שינויים

נכון לשנת 2011 כ-385 אלף עובדים עבדו בתחום החינוך.<ref name="lamas12.11"/> אלא שמתוך אלה, רק 132 אלף הם עובדי הוראה (נכון ל-2012). אלו מלמדים ב-62 אלף כיתות (וגנים), ב 4,502 מוסדות לימוד. נכון לשנת 2012, מספר הילדים במערכת החינוך הציבורית (בבתי ספר ובגנים הציבוריים) היה 1.564 מיליון תלמידים. [http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Owl/Hebrew/UvdotNetunim/netunim]  

נכון לשנת 2011 כ-385 אלף עובדים עבדו בתחום החינוך.<ref name="lamas12.11"/> אלא שמתוך אלה, רק 132 אלף הם עובדי הוראה (נכון ל-2012). אלו מלמדים ב-62 אלף כיתות (וגנים), ב 4,502 מוסדות לימוד. נכון לשנת 2012, מספר הילדים במערכת החינוך הציבורית (בבתי ספר ובגנים הציבוריים) היה 1.564 מיליון תלמידים. [http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Owl/Hebrew/UvdotNetunim/netunim]  

באופן ממוצע יש 25 תלמידים לכיתה ו-11 תלמידים לכל עובד הוראה. עם זאת יש התפלגות שונה של  תלמידים, כיתות, ועובדי ההוראה בין דרגי לימוד (גנים, בתי ספר יסודיים, חטיבות ביניים, תיכונים), בין חינוך מיוחד לרגיל, ובין זרמי החינוך השונים. לדוגמה כיתות בחינוך החרדי והממלכתי-דתי הן בממוצע קטנות יותר בזרם החינוך הרגיל לעומת הכיתות בזרם הערבי והיהודי ממלכתי (חילוני). כיתות בחינוך המיוחד עומדת על  ממוצע של 7 תלמידים בכל הזרמים. בבתי הספר היסודיים, יש בממוצע 23.3 תלמידים בכיתה בחינוך החרדי, 24.5 בחינוך הדתי ו 28.7 תלמידים בממוצע בכיתה בבית ספר יסודי רגיל יהודי חילוני.[http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Owl/Hebrew/UvdotNetunim/netunim]

באופן ממוצע יש 25 תלמידים לכיתה ו-11 תלמידים לכל עובד הוראה. עם זאת יש התפלגות שונה של  תלמידים, כיתות, ועובדי ההוראה בין דרגי לימוד (גנים, בתי ספר יסודיים, חטיבות ביניים, תיכונים), בין חינוך מיוחד לרגיל, ובין זרמי החינוך השונים. לדוגמה כיתות בחינוך החרדי והממלכתי-דתי הן בממוצע קטנות יותר בזרם החינוך הרגיל לעומת הכיתות בזרם הערבי והיהודי ממלכתי (חילוני). כיתות בחינוך המיוחד עומדת על  ממוצע של 7 תלמידים בכל הזרמים. בבתי הספר היסודיים, יש בממוצע 23.3 תלמידים בכיתה בחינוך החרדי, 24.5 בחינוך הדתי ו-28.7 תלמידים בממוצע בכיתה בבית ספר יסודי רגיל יהודי חילוני.[http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Owl/Hebrew/UvdotNetunim/netunim]

===בריאות רווחה וסעד===

===בריאות רווחה וסעד===

===חקלאות בישראל===

===חקלאות בישראל===

{{הפניה לערך מורחב|חקלאות בישראל}}

{{הפניה לערך מורחב|חקלאות בישראל}}

2.8% מ[[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]] מקורם ב[[חקלאות בישראל|חקלאות]]. לטענת [[משרד החקלאות]] מתוך כוח עבודה של 2.7 מיליון עובדים, 2.6% עובדים בחקלאות, בעוד ש-6.3% עובדים במתן שירותים לחקלאות.<ref>[http://www.moag.gov.il/agri/files/agriculture/index.html Agriculture in Israel – Facts and Figures 2008] מצגת באנגלית של משרד החקלאות</ref>. לעומת זאת, לפי הלמ"ס בשנת 2011 עסקו בחקלאות 42 אלף איש, מתוך 3 מיליון מועסקים, כלומר 1.4% מכלל המועסקים במשק עבדו בחקלאות. כאשר 22 אלף מהם עבדו בגידולי צמחים, 8000 עבדו בחקלאות מהחי ו-11 אלף עבדו בגינון ויערנות.<ref name="lamas12.11"/>

2.8% מ[[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]] מקורם ב[[חקלאות בישראל|חקלאות]]. לטענת [[משרד החקלאות]] מתוך כוח עבודה של 2.7 מיליון עובדים, 2.6% עובדים בחקלאות, בעוד ש-6.3% עובדים במתן שירותים לחקלאות.<ref>[http://www.moag.gov.il/agri/files/agriculture/index.html Agriculture in Israel – Facts and Figures 2008] מצגת באנגלית של משרד החקלאות</ref>. לעומת זאת, לפי הלמ"ס בשנת 2011 עסקו בחקלאות 42 אלף איש, מתוך 3 מיליון מועסקים, כלומר 1.4% מכלל המועסקים במשק עבדו בחקלאות. כאשר 22 אלף מהם עבדו בגידולי צמחים, 8,000 עבדו בחקלאות מהחי ו-11 אלף עבדו בגינון ויערנות.<ref name="lamas12.11"/>

