שינויים

*פרידמן הוא פוזיטיביסט ומאמין שהמושגים של המחקר צריכים להיות מוגדרים באופן ברור כך שהחוקר יוכל לדעת האם מצב נצפה מתאים להגדרתו של מושג מסויים. מושג החירות הוא מרכזי להגות של פרידמן, אבל הוא לא מגדיר אותו במפורש. זאת, כאשר מושג החירות הוא מושג מאוד שנוי במחלוקת בהוגות הפוליטית. לדוגמה: פרידמן טוען שלצרכן יש את החופש לבחור מבין מוצרים שונים ולשעובד יש את החופש לבחור בין מעסיקים שונים, ושני אלה הם ביטויים זהים של חופש. לעומתו, הוגה סוציאליסטי ייטען שמהעובד נשלל החופש לעבוד במקום בוא הוא שותף לניהול יחד עם העובדים האחרים והעובד למעשה מחוייב להכפיף עצמו תחת מעסיק.

*פרידמן הוא פוזיטיביסט ומאמין שהמושגים של המחקר צריכים להיות מוגדרים באופן ברור כך שהחוקר יוכל לדעת האם מצב נצפה מתאים להגדרתו של מושג מסויים. מושג החירות הוא מרכזי להגות של פרידמן, אבל הוא לא מגדיר אותו במפורש. זאת, כאשר מושג החירות הוא מושג מאוד שנוי במחלוקת בהוגות הפוליטית. לדוגמה: פרידמן טוען שלצרכן יש את החופש לבחור מבין מוצרים שונים ולשעובד יש את החופש לבחור בין מעסיקים שונים, ושני אלה הם ביטויים זהים של חופש. לעומתו, הוגה סוציאליסטי ייטען שמהעובד נשלל החופש לעבוד במקום בוא הוא שותף לניהול יחד עם העובדים האחרים והעובד למעשה מחוייב להכפיף עצמו תחת מעסיק.

*בעיה נוספת נעוצה בקשר בין כלכלה ופעולה פוליטית כפי שפרידמן תופס אותו. לפי פרידמן, החופש הפוליטי שהשוק נותן הוא החופש של קבוצות לחץ להתאגץ ולבוע בתביעות אל הממשל. במובן זה, גם העסקים הגדולים וגם ואזרחים הנפגעים מהשוק עצמו יכולים להתאגד ולהטות את השוק - כאשר הם פועלים לפי האינטרסים שלהם לטווח הקצר אך פוגעים באינטרס הכללי לטווח הארוך. פעולות מסוג כזה הן המתאימות להגדרה של פרידמן לחופש, אך סותרות את ההגיון של התאוריה שלו.

*בעיה נוספת נעוצה בקשר בין כלכלה ופעולה פוליטית כפי שפרידמן תופס אותו. לפי פרידמן, החופש הפוליטי שהשוק נותן הוא החופש של קבוצות לחץ להתאגד ולבוא בתביעות אל הממשל. במובן זה, גם העסקים הגדולים וגם ואזרחים הנפגעים מהשוק עצמו יכולים להתאגד ולהטות את השוק - כאשר הם פועלים לפי האינטרסים שלהם לטווח הקצר אך פוגעים באינטרס הכללי לטווח הארוך. פעולות מסוג כזה הן המתאימות להגדרה של פרידמן לחופש, אך סותרות את ההגיון של התאוריה שלו.

'''ערכים קשורים'''

'''ערכים קשורים'''

