שינויים

לפי משרד הבריאות בישראל, הכמות היומית המומלצת של מלח בישול לאדם בוגר היא 1,500 מ"ג - כמות דומה לכפית אחת של מלח ביום. הצריכה הממוצעת בישראל בפועל היא כ-4,000 מ"ג מלח ביום - כמעט פי 3 מהכמות המומלצת.  

לפי משרד הבריאות בישראל, הכמות היומית המומלצת של מלח בישול לאדם בוגר היא 1,500 מ"ג - כמות דומה לכפית אחת של מלח ביום. הצריכה הממוצעת בישראל בפועל היא כ-4,000 מ"ג מלח ביום - כמעט פי 3 מהכמות המומלצת.  

מיני מזונות המכילים כמות גדולה של מלח כוללים [[מזון מעובד]], [[מזון מהיר]], [[בשר מעובד]], דגני בוקר, סלטים מוכנים, רטבים, וחטיפים מלוחים. יצרנים מוסיפים מלח למזונות כדי להגדיל את חיי המדף של המזונות. בעלי מסעדות ורשתות [[מזון מהיר]] מוסיפים מלח גם כחומר שימור זול וגם כדי להגדיל את תחושת הצמא. תחושה זו מעודדת שתיית משקאות- [[משקאות ממותקים]] ומוגזים ומגדילה את הרווחיות של המסעדה שכן הרווח על משקאות הוא גדול יותר (הם אינם מתקלקלים, לא צריך להכין אותם במיוחד). בכך נוצר נזק בריאותי נוסף שכן משקאות ממותקים מכילים לעיתים קרובות כמות גבוה של [[סוכר]] ו[[השפעות בריאותיות של סוכר|סוכר מהווה סיכון בריאותי מרכזי נוסף]]. מסיבה דומה (הגברת צמא) גם פאבים ומקומות המגישים מזונות אלכוהוליים מגישים מזון מלוח. מלח מגרה את תחושת התיאבון ולכן יש לו השפעה מעודדת על צריכת עוד מזון. כמו כן צרכנים שהתרגלו למלח יתלוננו כי המזון עם כמות בריאה של מלח מרגיש להם תפל.  

מיני מזונות המכילים כמות גדולה של מלח כוללים [[מזון מעובד]], [[מזון מהיר]], [[בשר מעובד]], דגני בוקר, סלטים מוכנים, רטבים, וחטיפים מלוחים. יצרנים מוסיפים מלח למזונות כדי להגדיל את חיי המדף של המזונות. בעלי מסעדות ורשתות [[מזון מהיר]] מוסיפים מלח גם כחומר שימור זול וגם כדי להגדיל את תחושת הצמא. תחושה זו מעודדת שתיית משקאות- [[משקאות ממותקים]] ומוגזים ומגדילה את הרווחיות של המסעדה שכן הרווח על משקאות הוא גדול יותר (הם אינם מתקלקלים, לא צריך להכין אותם במיוחד). בכך נוצר נזק בריאותי נוסף שכן משקאות ממותקים מכילים לעיתים קרובות כמות גבוהה של [[סוכר]] ו[[השפעות בריאותיות של סוכר|סוכר מהווה סיכון בריאותי מרכזי נוסף]]. מסיבה דומה (הגברת צמא) גם פאבים ומקומות המגישים מזונות אלכוהוליים מגישים מזון מלוח. מלח מגרה את תחושת התיאבון ולכן יש לו השפעה מעודדת על צריכת עוד מזון. כמו כן צרכנים שהתרגלו למלח יתלוננו כי המזון עם כמות בריאה של מלח מרגיש להם תפל.  

יש קשר דו כיווני בין צריכה של מלח, לבין צריכת מזון בכמות גדולה מידי, צריכת [[בשר מעובד]], משקאות ממותקים ואלכוהול. מחד מלח מגביר את התיאבון מאידך משקאות ממותקים מאפשרים לאכול כמות גדולה יותר של מזון מהיר בלי להרגיש בטעם המלוח של המזון. מכאן שיש קשר בין צריכה גבוה של מלח לבין משקאות ממותקים או מזון מעובד ומהיר שלהם יש השפעות בריאותיות נוספות ומזיקות כגון סרטן, מחלות לב וסוכרת.   