בעוד שישראל מייבאת חלק ניכר מגרעיני התבואה שלה (כ-80% מהצריכה המקומית) וכן מזון מהחי, היא מספקת לעצמה את רוב הירקות והפירות. במשך מאות שנים, חקלאי האיזור גידלו סוגים רבים של גידולים כמו תמרים, תאנים, חיטה, שעורה, זית ורימון. במאה השנים האחרונות החל גידול פירות ההדר באיזור ועד היום מיוצאים פירות אלה תחת המותג JAFFA לאירופה. ישראל נחשבת אחת המדינות המובילות בגידול מזון בחממות לצורכי ייצוא. כמו כן החקלאות מייצאת פרחים לאירופה. בשנים האחרונות החקלאות הישראלית היא אחד המעסיקים הגדולים של [[עובדים זרים בישראל]].

בעוד שישראל מייבאת חלק ניכר מגרעיני התבואה שלה (כ-80% מהצריכה המקומית) וכן מזון מהחי, היא מספקת לעצמה את רוב הירקות והפירות. במשך מאות שנים, חקלאי האיזור גידלו סוגים רבים של גידולים כמו תמרים, תאנים, חיטה, שעורה, זית ורימון. במאה השנים האחרונות החל גידול פירות ההדר באיזור ועד היום מיוצאים פירות אלה תחת המותג JAFFA לאירופה. ישראל נחשבת אחת המדינות המובילות בגידול מזון בחממות לצורכי ייצוא. כמו כן החקלאות מייצאת פרחים לאירופה. בשנים האחרונות החקלאות הישראלית היא אחד המעסיקים הגדולים של [[עובדים זרים בישראל]].

===שירותי אירוח מזון ותיירות===

===שירותי אירוח מזון ותיירות===

בשנת 2011 עסקו 140 אלף ישראלים בתחום האירוח והמזון. 35 אלף בבתי מלון ושירותי אירוח, ו104 אלף במסעדות ושירותי אוכל. <ref name="lamas12.11"/>

בשנת 2011 עסקו 140 אלף ישראלים בתחום האירוח והמזון. 35 אלף בבתי מלון ושירותי אירוח, ו-104 אלף במסעדות ושירותי אוכל. <ref name="lamas12.11"/>

===תחבורה אחסנה ותקשורת===

===תחבורה אחסנה ותקשורת===

{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[תחבורה בישראל]], [[תחבורה ציבורית בישראל]] }}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[תחבורה בישראל]], [[תחבורה ציבורית בישראל]] }}

בשנת 2011  עבדו בתחומי התחבורה, האחסנה והתקשורת 196 אלף עובדים, שהם 6.5 אחוז מכלל העובדים במשק. 75 אלף מהם עבדו בהובלה יבשתית (אוטובוסים ומשאיות) ו52 אלף עבדו בתחום התקשורת. <ref name="lamas12.11"/>

בשנת 2011  עבדו בתחומי התחבורה, האחסנה והתקשורת 196 אלף עובדים, שהם 6.5 אחוז מכלל העובדים במשק. 75 אלף מהם עבדו בהובלה יבשתית (אוטובוסים ומשאיות) ו-52 אלף עבדו בתחום התקשורת. <ref name="lamas12.11"/>

נכון לשנת 2010, על פי נתונים מהאגף למערכות מידע במשרד התחבורה, מספר הרכבים בישראל הגיע ל-2.46 מיליון. מתוכם 1.95 מיליון היו [[מכונית|כלי רכב פרטיים]], כ-110 אלף אופנועים, כ-350 אלף משאיות,  כ-15.3 אלף אוטובוסים זעירים, כ-14.1 אלף אוטובוסים, כ-18.6 אלף מוניות וכ-4,000 כלי רכב מיוחדים. בשנים האחרונות גדל מספר הרכבים בקצב של 3%-5% בשנה. [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000574002], ה[[פרבור בישראל]] גדל, ואיתו גם השימוש ברכב פרטי, הקילומטראז' הממוצע של הנסיעות, וההוצאות על רכבים ודלקים, שני גורמים משמעותיים בייבוא הישראלי (ראו בהמשך).  

נכון לשנת 2010, על פי נתונים מהאגף למערכות מידע במשרד התחבורה, מספר הרכבים בישראל הגיע ל-2.46 מיליון. מתוכם 1.95 מיליון היו [[מכונית|כלי רכב פרטיים]], כ-110 אלף אופנועים, כ-350 אלף משאיות,  כ-15.3 אלף אוטובוסים זעירים, כ-14.1 אלף אוטובוסים, כ-18.6 אלף מוניות וכ-4,000 כלי רכב מיוחדים. בשנים האחרונות גדל מספר הרכבים בקצב של 3%-5% בשנה. [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000574002], ה[[פרבור בישראל]] גדל, ואיתו גם השימוש ברכב פרטי, הקילומטראז' הממוצע של הנסיעות, וההוצאות על רכבים ודלקים, שני גורמים משמעותיים בייבוא הישראלי (ראו בהמשך).