==כלכלה מעורבת ומדינת רווחה==

==כלכלה מעורבת ומדינת רווחה==

בתאוריה ה[[כלכלה נאו קלאסית|נאו קלאסית]] מבית מדרשו של [[פול סמואלסון]] רואה את הכלכלה המודרנית כ-'''כלכלה מעורבת''' בה הן המגזר הפרטי והן הממשלתי משחקים תפקיד. זאת, כאשר תפקידים מסויימים שמורים למגזר הממשלתי (קביעת שיעורי ריבית, ויסות מונופולים וכו'). לפי תורה זו תפקידה של הממשלה הוא לתקן [[כשלי שוק]] וזהו תפקיד חשוב ביותר. לכן חשוב שהממשלה תישא באחריות למעשה ותעמוד למבחן באמצעות מנגנונים דמוקרטיים. התאוריה הנאו קלאסית של כלכלה מעורבת קנתה לה השפעה בקרב חוגי הממשל בשנות השישים ונראה היה שישומה מוביל לכלכלה צומחת, מעוטת אבטלה ואינפלציה. ואולם כמה ביקורות הושמעו כנגד התאוריה עוד בטרם היא נתקלה במשברי הסטגפלציה (אינפציה ואבטלה, תופעה בלתי-הגיונית מבחינת התאוריה) של שנות השבעים:

בתאוריה ה[[כלכלה נאו-קלאסית|נאו-קלאסית]] מבית מדרשו של [[פול סמואלסון]] רואה את הכלכלה המודרנית כ-'''כלכלה מעורבת''' בה הן המגזר הפרטי והן הממשלתי משחקים תפקיד. זאת, כאשר תפקידים מסויימים שמורים למגזר הממשלתי (קביעת שיעורי ריבית, ויסות מונופולים וכו'). לפי תורה זו תפקידה של הממשלה הוא לתקן [[כשלי שוק]] וזהו תפקיד חשוב ביותר. לכן חשוב שהממשלה תישא באחריות למעשה ותעמוד למבחן באמצעות מנגנונים דמוקרטיים. התאוריה הנאו-קלאסית של כלכלה מעורבת קנתה לה השפעה בקרב חוגי הממשל בשנות השישים ונראה היה שישומה מוביל לכלכלה צומחת, מעוטת אבטלה ואינפלציה. ואולם כמה ביקורות הושמעו כנגד התאוריה עוד בטרם היא נתקלה במשברי הסטגפלציה (אינפלציה ואבטלה, תופעה בלתי-הגיונית מבחינת התאוריה) של שנות השבעים:

* מדוע אי השוויון בהכנסות ובהון נשאר כשהיה לפני 60 שנה (נכון לזמן כתיבת הספר) למרות כל התוכניות הממשלתיות להקטנתו והנטייה הטבעית של השווקים ליצור שיוויון?

* מדוע אי השוויון בהכנסות ובהון נשאר כשהיה לפני 60 שנה (נכון לזמן כתיבת הספר) למרות כל התוכניות הממשלתיות להקטנתו והנטייה הטבעית של השווקים ליצור שיוויון?

==מערכת התכנון והמדינה התעשייתית החדשה==

==מערכת התכנון והמדינה התעשייתית החדשה==

לב התאוריה של [[ג'ון גלבריית|גלבריית]] נוגע במבנה התעשייתי של האוליגופולים בארצות הברית. גלבריית טוען כי המצב בארצות הברית הוא שבתחומי תעשייה מרכזיים נוצר מצב בו מספר קטן של תאגידים גדולים מרכזים נתח שוק גדול, כמו בתעשיית הרכב. במצב כזה, התאגידים מסוגלים להשפיע על כל המחירים: סחורות, מוצרים ועבודה; בניגוד למצב הרצוי המושג באמצעות השוק המשוכלל. בחיבוריו המוקדמים טוען גלבריית שכוח זה מוגבל על ידי גורמים אחרים, כגון ארגוני העובים או פירמות אחרות. בחיבורים אלה הממשלה היא גורם רב עוצמה המגן מפני כוחם של התאגידים. בחיבוריו המאוחרים מפתח גלביירט את המושג '''מערכת התכנון'''. התאוריה המאוחרת של גלבריית תיבחן תחת מספר כותרות: הכלכלן המתנצל, טבעה של מערכת התכנון, הדטרמיניזם של הייצור, הייחסים בין מערכת התכנון למערכת השוק והיחסים בין כלכלה ומדינה.

