שינויים

מ
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:  
{{מאמר דעה|[[ארנסט פרידריך שומכר]] מתוך הספר "[[קטן זה יפה]]", 1973}}
 
{{מאמר דעה|[[ארנסט פרידריך שומכר]] מתוך הספר "[[קטן זה יפה]]", 1973}}
   −
תהיה זו הגזמה לטעון  שעתידנו הכלכלי נקבע על-ידי הכלכלנים; אך אין גם ספק כי השפעתם או בעצם השפעת [[חקר הכלכלה|מדע הכלכלה]], מרחיקת לכת היא. מדע הכלכלה ממלא תפקיד מרכזי בעיצוב פעילותיו של העולם המודרני, בספקו קריטריונים להבחנה בין "[[משתלם מבחינה כלכלית|המשתלם מבחינה כלכלית]]" לבין "הלא-משתלם מבחינה כלכלית". לשום מערכת קריטריונים אחרת אין השפעה רבה מהשפעתם על פעילותיהם של פרטים או קבוצות, ואף על פעולותיהן של ממשלות. נדמה אפוא, שיש להיוועץ בכלכלנים על מנת למצוא את הדרך לגבור על הסכנות והקשיים שבהם שרוי [[מודרניזם|העולם המודרני]], ולכונן הסדרים כלכלים שיהיו בגדר ערובה לשלום ולהתמדה.
+
תהיה זו הגזמה לטעון  שעתידנו הכלכלי נקבע על-ידי הכלכלנים; אך אין גם ספק כי השפעתם או בעצם השפעת [[חקר הכלכלה|מדע הכלכלה]], מרחיקת לכת היא. מדע הכלכלה ממלא תפקיד מרכזי בעיצוב פעילותיו של העולם המודרני, בספקו קריטריונים להבחנה בין "[[משתלם מבחינה כלכלית|המשתלם מבחינה כלכלית]]" לבין "הלא-משתלם מבחינה כלכלית". לשום מערכת קריטריונים אחרת אין השפעה רבה מהשפעתם על פעילותיהם של פרטים או קבוצות, ואף על פעולותיהן של ממשלות. נדמה אפוא, שיש להיוועץ בכלכלנים על מנת למצוא את הדרך לגבור על הסכנות והקשיים שבהם שרוי [[מודרניזם|העולם המודרני]], ולכונן הסדרים כלכליים שיהיו בגדר ערובה לשלום ולהתמדה.
    
אך כיצד מתייחס מדע הכלכלה למעשה לבעיות שהועלו בפרקים הקודמים? כשהכלכלן פוסק שפעילות זו או אחרת "סבירה מבחינה כלכלית" או "בלתי משתלמת מבחינה כלכלית", עולות שתי שאלות חשובות, הקשורות קשר הדוק זו בזו: ראשית כל, מה משמעותו של פסק-הדין הזה? ושנית, האם זהו פסק דין סופי במובן זה שסביר לקבוע לאורו מה ייעשה?
 
אך כיצד מתייחס מדע הכלכלה למעשה לבעיות שהועלו בפרקים הקודמים? כשהכלכלן פוסק שפעילות זו או אחרת "סבירה מבחינה כלכלית" או "בלתי משתלמת מבחינה כלכלית", עולות שתי שאלות חשובות, הקשורות קשר הדוק זו בזו: ראשית כל, מה משמעותו של פסק-הדין הזה? ושנית, האם זהו פסק דין סופי במובן זה שסביר לקבוע לאורו מה ייעשה?
שורה 15: שורה 15:  
אך מה פירוש הקביעה שדבר-מה "בלתי משתלם מבחינה כלכלית"? איני מתכוון למה שרוב הבריות מתכוונים אליו בביטוי זה, שהרי זה ברור דיו: הם פשוט מתכוונים לומר בכך, שדבר זה כמוהו כמחלה; מוטב להיפטר ממנו. הכלכלן לעומתם, אמור, קודם כל להיות מסוגל לאבחן את המחלה, ולאחר מכן -בעזרת המזל והידע - לסלק אותה. מובן שלעיתים קרובות הכלכלנים חלוקים בדעותיהם בעניין האבחנה, ולעיתים קרובות עוד יותר הם חלוקים בעניין התרופה; אך אין בכך אלא כדי ללמד כי הנושא שהכלכלנים עוסקים בו הוא קשה במיוחד, ושהכלכלנים עצמם, כיתר בני-תמותה, אינם חפים מטעויות.
 
