שינויים

==מאזן תשלומים==

==מאזן תשלומים==

[[מאזן תשלומים]] (BOP) מורכב מ'''תזרים זרם''', ו'''תזרים הון'''. תזרים זרם מורכב מתשלום על מוצרים; על שרותים – לדוגמה תשלומי ריבית, כן רווח ; וכן מתשלומי העברה – משכורות עובדים הנשלחות הביתה לדוגמה. תזרים הון מורכב ממניות, אג"ח ורכוש בחו"ל.  

[[מאזן תשלומים]] (BOP) מורכב מ'''תזרים זרם''', ו'''תזרים הון'''. תזרים זרם מורכב מתשלום על מוצרים; על שירותים – לדוגמה תשלומי ריבית, כן רווח ; וכן מתשלומי העברה – משכורות עובדים הנשלחות הביתה לדוגמה. תזרים הון מורכב ממניות, אג"ח ורכוש בחו"ל.  

כסף שזורם למדינה – מגדיל את מאזן התשלומים וכסף שיוצא החוצה מהמדינה מקטין אותו.  

כסף שזורם למדינה – מגדיל את מאזן התשלומים וכסף שיוצא החוצה מהמדינה מקטין אותו.  

שער חליפין קבוע (היסטורי): הבנק מחליט על יחס מסויים לדוגמה דולר אחד = פזו אחד. הבנק זקוק ליתרות מט"ח כדי שמי שרוצה דולר עבור פזו יכול לקבל.  

שער חליפין קבוע (היסטורי): הבנק מחליט על יחס מסויים לדוגמה דולר אחד = פזו אחד. הבנק זקוק ליתרות מט"ח כדי שמי שרוצה דולר עבור פזו יכול לקבל.  

אם 0<BOP אזי יש עודף של כסף שנכנס למדינה ויש צורך לבצע ייסוף revaluation. אם להפך (לדוגמה בגלל שמאזן הון = 0 אבל יבוא> ייצוא) – אז יש צורך לבצע פיחות devalueation– כל פזו שווה פחות.  

אם 0<BOP אזי יש עודף של כסף שנכנס למדינה ויש צורך לבצע ייסוף Revaluation. אם להפך (לדוגמה בגלל שמאזן הון = 0 אבל יבוא> ייצוא) – אז יש צורך לבצע פיחות Devalueation– כל פזו שווה פחות.  

(טוב ליצואנים, רע ליבואנים, ורע לכוח הקניה של כל מי שמחזיק בפזו). זה מה שקרא לארגנטינה ב-2002.  

(טוב ליצואנים, רע ליבואנים, ורע לכוח הקניה של כל מי שמחזיק בפזו). זה מה שקרא לארגנטינה ב-2002.  

שער נייד: כוחות השוק קובעים את השער. הבנק המרכזי לא קובע (לפחות לא באופן ישיר). שער זה משאיר את BOP=0 באופן רציף. (מונחים שונים באנגלית לייסוף  appreciation ופיחות depeciation)

שער נייד: כוחות השוק קובעים את השער. הבנק המרכזי לא קובע (לפחות לא באופן ישיר). שער זה משאיר את BOP=0 באופן רציף. (מונחים שונים באנגלית לייסוף  Appreciation ופיחות Depeciation)

רוב המדינות העשירות הן בעלות שער נייד, אם כי לא לחלוטין – "רצועת אלכסון" הבנק מבצע ייסוף או פיחות על פי תפיסה אם המטבע נמוך או גבוה מידי. אפשר גם באמצעים אחרים – מס על ייבוא – הקטנת גרעון במאזן תשלומים (על ידי הקטנת יבוא).  

רוב המדינות העשירות הן בעלות שער נייד, אם כי לא לחלוטין – "רצועת אלכסון" הבנק מבצע ייסוף או פיחות על פי תפיסה אם המטבע נמוך או גבוה מידי. אפשר גם באמצעים אחרים – מס על ייבוא – הקטנת גרעון במאזן תשלומים (על ידי הקטנת יבוא).  

ניידות הון ומנופי מדיניות לאומית  

ניידות הון ומנופי מדיניות לאומית  

מה קורה במדינה בעלת שער חליפין קבוע\ נייד כאשר אין שום חסמים על מוצרים, שרותים ונכסים (תנועות הון חופשיות)?

