אקו-ויקי

שינויים

עירוניות מתחדשת (הצגת מקור)

גרסה מ־21:05, 24 בינואר 2017

נוספו 7 בתים ,  21:05, 24 בינואר 2017
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''עירוניות מתחדשת''' או '''עירוניות חדשה''' ('''New Urbanism''') היא תנועה לתכנון עירוני שמטרתה לבצע שינויים בהיבטים רבים בעיר לכיוון [[קיימות|מקיים]], [[קהילות|קהילתי]], אנושי ונוח ל[[הולכי רגל]] ול[[תחבורה בת קיימא]], כחלופה למגמות ה[[פרבור]] ולתכנון עירוני מוטה [[רכב פרטי]]. זוהי תפיסה דומה לזו של [[אקולוגיה עירונית]].  
+
[[תמונה:Rua-XV.jpg|left|thumb|400px|[[מדרחוב]] ב[[קוריטיבה]]. מרחב ציבורי נוח ל[[הולכי רגל]], [[עירוב שימושי קרקע|המשלב מגורים עם מסחר]] הוא חלק מהתפיסה של עירוניות מתחדשת.]]
 +
'''עירוניות מתחדשת''' או '''עירוניות חדשה''' (באנגלית: '''New Urbanism''') היא תנועה לתכנון עירוני שמטרתה לבצע שינויים בהיבטים רבים בעיר לכיוון [[קיימות|מקיים]], [[קהילות|קהילתי]], אנושי ונוח ל[[הולכי רגל]] ול[[תחבורה בת קיימא]], כחלופה למגמות ה[[פרבור]] ולתכנון עירוני מוטה [[רכב פרטי]]. זוהי תפיסה דומה לזו של [[אקולוגיה עירונית]].  
   −
[[תמונה:Rua-XV.jpg|left|thumb|400px|[[מדרחוב]] ב[[קוריטיבה]]. מרחב ציבורי נוח ל[[הולכי רגל]], [[עירוב שימושי קרקע|המשלב מגורים עם מסחר]] הוא חלק מהתפיסה של עירוניות מתחדשת. ]]
   
יסודות התנועה נמצאים עוד בשנות ה-60 וה-70, בשינויים שעברה [[קוריטיבה]], אך היא קמה כתנועה בארצות הברית בתחילת שנות ה-80. בסוף שנות ה-90 החלה התנועה לצבור תאוצה ושינויים דומים נכנסו גם לערים כמו [[פורטלנד]], [[בוגוטה]], [[קופנהגן]], [[אוטרכט]] ועוד. ובשנות ה-2000 ל[[מלבורן]], [[שיקגו]] ועשרות ערים נוספות בעיקר באירופה. צעדים בכיוון זה נלקחו גם בערים רבות אחרות כמו [[פאריס]], [[ניו יורק]], [[לונדון]], ועוד.   
 
יסודות התנועה נמצאים עוד בשנות ה-60 וה-70, בשינויים שעברה [[קוריטיבה]], אך היא קמה כתנועה בארצות הברית בתחילת שנות ה-80. בסוף שנות ה-90 החלה התנועה לצבור תאוצה ושינויים דומים נכנסו גם לערים כמו [[פורטלנד]], [[בוגוטה]], [[קופנהגן]], [[אוטרכט]] ועוד. ובשנות ה-2000 ל[[מלבורן]], [[שיקגו]] ועשרות ערים נוספות בעיקר באירופה. צעדים בכיוון זה נלקחו גם בערים רבות אחרות כמו [[פאריס]], [[ניו יורק]], [[לונדון]], ועוד.   
   שורה 8: שורה 8:  
{{הפניה לערך מורחב |פרבור}}
 
{{הפניה לערך מורחב |פרבור}}
 
[[תמונה:Suburbia by David Shankbone.jpg|left|thumb|350px|בתי מגורים ב[[פרבור|פרבר]] טיפוסי: שטח רב המבוזבז על כבישים ומקומות [[חנייה]]; [[הפרדת שימושי קרקע]] (שכונות למגורים בלבד); בנייה בצפיפות נמוכה, [[רחוב ידידותי להולכי רגל|מרחקי הליכה ארוכים]], ותלות גבוהה ברכב הפרטי]]
 
[[תמונה:Suburbia by David Shankbone.jpg|left|thumb|350px|בתי מגורים ב[[פרבור|פרבר]] טיפוסי: שטח רב המבוזבז על כבישים ומקומות [[חנייה]]; [[הפרדת שימושי קרקע]] (שכונות למגורים בלבד); בנייה בצפיפות נמוכה, [[רחוב ידידותי להולכי רגל|מרחקי הליכה ארוכים]], ותלות גבוהה ברכב הפרטי]]
−
בתחילת המאה ה-20 ערים בארצות הברית ובאירופה היו בנויות בצורה קומפקטית, עם [[עירוב שימושי קרקע]] בשכונות. רוב האנשים הגיעו לעבודה באופניים, ברגל או בתחבורה ציבורית. דפוסי הבנייה החלו להשתנות כאשר [[תחבורה ציבורית]] זולה יצרה אפשרות למעבר ל[[פרבור|פרברים]], כדי להמלט מ[[זיהום תעשייתי|הזיהום התעשייתי]] והצפיפות בתוך הערים. תהליך זה קיבל תאוצה על ידי בניית בתים גדולים יותר, שיטת המיקוד בכתובות דואר, והתחזקות [[מכונית|הרכב הפרטי]].  
+
בתחילת המאה ה-20 ערים בארצות הברית ובאירופה היו בנויות בצורה קומפקטית, עם [[עירוב שימושי קרקע]] בשכונות. רוב האנשים הגיעו לעבודה באופניים, ברגל או בתחבורה ציבורית. דפוסי הבנייה החלו להשתנות כאשר [[תחבורה ציבורית]] זולה יצרה אפשרות למעבר ל[[פרבור|פרברים]], כדי להימלט מ[[זיהום תעשייתי|הזיהום התעשייתי]] והצפיפות בתוך הערים. תהליך זה קיבל תאוצה על ידי בניית בתים גדולים יותר, שיטת המיקוד בכתובות דואר, והתחזקות [[מכונית|הרכב הפרטי]].  
    
לאחר מלחמת העולם השנייה חל זינוק חד ב[[פרבור|בניית פרברים]]. הפרברים הוקמו בעידוד [[ממשלה|הממשלה]] -  על ידי [[סבסוד]] פדרלי לתוכניות "בנה ביתך" להספקת דיור זול לחיילים המשוחררים. כמו כן קמה תוכנית לאומית להקמת כבישים מהירים, ו[[תכנון מוטה רכב פרטי|בנייה שמעודדת שימוש ברכב פרטי]]. הפרדת שימושי קרקע (בניגוד ל[[עירוב שימושי קרקע]]) - של מגורים, מסחר, חינוך ועבודה במתחמים או שכונות נפרדות גררו הגדלת כמות הנסיעות הנדרשת ובזבוז שטחים נרחבים. בנוסף לכך חברות המכונית [[נפט|הנפט]] והצמיגים חברו יחד ל[[השתלטות עויינת]], דרדור השירות והרס [[התחבורה הציבורית]] בארצות הברית. התוצאה היא שכיום רוב תושבי ארצות הברית גרים בפרברים.  
 
לאחר מלחמת העולם השנייה חל זינוק חד ב[[פרבור|בניית פרברים]]. הפרברים הוקמו בעידוד [[ממשלה|הממשלה]] -  על ידי [[סבסוד]] פדרלי לתוכניות "בנה ביתך" להספקת דיור זול לחיילים המשוחררים. כמו כן קמה תוכנית לאומית להקמת כבישים מהירים, ו[[תכנון מוטה רכב פרטי|בנייה שמעודדת שימוש ברכב פרטי]]. הפרדת שימושי קרקע (בניגוד ל[[עירוב שימושי קרקע]]) - של מגורים, מסחר, חינוך ועבודה במתחמים או שכונות נפרדות גררו הגדלת כמות הנסיעות הנדרשת ובזבוז שטחים נרחבים. בנוסף לכך חברות המכונית [[נפט|הנפט]] והצמיגים חברו יחד ל[[השתלטות עויינת]], דרדור השירות והרס [[התחבורה הציבורית]] בארצות הברית. התוצאה היא שכיום רוב תושבי ארצות הברית גרים בפרברים.  
שורה 18: שורה 18:  
עם הזמן גם במקומות שבהם אין פרבור משתרע של בתים צמודי קרקע,  שונו כך שיהיו נוחים לשימוש למכוניות פרטיות. [[תכנון מוטה רכב פרטי]]. הדבר כולל שינוי של ערים וותיקות כך שיהיו נוחות (ככל האפשר) למכוניות, הקמת כבישים מהירים בין ערים (והרחבה מתמדת של כבישים אלה), הקמת מחלפים והתאמה של תשתיות נוספות למכוניות. דבר זה בוצע על  חשבון משתמשי דרך אחרים, המרחב העירוני ועם [[השפעות בריאותיות של מכוניות|השלכות שונות של המכוניות על הבריאות]] ועל הסביבה והחברה.  
 
עם הזמן גם במקומות שבהם אין פרבור משתרע של בתים צמודי קרקע,  שונו כך שיהיו נוחים לשימוש למכוניות פרטיות. [[תכנון מוטה רכב פרטי]]. הדבר כולל שינוי של ערים וותיקות כך שיהיו נוחות (ככל האפשר) למכוניות, הקמת כבישים מהירים בין ערים (והרחבה מתמדת של כבישים אלה), הקמת מחלפים והתאמה של תשתיות נוספות למכוניות. דבר זה בוצע על  חשבון משתמשי דרך אחרים, המרחב העירוני ועם [[השפעות בריאותיות של מכוניות|השלכות שונות של המכוניות על הבריאות]] ועל הסביבה והחברה.  
   −
צעדי תכנון לטובת המכוניות הפרטיות כולל צעדים שונים שמבוצעים גם בלב ערים וותיקות שנבנו לפני עידן המכוניות (לדוגמה גבעתיים, ניו יורק , ירושלים, או תל אביב) - הצעדים כוללים כמו צמצום מדרכות, הרחבת כבישים, מדיניות [[חניה]] למכוניות "חינם" בצידי הכביש, היתר חניה על מדרכות, בניית חניונים בעיר בכספי מיסים, בניית כבישים מהירים ומחלפים בצורה שמנתקת שכונות מבחינת הליכה ברגל, איסור של חציית כבישים ובניית גדרות, הזרמת ה"תנועה" (של מכוניות) על חשבון תנועת הולכי הרגל,  הקמת מתחמי מסחר נפרדים (אליהם חייבים לנסוע) ועוד. גם בשכונות חדשות הכוללות [[מגדלי מגורים]] לעיתים קרובות משולבים בתכנון מוטה רכב פרטי שכן סביב המגדלים נבנים שטחים גדולים של פארקים וחניות הגורמים לכך שסך הצפיפות העירונית היא נמוכה, אין הצדקה כלכלית למסחר עירוני,  ויש צורך לנסוע ממקום למקום במכונית.  
+
צעדי תכנון לטובת המכוניות הפרטיות כולל צעדים שונים שמבוצעים גם בלב ערים וותיקות שנבנו לפני עידן המכוניות (לדוגמה גבעתיים, ניו יורק, ירושלים, או תל אביב) - הצעדים כוללים כמו צמצום מדרכות, הרחבת כבישים, מדיניות [[חניה]] למכוניות "חינם" בצידי הכביש, היתר חניה על מדרכות, בניית חניונים בעיר בכספי מיסים, בניית כבישים מהירים ומחלפים בצורה שמנתקת שכונות מבחינת הליכה ברגל, איסור של חציית כבישים ובניית גדרות, הזרמת ה"תנועה" (של מכוניות) על חשבון תנועת הולכי הרגל,  הקמת מתחמי מסחר נפרדים (אליהם חייבים לנסוע) ועוד. גם בשכונות חדשות הכוללות [[מגדלי מגורים]] לעיתים קרובות משולבים בתכנון מוטה רכב פרטי שכן סביב המגדלים נבנים שטחים גדולים של פארקים וחניות הגורמים לכך שסך הצפיפות העירונית היא נמוכה, אין הצדקה כלכלית למסחר עירוני,  ויש צורך לנסוע ממקום למקום במכונית.  
   −
תכנון מוטה מכוניות פרטיות נוגע לכל היבטי התכנון - לדוגמה גם אם בונים תחנות רכבת - בונים אותן כך שההגעה אליהן תהיה נוחה במכוניות ולאו דווקא באמצעי תחבורה אחרים. לדוגמה בישראל תחנות רכבת חדשות רבות הוקמו מחוץ לערים ואף היו תחנות שהורחקו מהעיר (כמו ראש העין), והוקמו בסמוך אליהן חניוני ענק תחת הכותרת "חנה וסע". תחנת הרכבת ברחובות, נתניה , ותל אביב שנמצאות בתוך העיר אינן נוחות להגעה ברגל ולא מחוברות לעיר באמצעות [[שבילי אופניים]]. הדבר יוצר מצב שבו כדי להגדיל את השימוש ברכבת על ידי אנשים יש צורך בשטח רב יותר לחניית מכוניות ודבר זה יוצר עלויות וקשיים לשימוש ברכבת. לדוגמה באופן זה כדי להגיע ליעד של [[פיצול נסיעות]] של 10% מהמשתמשים שיגיעו לעבודה ברכבת יש צורך לבנות מקומות חניה ל-10% ממשתמשי המכוניות - כלומר בישראל כ 250 אלף מקומות חניה.  
+
תכנון מוטה מכוניות פרטיות נוגע לכל היבטי התכנון - לדוגמה גם אם בונים תחנות רכבת - בונים אותן כך שההגעה אליהן תהיה נוחה במכוניות ולאו דווקא באמצעי תחבורה אחרים. לדוגמה בישראל תחנות רכבת חדשות רבות הוקמו מחוץ לערים ואף היו תחנות שהורחקו מהעיר (כמו ראש העין), והוקמו בסמוך אליהן חניוני ענק תחת הכותרת "חנה וסע". תחנת הרכבת ברחובות, נתניה, ותל אביב שנמצאות בתוך העיר אינן נוחות להגעה ברגל ולא מחוברות לעיר באמצעות [[שבילי אופניים]]. הדבר יוצר מצב שבו כדי להגדיל את השימוש ברכבת על ידי אנשים יש צורך בשטח רב יותר לחניית מכוניות ודבר זה יוצר עלויות וקשיים לשימוש ברכבת. לדוגמה באופן זה כדי להגיע ליעד של [[פיצול נסיעות]] של 10% מהמשתמשים שיגיעו לעבודה ברכבת יש צורך לבנות מקומות חניה ל-10% ממשתמשי המכוניות - כלומר בישראל כ-250 אלף מקומות חניה.  
   −
תכנון מוטה מכוניות פרטיות אינו מוגבל למדיניות תכנון ממשלתית, היא כוללת גם צעדים של עיריות (כמו הענקת חניה חינם לתושבי העיר, התנגדות העיריה לצמצם חניות לטובת שבילי אופניים או תחבורה ציבורית). כן היא כוללת צעדי מדיניות שאינם תכנון פיזי - כמו חוקי המיסוי ביחס לרכבי ליסינג, החזרי הוצאות רכב. אפילו בתחום המדידה יש מדינות (כמו ישראל) שאינן מודדות בצורה עקבית ומדי שנה מתשמשים בתחבורה ציבורית, אופניים ורגל אלא רק מתייחסות לתנועה במכונית כאל "תחבורה". גם החינוך וההסברה מוכוונים להתאמת הציבור לנוכחות המכוניות בעיר (לדוגמה ילד עד גיל תשע לא הולך לבד) במקום להתאמת התחבורה בעיר לבטיחות ולצרכים של בני האדם.
+
תכנון מוטה מכוניות פרטיות אינו מוגבל למדיניות תכנון ממשלתית, היא כוללת גם צעדים של עיריות (כמו הענקת חניה חינם לתושבי העיר, התנגדות העיריה לצמצם חניות לטובת שבילי אופניים או תחבורה ציבורית). כן היא כוללת צעדי מדיניות שאינם תכנון פיזי - כמו חוקי המיסוי ביחס לרכבי ליסינג, החזרי הוצאות רכב. אפילו בתחום המדידה יש מדינות (כמו ישראל) שאינן מודדות בצורה עקבית ומדי שנה משתמשים בתחבורה ציבורית, אופניים ורגל אלא רק מתייחסות לתנועה במכונית כאל "תחבורה". גם החינוך וההסברה מוכוונים להתאמת הציבור לנוכחות המכוניות בעיר (לדוגמה ילד עד גיל תשע לא הולך לבד) במקום להתאמת התחבורה בעיר לבטיחות ולצרכים של בני האדם.
    
