שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''להציל את המדיה: קפיטליזם מימון-המון ודמוקרטיה''' (Saving the media) הוא ספר עיון מאת פרופסור [[ג'וליה קז'ה]] שיצא לאור בשנת 2016. הספר עוסק בבעיה של העיתונות והתקשורת במאה ה-21 שמתקשות לשרוד מבחינה כלכלית ואת ההשלכות של דבר זה על ה[[דמוקרטיה]]. קז'ה טוענת כי עיתונות וחדשות חשובות הן סוג של [[מוצר ציבורי]] וכי יש לשנות את מודל המימון המרכזי שנהוג בעיתונות - במקום חברות למטרות על גופי התקשורת להיות ארגונים ללא מטרת רווח (בדומה לאוניברסיטאות) ולקבל מימון במגוון צורות על ידי תרומות מהציבור, מנויים ותמיכה ממשלתית. | + | '''להציל את המדיה: קפיטליזם מימון-המון ודמוקרטיה''' (Saving the media) הוא ספר עיון מאת פרופסור [[ג'וליה קז'ה]] שיצא לאור בשנת 2016. הספר עוסק בבעיה של העיתונות והתקשורת במאה ה-21 שמתקשות לשרוד [[כלכלה|מבחינה כלכלית]] ואת ההשלכות של דבר זה על ה[[דמוקרטיה]]. קז'ה טוענת כי עיתונות וחדשות חשובות הן סוג של [[מוצר ציבורי]], וכי יש לשנות את מודל המימון המרכזי שנהוג בעיתונות - במקום חברות למטרות רווח, על גופי התקשורת להפוך לארגונים-ללא-מטרת-רווח (בדומה לאוניברסיטאות, עמותות וכו') ולקבל מימון במגוון צורות על ידי תרומות מהציבור, מנויים ותמיכה ממשלתית. |
| | | |
| ==חדשות כמוצר ציבורי== | | ==חדשות כמוצר ציבורי== |
| + | {{הפניה לערך מורחב|מוצר ציבורי}} |
| קז'ה מבחינה בין חדשות משמעותיות לבין תקשורת לצורכי בידור. | | קז'ה מבחינה בין חדשות משמעותיות לבין תקשורת לצורכי בידור. |
| | | |
| היא טוענת כי חדשות כאלה הן מוצר חיוני לקיום הדמוקרטיה - אם אזרחים צריכים להחליט למי להצביע בבחירות, או להחליט אם להצטרף להפגנה או מחאה אזרחית, או לקבל החלטות כלכליות ופיננסיות, הם צריכים חדשות אמינות. לפיכך גם הדמוקרטיה זקוקה לזה. לטענתה קיימים עשרות מחקרים שמראים שככל שהעיתונות חופשית יותר ורצינית יותר, האזרחים נוטים יותר לבצע את הצעד הדמוקרטי הבסיסי ביותר כלומר להצביע בבחירות. | | היא טוענת כי חדשות כאלה הן מוצר חיוני לקיום הדמוקרטיה - אם אזרחים צריכים להחליט למי להצביע בבחירות, או להחליט אם להצטרף להפגנה או מחאה אזרחית, או לקבל החלטות כלכליות ופיננסיות, הם צריכים חדשות אמינות. לפיכך גם הדמוקרטיה זקוקה לזה. לטענתה קיימים עשרות מחקרים שמראים שככל שהעיתונות חופשית יותר ורצינית יותר, האזרחים נוטים יותר לבצע את הצעד הדמוקרטי הבסיסי ביותר כלומר להצביע בבחירות. |
| | | |
− | ניתן לראות בחדשות סוג של [[מוצר ציבורי]] מצד אחד קל להנות מקיומן גם אם לא משלמים עליהן - לדוגמה על ידי זה שאנשים שלא קנו עיתון שומעים חדשות מצד אנשים שכן קנו עיתון. ומצד שני אם אדם אחד שומע חדשות זה לא פוגע באפשרות של אדם אחר לשמוע את אותן חדשות. דבר זה נכון במיוחד בתקשורת אלקטרונית. שתי תכונות אלה מאפיינות מוצר כמוצר ציבורי. עיתונים שצריך לקנות הם פחות מוצר ציבורי שכן צריכה של עיתון על ידי אדם אחד מקשה על אדם אחר לצרוך את העיתון, וכן קל יותר למנוע ממי שלא שילם על העיתון להנות ממנו. כמו כן בידור הוא פחות סוג של מוצר ציבורי שכן הנאה ממנו היא בעיקר בצורה ישירה - קשה יותר להנות מבידור מיד שניה.