יש קשר דו כיווני בין צריכה של מלח, לבין צריכת מזון בכמות גדולה מידי, צריכת [[בשר מעובד]], משקאות ממותקים ואלכוהול. מחד מלח מגביר את התיאבון מאידך משקאות ממותקים מאפשרים לאכול כמות גדולה יותר של מזון מהיר בלי להרגיש בטעם המלוח של המזון. מכאן שיש קשר בין צריכה גבוה של מלח לבין משקאות ממותקים או מזון מעובד ומהיר שלהם יש השפעות בריאותיות נוספות ומזיקות כגון סרטן, מחלות לב וסוכרת.   

* פיצה - פיצה מכילה מלח בבצק עצמו, בקטשופ ובגבינה הצהובה. אם מוסיפים לה זיתים פרוש הדבר תוספת של עוד מלח. כמו כן בניגוד למוצרים אחרים (כמו שקדי מרק) אוכלים ממנה כמות גדולה בארוחה. 100 גרם פיצה "טוסט" מעדנות המכילה גם זיתים מכילה 670 מ"ג מלח. [http://www.foodsdictionary.co.il/Products/62/פיצה%20טוסט]. פיצה "איטליאנו" מוקפאת מכיל 430 מ"ג נתרן. [http://www.foodsdictionary.co.il/Products/62/פיצה%20איטליאנו%20-%20פיצה%20משפחתית%20מוקפאת] אותה פיצה בגרסת זיתים מכילה 610 מ"ג נתרן [http://www.foodsdictionary.co.il/Products/62/פיצה%20איטליאנו%20-%20פיצה%20משפחתית%20בתוספת%20זיתים%20מוקפאת]  

* פיצה - פיצה מכילה מלח בבצק עצמו, בקטשופ ובגבינה הצהובה. אם מוסיפים לה זיתים פרוש הדבר תוספת של עוד מלח. כמו כן בניגוד למוצרים אחרים (כמו שקדי מרק) אוכלים ממנה כמות גדולה בארוחה. 100 גרם פיצה "טוסט" מעדנות המכילה גם זיתים מכילה 670 מ"ג מלח. [http://www.foodsdictionary.co.il/Products/62/פיצה%20טוסט]. פיצה "איטליאנו" מוקפאת מכיל 430 מ"ג נתרן. [http://www.foodsdictionary.co.il/Products/62/פיצה%20איטליאנו%20-%20פיצה%20משפחתית%20מוקפאת] אותה פיצה בגרסת זיתים מכילה 610 מ"ג נתרן [http://www.foodsdictionary.co.il/Products/62/פיצה%20איטליאנו%20-%20פיצה%20משפחתית%20בתוספת%20זיתים%20מוקפאת]  

* מאפים מלוחים - כמו בורקס, וכן חלק מהמוצרים המתוקים.  

* מאפים מלוחים - כמו בורקס, וכן חלק מהמוצרים המתוקים.  

