שינויים

נוספו 30 בתים ,  18:57, 17 ביוני 2017
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''מילטון פרידמן''' (Milton Friedman;‏ 31 ביולי 1912 - 16 בנובמבר 2006), היה כלכלן מארצות הברית ונחשב לאחד הכלכלנים המשפיעים ביותר במאה ה-20. הוא נחשב לאבי אסכולת המוניטריזם, הוגה מרכזי ב[[אסכולת שיקאגו]] של [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הנאו-קלאסית]] בשנות ה-40 של המאה ה-20, ואחד הדוברים הבולטים במאה ה-20 בזכות [[קפיטליזם]] ו[[שוק חופשי]]. פרידמן זכה ב[[פרס נובל לכלכלה]] בשנת 1976 בזכות מחקריו על צריכה כלכלית, היסטוריה ותאוריה מוניטרית והסיבוכים במדיניות ייצוב שווקים. מספר תלמידים ופרופסורים צעירים שטופחו על ידי פרידמן בשיקגו הפכו לכלכלנים בולטים כולל שלושה זוכי פרס נובל בכלכלה - [[גרי בקר]], [[רוברט פוגל]] (Robert Fogel) ו[[רוברט לוקאס]].  
+
'''מילטון פרידמן''' (באנגלית: '''Milton Friedman''';‏ 31 ביולי 1912 - 16 בנובמבר 2006), היה כלכלן מארצות הברית ונחשב לאחד הכלכלנים המשפיעים ביותר במאה ה-20. הוא נחשב לאבי אסכולת המוניטריזם, הוגה מרכזי ב[[אסכולת שיקאגו]] של [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הנאו-קלאסית]] בשנות ה-40 של המאה ה-20, ואחד הדוברים הבולטים במאה ה-20 בזכות [[קפיטליזם]] ו[[שוק חופשי]]. פרידמן זכה ב[[פרס נובל לכלכלה]] בשנת 1976 בזכות מחקריו על צריכה כלכלית, היסטוריה ותאוריה מוניטרית והסיבוכים במדיניות ייצוב שווקים. מספר תלמידים ופרופסורים צעירים שטופחו על ידי פרידמן בשיקגו הפכו לכלכלנים בולטים כולל שלושה זוכי פרס נובל בכלכלה - [[גרי בקר]], [[רוברט פוגל]] (Robert Fogel) ו[[רוברט לוקאס]].  
   −
פרידמן תקף את [[התאוריה הקיינסיאנית]] שהיתה התאוריה [[מאקרו כלכלה|המאקרו כלכלית]] המקובלת בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה. בשנות ה-50 הוא ביצע פרשנות מחודשת לפונקציית הצריכה. בשנות ה-60 הוא הפך למתנגד הבולט ביותר של מדיניות קיינסיאנית. פרידמן הניח כי קיים "[[אבטלה|שיעור אבטלה טבעי]]" וטען כי תעסוקה מעל שיעור זה תגרום להאצת ה[[אינפלציה]]. באותה תקופה היתה מקובלת על כלכלנים [[עקומת פיליפס]] שהניחה כי אינפלציה גבוה יותר מקטינה את כמות האבטלה. פרידמן טען כי בטווח הארוך העקומה היא שטוחה וחזה כי בעתיד תהיה [[דפלציה]] - שילוב של [[מיתון כלכלי]] (עם אבטלה) ו[[אינפלציה]] - דבר שהתרחש בשנות ה-80. פרידמן קידם תאוריה מאקרו כלכלית מתחרה המכונה [[מוניטריזם]], וטען כי המדיניות הרצויה היא הרחבה קטנה וקבועה של כמות ה[[כסף]] (דבר שיצור [[אינפלציה]] איטית וקבועה) היא המדיניות הרצויה. הרעיונות שלו על [[מדיניות מוניטרית]], [[מיסוי]], [[הפרטה]] ו[[דה-רגולציה]] השפיעו מאד על ממשלות, במיוחד בשנות ה-80 של המאה ה-20. התאוריה המוניטרית שלו ממשיכה להשפיע לדוגמה על תגובת [[הפדרל ריזרב]] על [[המשבר הכלכלי של שנת 2008]].  
+
פרידמן תקף את [[התאוריה הקיינסיאנית]] שהייתה התאוריה [[מאקרו כלכלה|המאקרו כלכלית]] המקובלת בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה. בשנות ה-50 הוא ביצע פרשנות מחודשת לפונקציית הצריכה. בשנות ה-60 הוא הפך למתנגד הבולט ביותר של מדיניות קיינסיאנית. פרידמן הניח כי קיים "[[אבטלה|שיעור אבטלה טבעי]]" וטען כי תעסוקה מעל שיעור זה תגרום להאצת ה[[אינפלציה]]. באותה תקופה הייתה מקובלת על כלכלנים [[עקומת פיליפס]] שהניחה כי אינפלציה גבוהה יותר מקטינה את כמות האבטלה. פרידמן טען כי בטווח הארוך העקומה היא שטוחה וחזה כי בעתיד תהיה [[דפלציה]] - שילוב של [[מיתון כלכלי]] (עם אבטלה) ו[[אינפלציה]] - דבר שהתרחש בשנות ה-80. פרידמן קידם תאוריה מאקרו כלכלית מתחרה המכונה [[מוניטריזם]], וטען כי המדיניות הרצויה היא הרחבה קטנה וקבועה של כמות ה[[כסף]] (דבר שיצור [[אינפלציה]] איטית וקבועה) היא המדיניות הרצויה. הרעיונות שלו על [[מדיניות מוניטרית]], [[מיסוי]], [[הפרטה]] ו[[דה-רגולציה]] השפיעו מאד על ממשלות, במיוחד בשנות ה-80 של המאה ה-20. התאוריה המוניטרית שלו ממשיכה להשפיע לדוגמה על תגובת [[הפדרל ריזרב]] על [[המשבר הכלכלי של שנת 2008]].  
    
ספרו המפורסם ביותר של פרידמן הוא [[קפיטליזם וחירות]] שיצא לאור בשנת 1962. בספר טוען פרידמן כי קפיטליזם מוביל לחירות כלכלית, וכי חירות זו חשובה לחופש בכלל. מבקרים של גישה זו כללו בין היתר את [[אמרטיה סן]] שטען שפרידמן מתעלם מבעיות כמו [[השפעות חיצוניות]] ו[[מוצרים ציבוריים]] שדרכם [[שוק חופשי]] עלול להוביל לכפייה, אלימות ושלילת חירויות שונות.  
 
ספרו המפורסם ביותר של פרידמן הוא [[קפיטליזם וחירות]] שיצא לאור בשנת 1962. בספר טוען פרידמן כי קפיטליזם מוביל לחירות כלכלית, וכי חירות זו חשובה לחופש בכלל. מבקרים של גישה זו כללו בין היתר את [[אמרטיה סן]] שטען שפרידמן מתעלם מבעיות כמו [[השפעות חיצוניות]] ו[[מוצרים ציבוריים]] שדרכם [[שוק חופשי]] עלול להוביל לכפייה, אלימות ושלילת חירויות שונות.  
שורה 18: שורה 18:  
פרידמן כאמור טען כי המטרה היחידה של תאגידים היא למקסם רווח, וכי בקרה על פגיעה אפשרית שלהם ברווחת הכלל תהיה דרך בחירות של צרכנים בשוק. אם צרכנים לא מרוצים מכך שתאגיד יוצר [[זיהום]], פוגע ב[[זכויות עובדים]] או מוכר מזון לא בריא הם יכולים לא לקנות  מוצרי התאגיד, ליצור [[חרם צרכנים]] או לקנות מוצרים אצל תאגידים אחרים.  
 
פרידמן כאמור טען כי המטרה היחידה של תאגידים היא למקסם רווח, וכי בקרה על פגיעה אפשרית שלהם ברווחת הכלל תהיה דרך בחירות של צרכנים בשוק. אם צרכנים לא מרוצים מכך שתאגיד יוצר [[זיהום]], פוגע ב[[זכויות עובדים]] או מוכר מזון לא בריא הם יכולים לא לקנות  מוצרי התאגיד, ליצור [[חרם צרכנים]] או לקנות מוצרים אצל תאגידים אחרים.  
   −
מבקרים מאוחרים יותר של גישה זו טענו שהיא נאיבית היות והיא מתעלמת מבעיות של [[מידע מלא]], [[מוצרים ציבוריים]] ו[[השפעות חיצוניות]]. לדוגמה בספר [[התמוטטות]] טוען הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] כי יש הבדל מהותי בין [[חברות נפט]] לבין [[כרייה|חברות כרייה]] של [[זהב]]. לפי דיימונד לחץ ציבורי על חבורת נפט גורם להן לדוגמה לשמור על [[יערות גשם]] ועל בעלי החיים בהן בעת ביצוע עבודות שם. לעומת זאת המקרה של חברות כריית זהב הוא שונה - חברות אלה לא מוכרות לציבור מוצרים באופן ישיר, והציבור יתקשה להחרים חברת כריית זהב (שמוכרת זהב להרבה חברות שונות). בנוסף בגלל מתח רווחים נמוך חברת כריית זהב מעדיפות לפשוט את הרגל ולא לקחת אחריות על מכרות ישנים שלה שגורמים ל[[זיהום קרקע]] בציאניד, חומצות. עלות הטיפול בנזק גבוה יותר מאשר האפשרות של אובדן נכסי החברה.  
+
מבקרים מאוחרים יותר של גישה זו טענו שהיא נאיבית היות והיא מתעלמת מבעיות של [[מידע מלא]], [[מוצרים ציבוריים]] ו[[השפעות חיצוניות]]. לדוגמה בספר [[התמוטטות]] טוען הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] כי יש הבדל מהותי בין [[חברות נפט]] לבין [[כרייה|חברות כרייה]] של [[זהב]]. לפי דיימונד לחץ ציבורי על חבורת נפט גורם להן לדוגמה לשמור על [[יערות גשם]] ועל בעלי החיים בהן בעת ביצוע עבודות שם. לעומת זאת המקרה של חברות כריית זהב הוא שונה - חברות אלה לא מוכרות לציבור מוצרים באופן ישיר, והציבור יתקשה להחרים חברת כריית זהב (שמוכרת זהב להרבה חברות שונות). בנוסף בגלל מתח רווחים נמוך חברת כריית זהב מעדיפות לפשוט את הרגל ולא לקחת אחריות על מכרות ישנים שלה שגורמים ל[[זיהום קרקע]] בציאניד, חומצות. עלות הטיפול בנזק גבוהה יותר מאשר האפשרות של אובדן נכסי החברה.  
    
באופן כללי [[חרם צרכנים]] עובד אם בכלל מול חברות המספקות מוצרי צריכה ולא מול חברות המספקות סחורות הומוגניות או מוצרים לחברות אחרות או לממשלות. לדוגמה הציבור לא יכול להחרים תאגיד תשתיות ונשק כמו [[בכטל]], ומתקשה להחרים יצרני נפט כמו מכירות הנפט של ארגון המדינה האיסלמית שמספקת כסף לארגון כדי לממן מדינה דיקטטורית וטרור כנגד מדינות במזרח התיכון וברחבי העולם.  
 
באופן כללי [[חרם צרכנים]] עובד אם בכלל מול חברות המספקות מוצרי צריכה ולא מול חברות המספקות סחורות הומוגניות או מוצרים לחברות אחרות או לממשלות. לדוגמה הציבור לא יכול להחרים תאגיד תשתיות ונשק כמו [[בכטל]], ומתקשה להחרים יצרני נפט כמו מכירות הנפט של ארגון המדינה האיסלמית שמספקת כסף לארגון כדי לממן מדינה דיקטטורית וטרור כנגד מדינות במזרח התיכון וברחבי העולם.  
שורה 25: שורה 25:     
==ראו גם==
 
==ראו גם==
* [[כלכלה נאו קלאסית]]
+
* [[כלכלה נאו-קלאסית]]
 
* [[שוק חופשי]] מול [[שוק תחרותי]]
 
* [[שוק חופשי]] מול [[שוק תחרותי]]
 
* [[אדם סמית]]
 
* [[אדם סמית]]