47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
פרידמן התנגד בנחרצות ל[[התערבות ממשלתית]] בתחומים שונים והציע פתרונות שונים לכך באמצעות [[השוק החופשי]]. הוא דגל בביטול [[גיוס חובה]] ותמך ב[[צבא מתנדבים]]. הוא התנגד למעורבות ממשלתית בחינוך וקרא לחופש בחירה של ההורים באמצעות [[שיטת השוברים בחינוך]]. הוא התנגד למדיניות נגד [[הפליה]] בקבלה לעבודה ובחינוך וטען שהיות ודבר זה מנוגד ליעילות כלכלית שוק חופשי יבטל הפליה כזו בכוחות עצמו. הוא תמך בביטול חובת רישיון בעיסוקים שונים ובמיוחד במקצוע הרפואה, קרא לביטול של [[שכר מינימום]] ותחת זאת דגל ב[[מס הכנסה שלילי]]. הוא תמך בביטול סובסידיות לחקלאים ובסובסידיות אחרות וכן בביטולו של [[הביטוח הלאומי]]. פרידמן התנגד ל[[שער חליפין קבוע]] (שהיה מקובל בזמנו) ותמך [[שער חליפין נייד]] שלא נקבע על ידי הממשלות אלא על ידי זרימת הכספים בשוק הכספים העולמי. הוא תמך גם בהגירה חופשית בין מדינות ובלגליזציה של סמים.
פרידמן התנגד בנחרצות ל[[התערבות ממשלתית]] בתחומים שונים והציע פתרונות שונים לכך באמצעות [[השוק החופשי]]. הוא דגל בביטול [[גיוס חובה]] ותמך ב[[צבא מתנדבים]]. הוא התנגד למעורבות ממשלתית בחינוך וקרא לחופש בחירה של ההורים באמצעות [[שיטת השוברים בחינוך]]. הוא התנגד למדיניות נגד [[הפליה]] בקבלה לעבודה ובחינוך וטען שהיות ודבר זה מנוגד ליעילות כלכלית שוק חופשי יבטל הפליה כזו בכוחות עצמו. הוא תמך בביטול חובת רישיון בעיסוקים שונים ובמיוחד במקצוע הרפואה, קרא לביטול של [[שכר מינימום]] ותחת זאת דגל ב[[מס הכנסה שלילי]]. הוא תמך בביטול סובסידיות לחקלאים ובסובסידיות אחרות וכן בביטולו של [[הביטוח הלאומי]]. פרידמן התנגד ל[[שער חליפין קבוע]] (שהיה מקובל בזמנו) ותמך [[שער חליפין נייד]] שלא נקבע על ידי הממשלות אלא על ידי זרימת הכספים בשוק הכספים העולמי. הוא תמך גם בהגירה חופשית בין מדינות ובלגליזציה של סמים.
פרידמן סבר כי אין להחיל רגולציה חזקה על [[תאגידים]] וחברות וכי המטרה היחידה של תאגיד היא למקסם את הרווחים שלו ולא להתחשב בשיקולים סביבתיים או חברתיים שונים. היבטים אלה יבואו לידי ביטוי דרך בחירות של הצרכנים בשוק. מבקרים מאוחרים יותר של גישה זו טענו שהיא נאיבית היות והיא מתעלמת מבעיות של [[מידע מלא]] ושל [[מוצרים ציבוריים]] ו[[השפעות חיצוניות]]. לדוגמה בספר [[התמוטטות]] [[ג'ארד דיימונד]] טוען כי יש הבדל מהותי בין [[חברות נפט]] לבין [[כרייה|חברות כרייה]] של [[זהב]]. לפי דיימונד לחץ ציבורי על חבורת נפט גורם להן לדוגמה לשמור על [[יערות גשם]] ועל בעלי החיים בהן בעת ביצוע עבודות שם. לעומת זאת חברות כריית זהב הן חברות שלא מוכרות לציבור מוצרים באופן ישיר ויש להן מתח רווחים נמוך - הציבור יתקשה להחרים חברת כריית זהב (שמוכרת זהב להרבה חברות שונות) וחברת כריית זהב תעדיף לפשוט את הרגל ולא לקחת אחריות על מכרות ישנים שלה שגורמים ל[[זיהום קרקע]] בציאניד, חומצות ועוד.
פרידמן סבר כי אין להחיל רגולציה חזקה על [[תאגידים]] וחברות וכי המטרה היחידה של תאגיד היא למקסם את הרווחים שלו ולא להתחשב בשיקולים סביבתיים או חברתיים שונים. היבטים אלה יבואו לידי ביטוי דרך בחירות של הצרכנים בשוק. פרידמן היה יועץ לנשיא [[רונלד רייגן]] ול[[מרגרט תאצ'ר]] והשפיע עמוקות על המדיניות והתפיסה שלהם. אחד ההישגים בו התגאה במיוחד היה ביטול חובת הגיוס לצבא ארה"ב.
פרידמן היה יועץ לנשיא [[רונלד רייגן]] ול[[מרגרט תאצ'ר]] והשפיע עמוקות על המדיניות והתפיסה שלהם. אחד ההישגים בו התגאה במיוחד היה ביטול חובת הגיוס לצבא ארה"ב.
==ביקורת==
==ביקורת==
[[דייוויד קורטן]], חוקר בתחום הניהול ובעל נסיון בפיתוח כלכלי במדינות מתפתחות, כתב בשנת 1999 את הספר [[כשתאגידים שולטים בעולם (ספר)|כשתאגידים שולטים בעולם]]. בין היתר קורטן מציין את הברית בין כלכלנים, "ליברלים של השוק" דוגמת פרידמן, מנהלים בכירים בתאגידים רב לאומיים, אשר מחזקים זה את זה תוך פגיעה במחקר הכלכלי ובמסורת הליברלית. קורטן טוען שיש ניגוד בין [[שוק תחרותי]] וכלכלה מבוזרת לבין [[קפיטליזם]] ו[[שוק חופשי]] שבהם העקרון של "החזק מנצח" גורר מעבר ל[[כלכלה ריכוזית]] שבה נפגע החופש של אזרחים, צרכנים ועובדים על ידי בריתות לא בריאות בין הממשלה לבין [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]]
[[דייוויד קורטן]], חוקר בתחום הניהול ובעל נסיון בפיתוח כלכלי במדינות מתפתחות, כתב בשנת 1999 את הספר [[כשתאגידים שולטים בעולם (ספר)|כשתאגידים שולטים בעולם]]. בין היתר קורטן מציין את הברית בין כלכלנים, "ליברלים של השוק" דוגמת פרידמן, מנהלים בכירים בתאגידים רב לאומיים, אשר מחזקים זה את זה תוך פגיעה במחקר הכלכלי ובמסורת הליברלית. קורטן טוען שיש ניגוד בין [[שוק תחרותי]] וכלכלה מבוזרת לבין [[קפיטליזם]] ו[[שוק חופשי]] שבהם העקרון של "החזק מנצח" גורר מעבר ל[[כלכלה ריכוזית]] שבה נפגע החופש של אזרחים, צרכנים ועובדים על ידי בריתות לא בריאות בין הממשלה לבין [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]]
בספר [[דוקטרינת ההלם]] שיצא לאור בשנת 2007 טוענת העיתונאית [[נעמי קליין]] תזה מקובלת על פיה "שוק חופשי" עולמי, והאידאולוגיות התומכות בה (ליברליזם, קפיטליזם) בו קודמו תמיד בדרכי שלום או בדרכים דמוקרטיות, ותוך שמירה וקידום [[זכויות אדם]]. לטענתה מדיניות של [[שוק חופשי]] כפי שמטיף לה מילטון פרידמן, הושגה על ידי דחיפת מדיניות זו כאשר האזרחים ניסו להתאושש מאסון או תהפוכות ולא בעקבות שכנוע דמוקרטי.
