שינויים

נוספו 575 בתים ,  16:18, 7 בדצמבר 2016
שורה 6: שורה 6:  
השימוש בתעמולה במדינות דמוקרטיות בולט במספר מישורים.  
 
השימוש בתעמולה במדינות דמוקרטיות בולט במספר מישורים.  
   −
* תעמולה פוליטית-פוליטית -  מפלגות ומעומדים פוליטיים מנסים לבצע תעמולה נגד מועמדים או מפלגות אחרות. המטרה היא שינוי מדיניות הבוחרים.  
+
* '''תעמולה פוליטית-פוליטית''' -  מפלגות ומעומדים פוליטיים מנסים לבצע תעמולה נגד מועמדים או מפלגות אחרות. המטרה היא שינוי פוליטי - של דפוסי ההצבעה של הבוחרים. ספרת הפעילות היא בתחום הפוליטי.  
* תעמולה תאגידית -צרכנית - תאגידים וחברות מסחריות מנסים לטשטש נזקים שהם גורמים או מכירה של מוצרים לא בריאים או לא טובים ומנסים להדגיש את התועלת והצד החיובי בפעילותם. המטרה היא שימור לקוחות או צבירת לקוחות חדשים. לדוגמה [[הכחשת נזקי העישון]] על ידי [[חברות הטבק]].  
+
* '''תעמולה תאגידית -צרכנית''' - תאגידים וחברות מסחריות מנסים לטשטש נזקים שהם גורמים או מכירה של מוצרים לא בריאים או לא טובים ומנסים להדגיש את התועלת והצד החיובי בפעילותם. המטרה היא שימור לקוחות או צבירת לקוחות חדשים. לדוגמה [[הכחשת נזקי העישון]] על ידי [[חברות הטבק]]. ספרת הפעילות היא בתחום הכלכלי.  
* תעמולה תאגידית-פוליטית - תעמולה מטעם תאגידים או ממשלות לביצוע פעילות פוליטית או צבאית שתסייע לתאגיד מסחרי - לדוגמה פלישה למדינה בטענה שזו מדינה קומוניסטית \ תומכת בטרור בעוד שמטרה מרכזית היא קידום אינטרסים של תאגיד מסחרי (ראו [[רפובליקת בננות]]). דוגמה אחרת היא הצדקת פעולות של הממשלה שמשפרות את המצב של תאגיד או תעשייה מסויימת (לדוגמה [[מתווה הגז]], [[הכחשת אקלים]]).  
+
* '''תעמולה תאגידית-פוליטית''' - תעמולה מטעם תאגידים או ממשלות לביצוע פעילות פוליטית או צבאית שתסייע לתאגיד מסחרי - לדוגמה פלישה למדינה בטענה שזו מדינה קומוניסטית \ תומכת בטרור בעוד שמטרה מרכזית היא קידום אינטרסים של תאגיד מסחרי (ראו [[רפובליקת בננות]]). דוגמה אחרת היא הצדקת פעולות של הממשלה שמשפרות את המצב של תאגיד או תעשייה מסויימת (לדוגמה [[מתווה הגז]], [[הכחשת אקלים]]). המטרה היא בסופו של דבר כלכלית, אבל ספרת הפעילות היא בתחום התקשורתי-פוליטי.  
* תעמולה תרבותית - תעמולה שמטרתה ליצור אווירה אוהדת כלפי [[קפיטליזם]], [[תרבות הצריכה]], או [[קפיטליזם תאגידי]] על ידי הצגת החלופות אליו כ[[קומוניזם]], [[פאשיזם]], גורם תומך טרור, ארגון [[פמירטיביסטי]] ("חזרה למערות") ועוד.  
+
* תעמולה תרבותית - תעמולה שמטרתה ליצור אווירה אוהדת כלפי [[קפיטליזם]], [[תרבות הצריכה]], או [[קפיטליזם תאגידי]] על ידי הצגת החלופות אליו כ[[קומוניזם]], [[פאשיזם]], גורם תומך טרור, ארגון [[פמירטיביסטי]] ("חזרה למערות") ועוד. ספרת הפעילות היא בתחום התרבותי - חיזוק או החדרה של [[מיתוס|מיתוסים]] שישרתו את מבצעי התעמולה.  
    
בספרו [[תעמולה (ספר)]], שיצא לאור בשנת 1928 טען [[אדוארד ברנייז]], מי שנחשב הממציע של תחום [[יחסי הציבור]], כי [[תעמולה|מניפולציה של דעת הקהל]] היא חלק הכרחי של ה[[דמוקרטיה]]. {{הערה| Edward Bernays Propaganda (1928) p9. 9–10}}
 
בספרו [[תעמולה (ספר)]], שיצא לאור בשנת 1928 טען [[אדוארד ברנייז]], מי שנחשב הממציע של תחום [[יחסי הציבור]], כי [[תעמולה|מניפולציה של דעת הקהל]] היא חלק הכרחי של ה[[דמוקרטיה]]. {{הערה| Edward Bernays Propaganda (1928) p9. 9–10}}
 
