שינויים

==ערוצי השפעה של ההון על התקשורת==

==ערוצי השפעה של ההון על התקשורת==

ישנן מספר אפיקים דרכם יכולים בעלי הון, בעלי עסקים גדולים ותאגידים גדולים להשפיע על ערוצי תקשורת שונים.  

ישנן מספר אפיקים דרכם יכולים בעלי הון, בעלי עסקים גדולים ו[[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]] להשפיע על ערוצי תקשורת שונים.  

* '''בעלות ושליטה על גופי תקשורת'''. הדרך הישירה ביותר להשפיע על התוכן התקשורתי היא להיות בעלים של ערוץ תקשורתי. אפשרות נוספת היא להיות בעל שליטה על [[חברת פירמידה]] ששולטת על חברת תקשורת אחת או יותר. כך יכול בעל השליטה לשלוט בשאלות מי המנכ"ל ועל הרכב הדירקטוריון ועוד שאלות רגישות גם בלי כשאין לו בהכרח את רוב הכסף באופן ישיר לשלוט על גוף התקשורת. השפעת הבעלים על ערוץ התקשורת היא לכל הפחות התווית קו המדיניות והרוח הכללית של גוף התקשורת - לדוגמה התווית מדיניות [[ליברליזם|קו ליברלי]]- עם שמאל מדיני בעיתון הארץ או התווית מדיניות שמרנית בערוץ FOX בארצות הברית. הבעלים גם יכול לפעמים לאותת לעורך איזה פוליטיקאים ומפלגות לחבק, איזה עסקים לתקוף, איזה כתבות יש לגנוז וכו'.  

* '''בעלות ושליטה על גופי תקשורת'''. הדרך הישירה ביותר להשפיע על התוכן התקשורתי היא להיות בעלים של ערוץ תקשורתי. אפשרות נוספת היא להיות בעל שליטה על [[חברת פירמידה]] ששולטת על חברת תקשורת אחת או יותר. כך יכול בעל השליטה לשלוט בסוגיות כמו מי המנכ"ל ועל הרכב הדירקטוריון ועוד שאלות רגישות גם בלי כשאין לו בהכרח את רוב הכסף באופן ישיר לשלוט על גוף התקשורת. השפעת הבעלים על ערוץ התקשורת היא לכל הפחות התווית קו-המדיניות והרוח הכללית של גוף התקשורת - לדוגמה התווית מדיניות [[ליברליזם|קו ליברלי]]- עם שמאל מדיני בעיתון "הארץ" או התווית מדיניות שמרנית בערוץ FOX בארצות הברית או בישראל היום. הבעלים גם יכול לפעמים לאותת לעורך איזה פוליטיקאים ומפלגות לחבק, איזה עסקים לתקוף, איזה כתבות יש לגנוז וכו'.  

* '''קשרי עסקים עם בעל העיתון''' - לפעמים בעל ההון שרוצה להשפיע על העיתון הוא לא הבעלים עצמו אלא חבר קרוב שלו.  

* '''קשרי עסקים עם בעל העיתון''' - לפעמים בעל ההון שרוצה להשפיע על העיתון הוא לא הבעלים עצמו אלא חבר קרוב שלו. הקשרים יכולים להיות דרך קידום מיזמים משותפים, דרך הקלות בקבלת הלוואה בגופים פיננסים, קשרים לאנשי עסקים אחרים ועוד.  

* '''פרסום בגוף התקשורת'''. מקור ההכנסה של רוב העיתונים וגופי תקשורת אחרים הוא דרך פרסום בגוף התקשורת. למפרסמים יש לעיתים השפעה על סוג הכתבות שיתפרסמו בגוף התקשורת. גופים גדולים יכולים לאיים על עיתון שאם הוא יפרסם כתבה לא מחמיאה עבורם, או יפגע באינטרס פוליטי או כלכלי של בעלי השליטה שלהם, הם יעבירו את הפרסום שלהם למתחרים.  

* '''פרסום בגוף התקשורת'''. מקור ההכנסה של רוב העיתונים וגופי תקשורת אחרים הוא דרך פרסום בגוף התקשורת. למפרסמים יש לעיתים השפעה על סוג הכתבות שיתפרסמו בגוף התקשורת. גופים גדולים יכולים לאיים על עיתון שאם הוא יפרסם כתבה לא מחמיאה עבורם, או יפגע באינטרס פוליטי או כלכלי של בעלי השליטה שלהם, הם יעבירו את הפרסום שלהם למתחרים. לדוגמה העיתונאית החוקרת "נלי בליי" (אליזבת ג'יין קוקרן ) מיקדה את תשומת לבה באפליית נשים, המציאה את העיתונות החוקרת, והתמחתה בביצוע תחקירים בזהות שאולה. היא התחזתה לפועלת ופרסמה כתבות תחקיר על תנאי העבודה הקשים של נשים במפעלים בסוף המאה ה-19. כתבותיה הרגיזו בעלי עסקים רבים, שאיימו על העיתון בהפסקת הפרסום בו אם ימשיך העיתון לפרסם את כתבותיה של בליי. לאחר כמה כתבות תחקיר "הוגלתה" בליי לטורים על נושאי אופנה.[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%9C%D7%99_%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%99]

