שינויים

בדומה לכלל העולם תקשורת אמינה היא סוג של [[מוצר ציבורי]] - מצד אחד קל להתנות מקיומה גם אם אתה עצמך לא משלם על המוצר ומצד שני צריכה של המוצר או השירות על ידי אדם אחד לא מפריעה לצריכה שלו על ידי אדם אחר. היות התקשורת מוצר ציבורי מייצרת בעיה פתרונות לא יעילים והשפעה מצד גורמים זרים כמו ממשלות או תאגידים גדולים שמהווים מקורות ידיעות והכנסות לעיתונות.  

בדומה לכלל העולם תקשורת אמינה היא סוג של [[מוצר ציבורי]] - מצד אחד קל להתנות מקיומה גם אם אתה עצמך לא משלם על המוצר ומצד שני צריכה של המוצר או השירות על ידי אדם אחד לא מפריעה לצריכה שלו על ידי אדם אחר. היות התקשורת מוצר ציבורי מייצרת בעיה פתרונות לא יעילים והשפעה מצד גורמים זרים כמו ממשלות או תאגידים גדולים שמהווים מקורות ידיעות והכנסות לעיתונות.  

בעשורים האחרונים יש מספר מגמות בשוק התקשורת שדומות למגמות בעולם. מצד אחד יש גידול ברב גוניות של מקורות התקשורת - לדוגמה בעבר היה ערוץ טלוויזה אחד, שהיה [[מונופול]] בבעלות הממשלה, והיתה גם רק מהודרת חדשות אחת. כיום יש מספר ערוצי טלוויזיה חלקם מסחריים וחלקם ממשלתיים ויש מספר מהדורות חדשות. בעיתונות הכתובה החלו להופיע לצד העיתונים המסורתיים גם בלוגים, רשתות חברתיות, עיתונות כלכלית ומגזינים שונים.  מצד שני העושר הרב של העיתונות ובעיקר השימוש באינטרנט גורם לבעיה כלכלית עבור העיתונות וכלי התקשורת האחרים שכל ערוצי ההכנסות שלהם נפגעו. דבר זה מעורר חשש מפני היכולת של העיתונות והתקשורת בכלל לכסות נושאים בצורה עצמאית או בצורה שמיושרת עם האינטרסים של הקוראים.  

בעשורים האחרונים יש מספר מגמות בשוק התקשורת שדומות למגמות בעולם. מצד אחד יש גידול ברב גוניות של מקורות התקשורת - לדוגמה בעבר היה ערוץ טלוויזיה אחד, שהיה [[מונופול]] בבעלות הממשלה, והייתה גם רק מהודרת חדשות אחת. כיום יש מספר ערוצי טלוויזיה חלקם מסחריים וחלקם ממשלתיים ויש מספר מהדורות חדשות. בעיתונות הכתובה החלו להופיע לצד העיתונים המסורתיים גם בלוגים, רשתות חברתיות, עיתונות כלכלית ומגזינים שונים.  מצד שני העושר הרב של העיתונות ובעיקר השימוש באינטרנט גורם לבעיה כלכלית עבור העיתונות וכלי התקשורת האחרים שכל ערוצי ההכנסות שלהם נפגעו. דבר זה מעורר חשש מפני היכולת של העיתונות והתקשורת בכלל לכסות נושאים בצורה עצמאית או בצורה שמיושרת עם האינטרסים של הקוראים.  