אך מה פירוש הקביעה שדבר-מה "בלתי משתלם מבחינה כלכלית"? איני מתכוון למה שרוב הבריות מתכוונים אליו בביטוי זה, שהרי זה ברור דיו: הם פשוט מתכוונים לומר בכך, שדבר זה כמוהו כמחלה; מוטב להיפטר ממנו. הכלכלן לעומתם, אמור, קודם כל להיות מסוגל לאבחן את המחלה, ולאחר מכן -בעזרת המזל והידע - לסלק אותה. מובן שלעיתים קרובות הכלכלנים חלוקים בדעותיהם בעניין האבחנה, ולעיתים קרובות עוד יותר הם חלוקים בעניין התרופה; אך אין בכך אלא כדי ללמד כי הנושא שהכלכלנים עוסקים בו הוא קשה במיוחד, ושהכלכלנים עצמם, כיתר בני-תמותה, אינם חפים מטעויות.
   −
לא לכך אני מתכוון. מה שאני שואל הוא מה פירושה של הקביעה, מהי המשמעות ששיטתו של מדע הכלכלה יוצרת למעשה. ולא ייתכן כל ספק בנוגע לתשובה לשאלתי: "בלתי משתלם מבחינה כלכלית" הוא דבר שאינו כרוך בהפקת רווח נאות במונחים כספיים. שיטתו של מדע הכלכלה אינה יוצרת ואינה עשויה ליצור שום משמעות אחרת. ניסיונות רבים נעשו כדי לטשטש עובדה זו; הם גרמו מבוכה רבה; אך העובדה בעינה עומדת. החברה, או קבוצה או יחיד בתוך החברה, עשויים לדבוק במעשה או בנכס מטעמים שאינם כלכלים - מטעמים חברתיים או אסתטיים, מוסריים או פוליטיים - אך אין בכך כדי לשנות את אופיו הבלתי כלכלי. במילים אחרות: פסק-דינו של מדע הכלכלה הוא פסק-דין חלקי ביותר; מתוך הבחינות הרבות שלאורן המשותף יש לבחון את המציאות ולשפוט אותה בטרם יוחלט על מעשה, מדע הכלכלה מציע רק בחינה אחת - אם מעשה כלשהו נושא או אינו נושא רווח כספי למבצעיו.
+
לא לכך אני מתכוון. מה שאני שואל הוא מה פירושה של הקביעה, מהי המשמעות ששיטתו של מדע הכלכלה יוצרת למעשה. ולא ייתכן כל ספק בנוגע לתשובה לשאלתי: "בלתי משתלם מבחינה כלכלית" הוא דבר שאינו כרוך בהפקת רווח נאות במונחים כספיים. שיטתו של מדע הכלכלה אינה יוצרת ואינה עשויה ליצור שום משמעות אחרת. ניסיונות רבים נעשו כדי לטשטש עובדה זו; הם גרמו מבוכה רבה; אך העובדה בעינה עומדת. החברה, או קבוצה או יחיד בתוך החברה, עשויים לדבוק במעשה או בנכס מטעמים שאינם כלכליים - מטעמים חברתיים או אסתטיים, מוסריים או פוליטיים - אך אין בכך כדי לשנות את אופיו הבלתי כלכלי. במילים אחרות: פסק-דינו של מדע הכלכלה הוא פסק-דין חלקי ביותר; מתוך הבחינות הרבות שלאורן המשותף יש לבחון את המציאות ולשפוט אותה בטרם יוחלט על מעשה, מדע הכלכלה מציע רק בחינה אחת - אם מעשה כלשהו נושא או אינו נושא רווח כספי למבצעיו.
    
