שינויים

נוספו 4,711 בתים ,  09:55, 17 במאי 2017
אין תקציר עריכה
שורה 31: שורה 31:     
===תעשיית הדייג===
 
===תעשיית הדייג===
[[תעשיית הדייג העולמית]] כוללת דייגים, חברות דייג מסחריות, חברות לגידול דגים בחוות דגים ועוד. בעקבות תופעה של [[דיג יתר]] יש בים פחות ופחות דגים שניתן לנצל בצורה מסחרית וענף הדיג פונה יותר ויותר לגידול דגים בבריכות דגים.  [[ארגון המזון העולמי]], ה-FAO, כולל תעשיית הדייג  דיג מסחרי, דיג לשם קיום ודיג נופש, וכן את הסקטורים של דיג, עיבוד ושיווק. באופן ישיר ועקיף הפרנסה של מעל 500 מיליון בני אדם ב[[מדינות מתפתחות]] תלויה ב[[שדות דיג]] וב[[חקלאות ימית]], מתוכם 200 מיליון תלויים בדיג באופן ישיר [http://www.un.org/events/tenstories/06/story.asp?storyID=800]. על פי הערכות כ-10% מהצריכה הקלורית של [[בני אדם]] תלויה במזון ימי מהחי. תעשיית הדייג היא חלק מ[[תעשיית הבשר]]
+
[[תעשיית הדייג העולמית]] כוללת דייגים, חברות דייג מסחריות, חברות לגידול דגים בחוות דגים ועוד. בעקבות תופעה של [[דיג יתר]] יש בים פחות ופחות דגים שניתן לנצל בצורה מסחרית וענף הדיג פונה יותר ויותר לגידול דגים בבריכות דגים.  [[ארגון המזון העולמי]], ה-FAO, כולל תעשיית הדייג  דיג מסחרי, דיג לשם קיום ודיג נופש, וכן את הסקטורים של דיג, עיבוד ושיווק. באופן ישיר ועקיף הפרנסה של מעל 500 מיליון בני אדם ב[[מדינות מתפתחות]] תלויה ב[[שדות דיג]] וב[[חקלאות ימית]], מתוכם 200 מיליון תלויים בדיג באופן ישיר [http://www.un.org/events/tenstories/06/story.asp?storyID=800]. על פי הערכות כ-10% מהצריכה הקלורית של [[בני אדם]] תלויה במזון ימי מהחי.  
    
על פי ארגון המזון העולמי, בשנת 2005 צרכו בני האדם 93 מיליוני טונות של דגים ובעלי חיים מהים שמקורם מדיג מסחרי בים הפתוח, ועוד 48 מיליוני טונות שגודלו ב[[חוות דגים]]. בנוסף 1.3 מיליוני טונות של צמחים ימיים, כגון אצות, נקצרו מהים ועוד 14.8 מליוני טונות גודלו ב[[חקלאות ימית]].[http://www.fao.org/fishery/] מספר הדגים שנדוגו בטבע מוערך ב-0.97 עד 2.7 מיליארד דגים בשנה, לא כולל דגים מחוות דגים או יצורים ימיים חסרי חוליות.<ref>Estimating the Number of Fish Caught in Global Fishing Each Year,  [http://www.fishcount.org.uk/published/std/fishcountstudy.pdf Estimating the Number of Fish Caught in Global Fishing Each Year], A Mood and P Brooke, July 2010 </ref>   
 
על פי ארגון המזון העולמי, בשנת 2005 צרכו בני האדם 93 מיליוני טונות של דגים ובעלי חיים מהים שמקורם מדיג מסחרי בים הפתוח, ועוד 48 מיליוני טונות שגודלו ב[[חוות דגים]]. בנוסף 1.3 מיליוני טונות של צמחים ימיים, כגון אצות, נקצרו מהים ועוד 14.8 מליוני טונות גודלו ב[[חקלאות ימית]].[http://www.fao.org/fishery/] מספר הדגים שנדוגו בטבע מוערך ב-0.97 עד 2.7 מיליארד דגים בשנה, לא כולל דגים מחוות דגים או יצורים ימיים חסרי חוליות.<ref>Estimating the Number of Fish Caught in Global Fishing Each Year,  [http://www.fishcount.org.uk/published/std/fishcountstudy.pdf Estimating the Number of Fish Caught in Global Fishing Each Year], A Mood and P Brooke, July 2010 </ref>   
שורה 77: שורה 77:  
|}
 
