שינויים

ביוני 2015 הציג שר האנרגיה [[יובל שטייניץ]] את מתווה הגז. על פי המתווה יופעל סעיף 52 של חוק ה[[הגבלים עסקיים|הגבלים העסקיים]] וכך ניתן יהיה לעקוף את הממונה על ההגבלים עסקיים. באוגוסט 2015 הודיע שר הכלכלה [[אריה דרעי]] על סירובו לחתום על סעיף 52 כל עוד המתווה לא אושר בכנסת, ובהמשך סירב לאשר את המתווה עד למינוי ממונה חדש על ההגבלים העסקיים{{הערה|1={{ynet|אורי תובל, כלכליסט|מתווה הגז יגיע לממשלה, דרעי מתעקש להעבירו בכנסת|4690530|13 באוגוסט 2015|}}}}. בספטמבר אושר המתווה בכנסת בתמיכת 59 ח"כים מסיעות הקואליציה וח"כים [[ישראל ביתנו]] שהיו בעד, ו-51 מתנגדים מסיעות האופוזיציה. הצעת ההחלטה להעברת סמכויות משר הכלכלה אריה דרעי נדחתה{{הערה|{{ynet|מורן אזולאי|בלי הסמכויות: מתווה הגז אושר בכנסת|4698344|7 בספטמבר 2015|}}}}, ובאוקטובר לאחר שלא הצליחו להשיג רוב בכנסת להעברת הסמכויות הודיע דרעי על כוונתו לעזוב את משרד הכלכלה על מנת שנתניהו יוכל לאשר את ההסכם{{הערה|{{TheMarker1|צבי זרחיה|דרעי בעקבות לחצים שהפעיל נתניהו: "לא אעצור את מתווה הגז, מוכן לעזוב את משרד הכלכלה"|dynamo/1.2759400|24 באוקטובר 2015}}}}.

ביוני 2015 הציג שר האנרגיה [[יובל שטייניץ]] את מתווה הגז. על פי המתווה יופעל סעיף 52 של חוק ה[[הגבלים עסקיים|הגבלים העסקיים]] וכך ניתן יהיה לעקוף את הממונה על ההגבלים עסקיים. באוגוסט 2015 הודיע שר הכלכלה [[אריה דרעי]] על סירובו לחתום על סעיף 52 כל עוד המתווה לא אושר בכנסת, ובהמשך סירב לאשר את המתווה עד למינוי ממונה חדש על ההגבלים העסקיים{{הערה|1={{ynet|אורי תובל, כלכליסט|מתווה הגז יגיע לממשלה, דרעי מתעקש להעבירו בכנסת|4690530|13 באוגוסט 2015|}}}}. בספטמבר אושר המתווה בכנסת בתמיכת 59 ח"כים מסיעות הקואליציה וח"כים [[ישראל ביתנו]] שהיו בעד, ו-51 מתנגדים מסיעות האופוזיציה. הצעת ההחלטה להעברת סמכויות משר הכלכלה אריה דרעי נדחתה{{הערה|{{ynet|מורן אזולאי|בלי הסמכויות: מתווה הגז אושר בכנסת|4698344|7 בספטמבר 2015|}}}}, ובאוקטובר לאחר שלא הצליחו להשיג רוב בכנסת להעברת הסמכויות הודיע דרעי על כוונתו לעזוב את משרד הכלכלה על מנת שנתניהו יוכל לאשר את ההסכם{{הערה|{{TheMarker1|צבי זרחיה|דרעי בעקבות לחצים שהפעיל נתניהו: "לא אעצור את מתווה הגז, מוכן לעזוב את משרד הכלכלה"|dynamo/1.2759400|24 באוקטובר 2015}}}}.

בנובמבר 2015 החלו דיונים בוועדת הכלכלה על מתווה הגז. ב-25 בנובמבר, הודיעו חברות הגז, בדיווח מפורט לבורסה, על מכתב כוונות למכירת גז - כולל כמויות, אורך חיי החוזה, העובדה שהגז יעבור דרך הצינור של EMG ועוד. לפי המכתב יש כוונה לייצא גז ממאגר לוויתן בהיקף של 4 BCM בשנה, עם חברת דולפינס דרך הצינור של חברת EMG.[http://www.bizportal.co.il/gazandoil/news/article/418689] כתוצאה מכך עלו מניות הגז של לוויתן ב-3.3% לאחר מספר ימים יצאה הכחשה של חברת EMG. על אודות מעורבות בעסקה כזו. [http://www.bizportal.co.il/gazandoil/news/article/418956] בשום חלק בדיווח לא צוין כי אין עדיין רוב בקרב בעלי מניות EMG לביצוע העסקה.ובדיווח לא הוזכר כי מדובר באותו צינור גז בסיני, אשר חובל מספר פעמים על ידי גורמי טרור לאחר נפילת שלטון מובארכ. [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001084694#fromelement=hp_firstarticle]

בנובמבר 2015 החלו דיונים בוועדת הכלכלה על מתווה הגז. ב-25 בנובמבר, הודיעו חברות הגז, בדיווח מפורט לבורסה, על מכתב כוונות למכירת גז - כולל כמויות, אורך חיי החוזה, העובדה שהגז יעבור דרך הצינור של EMG ועוד. לפי המכתב יש כוונה לייצא גז ממאגר לוויתן בהיקף של 4 BCM בשנה, עם חברת דולפינוס דרך הצינור של חברת EMG.[http://www.bizportal.co.il/gazandoil/news/article/418689] כתוצאה מכך עלו מניות הגז של לוויתן ב-3.3% לאחר מספר ימים יצאה הכחשה של חברת EMG. על אודות מעורבות בעסקה כזו. [http://www.bizportal.co.il/gazandoil/news/article/418956] בשום חלק בדיווח לא צוין כי אין עדיין רוב בקרב בעלי מניות EMG לביצוע העסקה.ובדיווח לא הוזכר כי מדובר באותו צינור גז בסיני, אשר חובל מספר פעמים על ידי גורמי טרור לאחר נפילת שלטון מובארכ. [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001084694#fromelement=hp_firstarticle]

