 1200 נערים בארצות הברית לאורך 4 שנים, מצא כי מתוך 217 בני נוער שניסו את הסיגריה הראשונה, כ-60%, איבדו שליטה על צריכת הטבק שלהם. 10% מהנערים התמכרו כבר לאחר הסיגריה הראשונה או בתוך יומיים בלבד. 25% מבני הנוער התמכרו בתקופה של 30 יום משאיפת הסיגריה הראשונה, מתוך קבוצה זו מחצית התמכרו כבר לאחר שהגיעו לרמה של 7 סיגריות בחודש. מתוך 83 נערים שהגיעו לתלות בסיגריות המוגדרת לפי מדריך הרפואי ICD-10, מחצית הגיעו להתמכרות זו כאשר עישנו 46 סיגריות בחודש (סיגריה וחצי ליום). הנערים המכורים הפגינו תסמינים גמילה מסיגריות בדומה למעשנים וותיקים, כאשר לא יכלו לקבל ניקוטין. החציון של ההתמכרות התרחש בצריכה של 5.35 מיליגרם לליטר, רמה שנמוכה בהרבה לעומת הרמה שמקובלת כדי להבדיל בין מעשן פסיבי לאקטיבי.[http://www.eurekalert.org/pub_releases/2007-07/uomm-ifj070307.php][http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3423036,00.html] <ref>Joseph R. DiFranza et al, [http://archpedi.jamanetwork.com/article.aspx?articleid=570706 Symptoms of Tobacco Dependence After Brief Intermittent Use The Development and Assessment of Nicotine Dependence in Youth–2 Study], Archives of Pediatric and Adolescent Medicine, 2007;161(7):704-710. doi:10.1001/archpedi.161.7.704. </ref>. יש ילדים שבפעמים הראשונות לא לוקחים את העשן לריאות. דבר זה עלול ליצור אשליה נפוצה אצלם לפיה הם יוכלו לבחור אם לעשן או לא לעשן. התמכרות היא דבר שמשתנה בין אדם אחד לשני ואצל שני שליש מהמעשנים מתקשים מאד להיגמל. אחד הדברים הנפוצים הוא שהילדים מבינים באיחור שהם התמכרו לטבק. מסיבה זו יש חשיבות גדולה למודעות לא רק לנזקי העישון אלא גם למנגנונים של [[התמכרות לעישון טבק]].  
שורה 130: שורה 140:  
מחקר של המחלקה ל[[רפואה מניעתית]] של הפקולטה לרפואה באוניברסיטת מונטריאול בקנדה, שפורסם בשנת 2009 בדק מגוון גדול של גורמים חברתיים, נפשיים וכלכליים והשפעתם על הסיכון שנערים מקנדה יקחו את השאיפה הראשונה מסיגריה, וזאת על ידי מעקב בן 6 שנים אחר 877 נערים שהיו בגיל 12 בממוצע. המחקר בדק את השפעתם של 26 גורמים על התחלת עישון. גורמים שמעלים את הסיכון להתחלת עישון כוללים: סביבה מעשנת (חברים, אחים, הורים, מורים), פרסומות, בעיות במשפחה (משפחות חד-הוריות, סכסוך עם ההורים), קשיים בלימודים, חשש מ[[השמנה]], [[מתח נפשי]], אימפולסיביות, שתיית אלכוהול, והשתתפות בקבוצה ספורט (כנראה בשל הלחצים הכרוכים בספורט קבוצתי).<ref name="oxfordjournals2009">Jennifer O'Loughlin et al. [http://aje.oxfordjournals.org/content/170/5/585.full Determinants of First Puff and Daily Cigarette Smoking in Adolescents], American Journal of Epidemiology,July 27, 2009, Volume 170, Issue 5, Pp. 585-597.</ref>
 