* מלח שנמצא בלחם. הן לחמים, לחמים מלאים ופיתות מכילים כמות גדולה של מלח. הנזק הגדול מכך הוא צריכה גבוה יחסית של לחם יחסית למוצרים אחרים. ב[[לחם מלא]] יש לפעמים כמות גבוה יותר של מלח, אבל בשל היותו משביע יותר כדאי אולי להעדיף אותו שכן אוכלים ממנו כמות קטנה יותר יחסית ללחם רגיל. פרוסה אחת של לחם היא במשקל של 30 גרם, יוצא שבארוחה אחת שבה מבוגר אוכל 3 פרוסות לחם, הוא יכול בקלות להגיע לשליש מהצריכה המומלצת המרבית של נתרן ליום. 100 גרם של לחם מלא עם חיטה טרום נבוטה של "ברמן" מכילים 396 מ"ג נתרן [http://www.foodsdictionary.co.il/Products/89/ברמן%20לענין%20-%20לחם%20פרוס%20מקמח%20מלא%20עם%20חיטה%20טרום%20נבוטה] 100 גרם של לחם אחיד פרוס של מאפיית דגנית עין בר מכילה 410 מ"ג נתרן[http://www.foodsdictionary.co.il/Products/78/לחם%20שחור%20פרוס%20אחיד], 100 גרם לחם עינן מחיטה טרום נבוטה של אנג'ל מכיל 440 מ"ג נתרן [http://www.foodsdictionary.co.il/Products/90/לחם%20עינן%20מחיטה%20מלאה%20טרום%20נבוטה], 100 גרם לחם אחיד פרוס של מאפיית אנג'ל מכילים 480 מ"ג נתרן [http://www.foodsdictionary.co.il/Products/90/לחם%20אחיד%20פרוס], 100 גרם לחם מלא של אנג'ל מכיל 482 מ"ג נתרן [http://www.foodsdictionary.co.il/Products/90/אחיד%20מלא%20-%20לחם%20מקמחים%20מלאים], 100 גרם לחם כנעני של "דווידוביץ'" מכיל 490 מ"ג נתרן [http://www.foodsdictionary.co.il/Products/201/לחם%20כנעני], 100 גרם לחם שיפון קל של "דווידוביץ'" מכיל 550 מ"ג נתרן [http://www.foodsdictionary.co.il/Products/201/לחם%20שיפון%20קל],  100 גרם פיתה של דגנית עין בר  מכילים 538 מ"ג נתרן [http://www.foodsdictionary.co.il/Products/78/פיתה%20רגילה]  

* מלח שנמצא בלחם. הן לחמים, לחמים מלאים ופיתות מכילים כמות גדולה של מלח. הנזק הגדול מכך הוא צריכה גבוה יחסית של לחם יחסית למוצרים אחרים. ב[[לחם מלא]] יש לפעמים כמות גבוהה יותר של מלח, אבל בשל היותו משביע יותר כדאי אולי להעדיף אותו שכן אוכלים ממנו כמות קטנה יותר יחסית ללחם רגיל. פרוסה אחת של לחם היא במשקל של 30 גרם, יוצא שבארוחה אחת שבה מבוגר אוכל 3 פרוסות לחם, הוא יכול בקלות להגיע לשליש מהצריכה המומלצת המרבית של נתרן ליום. 100 גרם של לחם מלא עם חיטה טרום נבוטה של "ברמן" מכילים 396 מ"ג נתרן [http://www.foodsdictionary.co.il/Products/89/ברמן%20לענין%20-%20לחם%20פרוס%20מקמח%20מלא%20עם%20חיטה%20טרום%20נבוטה] 100 גרם של לחם אחיד פרוס של מאפיית דגנית עין בר מכילה 410 מ"ג נתרן[http://www.foodsdictionary.co.il/Products/78/לחם%20שחור%20פרוס%20אחיד], 100 גרם לחם עינן מחיטה טרום נבוטה של אנג'ל מכיל 440 מ"ג נתרן [http://www.foodsdictionary.co.il/Products/90/לחם%20עינן%20מחיטה%20מלאה%20טרום%20נבוטה], 100 גרם לחם אחיד פרוס של מאפיית אנג'ל מכילים 480 מ"ג נתרן [http://www.foodsdictionary.co.il/Products/90/לחם%20אחיד%20פרוס], 100 גרם לחם מלא של אנג'ל מכיל 482 מ"ג נתרן [http://www.foodsdictionary.co.il/Products/90/אחיד%20מלא%20-%20לחם%20מקמחים%20מלאים], 100 גרם לחם כנעני של "דווידוביץ'" מכיל 490 מ"ג נתרן [http://www.foodsdictionary.co.il/Products/201/לחם%20כנעני], 100 גרם לחם שיפון קל של "דווידוביץ'" מכיל 550 מ"ג נתרן [http://www.foodsdictionary.co.il/Products/201/לחם%20שיפון%20קל],  100 גרם פיתה של דגנית עין בר  מכילים 538 מ"ג נתרן [http://www.foodsdictionary.co.il/Products/78/פיתה%20רגילה]  

* מלח בבשר ובעופות - מוסף להם כחלק מתהליך הכשרות.

