שורה 87: |
שורה 87: |
| לפני [[מלחמת העולם הראשונה]], סרטן הריאה נחשבה מחלה נדירה, שרוב הרופאים לא ראו במשך כל הקריירה שלהם. עם העלייה בפופולריות של עישון סיגריות לאחר המלחמה חלה עליה חדה גם במקרים של סרטן הריאה.{{הערה|שם=Witschi|1=Witschi 2001, A Short History of Lung Cancer. Toxicol Sci. 2001 Nov;64(1):4-6. PMID 11606795}},{{הערה|שם=Adler I 1912. p 1|1=Adler I. Primary malignant growths of the lungs and bronchi. New York: Longmans, Green, and Company; 1912., cited in Spiro SG, Silvestri GA. One hundred years of lung cancer. Am J Respir Crit Care Med. 2005 Sep 1;172(5):523-9. PMID 15961694}} הערכה היא כי עישון גורם ל-71% ממקרי סרטן הריאה ברחבי העולם. {{הערה|שם=who2009}} במדינות עניות נוסף לסיכון זה סיכון מ[[זיהום אוויר]] ביתי (בישול בבית בפחמים) וזיהום אוויר סביבתי, במדינות מערביות ככל הנראה שעישון גורם לחלק גבוה יותר מסך המקרים של סרטן ריאות. | | לפני [[מלחמת העולם הראשונה]], סרטן הריאה נחשבה מחלה נדירה, שרוב הרופאים לא ראו במשך כל הקריירה שלהם. עם העלייה בפופולריות של עישון סיגריות לאחר המלחמה חלה עליה חדה גם במקרים של סרטן הריאה.{{הערה|שם=Witschi|1=Witschi 2001, A Short History of Lung Cancer. Toxicol Sci. 2001 Nov;64(1):4-6. PMID 11606795}},{{הערה|שם=Adler I 1912. p 1|1=Adler I. Primary malignant growths of the lungs and bronchi. New York: Longmans, Green, and Company; 1912., cited in Spiro SG, Silvestri GA. One hundred years of lung cancer. Am J Respir Crit Care Med. 2005 Sep 1;172(5):523-9. PMID 15961694}} הערכה היא כי עישון גורם ל-71% ממקרי סרטן הריאה ברחבי העולם. {{הערה|שם=who2009}} במדינות עניות נוסף לסיכון זה סיכון מ[[זיהום אוויר]] ביתי (בישול בבית בפחמים) וזיהום אוויר סביבתי, במדינות מערביות ככל הנראה שעישון גורם לחלק גבוה יותר מסך המקרים של סרטן ריאות. |
| | | |
− | ==יתר לחץ דם== | + | ==לחץ דם גבוה== |
− | [[יתר לחץ דם]] הוא אחד מגורמי הסיכון העיקריים בעולם ובמיוחד בעולם המערבי. זו מחלה כרונית בה לחץ הדם גבוה במיוחד. המחלה מכונה לעתים "הרוצח השקט", מפני שהאדם הסובל ממנה לעתים קרובות אינו מודע לכך. יתר לחץ דם יכול לגרום לפגיעה מתמשכת בכלי דם של רקמות רגישות כגון הלב, כלי הדם בעין, ורקמת העצבים במוח והוא אחד מגורמי הסיכון להתקף לב, לאי-ספיקת לב ולמפרצת והוא גורם הסיכון המוביל למחלת כליות כרונית (CKD). | + | לחץ דם גבוה מעלה את המבנה של עורקי-דם. כתוצאה מכך עולה הסיכון לשבץ, מחלות לב, קריסה של הכליות ומחלות אחרות. דבר זה מתרחש לא רק בקרב אנשים שיש להם יתר-לחץ דם (hypertension) אלא גם עם אנשים שיש להם לחץ דם ממוצע או אפילו מתחת לממוצע. {{הערה|שם=who2009}} [[יתר לחץ דם]] הוא אחד מגורמי הסיכון העיקריים בעולם ובמיוחד בעולם המערבי. זו מצב סיכון שבו לחץ הדם גבוה במיוחד. המחלה מכונה לעתים "הרוצח השקט", מפני שהאדם הסובל ממנה לעתים קרובות אינו מודע לכך. יתר לחץ דם יכול לגרום לפגיעה מתמשכת בכלי דם של רקמות רגישות כגון הלב, כלי הדם בעין, ורקמת העצבים במוח והוא אחד מגורמי הסיכון להתקף לב, לאי-ספיקת לב ולמפרצת והוא גורם הסיכון המוביל למחלת כליות כרונית (CKD). |