* '''שימוש בחברות יח"צ ודוברים''' - חברות רבות מחזיקות דוברים, יועצי תקשורת, ואו שוכרות חברות יחסי ציבורי (יח"צ) במטרה להשפיע על דעת הקהל בכלל ועל כתבים שונים בפרט. העובדים בחברות יחסי ציבור וכן הדוברים הם במקרים רבים אנשים שבאו מעולם התקשורת והעיתונות. לדבר זה יש מספר יתרונות - האחד הוא שאם נמצאים בקשרים חברתיים עם עיתונאים ויכולים להעביר להם מידע והשקפות על בסיס חברות זו, היבט נוסף הוא שהם מכירים את היחסים האישיים בין עיתונאים ומנצלים תככים שונים בעולם זה. בנוסף חברות יח"צ ודוברים סוחרות פעמים רבות במידע שהם קיבלו דרך קשרים אל הממשל ואו מידע מתוך התאגיד. עיתונאי שיצא נגד החברה הגדולה או הדובר שלה יפסיד מקורות מידע חשובים. ההשלכה השלישית של דבר זה היא [[שיטת הדלת המסתובבת]] שבה עיתונאי כיום יודע שיש סיכוי סביר שבעתיד הוא עצמו יהפוך לאיש יח"צ בעתיד ולכן כדאי לו לשמור על יחסים טובים עם משרד יחסי ציבור גדולה. עבור העיתונאי, פעמים רבות הודעות של חברות היח"צ ושל דוברים חוסכות לו בדרך כלל עבודה רבה במציאת העובדות, בבחירת סיפור ובניסוח שלו - כך שהוא יכול לחסוך קצת זמן בהכנת ידיעות ומאמרים שבדרך כלל נערכים בלחץ זמנים ובשכר נמוך.  

* '''שימוש בחברות יח"צ ודוברים''' - חברות רבות מחזיקות דוברים, יועצי תקשורת, ואו שוכרות חברות יחסי ציבורי (יח"צ) במטרה להשפיע על דעת הקהל בכלל ועל כתבים שונים בפרט. העובדים בחברות יחסי ציבור וכן הדוברים הם במקרים רבים אנשים שבאו מעולם התקשורת והעיתונות. לדבר זה יש מספר יתרונות - האחד הוא שהם נמצאים בקשרים חברתיים עם עיתונאים ויכולים להעביר להם מידע והשקפות על בסיס חברות זו, היבט נוסף הוא שהם מכירים את היחסים האישיים בין עיתונאים ומנצלים תככים שונים בעולם זה. בנוסף חברות יח"צ ודוברים סוחרות פעמים רבות במידע שהם קיבלו דרך קשרים אל הממשל ואו מידע מתוך התאגיד. עיתונאי שיצא נגד החברה הגדולה או הדובר שלה יפסיד מקורות מידע חשובים. ההשלכה השלישית של דבר זה היא [[שיטת הדלת המסתובבת]] שבה עיתונאי כיום יודע שיש סיכוי סביר שבעתיד הוא עצמו יהפוך לאיש יח"צ בעתיד ולכן כדאי לו לשמור על יחסים טובים עם משרד יחסי ציבור גדולה. עבור העיתונאי, פעמים רבות הודעות של חברות היח"צ ושל דוברים חוסכות לו בדרך כלל עבודה רבה במציאת העובדות, בבחירת סיפור ובניסוח שלו - כך שהוא יכול לחסוך קצת זמן בהכנת ידיעות ומאמרים שבדרך כלל נערכים בלחץ זמנים ובשכר נמוך.  

* '''איום בתביעות דיבה ובתביעות השתקה.''' תביעות דיבה הן תביעות שאנשים תובעים בהם גופי תקשורת אם לדעתם נגרם לזהם נזק במכוון על ידי ידיעה לא מדוייקת. [[תביעת השתקה]] היא מצב שבו גוף גדול מנצל את כוחו כדי לאיים להגיש תביעות דיבה נגד גופי תקשורת, במטרה למנוע פרסום לא מחמיא. האיום בתביעה היא דוגמה כיצד [[אי שוויון כלכלי]] גורם ל[[אי שוויון פוליטי]] - הארגון הקטן יותר עלול להיגרר בבתי משפט במשך זמן רב ובבתי משפט יש יתרון מהותי לצד שיש לו יותר אורך נשימה וגישה לעורכי דין יקרים ולמומחים במשפט ובתחומים אחרים. בחלק מהמקרים ארגוני תקשורת בוחרים להתנצל ולהתקפל, במקרים אחרים גופי תקשורת מבינים את הרמז מבעוד מועד ונמנעים לפרסם תחקירים או ידיעות שעלולים לסבך אותם בצרות כלכליות.  

* '''איום בתביעות דיבה ובתביעות השתקה.''' תביעות דיבה הן תביעות שאנשים תובעים בהם גופי תקשורת אם לדעתם נגרם לזהם נזק במכוון על ידי ידיעה לא מדוייקת. [[תביעת השתקה]] היא מצב שבו גוף גדול מנצל את כוחו כדי לאיים להגיש תביעות דיבה נגד גופי תקשורת, במטרה למנוע פרסום לא מחמיא. האיום בתביעה היא דוגמה כיצד [[אי שוויון כלכלי]] גורם ל[[אי שוויון פוליטי]] - הארגון הקטן יותר עלול להיגרר בבתי משפט במשך זמן רב ובבתי משפט יש יתרון מהותי לצד שיש לו יותר אורך נשימה וגישה לעורכי דין יקרים ולמומחים במשפט ובתחומים אחרים. בחלק מהמקרים ארגוני תקשורת בוחרים להתנצל ולהתקפל, במקרים אחרים גופי תקשורת מבינים את הרמז מבעוד מועד ונמנעים לפרסם תחקירים או ידיעות שעלולים לסבך אותם בצרות כלכליות.

==דרכי הטעיה תקשורתית==

==דרכי הטעיה תקשורתית==