==חלוקה לפי מדיה==

==חלוקה לפי מדיה==

===עיתונת כתובה ===

===עיתונות כתובה ===

שני העיתונים הנפוצים ביותר בישראל הם החינמון [[ישראל היום]] שבבעלות [[שלדון אדלסון]] ו[[ידיעות אחרונות]] בשליטת [[נוני מוזס]]. דבר זה מהווה שינוי מהותי לעומת המצב לפני שנת 2009 שבו העיתון הנפוץ והנקרא ביותר היה ידיעות אחרונות והעיתון השני בחשיבותו היה [[מעריב]]. עיתון מרכזי נוסף הוא [[הארץ]] בשליטת [[משפחת שוקן]]. 4 העיתונים האלה מכתיבים במידה רבה את סדר ההתנהלות התקשורתי במדינת ישראל, ומשפיעים בצורה ניכרת גם על התכנים באמצעי מדיה אחרים כמו טלוויזיה, רדיו, מגזינים, אתרי חדשות באינטרנט, [[פייסבוק]], [[ויקיפדיה]] וכו'.  

שני העיתונים הנפוצים ביותר בישראל הם החינמון [[ישראל היום]] שבבעלות [[שלדון אדלסון]] ו[[ידיעות אחרונות]] בשליטת [[נוני מוזס]]. דבר זה מהווה שינוי מהותי לעומת המצב לפני שנת 2009 שבו העיתון הנפוץ והנקרא ביותר היה ידיעות אחרונות והעיתון השני בחשיבותו היה [[מעריב]]. עיתון מרכזי נוסף הוא [[הארץ]] בשליטת [[משפחת שוקן]]. 4 העיתונים האלה מכתיבים במידה רבה את סדר ההתנהלות התקשורתי במדינת ישראל, ומשפיעים בצורה ניכרת גם על התכנים באמצעי מדיה אחרים כמו טלוויזיה, רדיו, מגזינים, אתרי חדשות באינטרנט, [[פייסבוק]], [[ויקיפדיה]] וכו'.  

מלבד עיתונים אלה קיימים עיתונים למגזר החרדי. [[יתד נאמן]] הוא יומון חרדי-ליטאי המזוהה עם מפלגת דגל התורה. העיתון יוצא לאור החל מ-1985 והוא העיתון בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר במגזר החרדי בימי חול. [[המודיע]] הוא העיתון החרדי הוותיק ביותר בישראל והוא הביטאון של מפלגת [[אגודת ישראל]]. הַמְבַשֵר הוא עיתון חרדי יומי המזוהה עם סיעת שלומי אמוני ישראל באגודת ישראל. הַפֶּלֶס הוא יומון חרדי ליטאי, שהחל להופיע ב-13 ביולי 2012. העיתון מזוהה עם הרב שמואל אוירבך ומפלגת בני תורה הקשורה אליו. בנוסף לכלי התקשורת החרדים הכתובים יש גם אתרי אינטרנט חשובים הכוללים את כיכר השבת, בחדרי חרדים, חרדים10 ועוד.  

מלבד עיתונים אלה קיימים עיתונים למגזר החרדי. [[יתד נאמן]] הוא יומון חרדי-ליטאי המזוהה עם מפלגת דגל התורה. העיתון יוצא לאור החל מ-1985 והוא העיתון בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר במגזר החרדי בימי חול. [[המודיע]] הוא העיתון החרדי הוותיק ביותר בישראל והוא הביטאון של מפלגת [[אגודת ישראל]]. הַמְבַשֵר הוא עיתון חרדי יומי המזוהה עם סיעת שלומי אמוני ישראל באגודת ישראל. הַפֶּלֶס הוא יומון חרדי ליטאי, שהחל להופיע ב-13 ביולי 2012. העיתון מזוהה עם הרב שמואל אוירבך ומפלגת בני תורה הקשורה אליו. בנוסף לכלי התקשורת החרדים הכתובים יש גם אתרי אינטרנט חשובים הכוללים את כיכר השבת, בחדרי חרדים, חרדים10 ועוד.  

עיתונים נוספים כוללים את  אל-איתיחאד (בערבית), ג'רוזלם פוסט (באנגלית) , International Herald Tribune (באנגלית) ,  חדשות ישראל (בגרמנית). עיתונים בשפה הרוסית ליהודים יוצאי חבר העמים -  וסטי (מקבוצת "ידיעות אחרונות"),  נובוסטי נדלי -  הוא שבועון ישראלי וותיק.  