===עליית העירוניות המתחדשת===
 
===עליית העירוניות המתחדשת===
−
{{תבנית:תחבורה בישראל}}
+
{{תחבורה בישראל}}
 
התנועה של עירוניות מתחדשת היא תגובה ל[[פרבור]] ולתכנון מוטה מכוניות, ומבוססת על עקרונות [[תכנון עירוני]] וארכיטקטורה שעובדים יחד לייצר [[קהילות]] בסדר גודל אנושי ובר-הליכה.  
 
התנועה של עירוניות מתחדשת היא תגובה ל[[פרבור]] ולתכנון מוטה מכוניות, ומבוססת על עקרונות [[תכנון עירוני]] וארכיטקטורה שעובדים יחד לייצר [[קהילות]] בסדר גודל אנושי ובר-הליכה.  
    
הפילוסוף החברתי וההיסטוריון [[לואיס ממפורד]] ביקר את הפיתוח ה"אנטי עירוני" של ארצות הברית לאחר מלחמת העולם השנייה. בתחילת שנות ה-60 כתבה העיתונאית [[ג'יין ג'ייקובס]] את הספר [[מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות (ספר)|מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות]] שקרא למתכננים לשקול מחדש את [[נורמה חברתית|הנורמות החדשות]] - פרוייקטים של שימוש קרקע יחיד (למגורים או תעשייה), איזורים תלויי רכב פרטי, ואיזורי מסחר נפרדים.  
 
