שינויים

אורח חיים יושבני (הצגת מקור)

גרסה מ־21:16, 25 בינואר 2017

נוספו 73 בתים , 21:16, 25 בינואר 2017

מ

אין תקציר עריכה

שורה 1: שורה 1:

[[קובץ:Family watching television 1958.jpg|ממוזער|300px|בני משפחה מארצות הברית צופים בטלוויזיה בסלון ביתם, 1958.הגורמים המרכזיים לתת פעילות גופנית כיום הם מיכון העבודה, שימוש מוגבר ב[[רכב פרטי]], וישיבה ממושכת מול צגי מחשבים וטלוויזיות.]]

−

'''אורח חיים יושבני''' (Sedentary lifestyle) הוא אורח חיים הכרוך בצמצום [[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]] בכל תחומי החיים, המאפיין את [[מודרניזם|החברה המודרנית]]. אורח חיים כזה נובע בעיקר עקב הקטנת הפעילות הגופנית בעבודה עקב [[מיכון העבודה]], הסתמכות גוברת על [[רכב פרטי]] ו[[תחבורה ממונעת]] כאמצעי [[תחבורה]] עיקרי, והקטנת הפעילות בשעות הפנאי והמרתה ב[[ישיבה מול המחשב]] וב[[צפייה בטלוויזיה]], חלק מדפוסים אלה קשורים ל[[תרבות הצריכה]] כגון [[פרבור]], תרבות צרכנות ואף לדפוסי אכילה ושינה.

+

'''אורח חיים יושבני''' (באנגלית: '''Sedentary lifestyle''') הוא אורח חיים הכרוך בצמצום [[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]] בכל תחומי החיים, המאפיין את [[מודרניזם|החברה המודרנית]]. אורח חיים כזה נובע בעיקר עקב הקטנת הפעילות הגופנית בעבודה עקב [[מיכון העבודה]], הסתמכות גוברת על [[רכב פרטי]] ו[[תחבורה ממונעת]] כאמצעי [[תחבורה]] עיקרי, והקטנת הפעילות בשעות הפנאי והמרתה ב[[ישיבה מול המחשב]] וב[[צפייה בטלוויזיה]], חלק מדפוסים אלה קשורים ל[[תרבות הצריכה]] כגון [[פרבור]], תרבות צרכנות ואף לדפוסי אכילה ושינה.

לאורח חיים יושבני יש השלכות בריאותיות חמורות. לפי ארגון הבריאות העולמי [[מחסור בפעילות גופנית]] הוא אחד מ[[גורם סיכון בריאותי|גורמי הסיכון הבריאותי]] המסוכנים בעולם וגורם לכ-6% מסך מקרי המוות בעולם.{{הערה|שם=who2009}} שמייצגים [[רפואה מונעת|מוות מוקדם]] של 3.2 מיליון בני אדם בשנה. {{הערה|[http://www.who.int/topics/physical_activity/en פעילות גופנית] באתר ארגון הבריאות העולמי}} ההשפעה במדינות עשירות יותר היא כנראה גבוה יותר וקרובה ל-10%. לדעת מספר חוקרי בריאות, דומה בעוצמתו ל[[השפעות העישון על הבריאות|נזקי העישון]]. חוסר פעילות גופנית מעלה את הסיכון לתחלואה למחלות כמו [[סוכרת מסוג 2]], [[מחלות לב]] וכלי דם, [[סרטן השד]], [[סרטן המעי הגס]], [[דיכאון]]. [http://www.wingate.org.il/Index.asp?ArticleID=6096&CategoryID=131]. אורח חיים יושבני מקצר את תוחלת החיים ב-5 שנים ומהווה את הגורם הרביעי בחומרתו לתחלואה ולתמותה בעולם, כאשר גורמי סיכון אחרים - כמו יתר לחץ דם ו[[השמנת יתר]], קשור לגורם זה.[http://healthy.walla.co.il/?w=%2F581%2F2785603&fb_action_ids=280469582154289&fb_action_types=og.comments&fb_source=other_multiline&action_object_map=%5B766922080012887%5D&action_type_map=%5B%22og.comments%22%5D&action_ref_map=%5B%5D]

שורה 15: שורה 15:

בדברים אלה יש [[מערכת מורכבת|השפעות מערכתיות]] מסוגים שונים:

