שינויים

{{מושג בסיסי}}

{{מושג בסיסי}}

[[קובץ:Sine integral.svg.png|ממוזער|300px|דוגמה לתגובת יתר מתכנסת. הקו הכחול יכול לייצג התנהגות לאורך זמן של מערכת המתכנסת לכיוון הקו הירוק]]

[[קובץ:Sine integral.svg.png|ממוזער|300px|דוגמה לתגובת יתר מתכנסת. הקו הכחול יכול לייצג התנהגות לאורך זמן של מערכת המתכנסת לכיוון הקו הירוק]]

תגובת יתר היא מונח מרכזי בספר [[גבולות לצמיחה]] שבו מביעים המחברים חשש מפני תגובת יתר של האנושות בעקבות [[גידול אוכלוסין]] המשולב עם [[צמיחה כלכלית]] שעלולים לגרור תגובת יתר שתחרוג מעל גבולות טבעיים של [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]] ושל [[משאבים מתכלים]] והיבטים של [[חקלאות]] ומזון. בספר מתארים את תגובת יתר כמורכבת  מ-3 היבטים.  

תגובת יתר היא מונח מרכזי בספר [[גבולות לצמיחה]] שבו מביעים המחברים חשש מפני תגובת יתר של האנושות בעקבות [[גידול אוכלוסין]] המשולב עם [[צמיחה כלכלית]] שעלולים לגרור תגובת יתר שתחרוג מעל גבולות טבעיים של [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]] ושל [[משאבים מתכלים]] והיבטים של [[חקלאות]] ומזון. בספר מתארים את תגובת יתר כמורכבת  מ-3 היבטים.  

==תגובת יתר באתגרי קיימות==

==תגובת יתר באתגרי קיימות==

{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[קיימות]], [[עולם 3]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[קיימות]], [[עולם 3]]}}

מול [[השפעות סביבתיות|האתגרים הסביבתיים]] קיימות סכנות רבות של "השהייה באיתות" - כלומר בין הזמן שבו מתקיימת פעילות אנושית שמשפיעה על הסביבה לבין הזמן שתוצאות השפעה זו מוכרת על ידי הממסד המדעי והפוליטי. קיימת השהייה גם בין התחלת פעולה לבין קבלת תוצאות. באתגרי קיימות רבים, ייתכנו פערים של עשרות שנים בין ההשפעה הסביבתית לבין ההשפעה של תגובה זו על הבריאות, הכלכלה, החקלאות ועל היציבות החברתית ועוד שנים רבות עובדות בנסיון להגיב להשפעה זו ולתקן אותה.  

מול [[השפעות סביבתיות|האתגרים הסביבתיים]] קיימות סכנות רבות של "השהייה באיתות" - כלומר בין הזמן שבו מתקיימת פעילות אנושית שמשפיעה על הסביבה לבין הזמן שתוצאות השפעה זו מוכרת על ידי הממסד המדעי והפוליטי. קיימת השהייה גם בין התחלת פעולה לבין קבלת תוצאות. באתגרי קיימות רבים, ייתכנו פערים של עשרות שנים בין ההשפעה הסביבתית לבין ההשפעה של תגובה זו על הבריאות, הכלכלה, החקלאות ועל היציבות החברתית ועוד שנים רבות עובדות בניסיון להגיב להשפעה זו ולתקן אותה.  

בחיי היום-יום ובמערכות טכנולוגיות קיימות מערכות רבות של [[זהירות מונעת]] שנועדו למנוע תגובת-יתר כדי למנוע אסונות. לדוגמה גלאי עשן יכולים להתריע על שריפה כשהיא עוד קטנה, מערכות בלימה אוטומטית במעלית אמורות למנוע ממנה ליפול במקרה של קריעת כבל המעלית. גם בגוף האדם יש מערכות לזיהוי ולצמצום נזקים כאשר הם קטנים לדוגמה רפלקס של רתיעה של היד כאשר נוגעים בגוף חם (בלי שהאות העצבי מגיע עד למוח), תגובות המערכת החיסונית לזיהום ביולוגי או עצבי כאב המודעים למוח על פציעה או פגיעה באיבר. במציאות של [[גלובליזציה|כלכלה עולמית]] שמקיימת אינטראקציות מסובכות עם המערכות האקולוגיות, היבטים אלה של התרעה ותגובה מהירה אינם קיימים.

בחיי היום-יום ובמערכות טכנולוגיות קיימות מערכות רבות של [[זהירות מונעת]] שנועדו למנוע תגובת-יתר כדי למנוע אסונות. לדוגמה גלאי עשן יכולים להתריע על שריפה כשהיא עוד קטנה, מערכות בלימה אוטומטית במעלית אמורות למנוע ממנה ליפול במקרה של קריעת כבל המעלית. גם בגוף האדם יש מערכות לזיהוי ולצמצום נזקים כאשר הם קטנים לדוגמה רפלקס של רתיעה של היד כאשר נוגעים בגוף חם (בלי שהאות העצבי מגיע עד למוח), תגובות המערכת החיסונית לזיהום ביולוגי או עצבי כאב המודעים למוח על פציעה או פגיעה באיבר. במציאות של [[גלובליזציה|כלכלה עולמית]] שמקיימת אינטראקציות מסובכות עם המערכות האקולוגיות, היבטים אלה של התרעה ותגובה מהירה אינם קיימים.

יש מספר סוגי [[זיהום]], ובמיוחד [[זיהום קרקע]] ו[[זיהום מים]] שבהם יש דוגמאות להשהייה בין הפעילות האנושית הגורמת להשפעה סביבתית לבין היכולת להבחין בתוצאות של השפעה זו על הבריאות והכלכלה. סוגי מזהמים שונים כמו [[PCB]] המשוחררים לסביבה עשויים להגיע אל [[זיהום קרקע|הקרקע]] ומשם הם מחלחלים אל מאגרי מים בקצב איטי [[מערכות אקולוגיות]]. מזהמים אלה עוברים [[הצטברות ביולוגית]] ויש להם השפעות הורמונליות ולכן גם כמות קטנה שלהם עלולה לגרור נזק בריאותי.  

יש מספר סוגי [[זיהום]], ובמיוחד [[זיהום קרקע]] ו[[זיהום מים]] שבהם יש דוגמאות להשהייה בין הפעילות האנושית הגורמת להשפעה סביבתית לבין היכולת להבחין בתוצאות של השפעה זו על הבריאות והכלכלה. סוגי מזהמים שונים כמו [[PCB]] המשוחררים לסביבה עשויים להגיע אל [[זיהום קרקע|הקרקע]] ומשם הם מחלחלים אל מאגרי מים בקצב איטי [[מערכות אקולוגיות]]. מזהמים אלה עוברים [[הצטברות ביולוגית]] ויש להם השפעות הורמונליות ולכן גם כמות קטנה שלהם עלולה לגרור נזק בריאותי.  

גם מרגע כניסת המזהמים לגוף אדם (או חיה) עשוית לעבור עוד שנים בטרם תוגרש השפעת זיהום זה על הבריאות - דוגמה אחת היא [[חומר מסרטן]], [[חומר טרטוגני]] הוא דוגמה נוספת להשהייה - הזיהום יכול להיות של ההורים וההשפעה הבריאותית תבוא לידי ביטוי אצל הילדים). יש סוגים של [[זיהום אוויר]] הגורמים להחלשת המערכת החיסונית ולפגיעות של הריאות במחלות מדבקות, כמובן שהדבקות זו אינה חייבת להרחש בסמיכות לחשיפה לזיהום האוויר.  

גם מרגע כניסת המזהמים לגוף אדם (או חיה) עשוית לעבור עוד שנים בטרם תורגש השפעת זיהום זה על הבריאות - דוגמה אחת היא [[חומר מסרטן]], [[חומר טרטוגני]] הוא דוגמה נוספת להשהייה - הזיהום יכול להיות של ההורים וההשפעה הבריאותית תבוא לידי ביטוי אצל הילדים). יש סוגים של [[זיהום אוויר]] הגורמים להחלשת המערכת החיסונית ולפגיעות של הריאות במחלות מדבקות, כמובן שהדבקות זו אינה חייבת להתרחש בסמיכות לחשיפה לזיהום האוויר.  

