שינויים

===המטה לבטחון לאומי===

===המטה לבטחון לאומי===

המטה לבטחון לאומי (לשעבר המועצה לבטחון לאומי) היה מעורב בנושא הגז הן ביחס לוועדת צמח ויצוא הגז והן ביחס למתווה הגז. המטה סיפק מסמך לפיו יש צורך בטחוני דחוף לייצא את הגז למצרים ודבר זה סיפק את העילה להפעלת סעיף 52 לעקיפת הממונה על הגבלים עסקיים.  

המטה לבטחון לאומי (לשעבר המועצה לבטחון לאומי) היה מעורב בנושא הגז הן ביחס לוועדת צמח ויצוא הגז והן ביחס למתווה הגז. המטה סיפק מסמך לפיו יש צורך בטחוני דחוף לייצא את הגז למצרים ודבר זה סיפק את העילה להפעלת סעיף 52 לעקיפת הממונה על הגבלים עסקיים.  

;פרשת מסמך נחיצות ייצוא למצרים:

;פרשת מסמך נחיצות ייצוא למצרים:

;פרשת הצוללות העודפות:

;פרשת הצוללות העודפות:

ראש הממשלה לחץ להגדלת כמות הצוללות של צה"ל. מ-6 ל-9. זאת חרף התנגדות של צה"ל ושל שר הביטחון משה יעלון. ליעלון נודע על הנושא בפברואר 2016 דרך הדלפה . הוא התעמת עם נתניהו בגיבוי צמרת צה"ל כי הדבר אינו נחוץ. עלות רכישת כל צוללת עומד על כ-2 מיליארד ש"ח וכן הדבר כרוך בהוצאות תחזוקה גדולות לאורך עשרות שנים. נוכח התנגדות צה"ל נתניהו נסוג. לאחר פרישת יעלון קידם נתניהו את העסקה. המל"ל סיפק לנתניהו את ההצדקה לרכישת הצוללות האלה. בנובמבר 2016 התברר כי עורך הדין הפרטי של נתניהו קשור בקשרים עסקיים לנציג חברת הצוללות וכי שינהם יחד ניסו לקדם את תחזוקת הצוללות בנפרד מחיל הים {{הערה|שם=marker171116}}

ראש הממשלה לחץ לרכישה מוקדמת של 3 צוללות נוספות. זאת חרף התנגדות של צה"ל ושל שר הביטחון משה יעלון. ליעלון נודע על הנושא בפברואר 2016 דרך הדלפה. הוא התעמת עם נתניהו בגיבוי צמרת צה"ל כי הדבר אינו נחוץ. עלות רכישת כל צוללת עומד על כ-2 מיליארד ש"ח וכן הדבר כרוך בהוצאות תחזוקה גדולות לאורך עשרות שנים. נוכח התנגדות צה"ל נתניהו נסוג. לאחר פרישת יעלון קידם נתניהו את העסקה. המל"ל סיפק לנתניהו את ההצדקה לרכישת הצוללות האלה. בנובמבר 2016 התברר כי עורך הדין הפרטי של נתניהו קשור בקשרים עסקיים לנציג חברת הצוללות, [[מיקי גנור]] וכי שינהם יחד ניסו לקדם את תחזוקת הצוללות בנפרד מחיל הים {{הערה|שם=marker171116}}

 

===משרד החוץ===

===משרד החוץ===

מסמך של [[משרד החוץ]] שפורסם ב-1 ביולי 2015 (באותו יום של פרסום מסמכי המל"ל בנושא), טוען כי ייצוא הגז של ישראל יכול להעניק לה יתרונות אסטרטגיים, ויסייע לה לפתח את הקשרים שלה עם [[המזרח התיכון]]<ref name=":0">{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://energy.gov.il/abouttheoffice/newsandupdates/documents/shimua/ngmfa.pdf|כותרת = היבטים מדיניים ואסטרטגיים לפיתוח מאגרי הגז – עמדת משרד החוץ|אתר = משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים|תאריך = 1 ביולי 2015}}</ref>. המסמך טוען כי ייצוא ל[[מצרים]] ול[[ירדן]] יכול לשפר את הקשרים, אבל אינו מביא סימוכין לכך שייצוא גז אכן משפר יחסים בין מדינות או מה היתרונות המדיניים שישראל תפיק מכך.  

מסמך של [[משרד החוץ]] שפורסם ב-1 ביולי 2015 (באותו יום של פרסום מסמכי המל"ל בנושא), טוען כי ייצוא הגז של ישראל יכול להעניק לה יתרונות אסטרטגיים, ויסייע לה לפתח את הקשרים שלה עם [[המזרח התיכון]]<ref name=":0">{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://energy.gov.il/abouttheoffice/newsandupdates/documents/shimua/ngmfa.pdf|כותרת = היבטים מדיניים ואסטרטגיים לפיתוח מאגרי הגז – עמדת משרד החוץ|אתר = משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים|תאריך = 1 ביולי 2015}}</ref>. המסמך טוען כי ייצוא ל[[מצרים]] ול[[ירדן]] יכול לשפר את הקשרים, אבל אינו מביא סימוכין לכך שייצוא גז אכן משפר יחסים בין מדינות או מה היתרונות המדיניים שישראל תפיק מכך.