| + | |
| + | לפי ארגון הבריאות העולמי נכון לשנת 2009 לחץ דם גבוה גרר 12.8% ממקרי המוות בעולם והוא גורם הסיכון הבריאותי מספר אחת (לפני עישון). במדינות עשירות לחץ גם גבוה גרם 16.8% ממקרי המוות - והוא גורם הסיכון השני בחשיבותו לאחר עישון טבק. {{הערה|שם=who2009}} |
| + | |
| + | ברחבי העולם, 51% ממקרי המוות משבץ, 45% ממקרי המוות ממחלת לב כלילית נגרמים בגלל רמות גבוהות של לחץ דם סיסטולי. בכל גיל נתון היסיכון למוות מלחץ דם גבוה הוא כפול במדינות עם הכנסה נמוכה ובינונית לעומת מדינות עשירות. במדינות עשירות רק 7% מסך מקרי המוות מלחץ דם גבוה נגרמות מתחת לגיל 60. במדינות באיזור אפריקה נתון זה עולה ל-25%. {{הערה|שם=who2009}} |
| | | |
| אם זאת יתר לחץ דם הוא מצב ולא גורם התנהגות או גורם סביבתי, כך שהוא מושפע מגורמים אחרים כגון: | | אם זאת יתר לחץ דם הוא מצב ולא גורם התנהגות או גורם סביבתי, כך שהוא מושפע מגורמים אחרים כגון: |
שורה 98: |
שורה 102: |
| * תרופות: שימוש ממושך בגלולות למניעת הריון, סטרואידים, תרופות ממשפחת ה-NSAIDS (בעיקר תרופות נוגדות האנזים COX-2 כגון celcoxib), אמפטמינים, קוקאין, ציקלוספורין, EPO. גם תוספי תזונה שונים עלולים להעלות לחץ דם אם ניטלים במינונים גבוהים ועל כן יש לבחון האם נטל המטופל תוספי תזונה המקושרים לכך. | | * תרופות: שימוש ממושך בגלולות למניעת הריון, סטרואידים, תרופות ממשפחת ה-NSAIDS (בעיקר תרופות נוגדות האנזים COX-2 כגון celcoxib), אמפטמינים, קוקאין, ציקלוספורין, EPO. גם תוספי תזונה שונים עלולים להעלות לחץ דם אם ניטלים במינונים גבוהים ועל כן יש לבחון האם נטל המטופל תוספי תזונה המקושרים לכך. |
| | | |
− | ==זיהום ביתי וסביבתי==
| + | תזונה ובמיוחד יותר מידי [[מלח]], צריכת [[אלכוהול]], [[מחסור בפעילות גופנית]] ו[[השמנה]] מעלים כולם את לחץ הדם. היבטים אלה מצטברים עם הגיל. במדינות מתפתחות ומפותחות לחץ הדם של רוב האוכלוסיה המבוגרת הוא גוה יותר לעומת הרמה האידאלית. הרמה הממוצעת של לחץ הדם היא גבוה במיוחד במדינות בעלות הכנסה בינונית באירופה ובמדינות באפריקה. {{הערה|שם=who2009}} |
− | {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[זיהום]], [[זיהום מים]], [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר]]}}
| |