−

התכנון העירוני כולו, יכול לנוע בין שני קטבים - של העדפת [[תחבורה בת קיימא]] או של תחבורה מוטה רכב פרטי. האפשרות הראשונה כוללת [[עירוניות מתחדשת]] ו[[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] - לדוגמה תכנון של בתי ספר במרחקי הליכה ובנייה צפופה, עם [[עירוב שימושי קרקע]]. האפשרות השנייה כוללת בניה פרברית יותר שמתאימה לרכב פרטי. בתכנון מוטה רכב פרטי יש ~~נטיה~~ ניתן לרכז את בתי הספר בשולי היישוב במקום שבו הקרקע זולה ונוח להגיע אליהם ברכב משיקולי פקקים וחניה, אבל דבר זה מקשה להגיע אליהם ברכיבה או בהליכה ברגל. אלו הן שתי אסטרטגיות תכנון עירוני שמוציאות זו את זו שכן היבטים רבים שנוחים לשם שימוש ברכב פרטי מקשים על התפעול של תחבורה ציבורית ועל הליכה ברגל ועל [[תחבורת אופניים]].

+

התכנון העירוני כולו, יכול לנוע בין שני קטבים - של העדפת [[תחבורה בת קיימא]] או של תחבורה מוטה רכב פרטי. האפשרות הראשונה כוללת [[עירוניות מתחדשת]] ו[[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] - לדוגמה תכנון של בתי ספר במרחקי הליכה ובנייה צפופה, עם [[עירוב שימושי קרקע]]. האפשרות השנייה כוללת בניה פרברית יותר שמתאימה לרכב פרטי. בתכנון מוטה רכב פרטי יש נטייה ניתן לרכז את בתי הספר בשולי היישוב במקום שבו הקרקע זולה ונוח להגיע אליהם ברכב משיקולי פקקים וחניה, אבל דבר זה מקשה להגיע אליהם ברכיבה או בהליכה ברגל. אלו הן שתי אסטרטגיות תכנון עירוני שמוציאות זו את זו שכן היבטים רבים שנוחים לשם שימוש ברכב פרטי מקשים על התפעול של תחבורה ציבורית ועל הליכה ברגל ועל [[תחבורת אופניים]].

−

כאשר מבוגר בוחר לנסוע ב[[מכונית]] הוא משפיע לא רק על עצמו אלא גורם ל[[השפעות חיצוניות של הרכב הפרטי|השפעות חיצוניות]] שמשפיעות על בחירות התחבורה של אנשים אחרים. הדבר כולל יצירת [[עומסי תנועה]], איום ב[[תאונות דרכים]] על הולכי רגל ורוכבי אופניים, ויצירת [[זיהום אוויר]]. מבחינת הרשויות הדבר יוצר [[ביקוש מושרה]] וכן מגדיל את ~~הנטיה~~ לקדם מדיניות של [[פרבור]] ו[[תכנון מוטה רכב פרטי]].

+

כאשר מבוגר בוחר לנסוע ב[[מכונית]] הוא משפיע לא רק על עצמו אלא גורם ל[[השפעות חיצוניות של הרכב הפרטי|השפעות חיצוניות]] שמשפיעות על בחירות התחבורה של אנשים אחרים. הדבר כולל יצירת [[עומסי תנועה]], איום ב[[תאונות דרכים]] על הולכי רגל ורוכבי אופניים, ויצירת [[זיהום אוויר]]. מבחינת הרשויות הדבר יוצר [[ביקוש מושרה]] וכן מגדיל את הנטייה לקדם מדיניות של [[פרבור]] ו[[תכנון מוטה רכב פרטי]].

תכנון מוטה רכב פרטי מגביל את היכולת של ילדים להתנייד ברגל או ב[[אופניים]] בשכונות עם תנועה כבדה שאין בהם [[שבילי אופניים]] ויוצר תמריץ עבור ההורים להסיע את הילדים ממקום למקום ברכב הפרטי. דבר זה פוגע הן בכמות זמן הפנאי והכוח של ההורים (יש להם פחות פנאי לבצע מטלות ודבר זה פוגע ביכולת לפנות זמן לפעילות גופנית).

שורה 35: שורה 35:

* אופניים חשמליים ואופניים רגילים משתמשים באותן תשתיות, ולכן הגברת השימוש באופניים חשמליים תורם להגדלת הלחץ הציבורי להקמת [[תשתיות אופניים]] וכן להיבטים תומכים אחרים כגון חקיקה והדרכה לבטיחות אופניים שיכולים לסייע בהגברת השימוש באופניים רגילים.

* על פי החוק בישראל, אופניים חשמליים חוקיים מחייבים פידול ודבר זה יכול להוות פעילות גופנית. עם זאת חוק זה לא נאכף בישראל ורוכבים רבים רוכבים באופניים ללא פידול.