| + | חדשות נחשבות סוג של [[מוצר ציבורי]] בגלל שהן עונות להגדרה של מהו מוצר ציבורי - מצד אחד קל להנות מקיומן גם אם לא משלמים עליהן - לדוגמה על ידי זה שאנשים שלא קנו עיתון שומעים חדשות מצד אנשים שכן קנו עיתון. ומצד שני אם אדם אחד שומע חדשות זה לא פוגע באפשרות של אדם אחר לשמוע את אותן חדשות. דבר זה נכון במיוחד בתקשורת אלקטרונית. שתי תכונות אלה יחד הן בעצם ההגדרה של מוצר או שירות כ[[מוצר ציבורי]]. עיתוני נייר שצריך לקנות הם פחות מוצר ציבורי שכן צריכה של עיתון על ידי אדם אחד מקשה על אדם אחר לצרוך את העיתון, וכן קל יותר למנוע ממי שלא שילם על העיתון להנות ממנו (אם כי בעבר , כאשר עיתון היה יקר יותר אנשים היו קונים עיתון ומעבירים אותו לשכנים וחברים). |
| + | |
| + | קז'ה טוענת כי בידור הוא פחות סוג של מוצר ציבורי שכן הנאה ממנו היא בעיקר בצורה ישירה - קשה יותר להנות מבידור מיד שניה. אם אני שומע על מופע באלט או על סרט קשה להנות מעצם קיומו. עם זאת גם בידור יכול להחשב לפעמים מוצר ציבורי - בעיקר צורות אלקטרוניות שלו, שבהם קשה למנוע ממי שלא שילם לראות סרט, וצפייה בסרט כזה לא מפחיתה מהזמינות שלו עבור משתמשים אחרים. |
| | | |
| ==ענף החדשות במשבר== | | ==ענף החדשות במשבר== |
| קז'ה טוענת כי מי שעוסק כיום בייצור "חדשות משמעותיות", שוק התקשורת (המדיה, העיתונאים) נמצאים היום במשבר קיצוני. פוליטיקאים ובעלי הון מרוקנים אותו ממה שהוא נועד לעשות, ויש צורך להמציא אותו מחדש. | | קז'ה טוענת כי מי שעוסק כיום בייצור "חדשות משמעותיות", שוק התקשורת (המדיה, העיתונאים) נמצאים היום במשבר קיצוני. פוליטיקאים ובעלי הון מרוקנים אותו ממה שהוא נועד לעשות, ויש צורך להמציא אותו מחדש. |
| | | |
− | מחקר שערכה קז'ה מצא שמספר העיתונאים המקצועיים שמועסקים ביצירת חדשות ירד באופן דרמטי. רואים את זה בארצות הברית, בספרד וגם בצרפת, אם כי פחות. ההיקף של מקצוע העיתונות בכללותו – מצטמק. מול התופעה הזו חלה עלייה חדה במספר האנשים שעוסקים ב[[יחסי ציבור]] - כלומר אנשים שמקבלים תשלום מ[[תאגידים גדולים]], ארגונים גדולים וממשלות ומנסים להטות את הציבור לפי האינטרסים שלהם. | + | מחקר שערכה קז'ה מצא שעם השנים מספר העיתונאים המקצועיים שמועסקים ביצירת חדשות ירד באופן דרמטי. רואים זאת בארצות הברית, בספרד וגם בצרפת, אם כי פחות. ההיקף של מקצוע העיתונות בכללותו – מצטמק. מול התופעה הזו חלה עלייה חדה במספר האנשים שעוסקים ב[[יחסי ציבור]] - כלומר אנשים שמקבלים תשלום מ[[תאגידים גדולים]], ארגונים גדולים וממשלות ומנסים [[דיסאינפורמציה|להטות את הציבור]] לפי האינטרסים שלהם. |
| | | |
| קז'ה מציגה נתונים מספריים על המשבר בעיתונות. בשנת 1955 מחזור הכספים של כלל העיתונות בארצות הברית היה מעל 1% מכלל התוצר הגולמי המקומי. עד שנת 1975 ירדו העיתונים ל-0.8% (דבר שמצביע על כך שגם היבטים כמו בידור וטלוויזיה נגסו בעיתונות) ודבר זה נשאר ברמה דומה עד 1985. עד שנת 2005 היתה ירידה חדה יותר כך שהעיתונות הגיעה ל-0.5% מהתמ"ג, ובשנת 2015 היא ירדה לפחות מ-0.2% מסך התמ"ג של ארצות הברית. | | קז'ה מציגה נתונים מספריים על המשבר בעיתונות. בשנת 1955 מחזור הכספים של כלל העיתונות בארצות הברית היה מעל 1% מכלל התוצר הגולמי המקומי. עד שנת 1975 ירדו העיתונים ל-0.8% (דבר שמצביע על כך שגם היבטים כמו בידור וטלוויזיה נגסו בעיתונות) ודבר זה נשאר ברמה דומה עד 1985. עד שנת 2005 היתה ירידה חדה יותר כך שהעיתונות הגיעה ל-0.5% מהתמ"ג, ובשנת 2015 היא ירדה לפחות מ-0.2% מסך התמ"ג של ארצות הברית. |
שורה 41: |
שורה 44: |
| | | |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |
| + | * [[מוצר ציבורי]] |
| * [[תחרות שופמטריאנית]] | | * [[תחרות שופמטריאנית]] |
− | * [[מוצר ציבורי]]
| |
| * [[השפעות ההון על העיתונות]] | | * [[השפעות ההון על העיתונות]] |
| + | * [[דיסאינפורמציה]] |
| * [[כלכלה דמוקרטית]] | | * [[כלכלה דמוקרטית]] |
| + | |
| | | |
| ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |