שינויים

החיטה, ה[[תירס]] וה[[אורז]] מהווים יחד את "3 הגדולים". יחד הם מהווים מעל 80% מכלל הדגנים, ומספקים מעל 40% מסך הצריכה הקלוריות של האנושות (כאשר השאר מקורם בכל שאר הגידולים הצמחיים לרבות שורשים, פירות, דגנים אחרים, אגוזים, קטניות ומזון מהחי).  

החיטה, ה[[תירס]] וה[[אורז]] מהווים יחד את "3 הגדולים". יחד הם מהווים מעל 80% מכלל הדגנים, ומספקים מעל 40% מסך הצריכה הקלוריות של האנושות (כאשר השאר מקורם בכל שאר הגידולים הצמחיים לרבות שורשים, פירות, דגנים אחרים, אגוזים, קטניות ומזון מהחי).  

לחיטה יש חשיבות גדולה בהקשר של [[הבטחון התזונתי]] של האנושות שכן מחלות או בעיה אחרת (כמו [[שינויי אקלים]]) בחיטה באחד מ-3 הגידולים הגדולים האחרים, עלולה לגרור [[רעב המוני]] בדומה ל[[רעב הגדול באירלנד]] שפרץ בגלל מחלה בתפוחי האדמה.  

לחיטה יש חשיבות גדולה בהקשר של [[הביטחון התזונתי]] של האנושות שכן מחלות או בעיה אחרת (כמו [[שינויי אקלים]]) בחיטה באחד מ-3 הגידולים הגדולים האחרים, עלולה לגרור [[רעב המוני]] בדומה ל[[רעב הגדול באירלנד]] שפרץ בגלל מחלה בתפוחי האדמה.  

מאז שנות ה-60 (עת יש רישומים מסודרים) יש עליה מתמדת ומרשימה ב[[פריון חקלאי|פריון]] ובתנובת הכוללת החיטה העולמית, יחד עם יש האטה בגידול הפריון והתנובה, ובחלק מהמדינות המערביות יש עצירה בגידול בפריון למעלה מעשור. המשך הגידול בתנובת החיטה תלוי בעיקר במדינות מתפתחות כמו הודו וסין. בינתיים הפריון במדינות אלה ממשיך לעלות, אולם הן עומדות בפני אתגרים שונים כמו מחסור במים ושינויי אקלים.  

מאז שנות ה-60 (עת יש רישומים מסודרים) יש עליה מתמדת ומרשימה ב[[פריון חקלאי|פריון]] ובתנובת הכוללת החיטה העולמית, יחד עם יש האטה בגידול הפריון והתנובה, ובחלק מהמדינות המערביות יש עצירה בגידול בפריון למעלה מעשור. המשך הגידול בתנובת החיטה תלוי בעיקר במדינות מתפתחות כמו הודו וסין. בינתיים הפריון במדינות אלה ממשיך לעלות, אולם הן עומדות בפני אתגרים שונים כמו מחסור במים ושינויי אקלים.  

==היסטוריה ואבולוציה משותפת עם האדם==

==היסטוריה ואבולוציה משותפת עם האדם==

{{הפניה לערך מורחב|המהפכה החקלאית}}

{{הפניה לערך מורחב|המהפכה החקלאית}}

טיפוח וכן [[תהליך]] מתמשך של קציר וזריעה של גרעינים של עשבי-בר הובילו ליצירה של זנים מבוייתים. בני האדם העדיפו לזרוע צורות מוטנטיות של זרעי חיטה. בזנים של חיטת- בר הזרעים קטנים ונפרדים בקלות מהגבעול ולכן זני בר יכולים להפיץ את עצמם. בחיטה מבוייתת הגרעינים גדולים יותר והזרעים נשארים דבוקים לגבעול אפילו במהלך הקציר.  בחירה של תכונות אלה לא היתה מכוונת בהכרח, ואולי התרחשה פשוט בגלל שתכונות אלה הפכו את הזרעים המוטנטים לקלים יותר לאיסוף. בגלל תכונות אלה, זני חיטה בעלי רמה גבוהה של ביות אינם מסוגלים לשרוד בטבע לבדם.  

טיפוח וכן [[תהליך]] מתמשך של קציר וזריעה של גרעינים של עשבי-בר הובילו ליצירה של זנים מבוייתים. בני האדם העדיפו לזרוע צורות מוטנטיות של זרעי חיטה. בזנים של חיטת- בר הזרעים קטנים ונפרדים בקלות מהגבעול ולכן זני בר יכולים להפיץ את עצמם. בחיטה מבוייתת הגרעינים גדולים יותר והזרעים נשארים דבוקים לגבעול אפילו במהלך הקציר.  בחירה של תכונות אלה לא הייתה מכוונת בהכרח, ואולי התרחשה פשוט בגלל שתכונות אלה הפכו את הזרעים המוטנטים לקלים יותר לאיסוף. בגלל תכונות אלה, זני חיטה בעלי רמה גבוהה של ביות אינם מסוגלים לשרוד בטבע לבדם.  

ביות החיטה התרחש באיזור הסהר הפורה (ישראל, סוריה, עירק) בסביבות 8000 עד 10000 שנה לפני הספירה. [[ג'ארד דיימונד]] טוען כי התפשטות ביות החיטה התרחש בסהר הפורה אי שם לפני 8800 לפני הספירה. בדיקות גנטיות של wild einkorn wheat מצביעים כי זו גודלה בדרום טורקיה כ-7800 שנה לפני הספירה. ביות החיטה התפשט ליוון, קפריסין והודו עד שנת 6500 לפני הספירה ולמצרים זמן קצר לאחר 6000 לפני הספירה. ביות החיטה הגיע לגרמניה ולספרד עד 5000 לפני הספירה. המצרים היו אולי הראשונים לאפות מהחיטה לחמים גדולים. עד שנת 3000 לפני הספירה החיטה הגיעה למדינות סקנדינביה ולאנגליה. בשנת 2000 לפני הספירה החיטה הגיעה לסין. בספר [[רובים, חיידקים ופלדה]] מתאר הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] שתי תכונות חשובות שאיפשרו פריחה של מרכזי חקלאות באירופה ואסיה ביחס לאפריקה ואמריקה - ביות מוקדם יותר של צמחי חקלאות, וכיוון יבשת בכיוון מזרח מערב שאיפשר נדידה של גידולים חקלאיים, בלי שינוי מהותי בכמות האור ובאקלים, דבר שאיפשר התפשטות מהירה יחסית של זני צמחים כמו חיטה, ביחס להתפשטות איטית בהרבה של זני תירס ושעועית לדוגמה, בדרום אמריקה.  

ביות החיטה התרחש באיזור הסהר הפורה (ישראל, סוריה, עירק) בסביבות 8000 עד 10000 לפני הספירה. [[ג'ארד דיימונד]] טוען כי התפשטות ביות החיטה התרחש בסהר הפורה אי שם לפני 8800 לפני הספירה. בדיקות גנטיות של wild einkorn wheat מצביעים כי זו גודלה בדרום טורקיה כ-7800 לפני הספירה. ביות החיטה התפשט ליוון, קפריסין והודו עד שנת 6500 לפני הספירה ולמצרים זמן קצר לאחר 6000 לפני הספירה. ביות החיטה הגיע לגרמניה ולספרד עד 5000 לפני הספירה. המצרים היו אולי הראשונים לאפות מהחיטה לחמים גדולים. עד שנת 3000 לפני הספירה החיטה הגיעה למדינות סקנדינביה ולאנגליה. בשנת 2000 לפני הספירה החיטה הגיעה לסין. בספר [[רובים, חיידקים ופלדה]] מתאר הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] שתי תכונות חשובות שאיפשרו פריחה של מרכזי חקלאות באירופה ואסיה ביחס לאפריקה ואמריקה - ביות מוקדם יותר של צמחי חקלאות, וכיוון יבשת בכיוון מזרח מערב שאיפשר נדידה של גידולים חקלאיים, בלי שינוי מהותי בכמות האור ובאקלים, דבר שאיפשר התפשטות מהירה יחסית של זני צמחים כמו חיטה, ביחס להתפשטות איטית בהרבה של זני תירס ושעועית לדוגמה, בדרום אמריקה.  

בדומה לבעלי-חיים וצמחים מבוייתים אחרים, החיטה, עברה יחד עם האדם תהליך של [[קו-אבולוציה]] (אבולוציה משותפת) שבו הצלחה והתפשטות של מין אחד הובילה להתפשטות של שאר המינים. לדוגמה הצלחה של גידול חיטה באיזורים צפוניים או מדבריים גררה התפשטות שלה לאיזורים אלה וגם אפשרה לבני האדם להתפשט לשם ולהגדיל את מספרם באיזורים אלה. כיום חיטה ו[[דגנים]] נוספים כמו [[תירס]], הם סוגי הצמחים הנפוצים עלי אדמות. עם זאת גורלה קשור בצורה הדוקה לגורל האדם. מכאן ניתן לראות בחיטה, באדם ובמינים אחרים סוג של תת [[מערכת אקולוגית]] ([[אקולוגיה חקלאית]] ובהמשך [[אקולוגיה עירונית]]).  

בדומה לבעלי-חיים וצמחים מבוייתים אחרים, החיטה, עברה יחד עם האדם תהליך של [[קו-אבולוציה]] (אבולוציה משותפת) שבו הצלחה והתפשטות של מין אחד הובילה להתפשטות של שאר המינים. לדוגמה הצלחה של גידול חיטה באיזורים צפוניים או מדבריים גררה התפשטות שלה לאיזורים אלה וגם אפשרה לבני האדם להתפשט לשם ולהגדיל את מספרם באיזורים אלה. כיום חיטה ו[[דגנים]] נוספים כמו [[תירס]], הם סוגי הצמחים הנפוצים עלי אדמות. עם זאת גורלה קשור בצורה הדוקה לגורל האדם. מכאן ניתן לראות בחיטה, באדם ובמינים אחרים סוג של תת [[מערכת אקולוגית]] ([[אקולוגיה חקלאית]] ובהמשך [[אקולוגיה עירונית]]).  

[[הפריון החקלאי]] של חיטה, במובן של כמות גרעינים לדונם, עלה מאד במדינות מתפתחות ומפותחות כאחד, מאז שנות ה-60, בעקבות יישום [[המהפכה הירוקה]]. בממוצע, הפריון עלה פי 3. כאשר יש מקומות כמו סין, שבהם הפריון עלה פי 9 בתקופה זו.  

[[הפריון החקלאי]] של חיטה, במובן של כמות גרעינים לדונם, עלה מאד במדינות מתפתחות ומפותחות כאחד, מאז שנות ה-60, בעקבות יישום [[המהפכה הירוקה]]. בממוצע, הפריון עלה פי 3. כאשר יש מקומות כמו סין, שבהם הפריון עלה פי 9 בתקופה זו.  

עם זאת בשנים האחרונות יש האטה או עצירה במגמת בגידול במדינות המפתחות. [http://en.wikipedia.org/wiki/File:Wheat_yields_in_developing_countries_1951-2004.png] והמפותחות. בעוד בתקופה שבין 1961-92 הפריון הממוצע בעולם עלה במעל 4% בשנה, מאז שנה זו הוא עלה רק בקצב של 1.4% בשנה. ניתן לזהות "שיא תפוקה בחיטה" או "תפוקה שולית פוחתת" במדינות המערביות -  הפריון לא השתנה כמעט במדינות כמו צרפת, גרמניה, בריטניה וארצות הברית מאז שנת 1998. הפריון בהודו ובסין במגמת עליה, אבל נשאלת השאלה האם הוא יגיע למישור דומה לזה שהגיעו עליו כבר המדינות המערביות. [http://faostat.fao.org/site/567/DesktopDefault.aspx?PageID=567#ancor]

עם זאת בשנים האחרונות יש האטה או עצירה במגמת בגידול במדינות המפתחות. [http://en.wikipedia.org/wiki/File:Wheat_yields_in_developing_countries_1951-2004.png] והמפותחות. בעוד בתקופה שבין 1961-1992 הפריון הממוצע בעולם עלה במעל 4% בשנה, מאז שנה זו הוא עלה רק בקצב של 1.4% בשנה. ניתן לזהות "שיא תפוקה בחיטה" או "תפוקה שולית פוחתת" במדינות המערביות -  הפריון לא השתנה כמעט במדינות כמו צרפת, גרמניה, בריטניה וארצות הברית מאז שנת 1998. הפריון בהודו ובסין במגמת עליה, אבל נשאלת השאלה האם הוא יגיע למישור דומה לזה שהגיעו עליו כבר המדינות המערביות. [http://faostat.fao.org/site/567/DesktopDefault.aspx?PageID=567#ancor]

