שינויים

עם הזמן עלתה אסכולה חדשה של פילוסופים ביוון- זו של פיתגורס, אפלטון, ואריסטו. פיתגורס פיתח את המתמטיקה והגיע להישגים רבים אחרים, אבל הוא וממשיכי דרכו רצו במחקר המדעי כחלק מדת מיסטית. הם בזו לניסויים ותצפיות וסגדו למספרים. הם הניחו כי העולם בנוי מ-5 מצולעים ופרסמו ברבים רק 4 יסודות משום שהניחו שהעיסוק הפומבי במצולע החמישי, ה"שמימי", מסוכן לאדם הפשוט. כאשר התברר כי יש בעולם מספרים אי-רציונליים כמו שורש שתיים, הם הדחיקו והסתירו את הנושא משום שהדבר פגע באמונה מיסטית שלהם. אריסטו יעץ לצופים בכוכבים לחדול מכך ורק לחשוב עליהם. מסורת זו של לוגיקה טהורה כפרה באמונות רבות של הפילוסופיה האיונית. היא הניחה כי יש הבדל בין גוף לנפש, כי הארץ היא "טמאה" והשמש והכוכבים טהורים, וכי הארץ לא קשורה לכוכבים האחרים.  

עם הזמן עלתה אסכולה חדשה של פילוסופים ביוון- זו של פיתגורס, אפלטון, ואריסטו. פיתגורס פיתח את המתמטיקה והגיע להישגים רבים אחרים, אבל הוא וממשיכי דרכו רצו במחקר המדעי כחלק מדת מיסטית. הם בזו לניסויים ותצפיות וסגדו למספרים. הם הניחו כי העולם בנוי מ-5 מצולעים ופרסמו ברבים רק 4 יסודות משום שהניחו שהעיסוק הפומבי במצולע החמישי, ה"שמימי", מסוכן לאדם הפשוט. כאשר התברר כי יש בעולם מספרים אי-רציונליים כמו שורש שתיים, הם הדחיקו והסתירו את הנושא משום שהדבר פגע באמונה מיסטית שלהם. אריסטו יעץ לצופים בכוכבים לחדול מכך ורק לחשוב עליהם. מסורת זו של לוגיקה טהורה כפרה באמונות רבות של הפילוסופיה האיונית. היא הניחה כי יש הבדל בין גוף לנפש, כי הארץ היא "טמאה" והשמש והכוכבים טהורים, וכי הארץ לא קשורה לכוכבים האחרים.  

לטענת האסטרונום קרל סייגן{{הערה|ראו [[קוסמוס]], פרק 4 על הפילוסופיה האיונית}} הפופולריות של פילוסופים אלו על פני קודמיהם נבעה מכך שהם העניקו צידוק אינטלקטואלי לסדר חברתי מושחת. כלכלת אתונה ומקומות אחרים ביוון התבססו על [[עבדות|עבדיה]]. רק חלק קטן מאנשי אתונה באמת נהנו מדמוקרטיה. אם היו לך יותר עבדים היית עשיר יותר.   

לטענת האסטרונום קרל סייגן{{הערה|ראו [[קוסמוס]], פרק 7 על הפילוסופיה האיונית}} הפופולריות של פילוסופים אלו על פני קודמיהם נבעה מכך שהם העניקו צידוק אינטלקטואלי לסדר חברתי מושחת. כלכלת אתונה ומקומות אחרים ביוון התבססו על [[עבדות|עבדיה]]. רק חלק קטן מאנשי אתונה באמת נהנו מדמוקרטיה. אם היו לך יותר עבדים היית עשיר יותר.   