* מלח בבשר ובעופות - מוסף להם כחלק מתהליך הכשרות.

המלחה היא דרך מקובלת בעולם כאחד התהליכים המרכזיים בהכנת [[בשר מעובד]] - יצרנים מוסיפים מלח בישול (NaCl) כדי להוסיף טעם למוצר הסופי. בישראל מוסיפים מלח גם כחלק מתהליך הכשרות של הבשר המיובא. תכולת המלח בנקניקיות, בשר חזיר, בשר בקר משומר ובמוצרים דומים עומדת על כ-1.5%-3%.<ref name="fao07_01">[http://www.fao.org/docrep/010/ai407e/AI407E04.htm PRINCIPLES OF MEAT PROCESSING TECHNOLOGY] ארגון המזון העולמי, 2007</ref>

המלחה היא דרך מקובלת בעולם כאחד התהליכים המרכזיים בהכנת [[בשר מעובד]] - יצרנים מוסיפים מלח בישול (NaCl) כדי להוסיף טעם למוצר הסופי. בישראל מוסיפים מלח גם כחלק מתהליך הכשרות של הבשר המיובא. תכולת המלח בנקניקיות, בשר חזיר, בשר בקר משומר ובמוצרים דומים עומדת על כ-1.5%-3%.<ref name="fao07_01">[http://www.fao.org/docrep/010/ai407e/AI407E04.htm PRINCIPLES OF MEAT PROCESSING TECHNOLOGY] ארגון המזון העולמי, 2007</ref>

ישראל היא המדינה היחידה בעולם שמתירה באופן חוקי להזריק מים לבשר. אישור כזה קיים בעקבות "חוק בשר ומוצריו" (1994), שקובע כי אסור לייבא בשר ללא הכשר. דבר זה נובע שרוב הבשר המיובא לישראל (רובו מדרום אמריקה) מגיעה כבשר קפוא ועוברת בישראל הכשרה באמצעות המלחה. ההכשרה הזאת גורמת לבשר לאבד כעשרה אחוזי מים. לטענת יבואני הבשר הם מפסידים מהטיפול הזה ולכן במסגרת החוק מאושרת הזרקה של עד עשרה אחוז מים לבשר.<ref name="achituv1">[http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1774136 כל הרעל שמסתתר בבשר שאנחנו אוכלים] נטע אחיטוב, הארץ, 13.07.2012</ref> דבר זה יוצר פתח לשתי בעיות עיקריות - האחת היא הונאה של הצרכן על ידי הזרקת כמות גדולה יותר של מים, והשנייה היא חששות כי חומרים נוספים שמוזרקים לבשר במסגרת הטיפול גורמים לבעיות בריאותיות. בעיה נוספת קשורה להמלחת הבשר שגוררת כמות גבוהה של נתרן במזון.  

ישראל היא המדינה היחידה בעולם שמתירה באופן חוקי להזריק מים לבשר. אישור כזה קיים בעקבות "חוק בשר ומוצריו" (1994), שקובע כי אסור לייבא בשר ללא הכשר. דבר זה נובע שרוב הבשר המיובא לישראל (רובו מדרום אמריקה) מגיעה כבשר קפוא ועוברת בישראל הכשרה באמצעות המלחה. ההכשרה הזאת גורמת לבשר לאבד כעשרה אחוזי מים. לטענת יבואני הבשר הם מפסידים מהטיפול הזה ולכן במסגרת החוק מאושרת הזרקה של עד עשרה אחוז מים לבשר.<ref name="achituv1">[http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1774136 כל הרעל שמסתתר בבשר שאנחנו אוכלים] נטע אחיטוב, הארץ, 13.7.2012</ref> דבר זה יוצר פתח לשתי בעיות עיקריות - האחת היא הונאה של הצרכן על ידי הזרקת כמות גדולה יותר של מים, והשנייה היא חששות כי חומרים נוספים שמוזרקים לבשר במסגרת הטיפול גורמים לבעיות בריאותיות. בעיה נוספת קשורה להמלחת הבשר שגוררת כמות גבוהה של נתרן במזון.  

==המלצות להפחתת כמות המלח==

==המלצות להפחתת כמות המלח==