דוגמה נוספת להשהייה של השפעות זיהום מובאת על ידי [[ג'ארד דיימונד]] (בספר [[התמוטטות]]) בהקשר של [[זיהום קרקע]] ב[[מתכות כבדות]] וב[[החמצת קרקע|חומצות]] מתוך [[כרייה|מכרות מתכות ומינרלים]]. הזיהום נשטף מתוך מכרות,  אל אפיקי נחלים ומשם לקרקעות חקלאיות. דבר זה פוגע ב[[פריון חקלאי|פריון הקרקע]] ובחקלאים במורד המכרה. אבל לחקלאי קשה לפעמים לדעת מה מקור הזיהום (ייתכנו כמה מכרות באותו איזור) ובמקירם רבים מדובר במכרות נטושים שהכרייה בהן הפסיקה בגלל ירידה בריכוז העופרה במכרה.  

דוגמה נוספת להשהייה של השפעות זיהום מובאת על ידי [[ג'ארד דיימונד]] (בספר [[התמוטטות]]) בהקשר של [[זיהום קרקע]] ב[[מתכות כבדות]] וב[[החמצת קרקע|חומצות]] מתוך [[כרייה|מכרות מתכות ומינרלים]]. הזיהום נשטף מתוך מכרות,  אל אפיקי נחלים ומשם לקרקעות חקלאיות. דבר זה פוגע ב[[פריון חקלאי|פריון הקרקע]] ובחקלאים במורד המכרה. אבל לחקלאי קשה לפעמים לדעת מה מקור הזיהום (ייתכנו כמה מכרות באותו איזור) ובמקרים רבים מדובר במכרות נטושים שהכרייה בהן הפסיקה בגלל ירידה בריכוז העופרה במכרה.  

===השהייה בתגובה ביחס להתדלדלות שכבת האוזון===

===השהייה בתגובה ביחס להתדלדלות שכבת האוזון===

[[הידלדלות שכבת האוזון]] והתגובה לה מאפשרים בחינה מעשית של פערי הזמנים אפשריים בין התחלת קיום הבעיה , הזיהוי שלה, נקיטת הפעולה על ידי החברה ומשך השיקום.  

[[הידלדלות שכבת האוזון]] והתגובה לה מאפשרים בחינה מעשית של פערי הזמנים אפשריים בין התחלת קיום הבעיה, הזיהוי שלה, נקיטת הפעולה על ידי החברה ומשך השיקום.  

* '''השהיית זיהוי''' - עובר זמן בין התרחשות של בעיה מסויימת לבין זיהוי של בעיה זו. לדוגמה בין התחלת פליטה של CFC עד אשר מדענים התחילו להבין שהוא עלול [[דלדול שכבת האוזון|להזיק לשכבת האוזון]]. שימוש בפריאון - אחד הCFC הנפוצים בתעשיית הקירור, החל באופן מאסיבי בשנות ה-1930 לדוגמה.[http://en.wikipedia.org/wiki/Freon] תאוריות לגבי הרס של שכבת האוזון התקיימו משנת 1973 אבל הן התמקדו בפליטת חומרים אחרים לדוגמה חומרים ביולוגיים ופליטות ממעבורת החלל. זיהוי של "חור בשכת האוזון" וגודלו מעל יבשת אנטארקטיה התרחש רק בשנת 1985. [http://en.wikipedia.org/wiki/Ozone_depletion]