הפילוסוף החברתי וההיסטוריון [[לואיס ממפורד]] ביקר את הפיתוח ה"אנטי עירוני" של ארצות הברית לאחר מלחמת העולם השנייה. בתחילת שנות ה-60 כתבה העיתונאית [[ג'יין ג'ייקובס]] את הספר [[מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות (ספר)|מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות]] שקרא למתכננים לשקול מחדש את [[נורמה חברתית|הנורמות החדשות]] - פרוייקטים של שימוש קרקע יחיד (למגורים או תעשייה), איזורים תלויי רכב פרטי, ואיזורי מסחר נפרדים.  
   −
בשנות ה-70 , החל האדריכל [[ז'יימה לרנר]] לכהן כראש עיריית [[קוריטיבה]] ולהכניס בה שינויים לטובת שימוש ב[[תחבורה ציבורית]] ו[[הולכי רגל|הליכה ברגל]], נגד פרבור והחייאת המרחב העירוני. הצעדים כללו פיתוח [[תחבורת מעברים]] נוחה וזולה תוך שימוש ב[[BRT]], הפיכת הרחוב הראשי ורחובות נוספים ל[[מדרחוב]], [[עירוב שימושי קרקע]], [[תמהיל דיור]] ושינויים רבים נוספים.  
+
בשנות ה-70, החל האדריכל [[ז'יימה לרנר]] לכהן כראש עיריית [[קוריטיבה]] ולהכניס בה שינויים לטובת שימוש ב[[תחבורה ציבורית]] ו[[הולכי רגל|הליכה ברגל]], נגד פרבור והחייאת המרחב העירוני. הצעדים כללו פיתוח [[תחבורת מעברים]] נוחה וזולה תוך שימוש ב-[[BRT]], הפיכת הרחוב הראשי ורחובות נוספים ל[[מדרחוב]], [[עירוב שימושי קרקע]], [[תמהיל דיור]] ושינויים רבים נוספים.  
   −
דבר נוסף שהתרחש בשנות ה-70 היה [[משבר הנפט]]. דבר זה השפיע במיוחד על מדינות אירופה שלא היה להן אז [[נפט|מקור נפט]] משלהן ונאלצו להתסמך על יבוא נפט ממדינות ערב. דבר זה השפיע במיוחד על [[הולנד]]. באותה עת התקיימה בהולנד תנועת מחאה "להפסיק את רצח הילדים" בתביעה לסגור רחובות לתנועת מכוניות, להקים [[איזורי מיתון תנועה]] בעיר ו[[רחובות משחק]] שיאפשרו לילדים לשחק בעיר בבטחה וכן להקים ולשפר [[שבילי אופניים]]. הולנד היא מדינה [[צפיפות אוכלוסין|צפופה]] עם משאבי קרקע יקרים שבה רוב הערים הן עתיקות ואין מקום רב למכוניות ול[[חניה]]. העליה המהירה בשימוש במכוניות בהולנד לאחר תום מלחמת העולם השנייה, הובילה להרחבת כבישים, הקמת חניונים על כיכרות. בגלל הרחובות הצרים היה צריך להרוס בלוקים שלמים של בתים ודבר זה ייקר והאט את הרחבת הכבישים בערים. בו בזמן השימוש במכוניות בעיר גרם לזינוק ב[[תאונות דרכים]] , כולל תאונות שפגעו ב[[רוכבי אופניים]] כולל רוכבים ילדים. הדברים האלה יצרו בעיות תנועה ועירוניות בהולנד מוקדם יותר ביחס למקומות אחרים בעולם וגם עוררו שיח ציבורי ומחאה נגד המכוניות. כתוצאה מכך החלו רשויות בהולנד באמצע שנות ה-70 בצעדים שונים - כולל הקמת [[שבילי אופניים]], [[מדרחוב|מדרחובים]], "רחובות הולנדים" ועוד.  
+
דבר נוסף שהתרחש בשנות ה-70 היה [[משבר הנפט]]. דבר זה השפיע במיוחד על מדינות אירופה שלא היה להן אז [[נפט|מקור נפט]] משלהן ונאלצו להסתמך על יבוא נפט ממדינות ערב. דבר זה השפיע במיוחד על [[הולנד]]. באותה עת התקיימה בהולנד תנועת מחאה "להפסיק את רצח הילדים" בתביעה לסגור רחובות לתנועת מכוניות, להקים [[איזורי מיתון תנועה]] בעיר ו[[רחובות משחק]] שיאפשרו לילדים לשחק בעיר בבטחה וכן להקים ולשפר [[שבילי אופניים]]. הולנד היא מדינה [[צפיפות אוכלוסין|צפופה]] עם משאבי קרקע יקרים שבה רוב הערים הן עתיקות ואין מקום רב למכוניות ול[[חניה]]. העליה המהירה בשימוש במכוניות בהולנד לאחר תום מלחמת העולם השנייה, הובילה להרחבת כבישים, הקמת חניונים על כיכרות. בגלל הרחובות הצרים היה צריך להרוס בלוקים שלמים של בתים ודבר זה ייקר והאט את הרחבת הכבישים בערים. בו בזמן השימוש במכוניות בעיר גרם לזינוק ב[[תאונות דרכים]], כולל תאונות שפגעו ב[[רוכבי אופניים]] כולל רוכבים ילדים. הדברים האלה יצרו בעיות תנועה ועירוניות בהולנד מוקדם יותר ביחס למקומות אחרים בעולם וגם עוררו שיח ציבורי ומחאה נגד המכוניות. כתוצאה מכך החלו רשויות בהולנד באמצע שנות ה-70 בצעדים שונים - כולל הקמת [[שבילי אופניים]], [[מדרחוב|מדרחובים]], "רחובות הולנדים" ועוד.  
    
בשנות ה-70 וה-80 העירוניות המתחדשת התפתחה עם חזונות ומודלים תאורטיים לבנייה מחדש של ערים "אירופאיות" שהוצאו על ידי הארכיטקט לאון קריאר (Leon Krier,) ועל ידי "שפת הדפוסים" שהוצאה על ידי [[כריסטופר אלכסנדר]] (Christopher Alexander). הדבר הוביל להתגבשות קבוצה מוגדרת בשנות ה-90.  
 
בשנות ה-70 וה-80 העירוניות המתחדשת התפתחה עם חזונות ומודלים תאורטיים לבנייה מחדש של ערים "אירופאיות" שהוצאו על ידי הארכיטקט לאון קריאר (Leon Krier,) ועל ידי "שפת הדפוסים" שהוצאה על ידי [[כריסטופר אלכסנדר]] (Christopher Alexander). הדבר הוביל להתגבשות קבוצה מוגדרת בשנות ה-90.  
שורה 41: שורה 41:     
==רעיונות מרכזיים==
 
