שורה 11: |
שורה 11: |
| | | |
| [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] ([[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]]) 12:12, 9 ביוני 2016 (IDT) | | [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] ([[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]]) 12:12, 9 ביוני 2016 (IDT) |
| + | |
| + | == הסכם הסחר בשירותים == |
| + | |
| + | |
| + | "הסכם הסחר בשירותים" (Trade in Services Agreement, TiSA) הוא הסכם סחר רב-צדדי בין 22 יישויות |
| + | |
| + | מדיניות (האיחוד האירופי ו-22 מדינות נוספות , ובסה"כ כולל 50 מדינות), ביניהן ישראל ומקיף כשני שלישים מסחר |
| + | |
| + | השירותים העולמי. הסכמי הסחר בשירותים מהווים הסכמים משלימים בכך, שבניגוד להסכמי סחר אחרים כגון TPP, |
| + | |
| + | TTIP ו-NAFTA, הסכמי סחר בשירותים מתייחסים לשירותים בלבד ולא לסחורות. TiSA הוא למעשה המשך של |
| + | |
| + | "ההסכם הכללי על סחר בשירותים" (GATS), וכולל התחייבויות נוספות של המדינות, המהוות צדדים בהסכם, |
| + | |
| + | לפתיחת שווקים לסחר חוץ. מסמך זה מתאר את התחייבותיה הנוספות של ישראל במסגרת TiSA, נכון לינואר |
| + | |
| + | 2015, בתחומי השירותים הבאים: אנרגיה, תקשורת, פיננסיים, מחשוב, תחבורה, חינוך, בריאות, תיירות, בניה, |
| + | |
| + | הפצה ופנאי (Recreation). |
| + | |
| + | בתקשורת הישראלית בפרסום היחידי הכולל התייחסות לTiSA- ישנה התייחסות אגבית בלבד |
| + | |
| + | להסכם זה, וגם התייחסות זו היא במסגרת כתבה חד צדדית מטעם המינהל לסחר חוץ, כתבה המתארת רק את |
| + | |
| + | יתרונותיו של ההסכם הספציפי הזה ושל הסכמי סחר חופשי בכלל, ללא שום התייחסות לביקורות הנרחבות ברחבי |
| + | |
| + | העולם כלפי הסכמי הסחר החופשי בכלל ולגבי TiSA בפרט. גם בעולם הרחב, ולמרות היותו אולי הסכם הסחר |
| + | |
| + | הגדול ביותר בהיסטוריה, TiSA זכה לפחות פרסום ביחס להסכמים אחרים (TTIP, NAFTA, TPP), שעוררו מחאה |
| + | |
| + | ציבורית נרחבת ברחבי העולם, ונמצאים כעת במוקד הדיון הציבורי בבחירות המקדימות לנשיאות בארה"ב. |
| + | |
| + | עיקרי הביקורת הציבורית נגד TiSA: |
| + | |
| + | פגיעה משמעותית בריבונות המדינה על ידי חשיפת מוסדותיה לתביעות משפטיות בטריבונלים בינלאומיים |
| + | |
| + | (ISDS) ע"י תאגידים: אלו יוכלו לתבוע את המדינה אך לא להיפך. בנוסף, טריבונלים אלו ייאוישו בעורכי |
| + | |
| + | דין המקבלים שכר מתאגידים. |
| + | |
| + | פגיעה בדמוקרטיה באמצעות חיזוק כוחם של ישויות פרטיות על חשבון מוסדות המדינה הרשמיים |
| + | |
| + | המייצגים את האינטרסים של הציבור. |
| + | |
| + | הפחתות וביטולי רגולוציות צפויים לפגוע בצרכן בכמעט כל תחום בחייו: בריאות, איכות הסביבה, רווחה, |
| + | |
| + | חופש הפרט, חינוך, איכות המזון ועוד. |
| + | |
| + | העלייה הצפויה באבטלה בעקבות העברת מקומות עבודה למדינות מתפתחות. |
| + | |
| + | הפגיעה הצפויה בזכויות העובדים. |
| + | |
| + | הגדלת הפערים החברתיים באמצעות חיזוק נוסף של השחקנים החזקים במשק על חשבון מעמד הביניים |
| + | |
| + | והשכבות החלשות. |
| + | |
| + | 1 האיחוד האירופי, ארצות הברית, ישראל, אוסטרליה, קנדה, הנוג קונג, איסלנד, קוריאה הדרומית, ליכטנשטיין, |
| + | |
| + | ניו זילנד, נורבגיה, שוויץ, טייואן, צ'ילה, קולומביה, קוסטה ריקה, מאוריציוס, מקסיקו, פנמה, פרו, טורקיה |
| + | |
| + | ופקיסטן. |
| + | |
| + | היעדר שקיפות כלפי הציבור ונבחריו: המו"מ מתנהל בחשאיות, ואפילו לחברי פרלמנט יש גישה מוגבלת |
| + | |
| + | בלבד לתכני ההסכם עד ממש לרגע בו הם נדרשים לאשר אותם. |