אל תתעלמו מהמלה "מבצעיו". טעות גדולה טמונה, למשל, ששיטתה של הכלכלה משמשת באורח רגיל לקביעה אם פעילות מסוימת המבוצעת על-ידי קבוצה בתוך החברה נושאת רווחים לחברה בכללה. אפילו תעשיות מולאמות אינן נידונות מזוויות ראיה כוללת כזאת. לכל אחת מהן ננקב יעד פיננסי - יעד שהשגתו היא, בעצם בגדר התחייבות - ומצופה ממנה שתתקדם לעבר היעד הזה בלי להתחשב בנזקים שהיא עלולה לגרום לשאר חלקי המשק.  אכן האמונה השלטת, שכל המפלגות הפוליטיות דבקות בה באדיקות דומה, אומרת שהטוב המשותף יהיה בהכרח במירבו אם כל אחד, כל ענף תעשייתי או מסחרי (אחת היא אם הוא מולאם או לאו), ישאף להשיג "תשואה" סבירה על ההון המושקע בו, אפילו [[אדם סמית]] לא האמין באמונה שלמה ומובלעת יותר שה"יד הנעלמה" ערבה לכך ש"מה שטוב לג'נרל מוטורס טוב לארצות הברית."  
 
אל תתעלמו מהמלה "מבצעיו". טעות גדולה טמונה, למשל, ששיטתה של הכלכלה משמשת באורח רגיל לקביעה אם פעילות מסוימת המבוצעת על-ידי קבוצה בתוך החברה נושאת רווחים לחברה בכללה. אפילו תעשיות מולאמות אינן נידונות מזוויות ראיה כוללת כזאת. לכל אחת מהן ננקב יעד פיננסי - יעד שהשגתו היא, בעצם בגדר התחייבות - ומצופה ממנה שתתקדם לעבר היעד הזה בלי להתחשב בנזקים שהיא עלולה לגרום לשאר חלקי המשק.  אכן האמונה השלטת, שכל המפלגות הפוליטיות דבקות בה באדיקות דומה, אומרת שהטוב המשותף יהיה בהכרח במירבו אם כל אחד, כל ענף תעשייתי או מסחרי (אחת היא אם הוא מולאם או לאו), ישאף להשיג "תשואה" סבירה על ההון המושקע בו, אפילו [[אדם סמית]] לא האמין באמונה שלמה ומובלעת יותר שה"יד הנעלמה" ערבה לכך ש"מה שטוב לג'נרל מוטורס טוב לארצות הברית."  
שורה 38: שורה 38:  
מטעמים מעשיים, מורחקות מהשוק אין-ספור אבחנות איכותיות שחשיבותן חיונית לאדם ולחברה: נאסר עליהן לעלות לפני השטח. כך חוגג שלטון הכמות את נצחונו ב"שוק". כל דבר משווה לכל דבר זולתו. להשוות דברים משמעו, לקבוע להם מחיר ולהופכם בדרך זו לבני-חליפין בהיקף שבו החשיבה הכלכלית מושתת על השוק היא נוטלת את הקדושה מן החיים, שכן לא ייתכן שתהיה קדושה בדבר שיש לו מחיר. אין זה מפתיע אפוא שכאשר החשיבה הכלכלית מתפשטת בחברה כולה, אפילו ערכים לא-כלכליים, כגון יופי, בריאות, או ניקיון, מסוגלים לשרוד רק אם הוכח שהם "משתלמים מבחינה כלכלית".
 