==רעיונות מרכזיים==
−
[[קובץ:Nyc bike ridethecity.PNG|ממוזער|350px|מפת [[שבילי אופניים]] , [[השכרת אופניים]] וחנויות אופניים באי מנהטן ב[[ניו יורק]] (מתוך אתר ridethecity.com). בשנים האחרונות מקדמת העירייה צעדים שונים לקידום עירוניות מתחדשת כמו [[תחבורת אופניים]], עירוב שימושים וחיזוק מעמדם של הולכי הרגל. ]]
+
[[קובץ:Nyc bike ridethecity.PNG|ממוזער|350px|מפת [[שבילי אופניים]], [[השכרת אופניים]] וחנויות אופניים באי מנהטן ב[[ניו יורק]] (מתוך אתר ridethecity.com). בשנים האחרונות מקדמת העירייה צעדים שונים לקידום עירוניות מתחדשת כמו [[תחבורת אופניים]], עירוב שימושים וחיזוק מעמדם של הולכי הרגל. ]]
 
רעיונות מרכזיים בתנועה הם :
 
רעיונות מרכזיים בתנועה הם :
 
* התנגדות ל[[פרבור]] ולבעיות הכרוכות בו.  
 
* התנגדות ל[[פרבור]] ולבעיות הכרוכות בו.  
 
* [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] שמעודד גם [[הליכה]] ורכיבה על [[אופניים]]
 
* [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] שמעודד גם [[הליכה]] ורכיבה על [[אופניים]]
 
* [[עירוב שימושי קרקע]] להקטנת נסועה ברכב פרטי, חסכון בשטח ובתשתיות, והגדלת השימוש ברחובות כמקום התרחשות ומפגש.
 
* [[עירוב שימושי קרקע]] להקטנת נסועה ברכב פרטי, חסכון בשטח ובתשתיות, והגדלת השימוש ברחובות כמקום התרחשות ומפגש.
−
* [[תמהיל דיור]] - עירוב של אנשים מרקע סוציו- אקונומי שונה כדי לקבל עיר מגוונת ולהקטין מתחים חברתיים.  
+
* [[תמהיל דיור]] - עירוב של אנשים מרקע סוציו-אקונומי שונה כדי לקבל עיר מגוונת ולהקטין מתחים חברתיים.  
−
* [[בניה מרקמית]] וציפוף העיר בנסיון להקטין נסיעה ברכב.  
+
* [[בניה מרקמית]] וציפוף העיר בניסיון להקטין נסיעה ברכב.  
 
* ניתוח [[הוליזם|הוליסטי]] של העיר כ[[מערכת מורכבת]] והתייחסות לבעיות סביבה וחברה.  
 
* ניתוח [[הוליזם|הוליסטי]] של העיר כ[[מערכת מורכבת]] והתייחסות לבעיות סביבה וחברה.  
 
* יצירת מתחמים ציבוריים ומקומות למפגשים אזרחיים, הפיכת [[איזור ידידותי להולכי רגל|איזורים ורחובות לנעימים להליכה ולשהייה של הולכי רגל]].
 
* יצירת מתחמים ציבוריים ומקומות למפגשים אזרחיים, הפיכת [[איזור ידידותי להולכי רגל|איזורים ורחובות לנעימים להליכה ולשהייה של הולכי רגל]].
שורה 63: שורה 63:  
* איטליה: [[פארמה]], [[פרארה]] בתחומי האופניים, ו[[פירנצה]] שכוללת גם קטע רחב מהעיר כ[[עיר ללא מכוניות]].  
 
* איטליה: [[פארמה]], [[פרארה]] בתחומי האופניים, ו[[פירנצה]] שכוללת גם קטע רחב מהעיר כ[[עיר ללא מכוניות]].  
 
* אוסטרליה: [[בריזביין]] בתחום התחבורה הציבורית. ו[[מלבורן]].   
 
* אוסטרליה: [[בריזביין]] בתחום התחבורה הציבורית. ו[[מלבורן]].   
−
* קנדה: [[ונקובר]] ו[[אוטווה]] בתחומים של [[תחבורה ציבורית]] .
+
* קנדה: [[ונקובר]] ו[[אוטווה]] בתחומים של [[תחבורה ציבורית]].
 
* ספרד: [[מדריד]].  
 
* ספרד: [[מדריד]].  
 