{{ציטוט|תוכן=המניפולציה המודעת והמחושבת של ההרגלים והדעות של ההמונים היא חלק חשוב בחברה הדמוקרטית. אלו שמבצעים מניפולציות על המכניזם הבלתי נראה של החברה מהווים ממשלה סמויה שהיא הכוח השולט האמיתי במדינה שלנו... אנחנו נשלטים, מוחותינו מעוצבים, הטעמים שלנו נוצרים, הרעיונות שלנו נרמזים, בעיקר על ידי אנשים שמעולם לא שמענו עליהם. זוהי התוצאה ההגיונית של הדרך שבה מאורגנת החברה הדמוקרטית שלנו. מספרים עצומים של בני אדם חייבים לשתף פעולה באופן זה כדי שהם יוכלו לחיות יחד בחברה שמתפקדת בצורה חלקה...כמעט בכל פעולה בחיי היומיום שלנו, בין אם בזירת הפוליטיקה או העסקים, בהתנהלות החברתית או בחשיבה האתית, אנו נשלטים על ידי קבוצה קטנה יחסית של אנשים...שמבינים את התהליכים הנפשיים ואת הדפוסים החברתיים של ההמונים. אלו הם האנשים שמושכים בחוטים ששולטים בדעת הקהל". }}
 
{{ציטוט|תוכן=המניפולציה המודעת והמחושבת של ההרגלים והדעות של ההמונים היא חלק חשוב בחברה הדמוקרטית. אלו שמבצעים מניפולציות על המכניזם הבלתי נראה של החברה מהווים ממשלה סמויה שהיא הכוח השולט האמיתי במדינה שלנו... אנחנו נשלטים, מוחותינו מעוצבים, הטעמים שלנו נוצרים, הרעיונות שלנו נרמזים, בעיקר על ידי אנשים שמעולם לא שמענו עליהם. זוהי התוצאה ההגיונית של הדרך שבה מאורגנת החברה הדמוקרטית שלנו. מספרים עצומים של בני אדם חייבים לשתף פעולה באופן זה כדי שהם יוכלו לחיות יחד בחברה שמתפקדת בצורה חלקה...כמעט בכל פעולה בחיי היומיום שלנו, בין אם בזירת הפוליטיקה או העסקים, בהתנהלות החברתית או בחשיבה האתית, אנו נשלטים על ידי קבוצה קטנה יחסית של אנשים...שמבינים את התהליכים הנפשיים ואת הדפוסים החברתיים של ההמונים. אלו הם האנשים שמושכים בחוטים ששולטים בדעת הקהל". }}
   −
לדעת ברנייז ההמון אינו רציונלי ועלול בקלות לנהוג בטיפשות. משום שיש אינטרס ביציבות ורצון לשמור על הסדר הקיים ([[קפיטליזם]] ו[[דמוקרטיה]] בדרך שהבין אותם). יש צורך להכווין את ההמון כדי שימנע מ"בחירות מוטעות". ברנייז לא עסק רק באופן תאורתי של התעמולה אלה סייע בקידומה בקרב מדינות מערביות על ידי ממשלות, ארגונים ו[[תאגיד רב לאומי|תאגידים]] גדולים בין לשם מטרות סובלניות ודמוקרטיות ובין למטרות מסחריות או אנטי-דמוקרטיות - לדוגמה כדי [[עישון|לעודד נשים לעשן]] לטובת [[חברות הטבק]], לעודד סובלנות כלפי שחורים, לשכנע את תושבי ארצות הברית שארוחת בוקר של ביצים וקותל חזיר היא ארוחת בוקר מקובלת בארצות הברית.  או כדי לצייר את ההפיכה נגד נשיא שנבחר בבחירות דמוקרטיות בגווטמלה בשנת 1954 כמאבק נגד הקומניזם כאשר בפועל היה מדובר בהגנה על האינטרסים של [[חברת הפירות המאוחדת]].  
+
לדעת ברנייז ההמון אינו רציונלי ועלול בקלות לנהוג בטיפשות. משום שיש אינטרס ביציבות ורצון לשמור על הסדר הקיים ([[קפיטליזם]] ו[[דמוקרטיה]] בדרך שהבין אותם), יש צורך להכווין את ההמון כדי שימנע מ"בחירות מוטעות" ובאופן זה יהיו "אזרחים טובים" ו"צרכנים טובים" שישמרו על הסדר. ברנייז לא עסק רק באופן תאורתי של התעמולה אלה סייע בקידומה בקרב מדינות מערביות על ידי ממשלות, ארגונים ו[[תאגיד רב לאומי|תאגידים]] גדולים בין לשם מטרות סובלניות ודמוקרטיות ובין למטרות מסחריות או אנטי-דמוקרטיות - לדוגמה כדי [[עישון|לעודד נשים לעשן]] לטובת [[חברות הטבק]], לעודד סובלנות כלפי שחורים, לשכנע את תושבי ארצות הברית שארוחת בוקר של ביצים וקותל חזיר היא ארוחת בוקר מקובלת בארצות הברית.  או כדי לצייר את ההפיכה נגד נשיא שנבחר בבחירות דמוקרטיות בגווטמלה בשנת 1954 כמאבק נגד הקומניזם כאשר בפועל היה מדובר בהגנה על האינטרסים של [[חברת הפירות המאוחדת]].  
    
הוגים מאוחרים יותר כמו [[נועם חומסקי]] ציינו את חשיבות התעמולה במדינות המערביות כדי לטשטש ולהצדיק מדיניות של [[נאו-קולוניליזם]].
 
הוגים מאוחרים יותר כמו [[נועם חומסקי]] ציינו את חשיבות התעמולה במדינות המערביות כדי לטשטש ולהצדיק מדיניות של [[נאו-קולוניליזם]].