האקלים משחק תפקיד חשוב יותר מאשר טכנולוגיה ביחס לגודל הפריון הממוצע. בעוד שפריון החיטה גבוה מאד במדינות אירופה העשירות - צרפת, וגרמניה, ונתונים דומים יש לבריטניה ודנמרק, שבהן יש פריון של כ-7-8 טונות להקטאר, הפריון להקטאר נמוך למדי בקנדה, ארצות הברית (כ-3 טונות) - והפריון הממוצע בסין גבוה יותר והפריון הממוצע בהודו דומה לו. ובאוסטרליה הפריון גרוע עוד יותר. [http://faostat.fao.org/site/567/DesktopDefault.aspx?PageID=567#ancor] ככל הנראה הן בארצות הברית והן באוסטרליה הסיבה היא מזג אוויר יבש שמקשה על גידול חיטה ולא מחסור ב[[הון תעשייתי]], בזרעים איכותיים, ב[[חומרי הדברה]], ב[[דשן]] או בידע חקלאי.  

האקלים משחק תפקיד חשוב יותר מאשר טכנולוגיה ביחס לגודל הפריון הממוצע. בעוד שפריון החיטה גבוה מאד במדינות אירופה העשירות - צרפת, וגרמניה, ונתונים דומים יש לבריטניה ודנמרק, שבהן יש פריון של כ-7-8 טונות להקטאר, הפריון להקטאר נמוך למדי בקנדה, ארצות הברית (כ-3 טונות) - והפריון הממוצע בסין גבוה יותר והפריון הממוצע בהודו דומה לו. ובאוסטרליה הפריון גרוע עוד יותר. [http://faostat.fao.org/site/567/DesktopDefault.aspx?PageID=567#ancor] ככל הנראה הן בארצות הברית והן באוסטרליה הסיבה היא מזג אוויר יבש שמקשה על גידול חיטה ולא מחסור ב[[הון תעשייתי]], בזרעים איכותיים, ב[[חומרי הדברה]], ב[[דשן]] או בידע חקלאי.  

מנתוני [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]] (ביחידות של ק"ג חיטה להקטר) ניתן לחשב את כמות ה[[קרקע]] הנדרשת להכנת טונה אחת של חיטה. יש לשים לב שמדובר בשטחי הקרקע הישירים לשם גידול התבואה. [[חקלאות בת קיימא]] דורשת שטחי קרקע נוספים -בעיקר שטחי [[יערות]] כדי למנוע [[סחף קרקע]] ולספק [[שירותים אקולוגיים]] נוספים (ראו [[טביעת רגל אקולוגית]]. בממוצע עולמי נדרשים 3.3 דונם של שטחי חקלאות לגידול טונה אחד של חיטה. להלן הנתונים על כמות הקרקע הישירה במדינות העיקריות המגדלות חיטה נכון לשנת 2013: בצרפת ובגרמניה יש צורך להשתמש ב-1.4 דונם (0.14 הקטאר) של שטח ישיר כדי לגדל טונה חיטה, בסין יש צורך ב-2 דונם, בקנדה, ארצות הברית והודו נדרשים לשם כך 3.3 דונם ובאוסטרליה ורוסיה 5 דונם.  [http://faostat.fao.org/site/567/DesktopDefault.aspx?PageID=567#ancor]

מנתוני [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]] (ביחידות של ק"ג חיטה להקטר) ניתן לחשב את כמות ה[[קרקע]] הנדרשת להכנת טונה אחת של חיטה. יש לשים לב שמדובר בשטחי הקרקע הישירים לשם גידול התבואה. [[חקלאות בת קיימא]] דורשת שטחי קרקע נוספים -בעיקר שטחי [[יערות]] כדי למנוע [[סחף קרקע]] ולספק [[שירותים אקולוגיים]] נוספים (ראו [[טביעת רגל אקולוגית]]. בממוצע עולמי נדרשים 3.3 דונם של שטחי חקלאות לגידול טונה אחד של חיטה. להלן הנתונים על כמות הקרקע הישירה במדינות העיקריות המגדלות חיטה נכון לשנת 2013: בצרפת ובגרמניה יש צורך להשתמש ב-1.4 דונם (0.14 הקטאר) של שטח ישיר כדי לגדל טונה חיטה, בסין יש צורך ב-2 דונם, בקנדה, ארצות הברית והודו נדרשים לשם כך 3.3 דונם ובאוסטרליה ורוסיה 5 דונם.  [http://faostat.fao.org/site/567/DesktopDefault.aspx?PageID=567#ancor]