−

* אופניים חשמליים יכולים לתת מענה לחלק מהדרך שהוא קשה מידי לרוב הרוכבים (לדוגמה לעלות במעלה הר הכרמל בחיפה) ובשאר הדרך לקיים דיווש אינטנסיבי יותר. בכך הם מחליפים נסיעות שבהן 100% מהפעילות ~~היתה~~ מבוצעת ברכב.

+

* אופניים חשמליים יכולים לתת מענה לחלק מהדרך שהוא קשה מידי לרוב הרוכבים (לדוגמה לעלות במעלה הר הכרמל בחיפה) ובשאר הדרך לקיים דיווש אינטנסיבי יותר. בכך הם מחליפים נסיעות שבהן 100% מהפעילות הייתה מבוצעת ברכב.

מאידך שימוש באופניים חשמליים עלול להוריד את כמות השימוש באופניים רגילים, בעיקר בקרב ילדים ובני נוער. דבר שכאמור הוא חמור יותר יחסית להורדת כמות הפעילות הגופנית של מבוגרים.<ref name="MedicUK2004"/>

שורה 68: שורה 68:

מספר מחקרים שערך פרופסור מתי מינץ, פסיכוביולוג מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, מצאו קשר בין בעיות בתחושת שיווי המשקל של ילדים לבין חרדה. לדבריו, לעתים במקום טיפול פסיכולוגי בילדים הסובלים מבעיות חרדה, כדאי לשקול טיפול פשוט של אימון בשיווי משקל. פעילות יום יומית כמו קפיצה על רגל אחת, טיפוס, נדנוד ורכיבה על אופניים יכולה לסייע לפיתוח אימון שיווי המשקל ולסייע במצב הנפשי.[http://www.haaretz.co.il/gallery/kids/1.1622781]

−

Gregory Owen Thomas ו-Ian Walker ביצעו מחקר בקרב ~~1600~~ סטודנטים בריטים באוניברסיטת BATH ופרסמו אותו בשנת 2015.[http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1369847815001205] הם מצאו כי [[הרגלי יוממות|הרגלי היוממות]] של [[רוכבי אופניים]] הם חזקים מעט יותר מאשר אלו של משתמשי תחבורה ציבורית ואלה חזקים מעט יותר מאשר הנהגים. אנשים שמשתמשים בתחבורה פעילה מתייחסים בחיוב ליוממות שלהם לעבודה ומתייחסים לכך כאל חוויה חיובית שמערבת התרגשות ורוגע. חווית הרוגע חזקה יותר בקרב הולכי רגל ואילו רוכבי האופניים חווים יותר ריגוש. נהגים מתייחסים לנסיעה בצורה ניטרלית. ייתכן כי הדבר קשור לכך שנהיגה נתפסת כ"צורה נורמלית" של התחבורה עבורם והיא נתפסת לכן כהעדר כל רגש. נסיעה באוטובוס נתפסת כחוויה בעלות השלכות שליליות. לפחות לאנשים משכילים בבריטניה, אין הבדלים מהותיים ב[[סביבתנות|תפיסת עולם סביבתית]] בין משתמשים של אמצעי תחבורה שונים. [http://www.citylab.com/commute/2015/09/why-cyclists-form-stronger-commuting-habits-than-drivers/403069/]

+

Gregory Owen Thomas ו-Ian Walker ביצעו מחקר בקרב 1,600 סטודנטים בריטים באוניברסיטת BATH ופרסמו אותו בשנת 2015.[http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1369847815001205] הם מצאו כי [[הרגלי יוממות|הרגלי היוממות]] של [[רוכבי אופניים]] הם חזקים מעט יותר מאשר אלו של משתמשי תחבורה ציבורית ואלה חזקים מעט יותר מאשר הנהגים. אנשים שמשתמשים בתחבורה פעילה מתייחסים בחיוב ליוממות שלהם לעבודה ומתייחסים לכך כאל חוויה חיובית שמערבת התרגשות ורוגע. חווית הרוגע חזקה יותר בקרב הולכי רגל ואילו רוכבי האופניים חווים יותר ריגוש. נהגים מתייחסים לנסיעה בצורה ניטרלית. ייתכן כי הדבר קשור לכך שנהיגה נתפסת כ"צורה נורמלית" של התחבורה עבורם והיא נתפסת לכן כהעדר כל רגש. נסיעה באוטובוס נתפסת כחוויה בעלות השלכות שליליות. לפחות לאנשים משכילים בבריטניה, אין הבדלים מהותיים ב[[סביבתנות|תפיסת עולם סביבתית]] בין משתמשים של אמצעי תחבורה שונים. [http://www.citylab.com/commute/2015/09/why-cyclists-form-stronger-commuting-habits-than-drivers/403069/]