מטעמים מעשיים, מורחקות מהשוק אין-ספור אבחנות איכותיות שחשיבותן חיונית לאדם ולחברה: נאסר עליהן לעלות לפני השטח. כך חוגג שלטון הכמות את נצחונו ב"שוק". כל דבר משווה לכל דבר זולתו. להשוות דברים משמעו, לקבוע להם מחיר ולהופכם בדרך זו לבני-חליפין בהיקף שבו החשיבה הכלכלית מושתת על השוק היא נוטלת את הקדושה מן החיים, שכן לא ייתכן שתהיה קדושה בדבר שיש לו מחיר. אין זה מפתיע אפוא שכאשר החשיבה הכלכלית מתפשטת בחברה כולה, אפילו ערכים לא-כלכליים, כגון יופי, בריאות, או ניקיון, מסוגלים לשרוד רק אם הוכח שהם "משתלמים מבחינה כלכלית".
   −
כדי לדחוס את הערכים הלא-כלכליים למסגרתו של התחשיב הכלכלי, משתמשים הכלכלנים בשיטת ניתוח הנקראת [[ניתוח עלות-תועלת|הניתוח של עלות/ תועלת]]. דבר זה נחשב בדרך כלל להתפתחות מתקדמת ונאורה, שכן יש בו לפחות משום נסיון להביא בחשבון עלויות ותועלות שאחרת היו מתעלמים מהם לחלוטין. אך למעשה זהו הליך שבאמצעותו מורידים את הנשגב לרמתו של השפל, ולדברים שאין להם מחיר נקבע [[מחיר]]; ולכן אין בכוחו לסייע להבהרת המצב ולהביא לידי החלטה נאורה. הוא עשוי רק לגרום הונאה עצמית או הונאת הזולת, שכן היומרה למדוד את מה שאין לו שעור היא חסרת שחר; אין היא אלא שיטה משוכללת של מעבר מדעות מונחות מלכתחילה למסקנות שכבר הוסקו; כדי להשיג את התוצאות הרצויות, צריך רק לזקוף את הערכים המתאימים לעלויות ולתועלות שאין להן שיעור. אך האבסורד הלוגי איננו החטא העיקרי שבו כרוכה היומרה הזאת; גרועה ממנו, והורסת תרבות, היא הטענה ש[[לכל דבר יש מחיר]], או במילים אחרות, שהכסף יענה על הכל.
+
כדי לדחוס את הערכים הלא-כלכליים למסגרתו של התחשיב הכלכלי, משתמשים הכלכלנים בשיטת ניתוח הנקראת [[ניתוח עלות-תועלת|הניתוח של עלות/ תועלת]]. דבר זה נחשב בדרך כלל להתפתחות מתקדמת ונאורה, שכן יש בו לפחות משום ניסיון להביא בחשבון עלויות ותועלות שאחרת היו מתעלמים מהם לחלוטין. אך למעשה זהו הליך שבאמצעותו מורידים את הנשגב לרמתו של השפל, ולדברים שאין להם מחיר נקבע [[מחיר]]; ולכן אין בכוחו לסייע להבהרת המצב ולהביא לידי החלטה נאורה. הוא עשוי רק לגרום הונאה עצמית או הונאת הזולת, שכן היומרה למדוד את מה שאין לו שעור היא חסרת שחר; אין היא אלא שיטה משוכללת של מעבר מדעות מונחות מלכתחילה למסקנות שכבר הוסקו; כדי להשיג את התוצאות הרצויות, צריך רק לזקוף את הערכים המתאימים לעלויות ולתועלות שאין להן שיעור. אך האבסורד הלוגי איננו החטא העיקרי שבו כרוכה היומרה הזאת; גרועה ממנו, והורסת תרבות, היא הטענה ש[[לכל דבר יש מחיר]], או במילים אחרות, שהכסף יענה על הכל.
    
מדע הכלכלה פועל כדין ובצורה מועילה במסגרת "נתונה" הנמצאת מחוץ לתחומו של התחשיב הכלכלי. ניתן לומר שמדע הכלכלה אינו עומד על רגליו, אך שהוא בגדר קבוצת רעיונות "נגזרים" - נגזרים מן ה[[מטא-כלכלה]]. הכלכלן שאינו לומד מטא-כלכלה, וגרוע ממנו - הכלכלן שנשאר בלתי מודע לעובדה שיש לתוחלתו של התחשיב הכלכלי גבולות, עלול לשגות בטעות הדומה לזו ששגו בה תיאולוגים אחדים בימי-הביניים, שניסו ליישב את בעיות הפיזיקה באמצעות פסוקים מכתבי-הקודש. בכל מדע יש תועלת בגבולותיו הנאותים, והוא הופך להיות רע והרסני כשהוא מסיג אותם.
 
