שינויים

המתווה גובש בתגובה לניסיון של [[הממונה על ההגבלים העסקיים]] פרופסור [[דיויד גילֹה]] לכפות צעדים חד-צדדיים, מול מונופול הגז בדצמבר 2014.  [[מונופול]] הגז, מורכב מחברת הגז ה[[כלכלת ארצות הברית|אמריקאי]]ת [[נובל אנרג'י]] ו[[קבוצת דלק]] של [[יצחק תשובה]]. פעולה חד צדדית כזו היא חלק מהכלים של הממונה בתוקף תפקידו לשמור על [[שוק תחרותי|תחרות במשק]]. גילה טען שפעולה זו הכרחית, נוכח מעבר לכאורה של חברות הגז על [[הגבלים עסקיים|חוק ההגבלים העסקיים]], וקושי להגיע למתווה תחרותי מוסכם על החברות שניתן להגן עליו בבית המשפט.<ref name=":4">{{קישור כללי|הכותב = תומר גנון וליאור גוטמן|כתובת = http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4606763,00.html|כותרת = רשמית: גילה ימליץ לפרק את שותפות לוויתן|אתר = Ynet|תאריך = 23 בדצמבר 2014}}</ref><ref name=":5">{{קישור כללי|הכותב = אבי שאולי|כתובת = http://www.bizportal.co.il/gazandoil/news/article/400876|כותרת = דיויד גילה: "חותרים לתחרות אמיתית בין מאגרי הגז" - המניות מגיבות בנפילה|אתר = ביזפורטל|תאריך = 13/01/2015}}</ref> באותו חודש גובש צוות בראשות פרופסור [[יוג'ין קנדל]] בניסיון לגבש הסכם נוסף מול חברות הגז<ref>{{קישור כללי|הכותב = ליאור גוטמן ושאול אמסטרדמסקי|כתובת = http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3648432,00.html|כותרת = קנדל ינהיג צוות שינסה לפתור את העימות סביב הגז|אתר = כלכליסט|תאריך = 28 בדצמבר 2014}}</ref>. המתווה גובש במשך מספר חודשים על ידי נציגים של משרדי [[ממשלת ישראל|הממשלה]] ביחד עם נציגי חברות הגז הטבעי. המתווה שהוצע לא היה מקובל על הממונה דיויד גילה, מאחר שלדעתו המתווה אינו מטפל כראוי בענייני התחרות, ועלול לפגוע בעצמותה של הרשות להגבלים עסקיים, ודברים אלה הביאו לפרישתו מהתפקיד<ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת = http://www.themarker.com/news/1.2643938|כותרת = "איני יכול עוד": התפטרות דרמטית של דיויד גילה, הממונה על ההגבלים - המכתב המלא|אתר = TheMarker|תאריך = 25 במאי 2015}}</ref>. המתווה נתקל בהתנגדות עזה גם מצד רשות החשמל ובביקורת מצד מבקר המדינה.  

המתווה גובש בתגובה לניסיון של [[הממונה על ההגבלים העסקיים]] פרופסור [[דיויד גילֹה]] לכפות צעדים חד-צדדיים, מול מונופול הגז בדצמבר 2014.  [[מונופול]] הגז, מורכב מחברת הגז ה[[כלכלת ארצות הברית|אמריקאי]]ת [[נובל אנרג'י]] ו[[קבוצת דלק]] של [[יצחק תשובה]]. פעולה חד צדדית כזו היא חלק מהכלים של הממונה בתוקף תפקידו לשמור על [[שוק תחרותי|תחרות במשק]]. גילה טען שפעולה זו הכרחית, נוכח מעבר לכאורה של חברות הגז על [[הגבלים עסקיים|חוק ההגבלים העסקיים]], וקושי להגיע למתווה תחרותי מוסכם על החברות שניתן להגן עליו בבית המשפט.<ref name=":4">{{קישור כללי|הכותב = תומר גנון וליאור גוטמן|כתובת = http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4606763,00.html|כותרת = רשמית: גילה ימליץ לפרק את שותפות לוויתן|אתר = Ynet|תאריך = 23 בדצמבר 2014}}</ref><ref name=":5">{{קישור כללי|הכותב = אבי שאולי|כתובת = http://www.bizportal.co.il/gazandoil/news/article/400876|כותרת = דיויד גילה: "חותרים לתחרות אמיתית בין מאגרי הגז" - המניות מגיבות בנפילה|אתר = ביזפורטל|תאריך = 13/01/2015}}</ref> באותו חודש גובש צוות בראשות פרופסור [[יוג'ין קנדל]] בניסיון לגבש הסכם נוסף מול חברות הגז<ref>{{קישור כללי|הכותב = ליאור גוטמן ושאול אמסטרדמסקי|כתובת = http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3648432,00.html|כותרת = קנדל ינהיג צוות שינסה לפתור את העימות סביב הגז|אתר = כלכליסט|תאריך = 28 בדצמבר 2014}}</ref>. המתווה גובש במשך מספר חודשים על ידי נציגים של משרדי [[ממשלת ישראל|הממשלה]] ביחד עם נציגי חברות הגז הטבעי. המתווה שהוצע לא היה מקובל על הממונה דיויד גילה, מאחר שלדעתו המתווה אינו מטפל כראוי בענייני התחרות, ועלול לפגוע בעצמותה של הרשות להגבלים עסקיים, ודברים אלה הביאו לפרישתו מהתפקיד<ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת = http://www.themarker.com/news/1.2643938|כותרת = "איני יכול עוד": התפטרות דרמטית של דיויד גילה, הממונה על ההגבלים - המכתב המלא|אתר = TheMarker|תאריך = 25 במאי 2015}}</ref>. המתווה נתקל בהתנגדות עזה גם מצד רשות החשמל ובביקורת מצד מבקר המדינה.  

המתווה מעורר גם פולמוס ציבורי ופוליטי: המצדדים בו טוענים כי הוא יקדם פיתוח מהיר של המאגרים, יזרים מיסוי למשק, יתרום ל[[ביטחון אנרגטי]] ויתרום ל[[ביטחון המדינה]] ול[[יחסי החוץ של ישראל|יחסי החוץ]] שלה, ואילו המתנגדים לו טוענים כי המתווה עצמו וכן הייצוא שמוצע בו לא יתרמו לביטחון המדינה ואף יזיקו לו, יפגעו בביטחון האנרגטי, יגרמו לנזק כספי כבד למשק, לשמירה על מונופול ופגיעה בתחרות בענף הגז ובענפים אחרים, וכן לפגיעה בדמוקרטיה ובעצמאותו של הדרג המקצועי וכן לכבילת ידי הממשלות הבאות להתנהלות מול חברות הגז{{הערה|[http://energy.gov.il/abouttheoffice/newsandupdates/documents/shimua/nghesber.pdf דברי הסבר לטיוטת המתווה בעניין הרחבת שדה הגז]}}{{הערה|{{TheMarker1|אבי בר-אלי|מדוע אסור שמתווה הגז יאושר - ואיך ניתן לתקן אותו|dynamo/1.2725532|7 בספטמבר 2015}}}}. אישור המתווה נתקל בקשיים והוביל לביקורת ו[[מחאה]] ציבורית<ref>{{קישור כללי|הכותב = ערן אזרן, יניב קובוביץ, אלמוג בן זכרי, נעה שפיגל|כתובת = http://www.themarker.com/news/1.2770824|כותרת = ההפגנה הגדולה מאז קיץ 2011: אלפים הפגינו נגד מתווה הגז, 11 עצורים בת"א ובאר שבע|אתר = TheMarker|תאריך = 8 בנובמבר 2015}}</ref>, שנגעה בין היתר ל[[שר האוצר]] [[משה כחלון]] ול[[שר הכלכלה]] [[אריה דרעי]]. אחת ההשלכות של המתווה הייתה התפטרות של דרעי ממשרד הכלכלה<ref>{{קישור כללי|הכותב = רוני זיגר|כתובת = http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3672339,00.html|כותרת = דרעי התפטר "בצער" ממשרד הכלכלה; הממשלה אישרה העברת סמכויותיו לרה"מ|אתר = כלכליסט|תאריך = 1 בנובמבר 2015}}</ref>, על מנת ש[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[בנימין נתניהו|נתניהו]] יוכל לחתום על סעיף 52 בחוק ההגבלים העסקיים שמאפשר לעקוף את הרשות להגבלים עסקיים עקב שיקולי ביטחון<ref>{{קישור כללי|הכותב = חזי שטרנליכט ומתי טוכפלד|כתובת = http://www.israelhayom.co.il/article/327389|כותרת = רה"מ נתניהו הודיע: "אפעיל את סעיף 52"|אתר = ישראל היום|תאריך = 6 בנובמבר 2015}}</ref>.   