כמות המים הכוללת הנצרכת על ידי חיטה היא [[טביעת הרגל המימית]] שלה - המים המשמשים להשקיית החיטה וכן [[זיהום מים]] שנגרם בשל תהליכים הקשורים בגידול חיטה. באופן כללי, טביעת הרגל המימית (מעל 90%) של [[בני אדם]] נגרמת על ידי צריכה של מוצרי [[חקלאות]], טביעת הרגל הזו היא גבוה בהרבה יחסית לצריכת המים הישירה של בני אדם (לצרכי שתיה, בישול, מקלחות, הדחת אסלות וכו'). אתר להערכת טביעת רגל מימית של אוניברסיטת Twente בשיתוף עם המוסד לחינוך מים של UNESCO-IHE, מציג הערכות עולמיות של טביעת הרגל המימית של מספר מוצרי מזון. לפי הערכת המכון באופן ממוצע ייצור 1 טונה של חיטה דורש 1,300 קוב (מטר מעוקב או 1000 ליטר) של מים. נתון זה גדול יותר מכמות המים הנדרשת לגידול תפוזים (500) או תפוחי עץ וכן יותר מ[[תירס]] או תפוחי אדמה (900) ונמוך יותר מסויה (1,800) וכן מבשר עוף (3,900) או בשר בקר (15,500).[http://www.waterfootprint.org/?page=files/productgallery]  ג'ון רובינס, בספרו [[מהפכת המזון (ספר)|מהפכת המזון]] (The Food Revolution), מביא נתונים מאוניברסיטת קליפורניה לגבי כמות המים הנדרשת לייצור מוצרים בקליפורניה, לטענתו גידול טונה חיטה צורך רק 202 קוב מים. נתון דומה לתפוחי אדמה (200) ונמוך יותר מתפוחי עץ (408) או בשר עוף (6,787). <ref>John Robbins, The Food Revolution: How Your Diet Can Help Save Your Life and Our World, (Berkeley, CA: Conari Press, 2001), pp. 235-40.</ref>

כמות המים הכוללת הנצרכת על ידי חיטה היא [[טביעת הרגל המימית]] שלה - המים המשמשים להשקיית החיטה וכן [[זיהום מים]] שנגרם בשל תהליכים הקשורים בגידול חיטה. באופן כללי, טביעת הרגל המימית (מעל 90%) של [[בני אדם]] נגרמת על ידי צריכה של מוצרי [[חקלאות]], טביעת הרגל הזו היא גבוה בהרבה יחסית לצריכת המים הישירה של בני אדם (לצורכי שתייה, בישול, מקלחות, הדחת אסלות וכו'). אתר להערכת טביעת רגל מימית של אוניברסיטת Twente בשיתוף עם המוסד לחינוך מים של UNESCO-IHE, מציג הערכות עולמיות של טביעת הרגל המימית של מספר מוצרי מזון. לפי הערכת המכון באופן ממוצע ייצור 1 טונה של חיטה דורש 1,300 קוב (מטר מעוקב או 1000 ליטר) של מים. נתון זה גדול יותר מכמות המים הנדרשת לגידול תפוזים (500) או תפוחי עץ וכן יותר מ[[תירס]] או תפוחי אדמה (900) ונמוך יותר מסויה (1,800) וכן מבשר עוף (3,900) או בשר בקר (15,500).[http://www.waterfootprint.org/?page=files/productgallery]  ג'ון רובינס, בספרו [[מהפכת המזון (ספר)|מהפכת המזון]] (The Food Revolution), מביא נתונים מאוניברסיטת קליפורניה לגבי כמות המים הנדרשת לייצור מוצרים בקליפורניה, לטענתו גידול טונה חיטה צורך רק 202 קוב מים. נתון דומה לתפוחי אדמה (200) ונמוך יותר מתפוחי עץ (408) או בשר עוף (6,787). <ref>John Robbins, The Food Revolution: How Your Diet Can Help Save Your Life and Our World, (Berkeley, CA: Conari Press, 2001), pp. 235-40.</ref>

כמות האנרגיה הכוללת הנדרשת להפקת כמות נתונה של מוצר מכונה [[אנרגיה גלומה]]. לפי מחקר במימון האיחוד האירופי משנת 2012, טונה אחת של חיטה במדינות האיחוד דורשת השקעת אנרגיה של 2.08-4.29 ג'יגה ג'אול. השקעת האנרגיה היא גבוה יותר דווקא במדינות החמות יותר יוון ופורטוגל. נתון זה גבוה יותר לעומת תפוחי אדמה (0.6-1 ג'יגה ג'אול  לטונה) מתוך כמות זו הצריכה של אנרגיה לגידול חיטה מהווה 30% (במדינות הצפוניות) עד 50% (מדינות דרומיות) והיתר היא אנרגיה למיכון חקלאי, הכנת דשן וייבוש החיטה. 44% עד 65% מצריכת האנרגיה הכוללת של חיטה הולכים לייצור [[דשן כימי]]. במדינות צפוניות כמו פינלנד וגרמניה ייבוש חיטה דורש 12-18% מצריכת האנרגיה הכוללת לחיטה. [http://www.agree.aua.gr/files/agree_state.pdf]  

כמות האנרגיה הכוללת הנדרשת להפקת כמות נתונה של מוצר מכונה [[אנרגיה גלומה]]. לפי מחקר במימון האיחוד האירופי משנת 2012, טונה אחת של חיטה במדינות האיחוד דורשת השקעת אנרגיה של 2.08-4.29 ג'יגה ג'אול. השקעת האנרגיה היא גבוה יותר דווקא במדינות החמות יותר יוון ופורטוגל. נתון זה גבוה יותר לעומת תפוחי אדמה (0.6-1 ג'יגה ג'אול  לטונה) מתוך כמות זו הצריכה של אנרגיה לגידול חיטה מהווה 30% (במדינות הצפוניות) עד 50% (מדינות דרומיות) והיתר היא אנרגיה למיכון חקלאי, הכנת דשן וייבוש החיטה. 44% עד 65% מצריכת האנרגיה הכוללת של חיטה הולכים לייצור [[דשן כימי]]. במדינות צפוניות כמו פינלנד וגרמניה ייבוש חיטה דורש 12-18% מצריכת האנרגיה הכוללת לחיטה. [http://www.agree.aua.gr/files/agree_state.pdf]  

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Wheat_production_in_the_United_States גידול חיטה בארצות הברית] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Wheat_production_in_the_United_States גידול חיטה בארצות הברית] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Peak_wheat שיא תפוקת החיטה] ויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Peak_wheat שיא תפוקת החיטה] ויקיפדיה האנגלית

* [http://www.mazon-izun.com/?page_id=430 לא על החיטה לבדה] אורי מאיר צ'יזיק, נובמבר 2009

* [http://www.mazon-izun.com/?page_id=430 לא על החיטה לבדה] [[אורי מאיר צ'יזיק]], נובמבר 2009

* [http://www.mazon-izun.com/?p=9425 למי אכפת מהתקן של הקמח המלא, ומאיזה קמח מכינים לחם מלא?] ד"ר אורי מאיר צ'יזיק, מומחה להיסטוריה של התזונה, 31.03.2013  

* [http://www.mazon-izun.com/?p=9425 למי אכפת מהתקן של הקמח המלא, ומאיזה קמח מכינים לחם מלא?] ד"ר [[אורי מאיר צ'יזיק]], מומחה להיסטוריה של התזונה, 31.03.2013  

* [http://faostat.fao.org/site/567/DesktopDefault.aspx?PageID=567#ancor faostat] אתר הסטטיסטיקה והנתונים של ארגון המזון העולמי. כולל מידע על כמות היבולים, פריון חקלאי ביחס לשטח, כמות שטחי הגידול והמחיר לחקלאים  

* [http://faostat.fao.org/site/567/DesktopDefault.aspx?PageID=567#ancor faostat] אתר הסטטיסטיקה והנתונים של ארגון המזון העולמי. כולל מידע על כמות היבולים, פריון חקלאי ביחס לשטח, כמות שטחי הגידול והמחיר לחקלאים  

* [http://kids.fao.org/agromaps/ מפות של ארגון המזון העולמי] מציגות מידע על פריון חקלאי ביחס לשטח, כמות הגידולים והשטח החקלאי  

* [http://kids.fao.org/agromaps/ מפות של ארגון המזון העולמי] מציגות מידע על פריון חקלאי ביחס לשטח, כמות הגידולים והשטח החקלאי