− | על פי דו"ח של [[ארגון הבריאות העולמי]] משנת 2016, "מניעת תחלואה באמצעות סביבות בריאות", 23% מסך מקרי המוות בעולם, כולל 26% מסך מקרי המוות מתחת לגיל 5, נגרמים בשל משתנים סביבתיים שניתנים לשינוי כמו [[זיהום אוויר]] ([[זיהום אוויר ביתי]] ו[[זיהום אוויר סביבתי]]), [[זיהום מים]] ומחלות זיהומיות שניתן למנוע באמצעות ניהול סביבתי נכון יותר ו[[רפואה מונעת]]. ניתן לבחון באמצעות שיטות של הערכת סיכונים משווה המבוססת על עובדות 68% מתוך מקרי המוות האלו ו-56% מ[[נטל תחלואה|נטל התחלואה]], ושאר התחלואה והתמותה חושבה על ידי חוות דעת של מומחים. המחלות העיקריות בהן מדובר הן שבץ, מחלת לב כלילית, שלשול, ו[[סרטן]]. אנשים [[עוני|במדינות העניות]] נושאים ברוב נטל התחלואה, למעט במקרים של מחלות לא מדבקות. [http://www.who.int/quantifying_ehimpacts/publications/preventing-disease/en/]
| |
− | | |
− | נכון לשנת 2012, סך מקרי המוות שמיוחסים לזיהום ברחבי העולם עמדו על כ-12.6 מיליון בני אדם בשנה: עקב זיהום אוויר, זיהום מים, חשיפה לכימיקלים וחשיפה לקרינה על-סגולית. אזור דרום-מזרח אסיה הוא האזור עם כמות התמותה הגבוהה ביותר עקב זיהום - 3.8 מיליון אנשים בשנה, במערב האוקיינוס השקט דווח על 3.5 מיליון מקרי מוות, באפריקה 2.2 מליוון מקרי מוות. באירופה מדווחים 1.4 מיליון מקרי מוות, בצפון ובדרום אמריקה 847 מקרי מוות בשנה ומזרח התיכון מוות של 854 אלף בני אדם בשנה. מתוך כ-12 מיליון מקרי מוות 2.5 מיליון מקרים מיוחסים לשבץ, 2.3 מיליון התקפי לב, 1.7 מיליון מקרי סרטן, 1.4 עקב מחלות ריאה כרוניות, 846 אלף מקרי מוות משלשול, 270 אלף מקרי מוות של פגים, ו-259 אלף מקרים של [[מלריה]], סך המחלות המיוחסות לזיהום כוללות כ-100 מחלות שונות. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4778419,00.html]
| |
| | | |
− | לפי הערכת ארגון הבריאות העולמי משנת 2014, תרומת זיהום אוויר סביבתי למוות בטרם עת עומדת של 3.7 מיליון בני אדם בשנה. זאת מלבד תרומה גבוה של [[זיהום אוויר ביתי משריפת דלק מוצק]] לתמותה במדינות עניות. הערכה זו גבוה בהרבה לעומת הערכה קודמת (משנת 2008) שהעריכה את כמות מקרי המוות ב 1.3 מליון בני אדם בשנה בלבד. השינוי בהערכה נבע ממספר סיבות - מחקרים חדשים שמצאו קשרים טובים יותר בין זיהום אוויר חיצוני למקרי מוות, גידול במוות ממחלות שאינן מדבקות, הכללה של אוכלוסיה כפרית בנוסף לאוכלוסיה עירונית, והפחתה של ערך הבסיס (כלומר מה נחשב למצב שבו אין זיהום אוויר). 88% ממקרי המוות התרחשו בקרב מדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית, שמייצגות 82% מאוכלוסיית העולם. מכאן ש-12% או 450 אלף בני אדם, מתו מזיהום אוויר במדינות עשירות. 94 אלף במדינות עשירות באמריקה, 14 אלף במדינות עשירות במזרח התיכון, 279 אלף במדינות עשירות באירופה, ו-68 אלף איש במדינות עשירות במערב האוקיינוס השקט.<ref name="who_bod2014">[http://www.who.int/phe/health_topics/outdoorair/databases/FINAL_HAP_AAP_BoD_24March2014.pdf Burden of disease from Ambient Air Pollution for 2012], WHO 24.3.2014</ref>