==יחסים בינלאומיים וביטחון אנרגטי==

==יחסים בינלאומיים וביטחון אנרגטי==

מסמך של [[משרד החוץ]] שפורסם ב-1 ביולי 2015, טוען כי ייצוא הגז של ישראל יכול להעניק לה יתרונות אסטרטגיים, ויסייע לה לפתח את הקשרים שלה עם [[המזרח התיכון]]<ref name=":0">{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://energy.gov.il/abouttheoffice/newsandupdates/documents/shimua/ngmfa.pdf|כותרת = היבטים מדיניים ואסטרטגיים לפיתוח מאגרי הגז – עמדת משרד החוץ|אתר = משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים|תאריך = 1 ביולי 2015}}</ref>. המסמך טוען כי ייצוא ל[[מצרים]] ול[[ירדן]] יכול לשפר את הקשרים, אבל אינו מביא סימוכין לכך שייצוא גז אכן משפר יחסים בין מדינות או מה היתרונות המדיניים שישראל תפיק מכך. עמדת [[המטה לביטחון לאומי]] שפורסמה באותו יום, תומכת אף היא בכך שליצוא גז יש משמעות אסטרטגית חשובה. לטענת המטה, עיכוב מתווה הגז עלול לגרום לעיכוב של 4 שנים בייצוא הגז, ובכך להביא לפגיעה ביציבות המשטרים וכן להספקה של גז מאיראן שתוריד את מחירי הגז באזור ותפגע בייצוא גז מישראל<ref>{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://energy.gov.il/abouttheoffice/newsandupdates/documents/shimua/ngmalal.pdf|כותרת = משק הגז הטבעי בישראל - היבטים בביטחון הלאומי והשלכות מעיכוב בהרחבת מערך הגז הטבעי ויצואו|אתר = המטה לביטחון לאומי, משרד ראש הממשלה|תאריך = 1 ביולי 2015}}</ref>. לטענת ברנדה שפר עמדה זו אינה מקצועית מבחינת היבטים של כלכלת הגז של איראן. לטענתה, איראן סובלת ממחסור בגז ומייבאת גז ממדינות אחרות, הרבה יותר ממה שהיא מייצאת. היא רחוקה לפחות עשר שנים מייצוא גז לשווקים רחוקים וצפויה לפתח את הגז קודם לצרכים מקומיים. כן היא סבורה כי איראן תעדיף לייצא את הגז כגז נוזלי לסין ולא למזרח התיכון<ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת = http://www.themarker.com/dynamo/1.2676865|כותרת = "הממשלה טוענת שהגז האיראני מאיים עלינו? אני לא יודעת אם לצחוק או לבכות"|אתר = themarker|תאריך = 6 ביולי 2015}}</ref>. מספר חודשים לפני פרסום הדוחות, חידשו המצרים את החיפושים אחר גז טבעי בארצם על ידי מספר חברות בינלאומית לאחר הפסקה של מספר שנים, והדבר גם דווח בעיתונות העולמית<ref>{{קישור כללי|הכותב = Christopher Coats|כתובת = http://www.forbes.com/sites/christophercoats/2015/05/28/egypt-moves-to-extend-natural-gas-opportunities/|כותרת = Egypt Moves to Extend Natural Gas Opportunities|אתר = פורבס|תאריך = }}</ref>. למרות זאת הדוחות אינם מזכירים חיפושים אלה ואת ההשלכות האפשרויות שעולות מהן - שגז מצרי יקטין את חשיבות ייצוא הגז הישראלי למצרים, ימנע אותו, או יצור מתח מדיני על רקע תחרות בין גז ישראלי לבין גז מצרי כמקור למתקני ההנזלה לייצוא ממצרים. חודשיים לאחר פרסום ניירות עמדה אלה נתגלה מאגר גדול של גז טבעי במצרים<ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת = http://www.themarker.com/dynamo/1.2719559|כותרת = מתווה הגז מתפורר: מצרים מדווחת על תגלית גז ענקית|אתר = TheMarker|תאריך = 30 באוגוסט 2015}}</ref>. [[התנועה לאיכות השלטון]] העלתה תהיות באשר למקצועיות חוות הדעת על סמך כך שאין איזכור לאפשרות זו<ref>{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://www.mqg.org.il/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA/tabid/101/ctl/Detail/mid/563/ItemID/14119/Default.aspx|כותרת = קריאה דחופה לרה"מ לעצור את אישור מתווה הגז הנוכחי|אתר = התנועה למען איכות השלטון בישראל|תאריך = 31 באוגוסט 2015}}</ref>.  