מדע הכלכלה פועל כדין ובצורה מועילה במסגרת "נתונה" הנמצאת מחוץ לתחומו של התחשיב הכלכלי. ניתן לומר שמדע הכלכלה אינו עומד על רגליו, אך שהוא בגדר קבוצת רעיונות "נגזרים" - נגזרים מן ה[[מטא-כלכלה]]. הכלכלן שאינו לומד מטא-כלכלה, וגרוע ממנו - הכלכלן שנשאר בלתי מודע לעובדה שיש לתוחלתו של התחשיב הכלכלי גבולות, עלול לשגות בטעות הדומה לזו ששגו בה תיאולוגים אחדים בימי-הביניים, שניסו ליישב את בעיות הפיזיקה באמצעות פסוקים מכתבי-הקודש. בכל מדע יש תועלת בגבולותיו הנאותים, והוא הופך להיות רע והרסני כשהוא מסיג אותם.
שורה 56: שורה 56:  
אומנם כן, קשה "לטפל" באיכות הרבה יותר מאשר בכמות, בדיוק כשם שהכושר לשפוט נעלה על היכולת לספור או לחשב. הבדלים כמותיים נתפסים ביתר קלות, וכמובן - ניתנים ביתר קלות להגדרה, מאשר הבדלים איכותיים; מוחשיותם מטעה ומקנה להם תדמית של דיוק מדעי, אף אם דיוק כזה נקנה במחיר ההדחקה של הבדלי איכות שחשיבותם חיונית. רוב רובם של הכלכלנים שואפים עדיין לאידאל חסר השחר של הפיכת ה"מדע שלהם" למדעי ומדויק כמו פיזיקה, כאילו אין הבדל איכותי בין אטומים משוללי תודעה לבני-אדם שנבראו בצלם אלוהים.
 
אומנם כן, קשה "לטפל" באיכות הרבה יותר מאשר בכמות, בדיוק כשם שהכושר לשפוט נעלה על היכולת לספור או לחשב. הבדלים כמותיים נתפסים ביתר קלות, וכמובן - ניתנים ביתר קלות להגדרה, מאשר הבדלים איכותיים; מוחשיותם מטעה ומקנה להם תדמית של דיוק מדעי, אף אם דיוק כזה נקנה במחיר ההדחקה של הבדלי איכות שחשיבותם חיונית. רוב רובם של הכלכלנים שואפים עדיין לאידאל חסר השחר של הפיכת ה"מדע שלהם" למדעי ומדויק כמו פיזיקה, כאילו אין הבדל איכותי בין אטומים משוללי תודעה לבני-אדם שנבראו בצלם אלוהים.
   −
הנושא העיקרי של מדע הכלכלה הם "[[מוצר|המוצרים]]". הכלכלנים מבחינים אי-אלו הבחנות בין קטגוריות של מוצרים מנקודת הראות של הקונה, למשל ההבחנה בין מוצרי צריכה ומוצרים המשמשים לייצור; אך למעשה לא נעשה שום נסיון לעמוד על טיבם של המוצרים הללו; להבחין, למשל, אם נוצרו בידי אדם או שהם מתנה משמים. אם ניתן לשוב ולייצרם ללא הגבלה ואם לאו. אחת היא מהו טיבם המטא-כלכלי של המוצרים; משעה שהופיעו בשוק דנים בהם כבשווים, כחפצים למכירה, ועיקר עניינו של מדע הכלכלה הוא ביצירת תאוריות על פעילות ציד המציאות של הקונה.
+
הנושא העיקרי של מדע הכלכלה הם "[[מוצר|המוצרים]]". הכלכלנים מבחינים אי-אלו הבחנות בין קטגוריות של מוצרים מנקודת הראות של הקונה, למשל ההבחנה בין מוצרי צריכה ומוצרים המשמשים לייצור; אך למעשה לא נעשה שום ניסיון לעמוד על טיבם של המוצרים הללו; להבחין, למשל, אם נוצרו בידי אדם או שהם מתנה משמים. אם ניתן לשוב ולייצרם ללא הגבלה ואם לאו. אחת היא מהו טיבם המטא-כלכלי של המוצרים; משעה שהופיעו בשוק דנים בהם כבשווים, כחפצים למכירה, ועיקר עניינו של מדע הכלכלה הוא ביצירת תאוריות על פעילות ציד המציאות של הקונה.
    