| + | ==רמות גבוהות של סוכר בדם== |
| + | {{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[השפעות בריאותיות של סוכר]], [[סוכרת]]}} |
| + | שינוים בתזונה יחד עם הקטנה של כמות הפעילות הגופנית גורמים להגברת ההתתנגדות לאינסולין, שמעלה את כמות הסוכר בדם. גנטיקה היא בעלת תפקיד חשוב בשאלה האם אנשים בעלי תזונה דומה ורמות דומות של פעילות גופנית יפתחו תנגודת לאינוסלין. אנשים עם רמות גבוהות של התנגדות לאינסולין מסווגים כבעלי [[סוכרת]], אבל אנשים עם רמות גבוהות של גלוקוז בדם, שאין להם סוכר, נמצאים גם הם בסיכון גבוה יותר של מחלות לב וכלי דם. ברחבי העולם, רמות גבוהות של סוכר בדם גורמו לכל מקרי המוות מ[סוכרת]], 22% ממקרי המוות של [[מחלת לב כלילית]] ו-16% ממקרי השבץ.{{הערה|שם=who2009}} |
| | | |
| ==מחסור בפעילות גופנית== | | ==מחסור בפעילות גופנית== |
שורה 136: |
שורה 138: |
| | | |
| מחקר משנת 2006, שבדק את התחלואה בסוכרת לפי גיל וקיום של פטור מתשלום אגרת שירותי בריאות (הניתן למעמד חברתי כלכלי נמוך במיוחד) - מצא כי במעמדות הנמוכים המצאות סוכרת היתה גבוהה פי 2 ויותר לעומת שאר המעמדות, בכל קבוצת גיל למעט מעל גיל 65. מחקרים נוספים מצאו כי הסוכרת חמורה יותר - פחות מאוזנת, בקרב אנשים המקבלים פטור וכן בקרב יישובים עניים יותר. [http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type1/epstein_report.pdf] דבר זה מחזק את הדעה לפיה השמנה וסוכרת קשורים להרגלי תזונה גרועים הנפוצים יותר בקרב חלק מאוכלוסיית העניים. | | מחקר משנת 2006, שבדק את התחלואה בסוכרת לפי גיל וקיום של פטור מתשלום אגרת שירותי בריאות (הניתן למעמד חברתי כלכלי נמוך במיוחד) - מצא כי במעמדות הנמוכים המצאות סוכרת היתה גבוהה פי 2 ויותר לעומת שאר המעמדות, בכל קבוצת גיל למעט מעל גיל 65. מחקרים נוספים מצאו כי הסוכרת חמורה יותר - פחות מאוזנת, בקרב אנשים המקבלים פטור וכן בקרב יישובים עניים יותר. [http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type1/epstein_report.pdf] דבר זה מחזק את הדעה לפיה השמנה וסוכרת קשורים להרגלי תזונה גרועים הנפוצים יותר בקרב חלק מאוכלוסיית העניים. |
| + | |
| + | ==זיהום ביתי וסביבתי== |
| + | {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[זיהום]], [[זיהום מים]], [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר]]}} |
