שינויים

'''ניתוח כלכלי סטטי''' הוא ניתוח [[חקר הכלכלה|כלכלי]] שבו המשתנים הם ללא ציון של זמן ואינם יכולים להתשנות כפונקציה של הזמן שחולף. ניתוח סטטי מנתח את הכלכלה כאילו אין זרימה של זמן.

'''ניתוח כלכלי סטטי''' הוא ניתוח [[חקר הכלכלה|כלכלי]] שבו המשתנים הם ללא ציון של זמן ואינם יכולים להשתנות כפונקציה של הזמן שחולף. ניתוח סטטי מנתח את הכלכלה כאילו אין זרימה של זמן.

ניתוח סטטי הוא אחד המאפיינים החשובים של רוב התאוריות ב[[כלכלה נאו קלאסית]], וכתוצאה מכך הוא הופך בדרך כלל ל[[הנחת יסוד משתמעת]] שלה. ההפך מניתוח סטטי הוא [[ניתוח דינמי]] וניתוח [[תהליכים]], בדגש על [[חשל]] ועל [[תהליך בלתי הפיך|תהליכים בלתי הופכיים]].  

ניתוח סטטי הוא אחד המאפיינים החשובים של רוב התאוריות ב[[כלכלה נאו-קלאסית]], וכתוצאה מכך הוא הופך בדרך כלל ל[[הנחת יסוד משתמעת]] שלה. ההפך מניתוח סטטי הוא [[ניתוח דינמי]] וניתוח [[תהליכים]], בדגש על [[חשל]] ועל [[תהליך בלתי הפיך|תהליכים בלתי הופכיים]].  

==דוגמאות לניתוח סטטי בכלכלה==

==דוגמאות לניתוח סטטי בכלכלה==

ניתוח סטטי נפוץ בכל תחומי הדיון של הכלכלה הנאו קלאסית.

ניתוח סטטי נפוץ בכל תחומי הדיון של הכלכלה הנאו-קלאסית.

דוגמה מפורסמת לניתוח סטטי הוא תאור [[שיווי משקל חלקי בכלכלה]] (שוק של מוצר יחיד) , המוכר כחיתוך העקומות של היצע וביקוש. על פי תאור זה, המוכרים מתווים עקומת היצע, הקונים מתווים עקומת ביקוש, והמפגש ביניהם יוצר נקודת [[שיווי משקל]] הקובעת את המחיר שבו תמכר הסחורה ואת הכמות שתיוצר. בכל התאור הזה אין משמעות לזמן. לקונים לא לוקח זמן לקבל מידע או לבצע תהליך של קבלת החלטות. גם המוכרים אינם עוברים תהליך של לימוד אודות טעמי הצרכנים, טכנולוגיות ייצור, מתחרים ועוד. בתאור זה גם תהליך התשלום וקבלת הסחורה הוא מיידי.  

דוגמה מפורסמת לניתוח סטטי הוא תיאור [[שיווי משקל חלקי בכלכלה]] (שוק של מוצר יחיד), המוכר כחיתוך העקומות של היצע וביקוש. על פי תיאור זה, המוכרים מתווים עקומת היצע, הקונים מתווים עקומת ביקוש, והמפגש ביניהם יוצר נקודת [[שיווי משקל]] הקובעת את המחיר שבו תימכר הסחורה ואת הכמות שתיוצר. בכל התיאור הזה אין משמעות לזמן. לקונים לא לוקח זמן לקבל מידע או לבצע תהליך של קבלת החלטות. גם המוכרים אינם עוברים תהליך של לימוד אודות טעמי הצרכנים, טכנולוגיות ייצור, מתחרים ועוד. בתיאור זה גם תהליך התשלום וקבלת הסחורה הוא מיידי.  

דוגמה נוספת לניתוח סטטי היא שיווי משקל מלא (במודל הכרוז של ואל ראס) - באופן מיידי כולם יודעים את כל המחירים והאיכויות של הסחורות וכל העסקאות בשוק מבוצאות.  

דוגמה נוספת לניתוח סטטי היא שיווי משקל מלא (במודל הכרוז של ואל ראס) - באופן מיידי כולם יודעים את כל המחירים והאיכויות של הסחורות וכל העסקאות בשוק מבוצעות.  