מסמך של [[משרד החוץ]] שפורסם ב-1 ביולי 2015, טוען כי ייצוא הגז של ישראל יכול להעניק לה יתרונות אסטרטגיים, ויסייע לה לפתח את הקשרים שלה עם [[המזרח התיכון]]<ref name=":0">{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://energy.gov.il/abouttheoffice/newsandupdates/documents/shimua/ngmfa.pdf|כותרת = היבטים מדיניים ואסטרטגיים לפיתוח מאגרי הגז – עמדת משרד החוץ|אתר = משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים|תאריך = 1 ביולי 2015}}</ref>. המסמך טוען כי ייצוא ל[[מצרים]] ול[[ירדן]] יכול לשפר את הקשרים, אבל אינו מביא סימוכין לכך שייצוא גז אכן משפר יחסים בין מדינות או מה היתרונות המדיניים שישראל תפיק מכך. עמדת [[המטה לביטחון לאומי]] שפורסמה באותו יום, תומכת אף היא בכך שליצוא גז יש משמעות אסטרטגית חשובה. לטענת המטה, עיכוב מתווה הגז עלול לגרום לעיכוב של 4 שנים בייצוא הגז, ובכך להביא לפגיעה ביציבות המשטרים וכן להספקה של גז מאיראן שתוריד את מחירי הגז באזור ותפגע בייצוא גז מישראל<ref>{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://energy.gov.il/abouttheoffice/newsandupdates/documents/shimua/ngmalal.pdf|כותרת = משק הגז הטבעי בישראל - היבטים בביטחון הלאומי והשלכות מעיכוב בהרחבת מערך הגז הטבעי ויצואו|אתר = המטה לביטחון לאומי, משרד ראש הממשלה|תאריך = 1 ביולי 2015}}</ref>. לטענת ברנדה שפר עמדה זו אינה מקצועית מבחינת היבטים של כלכלת הגז של איראן. לטענתה, איראן סובלת ממחסור בגז ומייבאת גז ממדינות אחרות, הרבה יותר ממה שהיא מייצאת. היא רחוקה לפחות עשר שנים מייצוא גז לשווקים רחוקים וצפויה לפתח את הגז קודם לצרכים מקומיים. כן היא סבורה כי איראן תעדיף לייצא את הגז כגז נוזלי לסין ולא למזרח התיכון<ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת = http://www.themarker.com/dynamo/1.2676865|כותרת = "הממשלה טוענת שהגז האיראני מאיים עלינו? אני לא יודעת אם לצחוק או לבכות"|אתר = themarker|תאריך = 6 ביולי 2015}}</ref>. מספר חודשים לפני פרסום הדוחות, חידשו המצרים את החיפושים אחר גז טבעי בארצם על ידי מספר חברות בינלאומית לאחר הפסקה של מספר שנים, והדבר גם דווח בעיתונות העולמית<ref>{{קישור כללי|הכותב = Christopher Coats|כתובת = http://www.forbes.com/sites/christophercoats/2015/05/28/egypt-moves-to-extend-natural-gas-opportunities/|כותרת = Egypt Moves to Extend Natural Gas Opportunities|אתר = פורבס|תאריך = }}</ref>. למרות זאת הדוחות אינם מזכירים חיפושים אלה ואת ההשלכות האפשרויות שעולות מהן - שגז מצרי יקטין את חשיבות ייצוא הגז הישראלי למצרים, ימנע אותו, או יצור מתח מדיני על רקע תחרות בין גז ישראלי לבין גז מצרי כמקור למתקני ההנזלה לייצוא ממצרים. חודשיים לאחר פרסום ניירות עמדה אלה נתגלה מאגר גדול של גז טבעי במצרים<ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת = http://www.themarker.com/dynamo/1.2719559|כותרת = מתווה הגז מתפורר: מצרים מדווחת על תגלית גז ענקית|אתר = TheMarker|תאריך = 30 באוגוסט 2015}}</ref>. [[התנועה לאיכות השלטון]] העלתה תהיות באשר למקצועיות חוות הדעת על סמך כך שאין איזכור לאפשרות זו<ref>{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://www.mqg.org.il/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA/tabid/101/ctl/Detail/mid/563/ItemID/14119/Default.aspx|כותרת = קריאה דחופה לרה"מ לעצור את אישור מתווה הגז הנוכחי|אתר = התנועה למען איכות השלטון בישראל|תאריך = 31 באוגוסט 2015}}</ref>.  

ערן עציון, מי שהיה סגן ראש המועצה לביטחון לאומי, וראש החטיבה לתכנון מדיני במשרד החוץ, טען ביוני 2016 כי מתווה הגז הוא דוגמה לכך שהדרג המקצועי בממשלה מוחלש ואין לו סמכות, והוא מנסה לקלוע לדעתו של הדרג הפוליטי. לטענתו היתה כנראה הנחיה פוליטית כך שהמסמך שפרסמו משרד החוץ והמל"ל על מתווה הגז יתמוך בעמדת הממשלה, אך הנחיה זו נינתה בסוד משום שהמקבלים והנתונים אותה לא רצו שתתפרסם. לפי עציון, בתקופה שבה החלו להבין שהגז הוא נושא אסטרטגי משרד החוץ ביצע עבודה, והמסקנות שלה היו שהאינטרס הציבורי הוא לא לשמור את הגז ל–15 שנה אלא ל–50 שנה ולא לייצא. {{הערה|רותם שטקרמן, [http://www.themarker.com/markerweek/1.2972014 תרבות "הג'וקים המסוממים בבקבוק"] , ראיון עם ערן עציון, סגן ראש המועצה לביטחון לאומי, בכיר במשרד החוץ ומייסד ICSF, דה מרקר, 12.06.2016}}