אך עובדה היא שקיימים הבדלים יסודיים, בעלי חשיבות חיונית, בין הקטגוריות השונות של "מוצרים" ואי אפשר להתעלם מהם בלא לאבד את הקשר למציאות. הסכמה שלהלן עשויה להיחשב כסכמה של חלוקה מזערית:
 
אך עובדה היא שקיימים הבדלים יסודיים, בעלי חשיבות חיונית, בין הקטגוריות השונות של "מוצרים" ואי אפשר להתעלם מהם בלא לאבד את הקשר למציאות. הסכמה שלהלן עשויה להיחשב כסכמה של חלוקה מזערית:
שורה 71: שורה 71:  
  |}
 
  |}
   −
מלכתחילה לא תיתכן הבחנה חשובה יותר מזו במבחינה בין מוצרים ראשוניים למוצרים משניים, שכן אפשרות ייצורם של האחרונים מושתת על ההנחה המוקדמת שהראשונים ניתנים להשגה. הרחבת כושרו של האדם לייצר מוצרים משניים חסרה כל תועלת כל עוד לא הורחב כושרו ליטול מן האדמה מוצרים ראשוניים, שהרי האדם אינו יוצר, הוא רק הופך ומשנה, וכל פעולת היפוך ושינוי מצריכה מוצרים ראשוניים. כושרו להפוך ולשנות תלוי במיוחד ב[[אקסרגיה|אנרגיה ראשונית]], וזו מצביעה מניה ובניה על הצורך להבחין, בשדה המוצרים הראשוניים בין [[משאבים מתכלים|אלה שאינם ניתנים לשיחזור]] ו[[משאבים מתחדשים|אלה שניתנים]]. כשמדובר במוצרים המשניים, ההבחנה היסודית והברורה מאליה היא זו המבחינה בין סחורות מיוצרות לשרותים. וכך הגענו לסכמה מינימלית בת ארבע קטגוריות, שכל אחת מהן שונה באופן מהותי מחברותיה.  
+
מלכתחילה לא תיתכן הבחנה חשובה יותר מזו במבחינה בין מוצרים ראשוניים למוצרים משניים, שכן אפשרות ייצורם של האחרונים מושתת על ההנחה המוקדמת שהראשונים ניתנים להשגה. הרחבת כושרו של האדם לייצר מוצרים משניים חסרה כל תועלת כל עוד לא הורחב כושרו ליטול מן האדמה מוצרים ראשוניים, שהרי האדם אינו יוצר, הוא רק הופך ומשנה, וכל פעולת היפוך ושינוי מצריכה מוצרים ראשוניים. כושרו להפוך ולשנות תלוי במיוחד ב[[אקסרגיה|אנרגיה ראשונית]], וזו מצביעה מניה ובניה על הצורך להבחין, בשדה המוצרים הראשוניים בין [[משאבים מתכלים|אלה שאינם ניתנים לשיחזור]] ו[[משאבים מתחדשים|אלה שניתנים]]. כשמדובר במוצרים המשניים, ההבחנה היסודית והברורה מאליה היא זו המבחינה בין סחורות מיוצרות לשירותים. וכך הגענו לסכמה מינימלית בת ארבע קטגוריות, שכל אחת מהן שונה באופן מהותי מחברותיה.  
   −
השוק אינו מכיר באבחנות הללו. הוא מספק לכל המותרים תווית מחיר, וכך מאפשר לנו לטעון שלכולם אותה החשיבות. [[נפט]] (קטגוריה 1) בערך של 5 דולר שווה ל[[חיטה]] (קטגוריה 2) בערך של 5 דולר, וזו שווה לנעליים (קטגוריה 3) בערך של 5 דולר או לשרותי הארחה (קטגוריה 4) בערך של 5 דולר. הקריטריון היחיד לקביעת חשיבותם היחסית של המוצרים השונים הללו הוא שיעור ה[[רווח]] הניתן להפיק מאספקתם. אם קטגוריות 3 ו-4 נושאות רווחים גדולים יותר מאשרה קטגוריות 1 ו-2, משמש הדבר כ"אות" לכך ש"[[רציונלי]]" להפנות לראשונות משאבים נוספים, ופחות משאבים - לאחרות.
+
השוק אינו מכיר באבחנות הללו. הוא מספק לכל המותרים תווית מחיר, וכך מאפשר לנו לטעון שלכולם אותה החשיבות. [[נפט]] (קטגוריה 1) בערך של 5 דולר שווה ל[[חיטה]] (קטגוריה 2) בערך של 5 דולר, וזו שווה לנעליים (קטגוריה 3) בערך של 5 דולר או לשרותי הארחה (קטגוריה 4) בערך של 5 דולר. הקריטריון היחיד לקביעת חשיבותם היחסית של המוצרים השונים הללו הוא שיעור ה[[רווח]] הניתן להפיק מאספקתם. אם קטגוריות 3 ו-4 נושאות רווחים גדולים יותר מאשרה קטגוריות 1 ו-2, משמש הדבר כ"אות" לכך ש"[[רציונלי]]" להפנות לראשונות משאבים נוספים, ופחות משאבים - לאחרות.
    