* פורטוגל: [[ברצלונה]]. [http://www.tlv1.co.il/?tag=%D7%91%D7%A8%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%94]  
 
* פורטוגל: [[ברצלונה]]. [http://www.tlv1.co.il/?tag=%D7%91%D7%A8%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%94]  
שורה 95: שורה 95:  
* [http://www.youtube.com/watch?v=6OOyLDf9GkU אגדת דשא] סרטון קצר בכיכובו של פרופסור הלל שוקן על בעיות [[פרבור בישראל|הפרבור בישראל]],  וחלופות של עירוניות מתחדשת ו[[עירוב שימושי קרקע]]. [[עמותת מרחב]] ו[[המשרד להגנת הסביבה]], 2012.
 
* [http://www.youtube.com/watch?v=6OOyLDf9GkU אגדת דשא] סרטון קצר בכיכובו של פרופסור הלל שוקן על בעיות [[פרבור בישראל|הפרבור בישראל]],  וחלופות של עירוניות מתחדשת ו[[עירוב שימושי קרקע]]. [[עמותת מרחב]] ו[[המשרד להגנת הסביבה]], 2012.
 
* [http://www.themarker.com/news/1.1721195 דרושה: מהפכת עיור חדשה] נמרוד בוסו, דה מארקר, 01.06.2012
 
* [http://www.themarker.com/news/1.1721195 דרושה: מהפכת עיור חדשה] נמרוד בוסו, דה מארקר, 01.06.2012
−
* [http://www.themarker.com/news/1.1740676 אזור ידידותי להולכי רגל מעלה את ערך הנכס] ירון גרופמן, דה מארקר,26.06.2012
+
* [http://www.themarker.com/news/1.1740676 אזור ידידותי להולכי רגל מעלה את ערך הנכס] ירון גרופמן, דה מארקר, 26.06.2012
−
* מיכל מרגלית, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4806822,00.html המבקר: ליקויים בקידום התחדשות עירונית], ואינט, 24.5.16
+
* מיכל מרגלית, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4806822,00.html המבקר: ליקויים בקידום התחדשות עירונית], ואינט, 24.5.2016
    
===בעולם===
 
===בעולם===
שורה 103: שורה 103:  
* [http://212.199.160.128/israel-yafa/eretz-ir03/item02.html על עירוניות מתחדשת מפי אדריכל העיר טורונטו]
 
* [http://212.199.160.128/israel-yafa/eretz-ir03/item02.html על עירוניות מתחדשת מפי אדריכל העיר טורונטו]
 
* [http://www.xnet.co.il/architecture/articles/0,14710,L-3099917,00.html האי הוא אפשרי: אזור תעשייתי גווע הפך למרכז עירוני שוקק חיים] על האדריכלית הבלגית-צרפתית אנה מי דפאוט שמנהלת את פרויקט "האי של נאנט", נעמה ריבה, 26.02.2013   
 
* [http://www.xnet.co.il/architecture/articles/0,14710,L-3099917,00.html האי הוא אפשרי: אזור תעשייתי גווע הפך למרכז עירוני שוקק חיים] על האדריכלית הבלגית-צרפתית אנה מי דפאוט שמנהלת את פרויקט "האי של נאנט", נעמה ריבה, 26.02.2013   
−
* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3623483,00.html כל הערים השמחות] על הספר, "[[עיר שמחה (ספר)|עיר שמחה - לשנות את חיינו באמצעות עיצוב עירוני]], טלי שמיר, כלכליסט, 06.02.14
+
* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3623483,00.html כל הערים השמחות] על הספר, "[[עיר שמחה (ספר)|עיר שמחה - לשנות את חיינו באמצעות עיצוב עירוני]], טלי שמיר, כלכליסט, 06.02.2014
 
* [https://sites.google.com/site/gasaskil/norway Built To Last] סרטון על פרבור ועירוניות מתחדשת
 
* [https://sites.google.com/site/gasaskil/norway Built To Last] סרטון על פרבור ועירוניות מתחדשת
 
* [http://www.weshare.org.il/weshare-media-story-39159 דמיינו עיר ללא מכוניות פרטיות], על תוכנית לעיר ללא רכב פרטי ב[[הלסינקי]], [[פינלנד]],  15.9.2014 we-share
 
* [http://www.weshare.org.il/weshare-media-story-39159 דמיינו עיר ללא מכוניות פרטיות], על תוכנית לעיר ללא רכב פרטי ב[[הלסינקי]], [[פינלנד]],  15.9.2014 we-share
אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/69837"