ערן עציון, מי שהיה סגן ראש המועצה לביטחון לאומי, וראש החטיבה לתכנון מדיני במשרד החוץ, טען ביוני 2016 כי מתווה הגז הוא דוגמה לכך שהדרג המקצועי בממשלה מוחלש ואין לו סמכות, והוא מנסה לקלוע לדעתו של הדרג הפוליטי. לטענתו היתה כנראה הנחיה פוליטית כך שהמסמך שפרסמו משרד החוץ והמל"ל על מתווה הגז יתמוך בעמדת הממשלה, אך הנחיה זו נינתה בסוד משום שהמקבלים והנתונים אותה לא רצו שתתפרסם. לפי עציון, בתקופה שבה החלו להבין שהגז הוא נושא אסטרטגי משרד החוץ ביצע עבודה, והמסקנות שלה היו שהאינטרס הציבורי הוא לא לשמור את הגז ל–15 שנה אלא ל–50 שנה ולא לייצא. {{הערה|רותם שטקרמן, [http://www.themarker.com/markerweek/1.2972014 תרבות "הג'וקים המסוממים בבקבוק"], ראיון עם ערן עציון, סגן ראש המועצה לביטחון לאומי, בכיר במשרד החוץ ומייסד ICSF, דה מרקר, 12.06.2016}}

ב-2014 חתמו השותפות במאגר לווייתן על מכתבי כוונות לחתימת חוזי גז עם מצרים, ירדן והרשות הפלסטינית. במצרים נמצאים מפעלים ל[[הנזלת גז]] שאינם בשימוש, ושיתוף פעולה עם מצרים שבמסגרתו יוזרם גז מהמאגרים הישראלים למצרים, שם יונזל הגז לצורך ייצוא לאירופה ואסיה עשוי לשרת גם את מצרים{{הערה|שם=ezadok}}. ב-2015 התגלה שדה גז ענק של כ-850 BCM, [[זוהר (שדה גז)|זוהר]], במצרים על ידי חברת [[Eni]] האיטלקית שפיתוחו עשוי להשפיע על התחרות עם המאגרים הישראלים{{הערה|{{כלכליסט|שירות כלכליסט|מנכ"ל ENI: "ההערכה שלנו על כמויות הגז במצרים היתה שמרנית, נתקן כלפי מעלה"|3669064|9 בספטמבר 2015|}}}}.

ב-2014 חתמו השותפות במאגר לווייתן על מכתבי כוונות לחתימת חוזי גז עם מצרים, ירדן והרשות הפלסטינית. במצרים נמצאים מפעלים ל[[הנזלת גז]] שאינם בשימוש, ושיתוף פעולה עם מצרים שבמסגרתו יוזרם גז מהמאגרים הישראלים למצרים, שם יונזל הגז לצורך ייצוא לאירופה ואסיה עשוי לשרת גם את מצרים{{הערה|שם=ezadok}}. ב-2015 התגלה שדה גז ענק של כ-850 BCM, [[זוהר (שדה גז)|זוהר]], במצרים על ידי חברת [[Eni]] האיטלקית שפיתוחו עשוי להשפיע על התחרות עם המאגרים הישראלים{{הערה|{{כלכליסט|שירות כלכליסט|מנכ"ל ENI: "ההערכה שלנו על כמויות הגז במצרים היתה שמרנית, נתקן כלפי מעלה"|3669064|9 בספטמבר 2015|}}}}.