לב התאוריה של [[ג'ון גלבריית|גלבריית]] נוגע במבנה התעשייתי של האוליגופולים בארצות הברית. גלבריית טוען כי המצב בארצות הברית הוא שבתחומי תעשייה מרכזיים נוצר מצב בו מספר קטן של תאגידים גדולים מרכזים נתח שוק גדול, כמו בתעשיית הרכב. במצב כזה, התאגידים מסוגלים להשפיע על כל המחירים: סחורות, מוצרים ועבודה; בניגוד למצב הרצוי המושג באמצעות השוק המשוכלל. בחיבוריו המוקדמים טוען גלבריית שכוח זה מוגבל על ידי גורמים אחרים, כגון ארגוני העובדים או פירמות אחרות. בחיבורים אלה הממשלה היא גורם רב עוצמה המגן מפני כוחם של התאגידים. בחיבוריו המאוחרים מפתח גלבריית את המושג '''מערכת התכנון'''. התאוריה המאוחרת של גלבריית תיבחן תחת מספר כותרות: הכלכלן המתנצל, טבעה של מערכת התכנון, הדטרמיניזם של הייצור, היחסים בין מערכת התכנון למערכת השוק והיחסים בין כלכלה ומדינה.

'''הכלכלן המתנצל'''

'''הכלכלן המתנצל'''

'''היחסים בין כלכלה למדינה'''

'''היחסים בין כלכלה למדינה'''

גלבריית טוען שההוצאה הציבורית אינה מהווה קטגוריה כלכלית אחת. חלק מההוצאה הציבורית הוא לטובת הכלל (התחדשות עירונית, ביטוח בריאות) וחלק משרת את מערכת התכנון (תמיכה במו"פ תאגידי, מערכות תחבורה למסחר וכו'). גלבריית טעון שרוב ההוצאה הציבורית משרתת את מערכת התכנון. הכוחות הכלכליים ממערכת השוק צריכים לפנות אל הפוליטיקאים כדי שיפעלו לטובתם. ואולם, מכיוון שהתאגידים גדולים מספיק כדי שהחלשותם תטיל סכנה על כלל המשק הלאומי, הפוליטיקאים מאמצים מדיניות שמגינה עליהם ולא על העסקים הקטנים, אם יש אבטלה במערכת התכנון, הממשלה מעודד אנשים לקנות מכוניות (על ידי הורדת המס על הדלק) בניגוד למדיניות אנרגטית המשרתת את טובת הכלל. מערכת התכנון שולטת במערכת השוק, פעם אחת באמצעות יכולתה לקבוע מחירים ותעסוקה, ופעם שנייה באמצעות יכולתה להטות את המדיניות הממשלתית לטובתה.

גלבריית טוען שההוצאה הציבורית אינה מהווה קטגוריה כלכלית אחת. חלק מההוצאה הציבורית הוא לטובת הכלל (התחדשות עירונית, ביטוח בריאות) וחלק משרת את מערכת התכנון (תמיכה במו"פ תאגידי, מערכות תחבורה למסחר וכו'). גלבריית טעון שרוב ההוצאה הציבורית משרתת את מערכת התכנון. הכוחות הכלכליים ממערכת השוק צריכים לפנות אל הפוליטיקאים כדי שיפעלו לטובתם. ואולם, מכיוון שהתאגידים גדולים מספיק כדי שהיחלשותם תטיל סכנה על כלל המשק הלאומי, הפוליטיקאים מאמצים מדיניות שמגינה עליהם ולא על העסקים הקטנים, אם יש אבטלה במערכת התכנון, הממשלה מעודד אנשים לקנות מכוניות (על ידי הורדת המס על הדלק) בניגוד למדיניות אנרגטית המשרתת את טובת הכלל. מערכת התכנון שולטת במערכת השוק, פעם אחת באמצעות יכולתה לקבוע מחירים ותעסוקה, ופעם שנייה באמצעות יכולתה להטות את המדיניות הממשלתית לטובתה.

'''סיכום וביקורת'''

'''סיכום וביקורת'''