עיתונים נוספים כוללים את  אל-איתיחאד (בערבית), ג'רוזלם פוסט (באנגלית), International Herald Tribune (באנגלית),  חדשות ישראל (בגרמנית). עיתונים בשפה הרוסית ליהודים יוצאי חבר העמים -  וסטי (מקבוצת "ידיעות אחרונות"),  נובוסטי נדלי -  הוא שבועון ישראלי וותיק.  

יש מגוון של מגזינים שיצאו בנושאי חברה שונים בהוצאות קטנות יותר אלו כוללים את  

יש מגוון של מגזינים שיצאו בנושאי חברה שונים בהוצאות קטנות יותר אלו כוללים את:

* [[המקום הכי חם בגיהנום]]

* [[המקום הכי חם בגיהנום]]

* [[חברה (כתב עת)|חברה]] - כתב עת של [[יסו"ד]]

* [[חברה (כתב עת)|חברה]] - כתב עת של [[יסו"ד]]

==שינויים בתחום ותהליכי הפרטה==

==שינויים בתחום ותהליכי הפרטה==

בעבר חלק משמעותי מהתקשורת היתה בידי הממשלה - הרדיו והטלוויזיה. העיתונות היתה פרטית או מפלגתית עם פיקוח ממשלתי הדוק. בשנות ה-90 עברה התקשורת תהליך של [[הפרטה]] והיא כיום מושפעת ממספר מצומצם של בעלי הון שלפעמים יש בינהם קשרים.  

בעבר חלק משמעותי מהתקשורת הייתה בידי הממשלה - הרדיו והטלוויזיה. העיתונות הייתה פרטית או מפלגתית עם פיקוח ממשלתי הדוק. בשנות ה-90 עברה התקשורת תהליך של [[הפרטה]] והיא כיום מושפעת ממספר מצומצם של בעלי הון שלפעמים יש ביניהם קשרים.  

העיתונות בישראל, בדומה לעיתונות בעולם, היתה בעבר בעלת שלושה מקורות הכנסה חשובים - מנויים, מודעות (כמו מודעות אבל, מודעות נדל"ן) ופרסומות. שלושת מקורות ההכנסה האלה נפגעו בצורה קשה על ידי האינטרנט במיוחד מאז האינטנט 2.0 שמאפשר לאנשים לפרסם תכנים בכוחות עצמם. חלק גדול של פרסום עבר לאינטנט - לגוגל, פייסבוק, אתרי חדשות קטנים, יו-טיוב ועוד. פגיעה נוספת בהכסנות מפרסום נבעה מכניסתו של "ישראל היום" שמחולק בחינם - דבר שהכריח מתחרות (בראשן ידיעות) להוריד את מחירי הפרסום.  

העיתונות בישראל, בדומה לעיתונות בעולם, הייתה בעבר בעלת שלושה מקורות הכנסה חשובים - מנויים, מודעות (כמו מודעות אבל, מודעות נדל"ן) ופרסומות. שלושת מקורות ההכנסה האלה נפגעו בצורה קשה על ידי האינטרנט במיוחד מאז האינטרנט 2.0 שמאפשר לאנשים לפרסם תכנים בכוחות עצמם. חלק גדול של פרסום עבר לאינטרנט - לגוגל, פייסבוק, אתרי חדשות קטנים, יוטיוב ועוד. פגיעה נוספת בהכנסות מפרסום נבעה מכניסתו של "ישראל היום" שמחולק בחינם - דבר שהכריח מתחרות (בראשן ידיעות) להוריד את מחירי הפרסום.  