===סרטן המעי הגס===

שורה 86: שורה 86:

===השמנת יתר===

−

מחקר משנת 2008 מצא כי נערים שרוכבים על אופניים, או נוסעים ~~בסקייטבורג~~ לפחות 4 ימים בשבוע, מפחיתים את הסיכון להפוך למבוגרים בעלי [[משקל יתר]] ב-48%.[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18180409]

+

מחקר משנת 2008 מצא כי נערים שרוכבים על אופניים, או נוסעים בסקייטבורד לפחות 4 ימים בשבוע, מפחיתים את הסיכון להפוך למבוגרים בעלי [[משקל יתר]] ב-48%.[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18180409]

מחקר שהשווה את כמות הפעילות הגופנית וההשמנה בין מדינות מערביות שונות, נראה כי יש קשר סטטיסטי בין מדינות שיש בהן פעילות גופנית רבה (כולל שימוש בתחבורה ציבורית) לבין מדינות שבהן יש כמות נמוכה של השמנת-יתר. הקשר הסטטיסטי לא בהכרח מצביע על הסיבתיות אבל ייתכן שיש קשר בין שני הגורמים. לדוגמה מחקר שנערך בסין מצא כי גברים סיניים שעברו מאמצעי תחבורה אחרים למכוניות היו בעלי סיכוי גדול פי 2 לסבול ממשקל יתר.<ref name="Bassett2008">David R. Bassett, Jr., John Pucher, Ralph Buehler, Dixie L. Thompson, and Scott E. Crouter, [http://www.cycle-helmets.com/walk-bike-obesity-rates.pdf Walking, Cycling, and Obesity Rates in Europe, North America, and Australia] , Journal of Physical Activity and Health, 2008, 5, 795-814 </ref> מחקר שנערך באטלנטה עם 10,000 משתתפים מצא כי כל שעת נהיגה קשורה סטטיסטית לשיעור השמנה גבוה ב-6%, וכי כל ק"מ נוסף שצועדים ביום קשור סטטיסטית לסיכוי של 4.8% של ירידה בשיעור ההשמנה.<ref name="Bassett2008"/>

שורה 104: שורה 104:

הפחתת שימוש בכלי רכב פרטיים ועידוד [[תחבורה ציבורית]], [[תחבורת אופניים]] ו[[הליכה ברגל]], יכולים להוריד פליטת גזי החממה וזיהום אוויר בו בזמן להציל את חייהם של מיליוני אנשים ברחבי העולם.

−

קשר נוסף בין אורח חיים יושבני ובין נזק סביבתי קשור ל[[תרבות הצריכה]] שהולכת עם שעות רבות של צפייה בטלוויזיה. החשיפה לפרסומות והצגת המציאות דרך נקודת המבט של המדיה הטלוויזיונית והעיתונות המסחרית עלולה להסתיר נזקים סביבתיים, להציג פעילות הרסנית לסביבה בתור חוויה מהנה. שעות מסך רבות ~~פרושן~~ גם פחות מפגשים עם אנשים במרחב האמיתי ומודעות למתרחש בזירה המקומית, כמו גם חשיפה ללא תיווך ל[[סביבה הטבעית]]. דוגמה קיצונית לזה היא אנשים שיוצאים לטיול בחיק הטבע אבל מסתכלים בטלוויזיה או גולשים באינטרנט תוך כדי שהייה בטבע.

+

קשר נוסף בין אורח חיים יושבני ובין נזק סביבתי קשור ל[[תרבות הצריכה]] שהולכת עם שעות רבות של צפייה בטלוויזיה. החשיפה לפרסומות והצגת המציאות דרך נקודת המבט של המדיה הטלוויזיונית והעיתונות המסחרית עלולה להסתיר נזקים סביבתיים, להציג פעילות הרסנית לסביבה בתור חוויה מהנה. שעות מסך רבות פירושן גם פחות מפגשים עם אנשים במרחב האמיתי ומודעות למתרחש בזירה המקומית, כמו גם חשיפה ללא תיווך ל[[סביבה הטבעית]]. דוגמה קיצונית לזה היא אנשים שיוצאים לטיול בחיק הטבע אבל מסתכלים בטלוויזיה או גולשים באינטרנט תוך כדי שהייה בטבע.