מה קורה במדינה בעלת שער חליפין קבוע\ נייד כאשר אין שום חסמים על מוצרים, שירותים ונכסים (תנועות הון חופשיות)?

===שער קבוע===

===שער קבוע===

הקטנת שער הריבית -> אנשים מעבירים חסכונות לחו"ל שם יש ריבית טובה יותר -> מכירה של שקלים לבנק המרכזי לקנות דולרים -> הקטנת היצע הכסף -> כך ממשיך עד ששער הריבית שווה – מקטין רזרבות של מט"ח.  

הקטנת שער הריבית -> אנשים מעבירים חסכונות לחו"ל שם יש ריבית טובה יותר -> מכירה של שקלים לבנק המרכזי לקנות דולרים -> הקטנת היצע הכסף -> כך ממשיך עד ששער הריבית שווה – מקטין רזרבות של מט"ח.  

באופן דומה – נסיון להקטין אינפלציה על ידי הגדלת ריבית – משיכה של ספסרי כסף מחו"ל, היצע הכסף גדל ושער הריבית יורד חזרה. – מסקנה : במשק פתוח מדיניות מוניטרית לא עובדת טוב בשער קבוע.  

באופן דומה – ניסיון להקטין אינפלציה על ידי הגדלת ריבית – משיכה של ספסרי כסף מחו"ל, היצע הכסף גדל ושער הריבית יורד חזרה. – מסקנה : במשק פתוח מדיניות מוניטרית לא עובדת טוב בשער קבוע.  

מדיניות פיסקלית.  

מדיניות פיסקלית.  

*משק פתוח: הגדלת ההוצאות -> הגדלת הריבית המקומית (סיכון גדל של העתיד). -> הגדלה של השקעה של כסף מחו"ל בארץ: הגדלת העודף במאזן התשלומים של ההון-> 0<BOP. כמו כן,  הבנק המרכזי יצטרך למכור שקלים – הגדלת היצע הכסף והקטנת הריבית בחזרה. דבר שמעודד את המשק עוד.קניה של דולרים – הגדלת הרזרבות. – נראה שמדיניות פיסקלית טובה בשער קבוע עבור מדינה במשק פתוח.  

*משק פתוח: הגדלת ההוצאות -> הגדלת הריבית המקומית (סיכון גדל של העתיד). -> הגדלה של השקעה של כסף מחו"ל בארץ: הגדלת העודף במאזן התשלומים של ההון-> 0<BOP. כמו כן,  הבנק המרכזי יצטרך למכור שקלים – הגדלת היצע הכסף והקטנת הריבית בחזרה. דבר שמעודד את המשק עוד.קניה של דולרים – הגדלת הרזרבות. – נראה שמדיניות פיסקלית טובה בשער קבוע עבור מדינה במשק פתוח.  

אבל מיסוי< הוצאות -> סיכון המדינה עולה ולכן פחות משקיעים. מדינות מסוכנות צריכות להבטיח שערי ריבית גבוהים.->  ריבית גבוה- > עומס חוב על הממשלה –> הגדלה עוד יותר של תקציב ממשלה גרעוני - > עוד סיכון וכו'. או קיצוצים בתקציב - > מיתון.  

אבל מיסוי< הוצאות -> סיכון המדינה עולה ולכן פחות משקיעים. מדינות מסוכנות צריכות להבטיח שערי ריבית גבוהים.->  ריבית גבוהה- > עומס חוב על הממשלה –> הגדלה עוד יותר של תקציב ממשלה גרעוני - > עוד סיכון וכו'. או קיצוצים בתקציב - > מיתון.  

אם המדינה גובה כסף מקרן המטבע כדי לשמור על מאזן תשלומים, תנאי ההלוואה בדרך כלל אוסרים על הגדלת הגרעון בתקציב.

אם המדינה גובה כסף מקרן המטבע כדי לשמור על מאזן תשלומים, תנאי ההלוואה בדרך כלל אוסרים על הגדלת הגרעון בתקציב.

===שער חליפין נייד===

===שער חליפין נייד===

ראשית צריך להבהיר נקודה מסויימת: תחת משטר של משק פתוח כאשר המטבע המקומי גבוה, שרותים ומוצרים מחו"ל יהיו זולים יחסית לאלו המקומיים, דבר המעודד את היבוא ומקטין את היצוא. כשמטבע מבצע תיסוף הדבר דומה למדיניות פיסקלית מכווצת (תזוזה שמאלה של עקומת IS{{כ}}).  

ראשית צריך להבהיר נקודה מסויימת: תחת משטר של משק פתוח כאשר המטבע המקומי גבוה, שירותים ומוצרים מחו"ל יהיו זולים יחסית לאלו המקומיים, דבר המעודד את היבוא ומקטין את היצוא. כשמטבע מבצע תיסוף הדבר דומה למדיניות פיסקלית מכווצת (תזוזה שמאלה של עקומת IS{{כ}}).  

מדיניות מוניטרית: הגדלת היצע הכסף והקטנת שער הריבית. -> משקיעים רוצים להשקיע מטבע מקומי בחו"ל כדי להנות מריבית גבוה יותר -> קניית דולרים - > פיחות בשער השקל -> יבוא קטן יצוא עולה ->הכנסה גדולה יותר באותו שער ריבית (?) מדיניות מוניטרית היא יעילה בשער נייד.  

מדיניות מוניטרית: הגדלת היצע הכסף והקטנת שער הריבית. -> משקיעים רוצים להשקיע מטבע מקומי בחו"ל כדי להנות מריבית גבוהה יותר -> קניית דולרים - > פיחות בשער השקל -> יבוא קטן יצוא עולה ->הכנסה גדולה יותר באותו שער ריבית (?) מדיניות מוניטרית היא יעילה בשער נייד.  

עם זאת מבחינה עולמית שום דבר לא השתנה – הכנסה של שאר מדינות העולם פשוט קטנה.  

עם זאת מבחינה עולמית שום דבר לא השתנה – הכנסה של שאר מדינות העולם פשוט קטנה.  

==יציבות כלכלית==

==יציבות כלכלית==

רוב הדיון עד כה מניח באופן משתמע שיש [[סוכנים רציונליים]] עם [[מידע מלא]], שמגיבים מיד ובאופן פרופורציוני. אבל שווקים עולמיים הם מאד תנודתיים. קיימות תנודות חריפות של השקעות נכנסות ויוצאות ויש נדידה של ההשקעות ושל ההשפעות של התנודות ממדינה למדינה. תופעות אלה יכולות לגרום למשברים כלכליים לדוגמה:

רוב הדיון עד כה מניח באופן משתמע שיש [[סוכנים רציונליים]] עם [[מידע מלא]], שמגיבים מיד ובאופן פרופורציוני. אבל שווקים עולמיים הם מאד תנודתיים. קיימות תנודות חריפות של השקעות נכנסות ויוצאות ויש נדידה של ההשקעות ושל ההשפעות של התנודות ממדינה למדינה. תופעות אלה יכולות לגרום למשברים כלכליים לדוגמה:

# '''משבר החוב של אמריקה הלטינית''' החל ב 1982 כ[[שמקסיקו]] לא היתה מסוגלת לשלם את חובותיה, התפשט במהירות ל-39 מדינות נוספות.  

# '''משבר החוב של אמריקה הלטינית''' החל ב 1982 כ[[שמקסיקו]] לא הייתה מסוגלת לשלם את חובותיה, התפשט במהירות ל-39 מדינות נוספות.  

# '''משבר הטקילה''', החל במקסיקו 1994 והצריך הלוואת חירום של 52 מיליארד מהאוצר האמריקאי ו[[קרן המטבע הבינלאומית]].  

# '''משבר הטקילה''', החל במקסיקו 1994 והצריך הלוואת חירום של 52 מיליארד מהאוצר האמריקאי ו[[קרן המטבע הבינלאומית]].  

# '''השפעת האסיאיתית''' שהחלה בתאילנד בסוף 1997 שהתפשטה במהירות בדרום מזרח אסיה, אפריקה, רוסיה, פולין וארגנטינה.  

# '''השפעת האסיאיתית''' שהחלה בתאילנד בסוף 1997 שהתפשטה במהירות בדרום מזרח אסיה, אפריקה, רוסיה, פולין וארגנטינה.  

מצב של שיווי משקל מרובה. – להמשיך השקיע או לעזוב זו פעולה בעלת ידע חלקי.  