דוגמה נוספת היא ניתוח של תזוזות בשיווי משקל חלקי - תזוזה של עקומת הביקוש או ההיצע לדוגמה. עוברים משווי משקל א' לשיווי משקל ב' בלי להגיד מה היה באמצע, כביכול לדבר זה אין כל חשיבות.   

דוגמה נוספת היא ניתוח של תזוזות בשיווי משקל חלקי - תזוזה של עקומת הביקוש או ההיצע לדוגמה. עוברים משווי משקל א' לשיווי משקל ב' בלי להגיד מה היה באמצע, כביכול לדבר זה אין כל חשיבות.   

באופן כללי ניתוח של מערכות באופן סטטי ימצא שדפוסים מסויימים יהיו יציבים. אותן מערכות בניתוח דינמי עשויות להיות לא יציבות בתחומים אלה, ולהפגין יציבות בתחומים אחרים, וכן מחזוריות דינמית. בכל מקרה, התנהגות דינמית היא בדרך כלל שונה מאוד מהתנהגות סטטית.  

באופן כללי ניתוח של מערכות באופן סטטי ימצא שדפוסים מסויימים יהיו יציבים. אותן מערכות בניתוח דינמי עשויות להיות לא יציבות בתחומים אלה, ולהפגין יציבות בתחומים אחרים, וכן מחזוריות דינמית. בכל מקרה, התנהגות דינמית היא בדרך כלל שונה מאוד מהתנהגות סטטית.  

[[כלכלה אוסטרית|כלכלנים אוסטריים]], [[תורת המשחקים]] ו[[כלכלה אבולוציונית]] ביקרו בחריפות תוצאות סטטיות. לדוגמה, [[יוזף שומפטר]], כלכלן הקרוב לזרם האוסטרי, טען שלפירמות גדולות יש תפקיד חשוב במחקר טכנולוגי, ולכן לא הגיוני ולא רצוי שיתקיים [[שוק משוכלל]], בו רווחי הפירמות קרובים לאפס. שומפטר טען שהמציאות הנפוצה יותר וכן מה שרצוי הוא הוא שפירמות גדולות מנצלות את הרווחים שלהן לצורך מחקר ופיתוח. דבר זה לטענתו, הוא גם טוב יותר לרווחה: למרות שיש לכאורה פגיעה ב[[רווחה חברתית|רווחה]] כפי שהיא מחושבת באופן סטטי בכלכלה נאו-קלאסית, הרי הרווחה באופן דינמי משתפרת בגלל שינויי טכנולוגיה (שומפטר ותומכיו מתעלמים מצדדים שליליים שעלולים להיות לפיתוחים טכנולוגיים כמו זיהום ופגיעה בסביבה, או פיתוחים של כלי נשק או שימוש בטכנולוגיה לצרכי דיכוי). זו דוגמה אחת כיצד תוצאה שנראית הגיונית במערכת סטטית יכולה לקבל משמעות אחרת במערכת דינמית.

[[כלכלה אוסטרית|כלכלנים אוסטריים]], [[תורת המשחקים]] ו[[כלכלה אבולוציונית]] ביקרו בחריפות תוצאות סטטיות. לדוגמה, [[יוזף שומפטר]], כלכלן הקרוב לזרם האוסטרי, טען שלפירמות גדולות יש תפקיד חשוב במחקר טכנולוגי, ולכן לא הגיוני ולא רצוי שיתקיים [[שוק משוכלל]], בו רווחי הפירמות קרובים לאפס. שומפטר טען שהמציאות הנפוצה יותר וכן מה שרצוי הוא הוא שפירמות גדולות מנצלות את הרווחים שלהן לצורך מחקר ופיתוח. דבר זה לטענתו, הוא גם טוב יותר לרווחה: למרות שיש לכאורה פגיעה ב[[רווחה חברתית|רווחה]] כפי שהיא מחושבת באופן סטטי בכלכלה נאו-קלאסית, הרי הרווחה באופן דינמי משתפרת בגלל שינויי טכנולוגיה (שומפטר ותומכיו מתעלמים מצדדים שליליים שעלולים להיות לפיתוחים טכנולוגיים כמו זיהום ופגיעה בסביבה, או פיתוחים של כלי נשק או שימוש בטכנולוגיה לצורכי דיכוי). זו דוגמה אחת כיצד תוצאה שנראית הגיונית במערכת סטטית יכולה לקבל משמעות אחרת במערכת דינמית.

==ראו גם==

==ראו גם==