מחקר של המחלקה ל[[רפואה מניעתית]] של הפקולטה לרפואה באוניברסיטת מונטריאול בקנדה, שפורסם בשנת 2009 בדק מגוון גדול של גורמים חברתיים, נפשיים וכלכליים והשפעתם על הסיכון שנערים מקנדה יקחו את השאיפה הראשונה מסיגריה, וזאת על ידי מעקב בן 6 שנים אחר 877 נערים שהיו בגיל 12 בממוצע. המחקר בדק את השפעתם של 26 גורמים על התחלת עישון. גורמים שמעלים את הסיכון להתחלת עישון כוללים: סביבה מעשנת (חברים, אחים, הורים, מורים), פרסומות, בעיות במשפחה (משפחות חד-הוריות, סכסוך עם ההורים), קשיים בלימודים, חשש מ[[השמנה]], [[מתח נפשי]], אימפולסיביות, שתיית אלכוהול, והשתתפות בקבוצה ספורט (כנראה בשל הלחצים הכרוכים בספורט קבוצתי).<ref name="oxfordjournals2009">Jennifer O'Loughlin et al. [http://aje.oxfordjournals.org/content/170/5/585.full Determinants of First Puff and Daily Cigarette Smoking in Adolescents], American Journal of Epidemiology,July 27, 2009, Volume 170, Issue 5, Pp. 585-597.</ref>
   −
נערים מעשנים ואף צעירים מעשנים מפיצים לא פעם [[הכחשת נזקי העישון|מיתוסים שמופצים או הופצו בעבר]] על ידי [[חברות הסיגריות]] כגון: סיגריה היא לא באמת מסוכנת לבריאות - עובדה שאני מכיר אדם זקן בריא ומעשן, סיגריות זה סקסי, סיגריות עוזרות להירגע, סיגריות זה סימן למרד וכו'. יש חשיבות להכיר לילדים את העובדות על סיגריות עוד לפני חשיפה לסיפורים אלה. שיטות הסברה נוספות כוללות "חיסון נפשי" והכרות עם שיטות של מניפולציות שאפשר לבצע כדי לשכנע אנשים לא מיומנים, וכן הכרות מוקדמת עם שיטות ההסברה של חברות הסיגריות וטיעונים של מעשנים כדי להרגיע את עצמם, ואת הצורך של מעשנים צעירים לעודד אחרים לעשן כדי להרגיש ש"כולם מעשנים" ולכן הם עצמם בטוחים. היבט נוסף הוא להקנות לילדים ונערים טכניקות הרגעות כמו פעילות גופנית, תרגילי נשימה, מדיטציה והתבוננות פנימית כדי לפרוק [[מתח נפשי]] בצורה בריאה ללא הזדקקות לעזרים חיצוניים.
+
 
 +
ילדים ונערים מוקפים לעיתים בדיעות קדומות ומידע מוטעה על עישון - במיוחד מידע לא מדוייק על סכנות העישון ועל התמכרות לעישון - לדוגמה המחשבה ש[[נרגילות]] אינן מסוכנות, "הוכחה" שעישון אינו מסוכן בגלל שאני מכיר זקן שמעשן, או המחשבה ש"אני אוכל לשלוט בזה" - המחשבה לפיה [[התמכרות לטבק|"אני לא אתמכר"]]. רק לאחר עישון של מספר שנים מתחילים תסמינים בריאותיים שונים ובעיות בריאות וקשה להסתדר בלי סיגריות, דבר שמעורר בקרב חלק מהאנשים רצון להיגמל מסיגריות. במחקר שנערך על ידי Jennifer O' Loughlin וחוקרים אחרים נחקרו החוויות של תלמידי כיתה י"א בתחילת העישון. הם מצאו כי הגורם המשמעותי ביותר שהוביל תלמידים לעשן היה [[פרסומות לסיגריות]]. עישון על ידי הורים, חברים ועמיתים גם עודד תלמידים להתחיל לעשן.[http://journals2.scholarsportal.info.myaccess.library.utoronto.ca/tmp/16324087772709012427.pdf]
 +
 
 +
נערים מעשנים ואף צעירים מעשנים מפיצים לא פעם [[הכחשת נזקי העישון|מיתוסים שמופצים או הופצו בעבר]] על ידי [[חברות הסיגריות]] כגון: סיגריה היא לא באמת מסוכנת לבריאות - עובדה שאני מכיר אדם זקן בריא ומעשן, סיגריות זה סקסי, סיגריות עוזרות להירגע, סיגריות זה סימן למרד וכו'.  
