על פי הדיווח לשנת 2016, סך צריכת הבנזין של כלי רכב יבשתיים היתה 3,027 אלפי טונות וצריכת הסולר של רכבים עמדה על 3,216 אלפי טונות, מתוך צריכה כוללת של 9,058 אלפי טונות של תזקיקי דלק - כלומר יחד רכיבים אלה היוו 69% מצריכת הדלקים המזוקקים בישראל. תוספת קרוסין לתעופה אזרחית מעלה נתון זה ל-82%. [http://energy.gov.il/subjects/fuel/documents/2016.xls] דבר זה יכול ללמד משהו על תרומת התחבורה ל[[זיהום אוויר בישראל|זיהום האוויר בישראל]]. אם כי יש לסייג זאת - תעשיות שונות כמו מפעלים, תעשיות פטרוכימיות ומפעלי ייצור חשמל השתמשו בנוסף לכך ב-741 אלפי טונות של [[מזוט]] שהוא דלק מזהם הרבה יותר לעומת בנזין או סולר (בגלל פליטה של [[חומר חלקיקי]]), ובנוסף תוצרי שריפה ועיבוד בתעשייה יצרו סוגי זיהום נוספים עקב עיבוד של מחצבים המכילים [[מתכות כבדות]] ותהליכי עיבוד שלהם פולטים חומר חלקיקי נוסף. | על פי הדיווח לשנת 2016, סך צריכת הבנזין של כלי רכב יבשתיים היתה 3,027 אלפי טונות וצריכת הסולר של רכבים עמדה על 3,216 אלפי טונות, מתוך צריכה כוללת של 9,058 אלפי טונות של תזקיקי דלק - כלומר יחד רכיבים אלה היוו 69% מצריכת הדלקים המזוקקים בישראל. תוספת קרוסין לתעופה אזרחית מעלה נתון זה ל-82%. [http://energy.gov.il/subjects/fuel/documents/2016.xls] דבר זה יכול ללמד משהו על תרומת התחבורה ל[[זיהום אוויר בישראל|זיהום האוויר בישראל]]. אם כי יש לסייג זאת - תעשיות שונות כמו מפעלים, תעשיות פטרוכימיות ומפעלי ייצור חשמל השתמשו בנוסף לכך ב-741 אלפי טונות של [[מזוט]] שהוא דלק מזהם הרבה יותר לעומת בנזין או סולר (בגלל פליטה של [[חומר חלקיקי]]), ובנוסף תוצרי שריפה ועיבוד בתעשייה יצרו סוגי זיהום נוספים עקב עיבוד של מחצבים המכילים [[מתכות כבדות]] ותהליכי עיבוד שלהם פולטים חומר חלקיקי נוסף. |