שינויים

נוספו 2 בתים ,  13:24, 22 בפברואר 2017
שורה 88: שורה 88:  
|}
 
|}
 
===זיהום מי שתייה בעופרת===
 
===זיהום מי שתייה בעופרת===
מתוצאות הבדיקות של תאגידי המים והרשויות המקומיות שבוצעו בתשתיות המים העירוניות בין אוקטובר 2015 לאוקטובר 2016, כפי שהן מתפרסמות באתר משרד הבריאות נמצא כי ב-29 יישובים בישראל העופרת היא רכיב קבוע במי השתייה (נכון לשנת 2016), ובשמונה יישובים נוספים נמצאה עופרת במי השתייה בריכוז החורג מהתקן המותר של משרד הבריאות. {{הערה|שם=adi_dovrat|עדי דברת-מזריץ, [http://www.themarker.com/consumer/1.3849427 מצפון ועד דרום: התגלתה עופרת במי השתייה של 32 יישובים בישראל], דה מרקר, 12.02.2017  
+
מתוצאות הבדיקות של תאגידי המים והרשויות המקומיות שבוצעו בתשתיות המים העירוניות בין אוקטובר 2015 לאוקטובר 2016, כפי שהן מתפרסמות באתר משרד הבריאות נמצא כי ב-29 יישובים בישראל העופרת היא רכיב קבוע במי השתייה (נכון לשנת 2016), ובשמונה יישובים נוספים נמצאה עופרת במי השתייה בריכוז החורג מהתקן המותר של משרד הבריאות. {{הערה|שם=adi_dovrat|עדי דברת-מזריץ, [http://www.themarker.com/consumer/1.3849427 מצפון ועד דרום: התגלתה עופרת במי השתייה של 32 יישובים בישראל], דה מרקר, 12.02.2017 }}
    
ברוב המקרים מדובר, בריכוז הנמוך מהתקן שנקבע לעופרת במי שתייה — 10 מיקרוגרם לליטר (מקג"ל) — ואולם במצגת פנימית של משרד הבריאות מ–2013, נכתב כי "אין סף בטוח לעופרת במי שתייה". כמו כן, נכתב במצגת כי תקן העופרת לא נקבע לפי סכנה בריאותית, אלא לפי סף הגילוי של המכשירים ששימשו לגילוי העופרת. חשיפה לעופרת במיוחד של ילדים קטנים עלולה לגרום נזק למערכת העצבים.{{הערה|שם=adi_dovrat}}  
 
ברוב המקרים מדובר, בריכוז הנמוך מהתקן שנקבע לעופרת במי שתייה — 10 מיקרוגרם לליטר (מקג"ל) — ואולם במצגת פנימית של משרד הבריאות מ–2013, נכתב כי "אין סף בטוח לעופרת במי שתייה". כמו כן, נכתב במצגת כי תקן העופרת לא נקבע לפי סכנה בריאותית, אלא לפי סף הגילוי של המכשירים ששימשו לגילוי העופרת. חשיפה לעופרת במיוחד של ילדים קטנים עלולה לגרום נזק למערכת העצבים.{{הערה|שם=adi_dovrat}}