 +
 
 +
* יש חשיבות להכיר לילדים את העובדות על סיגריות ונרגילות עוד לפני חשיפה למיתוסים שגויים על טבק. חשוב להסביר לא רק שעישון מסוכן, אלא גם מדוע לא כל המעשנים בהכרח ימותו מעישון, מדוע יש מעשנים שנראים בריאים.
 +
* היבט חשוב נוסף שכדאי להסביר לילדים הוא ש[[התמכרות לעישון|עישון הוא ממכר]] - בקרב אנשים שונים ההתמכרות היא שונה - יש אנשים שיכולים אולי לצאת בקלות מהעישון אבל יש גם אנשים שלמרות מאמצים כבירים מצדם לא מצליחים להגמל. קשה לדעת תוך כמה זמן ההתמכרות לטבק תתחיל ואצל חלק מהאנשים ההתמכרות היא מהירה ואצל חלק הדרגתית יותר.
 +
* תפיסת הזמן אצל ילדים ונערים היא שונה לעיתים קרובות לעומת מבוגרים. מה שיתרחש בעוד שנה הרבה פחות חשוב ממה יקרא מחר או עוד שבוע. מה שיקרא בגיל 50 או 60 נראה לא רלוונטי בכלל. חשוב להתמודד עם השלכות קרובות יותר בזמן של עישון - לדוגמה התמכרות לעישון תחל בהרבה מקרים כבר בתוך חודשים מספר. ריח רע או דחייה ממעשנים והיבטים קוסמטיים של עישון יכולים לדבר לנערים ונערות יותר מאשר הסיכון לסרטן.  
 +
* חשוב להסביר לילדים ואף להדגים להם איך יבצעו עליהם מניפולציות רגשיות כדי שיתחילו לעשן. דבר זה מכונה  "חיסון נפשי" - הכרות עם טיעון מסוכן אבל בסביבה תומכת שתסייע לילד לנטרל את הסיכון מבעוד מעוד.
 +
* נערים המבקשים למרוד בחברת המבוגרים או בהיבטים שלה פונים לעיתים קרובות לעישון. חשוב להבהיר להם שב"מרד" זה הם בעצם משתעבדים לקבוצה אחרת של מבוגרים שמוכרים להם מוצר מזיק וממכר, על ידי ניצול החולשה שלהם וניצול הרצון להיות עצמאי ואינדיבדואלי.
 +
* כדאי גם להכיר לילד או לנער הכרות עם שיטות של מניפולציות שאפשר לבצע כדי לשכנע אנשים לא מיומנים, וכן הכרות מוקדמת עם שיטות ההסברה של חברות הסיגריות וטיעונים של מעשנים כדי להרגיע את עצמם, ואת הצורך של מעשנים צעירים לעודד אחרים לעשן כדי להרגיש ש"כולם מעשנים" ולכן הם עצמם בטוחים.  
 +
* היבט נוסף הוא להקנות לילדים ונערים טכניקות התרגעות מול [[מתח נפשי]] המלווה את גיל ההתבגרות - כמו פעילות גופנית, תרגילי נשימה, מדיטציה והתבוננות פנימית - אין צורך בחומרים שונים כדי להתמודד עם מתח נפשי ואנשים רבים צריכים ללמוד כיצד להתמודד עם מתח כזה בצורה בונה ולא הורסת.
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==