אתרים כמו "יד שתיים", זאפ, אי-ביי ועוד מאפשרים לאנשים לפרסם מודעות נדל"ן, מכירת מכוניות משומשות ומוצרים נוספים דבר שהקטין מאד את ההכנסות ממודעות. מודל של מנויים משלמים גם הוא ירד בחשיבותו בגלל היכולת של אנשים להתדכן בחדשות דרך אתרים שונים, דרך רשתות חברתיות ולקרוא כתבות ותוכן דרך האינטרנט. חלק מהעיתונים מנסים להגדיל את מספר המנויים על ידי הגדרת מנויים בסופי שבוע שמקבלים רק את המוספים עיתון "הארץ" מנסה בשנים האחרונות להתסמך על מודל של מנויים משלמים באינטרנט.  

אתרים כמו "יד שתיים", זאפ, אי-ביי ועוד מאפשרים לאנשים לפרסם מודעות נדל"ן, מכירת מכוניות משומשות ומוצרים נוספים דבר שהקטין מאד את ההכנסות ממודעות. מודל של מנויים משלמים גם הוא ירד בחשיבותו בגלל היכולת של אנשים להתעדכן בחדשות דרך אתרים שונים, דרך רשתות חברתיות ולקרוא כתבות ותוכן דרך האינטרנט. חלק מהעיתונים מנסים להגדיל את מספר המנויים על ידי הגדרת מנויים בסופי שבוע שמקבלים רק את המוספים עיתון "הארץ" מנסה בשנים האחרונות להסתמך על מודל של מנויים משלמים באינטרנט.  

המשבר הכלכלי בעיתונות העולמית מתקיים גם בישראל. עיתונים מרכזיים סופגים הפסדים כלכליים ניכרים לפעמים של מאות מיליוני שקלים- אלו כוללים את ידיעות אחרונות, ישראל היום, מעריב ו-הארץ. דבר זה מעודד קניה של העיתונות על ידי גורמים שמעוניינים כנראה בניצול העיתון לצרכי השפעה פוליטית שיכולה לפעמים להתרגם לסיוע עסקי - בעל העיתון מעניק סיקור חיובי לעסקיו שלו, לעסקים שנמצאים איתו בקשרים טובים וכן מעניק [[פרסום סמוי]] למוצרים שונים, כמו כן הוא מעניק סיקור חיובי לפוליטקאים שנחשבים ידידים. סיקור עוין מקבלים מי שמתנגדים למהלכים שבעל העיתון מעוניין. היו טענות כי עופר נמרודי שקנה את מעריב ולאחר מכן נוחי דנקנר שקנה אותו הפסידו מאות מיליוני שקלים כל אחד כדי להנות מהשפעה פוליטית. טענה דומה מופנית נגד [[נוני מוזס]] וידיעות אחרונות וכן נגד ישראל היום.

המשבר הכלכלי בעיתונות העולמית מתקיים גם בישראל. עיתונים מרכזיים סופגים הפסדים כלכליים ניכרים לפעמים של מאות מיליוני שקלים- אלו כוללים את ידיעות אחרונות, ישראל היום, מעריב והארץ. דבר זה מעודד קניה של העיתונות על ידי גורמים שמעוניינים כנראה בניצול העיתון לצורכי השפעה פוליטית שיכולה לפעמים להתרגם לסיוע עסקי - בעל העיתון מעניק סיקור חיובי לעסקיו שלו, לעסקים שנמצאים איתו בקשרים טובים וכן מעניק [[פרסום סמוי]] למוצרים שונים, כמו כן הוא מעניק סיקור חיובי לפוליטיקאים שנחשבים ידידים. סיקור עוין מקבלים מי שמתנגדים למהלכים שבעל העיתון מעוניין. היו טענות כי עופר נמרודי שקנה את מעריב ולאחר מכן נוחי דנקנר שקנה אותו הפסידו מאות מיליוני שקלים כל אחד כדי להנות מהשפעה פוליטית. טענה דומה מופנית נגד [[נוני מוזס]] וידיעות אחרונות וכן נגד ישראל היום.

==גופי תקשורת חברתיים==

==גופי תקשורת חברתיים==