==אורח חיים פעיל==

שורה 121: שורה 121:

להלן נתונים על אחוז העובדים לפי סוג הפעילות הגופנית בעבודה ועל שיעור האנשים שנמצאים בישיבה בבית מעל 4 שעות ביום, לפי נתוני הסקר של משרד הבריאות:<ref name="activities2012"/>

{| {{table}}

−

| align="center" style="background:#f0f0f0;"|''''''

+

| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''סוג פעילות'''

| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''גברים יהודים'''

| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''נשים יהודיות'''

שורה 127: שורה 127:

| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''נשים ערביות'''

|-

−

| ~~עבדו~~ בישיבה מעל מחצית הזמן בעבודה||66.3||62.2||34.3||40.9

+

| עבודה בישיבה מעל מחצית הזמן בעבודה||66.3||62.2||34.3||40.9

|-

−

| ~~עבדו~~ בעמידה מעל מחצית מהזמן||13.2||17.5||35.6||38.9

+

| עבודה בעמידה מעל מחצית מהזמן||13.2||17.5||35.6||38.9

|-

−

| ~~עבדו~~ בהליכה מעל מחצית מזמן העבודה||13.4||15.8||21.9||18.4

+

| עבודה בהליכה מעל מחצית מזמן העבודה||13.4||15.8||21.9||18.4

|-

| עבודה פיזית קשה מעל מחצית זמן העבודה||7.1||4.5||8.2||1.9

שורה 144: שורה 144:

להלן נתוני הסקר על תחבורה פעילה, תחבורה פעילה מספקת, ופעילות גופנים מספקת - כלומר איזה אחוז מהאוכלוסיה הבוגרת מבצעים פעילות גופנית בכמות שעונה על המלצות ארגון הבריאות העולמי <ref name="activities2012"/>:

{| {{table}}

−

| align="center" style="background:#f0f0f0;"|''''''

+

| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''סוג פעילות'''

| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''גברים יהודים'''

| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''נשים יהודיות'''

שורה 210: שורה 210:

* ד"ר גל דובנוב-רז, [http://safra.sheba.co.il/article/Articles_Library/348.htm אויב הילדים: חוסר פעילות גופנית], בית החולים שיבא, תל השומר

* [http://meuactive.co.il/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%AA/%D7%A2%D7%A6%D7%9C%D7%9F-%D7%97%D7%95%D7%A1%D7%A8-%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%A2%D7%A9%D7%95%D7%99-%D7%9C%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%92-%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%9A/ עצלן? חוסר פעילות גופנית עשוי להרוג אותך] קופת חולים מאוחדת

−

* ד"ר גל דובנוב-רז, ד"ר נעמה קונסטנטיני [http://www.hadassah.org.il/children-site/parents/diseaseshelp/nutrition_in_children/sports-and-cardio פעילות גופנית כמונעת מחלות לב וכלי דם] הדסה לילדים, מרכז רפואי הדסה.

+

* ד"ר גל דובנוב-רז, ד"ר נעמה קונסטנטיני [http://www.hadassah.org.il/children-site/parents/diseaseshelp/nutrition_in_children/sports-and-cardio פעילות גופנית כמונעת מחלות לב וכלי דם] הדסה לילדים, מרכז רפואי הדסה

* קרן בנצור,[http://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=4&ved=0CDEQFjAD&url=http%3A%2F%2Fwww.hadassah.org.il%2Fmedia%2F1947261%2F%25D7%25A9%25D7%25A2%25D7%2595%25D7%25AA%25D7%25A8%25D7%2591%25D7%2595%25D7%25AA%25D7%2591%25D7%2599%25D7%25A9%25D7%2599%25D7%2591%25D7%2594%25D7%259E%25D7%25A2%25D7%259C%25D7%2595%25D7%25AA%25D7%2590%25D7%25AA%25D7%2594%25D7%25A1%25D7%2599%25D7%259B%25D7%2595%25D7%259F%25D7%2594%25D7%2591%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%2590%25D7%2595%25D7%25AA%25D7%2599.doc&ei=sbK3U4OMELKB7QbOoYHIDg&usg=AFQjCNGzU6awIH_Z5BerQzxvBM8SDVnFkg&sig2=967bnraFJN6EyUe0usqEWw&bvm=bv.70138588,d.bGE שעות ישיבה רבות ורצופות מעלות את הסיכון הבריאותי]

* [http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1838166 מחקר בבני שבט באמזונס מעלה: מחלות לב הן תופעה של החברה המודרנית] ניו יורק טיימס, ז'אן פרידמן-רודובסקי, הארץ, 09.10.2012

עידן ד

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

30,778

עריכות