המתווה עורר גם פולמוס ציבורי ופוליטי: המצדדים בו טוענים כי הוא יקדם פיתוח מהיר של המאגרים, יזרים מיסוי למשק, יתרום ל[[ביטחון אנרגטי]] ויתרום ל[[ביטחון המדינה]] ול[[יחסי החוץ של ישראל|יחסי החוץ]] שלה, ואילו המתנגדים לו טוענים כי המתווה עצמו וכן הייצוא שמוצע בו לא יתרמו לביטחון המדינה ואף יזיקו לו, יפגעו בביטחון האנרגטי, יגרמו לנזק כספי כבד למשק, לשמירה על מונופול ופגיעה בתחרות בענף הגז ובענפים אחרים, וכן לפגיעה בדמוקרטיה ובעצמאותו של הדרג המקצועי וכן לכבילת ידי הממשלות הבאות להתנהלות מול חברות הגז{{הערה|[http://energy.gov.il/abouttheoffice/newsandupdates/documents/shimua/nghesber.pdf דברי הסבר לטיוטת המתווה בעניין הרחבת שדה הגז]}}{{הערה|{{TheMarker1|אבי בר-אלי|מדוע אסור שמתווה הגז יאושר - ואיך ניתן לתקן אותו|dynamo/1.2725532|7 בספטמבר 2015}}}}. אישור המתווה נתקל בקשיים והוביל לביקורת ו[[מחאה]] ציבורית<ref>{{קישור כללי|הכותב = ערן אזרן, יניב קובוביץ, אלמוג בן זכרי, נעה שפיגל|כתובת = http://www.themarker.com/news/1.2770824|כותרת = ההפגנה הגדולה מאז קיץ 2011: אלפים הפגינו נגד מתווה הגז, 11 עצורים בת"א ובאר שבע|אתר = TheMarker|תאריך = 8 בנובמבר 2015}}</ref>, שנגעה בין היתר ל[[שר האוצר]] [[משה כחלון]] ול[[שר הכלכלה]] [[אריה דרעי]]. אחת ההשלכות של המתווה הייתה התפטרות של דרעי ממשרד הכלכלה<ref>{{קישור כללי|הכותב = רוני זיגר|כתובת = http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3672339,00.html|כותרת = דרעי התפטר "בצער" ממשרד הכלכלה; הממשלה אישרה העברת סמכויותיו לרה"מ|אתר = כלכליסט|תאריך = 1 בנובמבר 2015}}</ref>, על מנת ש[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[בנימין נתניהו|נתניהו]] יוכל לחתום על סעיף 52 בחוק ההגבלים העסקיים שמאפשר לעקוף את הרשות להגבלים עסקיים עקב שיקולי ביטחון<ref>{{קישור כללי|הכותב = חזי שטרנליכט ומתי טוכפלד|כתובת = http://www.israelhayom.co.il/article/327389|כותרת = רה"מ נתניהו הודיע: "אפעיל את סעיף 52"|אתר = ישראל היום|תאריך = 6 בנובמבר 2015}}</ref>.   

במרץ 2016 החליט בית המשפט העליון על קבלת העתירות נגד מתווה הגז והכריע ש"סעיף היציבות" אינו חוקי. משמעות ביטול הסעיף היא ביטול המתווה כולו מכיוון שחברות הגז הכריזו שסעיף זה הוא תנאי בל יעבור בהסכם עם המדינה. בית המשפט קבע שיש למדינה פרק זמן של שנה לתקן את המתווה אחרת הוא יבוטל באופן סופי<ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת = http://www.themarker.com/dynamo/1.2895512|כותרת = דרמה: מתווה הגז יבוטל - בג"ץ פסל את סעיף היציבות|אתר = TheMarker|תאריך = 27 במרץ 2016}}</ref>. ב-22 למאי הובא המתווה המתוקן עם סעיף יציבות מרוכך לאישור הממשלה והוא עבר בהתנגדות שר אחד בלבד - [[המשרד להגנת הסביבה|השר להגנת הסביבה]], [[אבי גבאי]], שהתנגד למתווה לכל אורך הדרך בטענה שהמתווה עבר עקב שיקולים לא עניניים. ככל הנראה המתווה היה חלק מהרקע להתפטרותו של גבאי מהממשלה, שבוע לאחר מכן.<ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת = http://www.themarker.com/news/1.2951187|כותרת =תיקון מתווה הגז אושר; נתניהו: "צריך להודות לראש הממשלה"; השר גבאי התנגד|אתר = TheMarker|תאריך = 22 במאי 2016}}</ref>.

במרץ 2016 החליט בית המשפט העליון על קבלת העתירות נגד מתווה הגז והכריע ש"סעיף היציבות" אינו חוקי. משמעות ביטול הסעיף היא ביטול המתווה כולו מכיוון שחברות הגז הכריזו שסעיף זה הוא תנאי בל יעבור בהסכם עם המדינה. בית המשפט קבע שיש למדינה פרק זמן של שנה לתקן את המתווה אחרת הוא יבוטל באופן סופי<ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת = http://www.themarker.com/dynamo/1.2895512|כותרת = דרמה: מתווה הגז יבוטל - בג"ץ פסל את סעיף היציבות|אתר = TheMarker|תאריך = 27 במרץ 2016}}</ref>. ב-22 למאי הובא המתווה המתוקן עם סעיף יציבות מרוכך לאישור הממשלה והוא עבר בהתנגדות שר אחד בלבד - [[המשרד להגנת הסביבה|השר להגנת הסביבה]], [[אבי גבאי]], שהתנגד למתווה לכל אורך הדרך בטענה שהמתווה עבר עקב שיקולים לא עניניים. ככל הנראה המתווה היה חלק מהרקע להתפטרותו של גבאי מהממשלה, שבוע לאחר מכן.<ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת = http://www.themarker.com/news/1.2951187|כותרת =תיקון מתווה הגז אושר; נתניהו: "צריך להודות לראש הממשלה"; השר גבאי התנגד|אתר = TheMarker|תאריך = 22 במאי 2016}}</ref>.