[[אדם סמית]], [[דיוויד ריקארדו]] ו[[תומס מלתוס]] תארו בכשרון רב את הסביבה הכלכלית שהם ראו סביבם, סביבה שהם מצב הענינים הנורמלי של העובד הממוצע היה לחיות על סף רעב. מתלוס טען כי כל גידול בעושר יוביל ל[[גידול אוכלוסין|גידול עצמי של האוכלוסייה]] בצורה שתוביל לחזרה לאותה רמת עושר או אותה רמת מחסור שהיתה קודם לכן. ריקרדו טען כי היתרונות של צמיחה כלכלית יעברו בסופו של דבר אל בעל האדמות וליזמים דבר שישאיר את העובדים בשכר רעב. בעוד סמית דיבר במונחים של אגרגציה, הוא החזיק בגרסה פסימיסטית למדי בשאלה מי יהיה הנהנה העיקרי של העושר החדש, בגלל כוח המיקוח היחסי של מעסיקים לעומת עובדים: לא קשה לטענתו לחזות מי מהם נהנה מיתרון במקרה של מחלוקת. "אין חוקים בפרלמנט נגד חבירה לשם הוזלה של שכר העבודה, אבל יש חוקים רבים שנועדו למנוע חבירה כדי להעלות אותו. " לא הוצאו פתרונות או תקוות לשינוי המצב. | [[אדם סמית]], [[דיוויד ריקארדו]] ו[[תומס מלתוס]] תארו בכשרון רב את הסביבה הכלכלית שהם ראו סביבם, סביבה שהם מצב הענינים הנורמלי של העובד הממוצע היה לחיות על סף רעב. מתלוס טען כי כל גידול בעושר יוביל ל[[גידול אוכלוסין|גידול עצמי של האוכלוסייה]] בצורה שתוביל לחזרה לאותה רמת עושר או אותה רמת מחסור שהיתה קודם לכן. ריקרדו טען כי היתרונות של צמיחה כלכלית יעברו בסופו של דבר אל בעל האדמות וליזמים דבר שישאיר את העובדים בשכר רעב. בעוד סמית דיבר במונחים של אגרגציה, הוא החזיק בגרסה פסימיסטית למדי בשאלה מי יהיה הנהנה העיקרי של העושר החדש, בגלל כוח המיקוח היחסי של מעסיקים לעומת עובדים: לא קשה לטענתו לחזות מי מהם נהנה מיתרון במקרה של מחלוקת. "אין חוקים בפרלמנט נגד חבירה לשם הוזלה של שכר העבודה, אבל יש חוקים רבים שנועדו למנוע חבירה כדי להעלות אותו. " לא הוצאו פתרונות או תקוות לשינוי המצב. |