הפילוסופים האלה (לדוגמה אריסטו) הצדיקו ותמכו בעבדות - דבר שהתיישב עם האמונות שלהם על מבנה היקום והנפש האנושית.{{הערה|[http://www.bbc.co.uk/ethics/slavery/ethics/philosophers_1.shtml Philosophers justifying slavery]}} פילוסופים אלה והכנסייה הקתולית שהושפעה מהם, בזו לפילוסופים של הטבע והשכיחו את הגותם כך שנשאר ממנה רק שאריות, ושלטו על המחשבה המערבית במשך כ-2,000 שנה. לבסוף בזמן הרנסנס, חודשה המסורת האיונית -  של חקירה חופשית ופתוחה אחר האמת וביצוע ניסויים.  

הפילוסופים האלה (לדוגמה אריסטו) הצדיקו ותמכו בעבדות - דבר שהתיישב עם האמונות שלהם על מבנה היקום והנפש האנושית.{{הערה|[http://www.bbc.co.uk/ethics/slavery/ethics/philosophers_1.shtml Philosophers justifying slavery]}} פילוסופים אלה והכנסייה הקתולית שהושפעה מהם, בזו לפילוסופים של הטבע והשכיחו את הגותם כך שנשאר ממנה רק שאריות, ושלטו על המחשבה המערבית במשך כ-2,000 שנה. לבסוף בזמן הרנסנס, חודשה המסורת האיונית -  של חקירה חופשית ופתוחה אחר האמת וביצוע ניסויים.  

2. קופרינקוס, קפלר וגליליאו גלילי נאבקו למען הצבת כדור הארץ במקומו הנכון - מסביב לשמש ומסתובב סביב עצמו, במקום במרכז מערכת השמש ובמרכז היקום כולו שסובב אותו. קופרינקוס הסתמך בעצם על עבודות של היוונים הקדמונים.{{הערה| בהוצאות מוקדמות של ספרו, קופרינקוס נותן קרדיט לפילוספים יוונים, דבר שנמחק מהוצאות מאוחרות יותר, ראו [[קוסמוס]], פרק 4}}  קפלר השתמש בתצפיות מדוקדקות של אסטרונום דני. הוא עבד שנים כדי לתאר את היקום בדגם של הספרות אבל לבסוף נאלץ להגיע לתאוריה אחרת של כוכבים במסלולים אליפטיים שמקיפים את השמש.  

2. קופרינקוס, קפלר וגליליאו גלילי נאבקו למען הצבת כדור הארץ במקומו הנכון - מסביב לשמש ומסתובב סביב עצמו, במקום במרכז מערכת השמש ובמרכז היקום כולו שסובב אותו. קופרינקוס הסתמך בעצם על עבודות של היוונים הקדמונים.{{הערה|לטענת קרל סייגן, קופרניקוס הושפע מרעיונותיו של אריסטרכוס, ואפילו כלל הערות שוליים לדברים בגרסאות מוקדמות של ספרו, אבל הוא העלים הערות אלה בגרסה הסופית של ספרו, ראו [[קוסמוס]], פרק 7}}  קפלר השתמש בתצפיות מדוקדקות של אסטרונום דני. הוא עבד שנים כדי לתאר את היקום בדגם של הספרות אבל לבסוף נאלץ להגיע לתאוריה אחרת של כוכבים במסלולים אליפטיים שמקיפים את השמש.  

התאוריה של קפלר הייתה בין היסודות שאפשרו את עבדותו של ניוטון שגילה את  חוקי התנועה שאיתם אפשר לתאר התנהגות של כוכבי לכת, תפוחים או כדורי תותח והם בעצם הבסיס להנדסה המודרנית, ולאלפי המצאות שבאו במאות השנים שלאחר ניוטון בעידן המהפכה התעשייתית.  

התאוריה של קפלר הייתה בין היסודות שאפשרו את עבדותו של ניוטון שגילה את  חוקי התנועה שאיתם אפשר לתאר התנהגות של כוכבי לכת, תפוחים או כדורי תותח והם בעצם הבסיס להנדסה המודרנית, ולאלפי המצאות שבאו במאות השנים שלאחר ניוטון בעידן המהפכה התעשייתית.  

דבר זה נכון גם לגבי אידאולוגיות בכלל ולגבי מוסדות חברתיים ואנשים רבי כוח בכלל - הגדלת התאור של העולם בצורה מדוייקת ומדעית מקטינה את היכולת של אנשים לרקום סיפורים ומיתוסים שבאמצעותם אפשר לשלוט באנשים אחרים. אם כולם יודעים שאין שדים וכשפים ולא ניתן לקלל מישהו כך שיהיה חולה, אלא הדבר תלוי בחיידקים, יותר קשה להאשים אנשים בגרימת מחלות על ידי כישוף.  

דבר זה נכון גם לגבי אידאולוגיות בכלל ולגבי מוסדות חברתיים ואנשים רבי כוח בכלל - הגדלת התאור של העולם בצורה מדוייקת ומדעית מקטינה את היכולת של אנשים לרקום סיפורים ומיתוסים שבאמצעותם אפשר לשלוט באנשים אחרים. אם כולם יודעים שאין שדים וכשפים ולא ניתן לקלל מישהו כך שיהיה חולה, אלא הדבר תלוי בחיידקים, יותר קשה להאשים אנשים בגרימת מחלות על ידי כישוף.  

3. צ'אלרס דרווין הגה את תורת האבולוציה, תאוריה זו מאפשרת לא רק להבין איך התפתחו החיים, אלא גם מה מוצא האדם, ומה היחס של האדם אל הטבע, ואיך האבולוציה משפיע על ההתנהגות שלנו. כמובן שדבר זה התנגש בצורה חזקה עוד יותר עם מסורות דתיות, שעד היום חלקן הגדול לא מסכים לקבל את האבולוציה.  

3. צ'אלרס דרווין הגה את [[תורת האבולוציה]], תאוריה זו מאפשרת לא רק להבין איך התפתחו החיים, אלא גם מה מוצא האדם, ומה היחס של האדם אל הטבע, ואיך האבולוציה משפיע על ההתנהגות שלנו. כמובן שדבר זה התנגש בצורה חזקה עוד יותר עם מסורות דתיות, שעד היום חלקן הגדול לא מסכים לקבל את האבולוציה.  

לתאוריה של דוורין יש חשיבות עצומה בפני עצמה. היא הציבה חלק גדול מהיסודות שעליהן נבנו אחר כך ההבנה של הביולוגיה ושל הרפואה תודות לעבודות של מדענים נוספים כמו לואי פסטר - אולי כדאי להזכיר לדוגמה שעד סוף המאה ה-19 במדינות המערביות (ובמדינות אחרות גם במהלך המאה ה-20) חלק ניכר מהילדים - בין שליש לחצי - לא שרדו את שנות הילדות שלהן אלא מתו מאוסף של מחלות שונות ומשונות - דלקת ריאות, שחפת, כולרה, דיזנטריה ועוד. עד לביולוגיה המודרנית מה שרופאים היו עושים בדרך כלל זה להחזיק את היד לחולה או לנחם את ההורים במקרה הטוב ובמקרה הרע לבצע טיפולים מזיקים כמו הקזת דם.  

לתאוריה של דוורין יש חשיבות עצומה בפני עצמה. היא הציבה חלק גדול מהיסודות שעליהן נבנו אחר כך ההבנה של הביולוגיה ושל הרפואה תודות לעבודות של מדענים נוספים כמו לואי פסטר - אולי כדאי להזכיר לדוגמה שעד סוף המאה ה-19 במדינות המערביות (ובמדינות אחרות גם במהלך המאה ה-20) חלק ניכר מהילדים - בין שליש לחצי - לא שרדו את שנות הילדות שלהן אלא מתו מאוסף של מחלות שונות ומשונות - דלקת ריאות, שחפת, כולרה, דיזנטריה ועוד. עד לביולוגיה המודרנית מה שרופאים היו עושים בדרך כלל זה להחזיק את היד לחולה או לנחם את ההורים במקרה הטוב ובמקרה הרע לבצע טיפולים מזיקים כמו הקזת דם.