בספר [[דוקטרינת ההלם]] שיצא לאור בשנת 2007 טוענת העיתונאית [[נעמי קליין]] נגד תזה מקובלת על פיה "שוק חופשי" עולמי, והאידאולוגיות התומכות בה ([[ליברליזם]], [[קפיטליזם]]) קודמו תמיד בדרכי שלום או בדרכים דמוקרטיות, ותוך שמירה וקידום [[זכויות אדם]]. לטענתה מדיניות של [[שוק חופשי]] כפי שמטיף לה מילטון פרידמן, הושגה על ידי דחיפת מדיניות זו כאשר האזרחים ניסו להתאושש מאסון או תהפוכות ולא בעקבות שכנוע דמוקרטי.
===רגולציה עצמית של חברות===
פרידמן כאמור טען כי המטרה היחידה של תאגידים היא למקסם רווח, וכי בקרה על פגיעה אפשרית שלהם ברווחת הכלל תהיה דרך בחירות של צרכנים בשוק. אם צרכנים לא מרוצים מכך שתאגיד יוצר [[זיהום]], פוגע ב[[זכויות עובדים]] או מוכר מזון לא בריא הם יכולים לא לקנות מוצרי התאגיד, ליצור [[חרם צרכנים]] או לקנות מוצרים אצל תאגידים אחרים.
מבקרים מאוחרים יותר של גישה זו טענו שהיא נאיבית היות והיא מתעלמת מבעיות של [[מידע מלא]], [[מוצרים ציבוריים]] ו[[השפעות חיצוניות]]. לדוגמה בספר [[התמוטטות]] טוען הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] כי יש הבדל מהותי בין [[חברות נפט]] לבין [[כרייה|חברות כרייה]] של [[זהב]]. לפי דיימונד לחץ ציבורי על חבורת נפט גורם להן לדוגמה לשמור על [[יערות גשם]] ועל בעלי החיים בהן בעת ביצוע עבודות שם. לעומת זאת המקרה של חברות כריית זהב הוא שונה - חברות אלה לא מוכרות לציבור מוצרים באופן ישיר, והציבור יתקשה להחרים חברת כריית זהב (שמוכרת זהב להרבה חברות שונות). בנוסף בגלל מתח רווחים נמוך חברת כריית זהב מעדיפות לפשוט את הרגל ולא לקחת אחריות על מכרות ישנים שלה שגורמים ל[[זיהום קרקע]] בציאניד, חומצות. עלות הטיפול בנזק גבוה יותר מאשר האפשרות של אובדן נכסי החברה.
באופן כללי [[חרם צרכנים]] עובד אם בכלל מול חברות המספקות מוצרי צריכה ולא מול חברות המספקות סחורות הומוגניות או מוצרים לחברות אחרות או לממשלות. לדוגמה הציבור לא יכול להחרים תאגיד תשתיות ונשק כמו [[בכטל]], ומתקשה להחרים יצרני נפט כמו מכירות הנפט של ארגון המדינה האיסלמית שמספקת כסף לארגון כדי לממן מדינה דיקטטורית וטרור כנגד מדינות במזרח התיכון וברחבי העולם.
מבקרים אחרים כמו הכלכלנים [[ג'ורג' אקרלוף]] ו[[רוברט שילר]] מתארים בספר [[Phishing for Phools]] כיצד חברות מנצלות חולשות של צרכנים כדי לשווק להם מוצרים לא בריאים או לרמות אותם באופן עקבי ומערכתי. בחלק מהשווקים, גם בתנאים של תחרות עזה, מי שלא מרמה את הלקוחות, הספקים או העובדים מתקשה לשרוד.
==ראו גם==
==ראו גם==