|}
   −
==השפעות סביבתיות של תעשיית הבשר==
+
==השפעות של תעשיית הבשר==
 +
===רווחת בעלי החיים ===
 +
השפעה מרכזית של תעשיית הבשר היא פגיעה ברווחה של בעלי החיים שמגודלים ונשחטים במסגרת קיומה. ביקורת על השפעה זו מגיעה משני כיוונים שונים. הכיוון האחד הוא '''רווחת בעלי החיים''' - ולפי תפיסה זו הניצול ההרג של בעלי החיים הוא לגיטמי בפני עצמו, אבל יש לבצע דברים אלה ללא "סבל מיותר" או "סבל מוגזם" לבעלי החיים. הגישה השניה היא של [[זכויות בעלי חיים]] אשר שוללת באופן כללי גידול והרג של בעלי חיים לשם מאכל, גם אם היבטים אלה מבוצעים בצורה "הומאנית" כיביכול.
 +
 
 +
לרוב קיים מתח בין רצון של הצרכנים או המגדלים לשמור על דימוי עצמי טוב (מניעת התעללות מיותרת) לבין הרצון של החברות ושל הצרכנים לקבל בשר או מוצרים אחרים מהחי במחיר נמוך ככל האפשר או לשמור על רווחיות גבוהה של היצרנים. לצורך שמירה על דימוי עצמי טוב מתקיימת בדרך כלל [[הדחקת אלימות]] באופנים שונים - תעשיית הבשר אינה מנסה לפרסם את פרקטיקות הייצור שלה, והצרכנים בדרך כלל מנסים להתעלם והלדחיק את התנאים שאפשרו להם לקנות את הבשר. דוגמה אחת להדחקת אלימות כזו היא המנעות מהצגת החיה המתה באופן ניתן לזיהוי בשווקים מערביים (לדוגמה חזיר תלוי או ראש פרה וכו') - בניגוד להצגה מפורשת שלהם בעבר. היבט נוסף הוא הניגוד בין השקיפות והגאווה של ייצור מוצרים מהצומח \ ללא בשר (לדוגמה סיורים במפעלי שוקולד, במפעלי מזון אחרים, טקסי בציר, קציר, מסיק וכו') לבין חוסר הרצון ההדדי של היצרנים והצרכנים של בשר לחשיפה של תנאי המחייה והשחיטה של בעלי החיים.
 +
 
 +
היבטים של ביקורת מול תעשיית הבשר כוללים:
 +
* סבל שנגרם לבעלי החיים בשל  פרקטיקות של התעשייה - כליאה, הטלת מומים, חוסר גירויים, צפיפות קיצונית, הפרדה בין קרובי משפחה (כמו אם ובניה), אינוס, הפעלת אלימות, כליאה בתנאים קשים (קשים יותר מצינוק אנושי), הרעבה, סרוס, ועוד.
 +
*בעיות בריאותיות שנגרמות לבעלי החיים בשל ברירה מלאכותית והנדסה גנטית שנעשית לצורך גדילה מהירה וייצור בשר, ביצים וחלב בכמויות הולכות וגדלות, ותנאי החיים בצפיפות קיצונית וזוהמה.
 +
* הרג בעלי החיים. קיימת ביקורת הן על צורות שונות של הרג בעלי החיים (כמו שחיטה, חשמול, חנק ועוד) והן על האכזריות של מעשה ההרג עצמו. לדוגמה: תוחלת החיים הפוטנציאלית של תרנגול היא 15 שנים, בעוד שבתעשיית הבשר היא שישה שבועות בלבד{{הערה|{{Cite news
 +
| url = http://freefromharm.org/animalagriculture/chicken-facts-industry-doesnt-want-know/
 +
| title = 17 Chicken Facts the Industry Doesn't Want You to Know
 +
| newspaper = Free From Harm
 +
| language = en-US
 +
| access-date = 2017-01-17
 +
}}}}, פרות ועגלים יכולים לחיות עד גיל 20, בתעשיית הבשר עגלים נשחטים בגיל שנה, ופרות חולבות נשחטות לבשר לרוב בסביבות גיל חמש.
 +
* הובלת בעלי חיים ומשלוחים חיים - משלוחים של [[בעלי חיים]] ממדינה למדינה למטרת פיטום ושחיטה, כחלק מתעשיית הבשר. המשלוחים החיים נתונים לביקורת בעולם בשל הסבל הרב של בעלי החיים במסעות אלה. בנוסף למסעות היבשתיים הארוכים בדרך אל הנמלים ומהם, בעלי החיים סובלים מצפיפות רבה, מחלת ים, זוהמה, חום קיצוני, רעב ועוד. חלק מבעלי החיים מתים בדרך{{הערה|{{Cite news
 +
| url = http://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-4822015,00.html
 +
| title = סיוט ימי
 +
| newspaper = ynet
 +
| access-date = 2017-01-14
 +
}}}}.
 +
===השפעות סביבתיות של תעשיית הבשר===
 
{{הפניה לערך מורחב|השפעות סביבתיות של מזון מהחי}}
 
{{הפניה לערך מורחב|השפעות סביבתיות של מזון מהחי}}
 
בשנת 2007 פרסם האו"ם דו"ח בשם "צלו הארוך של משק החי" ("Livestock's long shadow"). הדוח הוכן על ידי "Lead", מרכז מחקר בינלאומי, והוזמן לבקשת ארגון המזון והחקלאות של האו"ם.  
 
בשנת 2007 פרסם האו"ם דו"ח בשם "צלו הארוך של משק החי" ("Livestock's long shadow"). הדוח הוכן על ידי "Lead", מרכז מחקר בינלאומי, והוזמן לבקשת ארגון המזון והחקלאות של האו"ם.  
שורה 91: שורה 113:  
אתר להערכת טביעת רגל מימית של אוניברסיטת Twente בשיתוף עם המוסד לחינוך מים של UNESCO-IHE, מציג הערכות עולמיות של טביעת הרגל המימית של מספר מוצרי מזון. [http://www.waterfootprint.org/?page=files/productgallery] כמות המים הנדרשת לייצור קילו חיטה היא 1300 ליטר ובסויה הנתון הזה עולה ל 1,800, ק"ג בשר עוף דורש 3,900 ליטרים מים וק"ג בשר בקר דורש 15,500 ליטרים.  
 
אתר להערכת טביעת רגל מימית של אוניברסיטת Twente בשיתוף עם המוסד לחינוך מים של UNESCO-IHE, מציג הערכות עולמיות של טביעת הרגל המימית של מספר מוצרי מזון. [http://www.waterfootprint.org/?page=files/productgallery] כמות המים הנדרשת לייצור קילו חיטה היא 1300 ליטר ובסויה הנתון הזה עולה ל 1,800, ק"ג בשר עוף דורש 3,900 ליטרים מים וק"ג בשר בקר דורש 15,500 ליטרים.  
   −
==השפעות בריאותיות של תעשיית הבשר==
+
===השפעות בריאותיות של תעשיית הבשר===
 
קיים ויכוח מתמשך בשאלה מהי הכמות הבשר המומלצת מבחינה בריאותית. ככל הנראה יש הבדלים בין אנשים שונים על פי מגדר, גיל, מצב בריאותי ורקע גנטי. אינואטים ותושבים של מקומות צחיחים אוכלים הרבה מזון מהחי ובשר כחלק יומיומי מחיים. לעומת זאת קיימים טבעונים וצמחונים רבים שאינם אוכלים בשר כלל. כמו כן ייתכנו הבדלים בין סוגי בשר שונים - הבדלים לדוגמה בין בשר דגים, בשר עוף ובשר שמן יותר כמו בשר חזיר או בשר בקר בהשפעות שלהם על מחלות לב. כמו כן ייתכנו הבדלים משמועתיים בין בשר טרי לבין [[בשר מעובד]] שכיום נחשב כבר ל[[גורם מסרטן]].   
 
קיים ויכוח מתמשך בשאלה מהי הכמות הבשר המומלצת מבחינה בריאותית. ככל הנראה יש הבדלים בין אנשים שונים על פי מגדר, גיל, מצב בריאותי ורקע גנטי. אינואטים ותושבים של מקומות צחיחים אוכלים הרבה מזון מהחי ובשר כחלק יומיומי מחיים. לעומת זאת קיימים טבעונים וצמחונים רבים שאינם אוכלים בשר כלל. כמו כן ייתכנו הבדלים בין סוגי בשר שונים - הבדלים לדוגמה בין בשר דגים, בשר עוף ובשר שמן יותר כמו בשר חזיר או בשר בקר בהשפעות שלהם על מחלות לב. כמו כן ייתכנו הבדלים משמועתיים בין בשר טרי לבין [[בשר מעובד]] שכיום נחשב כבר ל[[גורם מסרטן]].