| + | על פי דו"ח של [[ארגון הבריאות העולמי]] משנת 2016, "מניעת תחלואה באמצעות סביבות בריאות", 23% מסך מקרי המוות בעולם, כולל 26% מסך מקרי המוות מתחת לגיל 5, נגרמים בשל משתנים סביבתיים שניתנים לשינוי כמו [[זיהום אוויר]] ([[זיהום אוויר ביתי]] ו[[זיהום אוויר סביבתי]]), [[זיהום מים]] ומחלות זיהומיות שניתן למנוע באמצעות ניהול סביבתי נכון יותר ו[[רפואה מונעת]]. ניתן לבחון באמצעות שיטות של הערכת סיכונים משווה המבוססת על עובדות 68% מתוך מקרי המוות האלו ו-56% מ[[נטל תחלואה|נטל התחלואה]], ושאר התחלואה והתמותה חושבה על ידי חוות דעת של מומחים. המחלות העיקריות בהן מדובר הן שבץ, מחלת לב כלילית, שלשול, ו[[סרטן]]. אנשים [[עוני|במדינות העניות]] נושאים ברוב נטל התחלואה, למעט במקרים של מחלות לא מדבקות. [http://www.who.int/quantifying_ehimpacts/publications/preventing-disease/en/] |
| + | |
| + | נכון לשנת 2012, סך מקרי המוות שמיוחסים לזיהום ברחבי העולם עמדו על כ-12.6 מיליון בני אדם בשנה: עקב זיהום אוויר, זיהום מים, חשיפה לכימיקלים וחשיפה לקרינה על-סגולית. אזור דרום-מזרח אסיה הוא האזור עם כמות התמותה הגבוהה ביותר עקב זיהום - 3.8 מיליון אנשים בשנה, במערב האוקיינוס השקט דווח על 3.5 מיליון מקרי מוות, באפריקה 2.2 מליוון מקרי מוות. באירופה מדווחים 1.4 מיליון מקרי מוות, בצפון ובדרום אמריקה 847 מקרי מוות בשנה ומזרח התיכון מוות של 854 אלף בני אדם בשנה. מתוך כ-12 מיליון מקרי מוות 2.5 מיליון מקרים מיוחסים לשבץ, 2.3 מיליון התקפי לב, 1.7 מיליון מקרי סרטן, 1.4 עקב מחלות ריאה כרוניות, 846 אלף מקרי מוות משלשול, 270 אלף מקרי מוות של פגים, ו-259 אלף מקרים של [[מלריה]], סך המחלות המיוחסות לזיהום כוללות כ-100 מחלות שונות. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4778419,00.html] |
| + | |
| + | לפי הערכת ארגון הבריאות העולמי משנת 2014, תרומת זיהום אוויר סביבתי למוות בטרם עת עומדת של 3.7 מיליון בני אדם בשנה. זאת מלבד תרומה גבוה של [[זיהום אוויר ביתי משריפת דלק מוצק]] לתמותה במדינות עניות. הערכה זו גבוה בהרבה לעומת הערכה קודמת (משנת 2008) שהעריכה את כמות מקרי המוות ב 1.3 מליון בני אדם בשנה בלבד. השינוי בהערכה נבע ממספר סיבות - מחקרים חדשים שמצאו קשרים טובים יותר בין זיהום אוויר חיצוני למקרי מוות, גידול במוות ממחלות שאינן מדבקות, הכללה של אוכלוסיה כפרית בנוסף לאוכלוסיה עירונית, והפחתה של ערך הבסיס (כלומר מה נחשב למצב שבו אין זיהום אוויר). 88% ממקרי המוות התרחשו בקרב מדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית, שמייצגות 82% מאוכלוסיית העולם. מכאן ש-12% או 450 אלף בני אדם, מתו מזיהום אוויר במדינות עשירות. 94 אלף במדינות עשירות באמריקה, 14 אלף במדינות עשירות במזרח התיכון, 279 אלף במדינות עשירות באירופה, ו-68 אלף איש במדינות עשירות במערב האוקיינוס השקט.<ref name="who_bod2014">[http://www.who.int/phe/health_topics/outdoorair/databases/FINAL_HAP_AAP_BoD_24March2014.pdf Burden of disease from Ambient Air Pollution for 2012], WHO 24.3.2014</ref> |
| | | |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |