שינויים

==ביקורת==

==ביקורת==

טד נורדהוס, מייקל שלנברגר, ולינוס בלומקיווסט, (שהפכו לימים לחלק מ[[אקומודרניזם|אקומדרניסטים]]) מבקרים את המאמרים ואת המושג במסגרת פרסום של  The Breakthrough Institute.  אחת הביקורת שלהם היא ששישה מתוך הגבולות הפלנטריים הם בעצם גבולות מקומיים באופיים. כך לדוגמה מחסור במים באפריקה לא יכול לקבל מענה על ידי חסכון של מים בקנדה. הם מכירים בכך ש[[שינוי אקלים]] הוא תהליך עם גבולות פלנרטיים וטוענים כי [[החמצת אוקיינוסיים]] הוא דבר פלנרטי בחלקו וכך גם [[דלדול שכבת האוזון]] והרמות של [[מחזור הפוספט]]. לעומת זאת בתחומים של שינויים בשימושי קרקע, אובדן המגוון הגנטי, מים מתוקים, עומס אירוסולים וזיהום הם טוענים כי אין ערך סף קריטי גלובלי וכי הניצול של התחומים האלה הוא בעל יתרונות וחסרונות כך שה"הערך הכולל" של שינוי סביבתי כשלהו יכול להיות מזיק במקום מסויים ומועיל במקום אחר.  

טד נורדהוס, מייקל שלנברגר, ולינוס בלומקיווסט, (שהפכו לימים לחלק מ[[אקומודרניזם|אקומדרניסטים]]) מבקרים את המאמרים ואת המושג במסגרת פרסום של  The Breakthrough Institute.  אחת הביקורת שלהם היא ששישה מתוך הגבולות הפלנטריים הם בעצם גבולות מקומיים באופיים. כך לדוגמה מחסור במים באפריקה לא יכול לקבל מענה על ידי חסכון של מים בקנדה. הם מכירים בכך ש[[שינוי אקלים]] הוא תהליך עם גבולות פלנרטיים וטוענים כי [[החמצת אוקיינוסים]] הוא דבר פלנרטי בחלקו וכך גם [[דלדול שכבת האוזון]] והרמות של [[מחזור הפוספט]]. לעומת זאת בתחומים של שינויים בשימושי קרקע, אובדן המגוון הגנטי, מים מתוקים, עומס אירוסולים וזיהום הם טוענים כי אין ערך סף קריטי גלובלי וכי הניצול של התחומים האלה הוא בעל יתרונות וחסרונות כך שה"הערך הכולל" של שינוי סביבתי כשלהו יכול להיות מזיק במקום מסויים ומועיל במקום אחר. הטיעון של העדר גבולות גלובליים הוא נכון חלקי - נכון שיש הבדלים במצוקת המים בין סהרה לבין הולנד, ומדידה אזורית של גבולות יכולה לסייע יותר מגבול פלנטרי, אבל יש גם הקשרים גלובליים למשרבים מקומיים - כך לדוגמה רוב המים בשירות האנושות משמשים ל[[חקלאות]] שמספקת את [[שוק המזון העולמי]], וכן משברים במקום אחד לדוגמה [[מלחמת האזרחים בסוריה]] נוטים לגלוש גם למקומות אחרים.  

ביקורת מרכזית של של המאמר של נורדהוס ואחרים היא שעד כה הרס סביבתי ניכר הוא בעל קורלציה נמוכה עם הרווחה החומרית האנושית. הם טוענים כי הרעיון של גבולות פלנטריים מבוסס על ההנחה כי משתנים סביבתיים קשורים בקשר הדוק לרווחה אנושית, וכתוצאה מכך אובדן של [[שירותי המערכת האקולוגית]] או של [[הון טבעי]] פרושו פגיעה ברווחה האנושית. הנחה זו לטענתם לא עמדה במבחן המציאות בעשורים האחרונים, שבהם הרווחה האנושית השתפרה באופן משמועתי ברמה העולמית, למרות פגיעה מהותית בשירותי המערכת האקולוגית. אל טענה זו ניתן להתייחס כאל טענת "עד כה לא קרה שום דבר רע" - כל עוד יש מלאים מספיק גדולים של משאב או יתרות של מערכת הפגיעה בה לא תהיה בהכרח ניכרת - טיעון זה מתעלם מבעיה של [[השהייה]] בתגובות של מערכות - לדוגמה מישהו שמפרד ברגים של מטוס תוך כדי טיסה יהיה משכונע בתחילה שאין שום סתירה בין פירוק המטוס לבין המשך הטיסה שלו.

ביקורת מרכזית של של המאמר של נורדהוס ואחרים היא שעד כה הרס סביבתי ניכר הוא בעל קורלציה נמוכה עם הרווחה החומרית האנושית. הם טוענים כי הרעיון של גבולות פלנטריים מבוסס על ההנחה כי משתנים סביבתיים קשורים בקשר הדוק לרווחה אנושית, וכתוצאה מכך אובדן של [[שירותי המערכת האקולוגית]] או של [[הון טבעי]] פרושו פגיעה ברווחה האנושית. הנחה זו לטענתם לא עמדה במבחן המציאות בעשורים האחרונים, שבהם הרווחה האנושית השתפרה באופן משמועתי ברמה העולמית, למרות פגיעה מהותית בשירותי המערכת האקולוגית. אל טענה זו ניתן להתייחס כאל טענת "עד כה לא קרה שום דבר רע" - כל עוד יש מלאים מספיק גדולים של משאב או יתרות של מערכת הפגיעה בה לא תהיה בהכרח ניכרת - טיעון זה מתעלם מבעיה של [[השהייה]] בתגובות של מערכות - לדוגמה מישהו שמפרד ברגים של מטוס תוך כדי טיסה יהיה משכונע בתחילה שאין שום סתירה בין פירוק המטוס לבין המשך הטיסה שלו.