איני בא לדון כאן במהימנותו או בחוכמתו של מנגנון השוק, של מה שמכונה בפי הכלכלנים "[[היד הנעלמה]]". כבר דנו בכך עד בלי די, אומנם בלי לתת את הדעת לעובדה שלארבע הקטגוריות שפורטו לעיל אין מכנה משותף. כך, למשל, לא הבחינו הכלכלנים בעובדה (או אם הבחינו בה לא לקחו אותה בחשבון בניסוח התאוריה הכלכלית) שמושג "העלות" כשמדובר במוצרים שניתן לשחזרם שונה מהותית ממושג "העלות" כשמדובר במוצרים שאין לשחזרם, ובדומה לכך יש שוני מהותי בין "עלות" של סחורות ל"עלות" של שירותים. לאמיתו של דבר ניתן לומר, בלי להיכנס לפרטים נוספים, שמדע הכלכלה חל ללא סייג רק על סחורות מיוצרות (קטגוריה 3), אך מחילים אותו ללא הבחנה על כל הסחורות והשירותים, עקב אי-ההכרה בערכם המהותי של ההבדלים בין ארבע הקטגוריות.
 
איני בא לדון כאן במהימנותו או בחוכמתו של מנגנון השוק, של מה שמכונה בפי הכלכלנים "[[היד הנעלמה]]". כבר דנו בכך עד בלי די, אומנם בלי לתת את הדעת לעובדה שלארבע הקטגוריות שפורטו לעיל אין מכנה משותף. כך, למשל, לא הבחינו הכלכלנים בעובדה (או אם הבחינו בה לא לקחו אותה בחשבון בניסוח התאוריה הכלכלית) שמושג "העלות" כשמדובר במוצרים שניתן לשחזרם שונה מהותית ממושג "העלות" כשמדובר במוצרים שאין לשחזרם, ובדומה לכך יש שוני מהותי בין "עלות" של סחורות ל"עלות" של שירותים. לאמיתו של דבר ניתן לומר, בלי להיכנס לפרטים נוספים, שמדע הכלכלה חל ללא סייג רק על סחורות מיוצרות (קטגוריה 3), אך מחילים אותו ללא הבחנה על כל הסחורות והשירותים, עקב אי-ההכרה בערכם המהותי של ההבדלים בין ארבע הקטגוריות.