| שורה 11: |
שורה 11: |
| | | | |
| | [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] ([[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]]) 12:12, 9 ביוני 2016 (IDT) | | [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] ([[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]]) 12:12, 9 ביוני 2016 (IDT) |
| − |
| |
| − | == הסכם הסחר בשירותים ==
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | "הסכם הסחר בשירותים" (Trade in Services Agreement, TiSA) הוא הסכם סחר רב-צדדי בין 22 יישויות
| |
| − |
| |
| − | מדיניות (האיחוד האירופי ו-22 מדינות נוספות , ובסה"כ כולל 50 מדינות), ביניהן ישראל ומקיף כשני שלישים מסחר
| |
| − |
| |
| − | השירותים העולמי. הסכמי הסחר בשירותים מהווים הסכמים משלימים בכך, שבניגוד להסכמי סחר אחרים כגון TPP,
| |
| − |
| |
| − | TTIP ו-NAFTA, הסכמי סחר בשירותים מתייחסים לשירותים בלבד ולא לסחורות. TiSA הוא למעשה המשך של
| |
| − |
| |
| − | "ההסכם הכללי על סחר בשירותים" (GATS), וכולל התחייבויות נוספות של המדינות, המהוות צדדים בהסכם,
| |
| − |
| |
| − | לפתיחת שווקים לסחר חוץ. מסמך זה מתאר את התחייבותיה הנוספות של ישראל במסגרת TiSA, נכון לינואר
| |
| − |
| |
| − | 2015, בתחומי השירותים הבאים: אנרגיה, תקשורת, פיננסיים, מחשוב, תחבורה, חינוך, בריאות, תיירות, בניה,
| |
| − |
| |
| − | הפצה ופנאי (Recreation).
| |
| − |
| |
| − | בתקשורת הישראלית בפרסום היחידי הכולל התייחסות לTiSA- ישנה התייחסות אגבית בלבד
| |
| − |
| |
| − | להסכם זה, וגם התייחסות זו היא במסגרת כתבה חד צדדית מטעם המינהל לסחר חוץ, כתבה המתארת רק את
| |
| − |
| |
| − | יתרונותיו של ההסכם הספציפי הזה ושל הסכמי סחר חופשי בכלל, ללא שום התייחסות לביקורות הנרחבות ברחבי
| |
| − |
| |
| − | העולם כלפי הסכמי הסחר החופשי בכלל ולגבי TiSA בפרט. גם בעולם הרחב, ולמרות היותו אולי הסכם הסחר
| |
| − |
| |
| − | הגדול ביותר בהיסטוריה, TiSA זכה לפחות פרסום ביחס להסכמים אחרים (TTIP, NAFTA, TPP), שעוררו מחאה
| |
| − |
| |
| − | ציבורית נרחבת ברחבי העולם, ונמצאים כעת במוקד הדיון הציבורי בבחירות המקדימות לנשיאות בארה"ב.
| |
| − |
| |
| − | עיקרי הביקורת הציבורית נגד TiSA:
| |
| − |
| |
| − | פגיעה משמעותית בריבונות המדינה על ידי חשיפת מוסדותיה לתביעות משפטיות בטריבונלים בינלאומיים
| |
| − |
| |
| − | (ISDS) ע"י תאגידים: אלו יוכלו לתבוע את המדינה אך לא להיפך. בנוסף, טריבונלים אלו ייאוישו בעורכי
| |
| − |
| |
| − | דין המקבלים שכר מתאגידים.
| |
| − |
| |
| − | פגיעה בדמוקרטיה באמצעות חיזוק כוחם של ישויות פרטיות על חשבון מוסדות המדינה הרשמיים
| |
| − |
| |
| − | המייצגים את האינטרסים של הציבור.
| |
| − |
| |
| − | הפחתות וביטולי רגולוציות צפויים לפגוע בצרכן בכמעט כל תחום בחייו: בריאות, איכות הסביבה, רווחה,
| |
| − |
| |
| − | חופש הפרט, חינוך, איכות המזון ועוד.
| |
| − |
| |
| − | העלייה הצפויה באבטלה בעקבות העברת מקומות עבודה למדינות מתפתחות.
| |
| − |
| |
| − | הפגיעה הצפויה בזכויות העובדים.
| |
| − |
| |
| − | הגדלת הפערים החברתיים באמצעות חיזוק נוסף של השחקנים החזקים במשק על חשבון מעמד הביניים
| |
| − |
| |
| − | והשכבות החלשות.
| |
| − |
| |
| − | 1 האיחוד האירופי, ארצות הברית, ישראל, אוסטרליה, קנדה, הנוג קונג, איסלנד, קוריאה הדרומית, ליכטנשטיין,
| |
| − |
| |
| − | ניו זילנד, נורבגיה, שוויץ, טייואן, צ'ילה, קולומביה, קוסטה ריקה, מאוריציוס, מקסיקו, פנמה, פרו, טורקיה
| |
| − |
| |
| − | ופקיסטן.
| |
| − |
| |
| − | היעדר שקיפות כלפי הציבור ונבחריו: המו"מ מתנהל בחשאיות, ואפילו לחברי פרלמנט יש גישה מוגבלת
| |
| − |
| |
| − | בלבד לתכני ההסכם עד ממש לרגע בו הם נדרשים לאשר אותם.
| |