מצב של שיווי משקל מרובה. – להמשיך השקיע או לעזוב זו פעולה בעלת ידע חלקי.  

לסבך הבעיה – מדינות שקורסות הן בעלות יתרון יצוא טוב יותר, וגם מקטינות ייבוא מול מדינות אחרות. - > מדינות אלו גם יפגעו – קריסה כלכלית היא בעלת השפעות חיצוניות. – יציבות פיננסית היא מוצר ציבורי. חוסר היציבות שבא בעקבות חוב חיצוני גדול הוא סיבה מדוע מחבבים את ההצעה של קיינס לאיגוד נכיון עולמי (בפרק 17) שמעניש על צבירה של עודף או חוסר במאזן הסחר, נותן לכולם תמריץ למאזן תשלומים מאוזן.  

לסבך הבעיה – מדינות שקורסות הן בעלות יתרון יצוא טוב יותר, וגם מקטינות ייבוא מול מדינות אחרות. - > מדינות אלו גם יפגעו – קריסה כלכלית היא בעלת השפעות חיצוניות. – יציבות פיננסית היא מוצר ציבורי. חוסר היציבות שבא בעקבות חוב חיצוני גדול הוא סיבה מדוע מחבבים את ההצעה של קיינס לאיגוד ניכיון עולמי (בפרק 17) שמעניש על צבירה של עודף או חוסר במאזן הסחר, נותן לכולם תמריץ למאזן תשלומים מאוזן.  

יציבות כלכלית היא [[מוצר ציבורי]] ומטרה חשובה למדיניות כלכלית. אם [[צמיחה כלכלית|הגדלת הכלכלה]] היא המטרה היחידה, אזי יציבות כלכלית אינה חשובה כל כך בגלל שהמגמה ארוכת הטווח היא של צמיחה. אבל מטרה זו לא יכולה להיות מטרה יחידה עבור מדינות עניות, עבור האנשים במדינות אלה ירידה בהכנסה פרושה שאין קיום, ואי אפשר [[רעב|לרעוב]] השנה ולגדול בשנה הבאה. ([[דניאל כהנמן|כהנמן]] ו[[טברסקי]]) – גם ללא זה אנשים מגיבים שונה להפסד ולרווח. זה יישום בסיסי של התאוריה של תועלת שולית פוחתת.  

יציבות כלכלית היא [[מוצר ציבורי]] ומטרה חשובה למדיניות כלכלית. אם [[צמיחה כלכלית|הגדלת הכלכלה]] היא המטרה היחידה, אזי יציבות כלכלית אינה חשובה כל כך בגלל שהמגמה ארוכת הטווח היא של צמיחה. אבל מטרה זו לא יכולה להיות מטרה יחידה עבור מדינות עניות, עבור האנשים במדינות אלה ירידה בהכנסה פרושה שאין קיום, ואי אפשר [[רעב|לרעוב]] השנה ולגדול בשנה הבאה. ([[דניאל כהנמן|כהנמן]] ו[[טברסקי]]) – גם ללא זה אנשים מגיבים שונה להפסד ולרווח. זה יישום בסיסי של התאוריה של תועלת שולית פוחתת.  

[[סיכון מוסרי]] – מתרחש גם בין [[מוסד חברתי|מוסדות]] ולא רק בין מדינות. בנק אחד מפיל בנק שני ([[השפל הגדול]]) – כך שאם בנק הוא "[[גדול מדי מכדי ליפול]]" הוא יודע שהממשלה תחלץ אותו – סיכון מוסרי. ולכן צריך פיקוח. אבל סקטורים מפוקחים מביאים פחות רווח ופחות משקיעים, אם הביטחון העודף היה משתלם אז הבנקים היו מבצעים פיקוח משל עצמם – וזה לא המצב. ולכן מדינות עלולות להגרר למרוץ לתחתית בנושא של רגולציה כספית.  

[[סיכון מוסרי]] – מתרחש גם בין [[מוסד חברתי|מוסדות]] ולא רק בין מדינות. בנק אחד מפיל בנק שני ([[השפל הגדול]]) – כך שאם בנק הוא "[[גדול מדי מכדי ליפול]]" הוא יודע שהממשלה תחלץ אותו – סיכון מוסרי. ולכן צריך פיקוח. אבל סקטורים מפוקחים מביאים פחות רווח ופחות משקיעים, אם הביטחון העודף היה משתלם אז הבנקים היו מבצעים פיקוח משל עצמם – וזה לא המצב. ולכן מדינות עלולות להגרר למרוץ לתחתית בנושא של רגולציה כספית.  

עוד [[כשל שוק]] – [[אי סימטריה במידע]] בין מלווים ללווים. מחריף כאשר [[הון]] עובר בין גבולות בינלאומיים. המלווים גובים ריבית לפי הסיכון, אבל הלווה יודע טוב יותר מה הסיכון. זה יכול לגורם ל"אדברס סלקשין"- מי שמוכן לקחת הלוואה הוא מי שלא ראוי לה – במצב קיצוני מגיעים למצב בו אין שוק.   

עוד [[כשל שוק]] – [[אי סימטריה במידע]] בין מלווים ללווים. מחריף כאשר [[הון]] עובר בין גבולות בינלאומיים. המלווים גובים ריבית לפי הסיכון, אבל הלווה יודע טוב יותר מה הסיכון. זה יכול לגרום ל"אדברס סלקשין"- מי שמוכן לקחת הלוואה הוא מי שלא ראוי לה – במצב קיצוני מגיעים למצב בו אין שוק.   

תגובות [[קרן המטבע הבינלאומית]] – להשית מדיניות פיסקלית ומוניטרית הדוקה על המדינות – אבל צעד זה רק החריף המיתון. קרן המטבע גם רוצה עוד דה רגולציה של תנועות הון בינלאוומיות. זה למרות התחזית למתקפות ספקולציות על מדיניות עניות שיפתחו את חשבון ההון שלהם. זה מתעלם מאפשרות של פניקה עצמית. וסותר את המנדט המקורי של קרן המטבע להגן על היציבות הכלכלית של כלכלות הלאום.  

תגובות [[קרן המטבע הבינלאומית]] – להשית מדיניות פיסקלית ומוניטרית הדוקה על המדינות – אבל צעד זה רק החריף המיתון. קרן המטבע גם רוצה עוד דה רגולציה של תנועות הון בינלאומיות. זה למרות התחזית למתקפות ספקולציות על מדיניות עניות שיפתחו את חשבון ההון שלהם. זה מתעלם מאפשרות של פניקה עצמית. וסותר את המנדט המקורי של קרן המטבע להגן על היציבות הכלכלית של כלכלות הלאום.  

מדוע קרן המטבע מקדמת מדיניות זו? רוב הכלכלנים שם הם נאו קלאסיים, ומריצים מודלים עם  באנשים בעלי [[מידע מלא]], עם [[ציפיות רציונליות]] וכו'. מאמינים בשווי משקל יציב. אם אין [[שווקים יעילים]] יש להמציא אותם בשביל לקבל תוצאה הרמונית. קרן המטבע מהמרת בכספי אחרים על כך ואילו ג'ורג' סורוס מהמר בכיוון ההפוך מכספו שלו, בנוסף לרווחים שלו ולהפסדים של קרן המטבע, סורוס אומר:

מדוע קרן המטבע מקדמת מדיניות זו? רוב הכלכלנים שם הם נאו-קלאסיים, ומריצים מודלים עם  באנשים בעלי [[מידע מלא]], עם [[ציפיות רציונליות]] וכו'. מאמינים בשווי משקל יציב. אם אין [[שווקים יעילים]] יש להמציא אותם בשביל לקבל תוצאה הרמונית. קרן המטבע מהמרת בכספי אחרים על כך ואילו ג'ורג' סורוס מהמר בכיוון ההפוך מכספו שלו, בנוסף לרווחים שלו ולהפסדים של קרן המטבע, סורוס אומר:

{{ציטוט|תוכן=הרחבה נוספת של מנגנון השוק להכלת התחומים היא בעלת פוטנציאל להרס החברה}}.  

{{ציטוט|תוכן=הרחבה נוספת של מנגנון השוק להכלת התחומים היא בעלת פוטנציאל להרס החברה}}.