* '''השהיית זיהוי''' - עובר זמן בין התרחשות של בעיה מסויימת לבין זיהוי של בעיה זו. לדוגמה בין התחלת פליטה של CFC עד אשר מדענים התחילו להבין שהוא עלול [[דלדול שכבת האוזון|להזיק לשכבת האוזון]]. שימוש בפריאון - אחד ה-CFC הנפוצים בתעשיית הקירור, החל באופן מאסיבי בשנות ה-1930 לדוגמה.[http://en.wikipedia.org/wiki/Freon] תאוריות לגבי הרס של שכבת האוזון התקיימו משנת 1973 אבל הן התמקדו בפליטת חומרים אחרים לדוגמה חומרים ביולוגיים ופליטות ממעבורת החלל. זיהוי של "חור בשכבת האוזון" וגודלו מעל יבשת אנטרקטיקה התרחש רק בשנת 1985. [http://en.wikipedia.org/wiki/Ozone_depletion]

* '''השהיית עיבוד''' - עובר זמן בין זיהוי בעיה פוטנציאלית לבין ניסוח תאוריה, ביצוע ניסויים וויכוחים מדעיים בקשר לנכונות הבעיה. לדוגמה ויכוחים בין מדענים האם CFC מזיק לאוזון או לא או האם יש התחממות עולמית ומה הסיבות לה. עוד זמן עיבוד הוא זמן פוליטי שבו מידע מהמדענים מגיע אל הציבור ו/או אל הפוליטיקאים ומתורגם להחלטות פוליטיות, כלכליות, תרבותיות וכו' בנסיון לפתור את הבעיה. שלב זה עלול להתעכב מאד עקב אינטרסים פוליטיים, כלכליים וכו' שמנסים להגיד שאין בכלל בעיה לפתור, וזמן נוסף מוצא על דיון מהו הפתרון הטוב ביותר. בתחום הגהנה על שכבות האוזון, דוח של האקדמיה למדעים בארצות הברית משנת 1976 גרר התחלת החרמה של חומרי CFC בידי מספר מדינות מערביות, אבל לאחר מכן התעכבה פעולה בינלאומית במשך מספר שנים עקב חילוקי דעות פוליטיים. קונצנזוס מדעי לגבי הסיבות לדילדול באוזון התרחש רק מספר שנים לאחר החתימה על פרוטוקול מונטריאול.  [http://en.wikipedia.org/wiki/Ozone_depletion]

* '''השהיית עיבוד''' - עובר זמן בין זיהוי בעיה פוטנציאלית לבין ניסוח תאוריה, ביצוע ניסויים וויכוחים מדעיים בקשר לנכונות הבעיה. לדוגמה ויכוחים בין מדענים האם CFC מזיק לאוזון או לא או האם יש התחממות עולמית ומה הסיבות לה. עוד זמן עיבוד הוא זמן פוליטי שבו מידע מהמדענים מגיע אל הציבור ו/או אל הפוליטיקאים ומתורגם להחלטות פוליטיות, כלכליות, תרבותיות וכו' בניסיון לפתור את הבעיה. שלב זה עלול להתעכב מאד עקב אינטרסים פוליטיים, כלכליים וכו' שמנסים להגיד שאין בכלל בעיה לפתור, וזמן נוסף מוצא על דיון מהו הפתרון הטוב ביותר. בתחום הגהנה על שכבות האוזון, דוח של האקדמיה למדעים בארצות הברית משנת 1976 גרר התחלת החרמה של חומרי CFC בידי מספר מדינות מערביות, אבל לאחר מכן התעכבה פעולה בינלאומית במשך מספר שנים עקב חילוקי דעות פוליטיים. קונצנזוס מדעי לגבי הסיבות לדילדול באוזון התרחש רק מספר שנים לאחר החתימה על פרוטוקול מונטריאול.  [http://en.wikipedia.org/wiki/Ozone_depletion]

* '''השעיית פעולה'''- עובר זמן נוסף מהרגע שמחליטים לבצע משהו עד שהוא מבוצע. לדוגמה חתימה על [[פרוטוקול מונטריאול]], להפסקת ייצור CFC וחומרים נוספים שפגעו באוזון, נחתם ב-16 בספטמבר 1987. הפרוטוקו נכנסה לתוקף ב-1 בינואר 1989. [http://en.wikipedia.org/wiki/Ozone_depletion] אבל במדינות מתפתחות המשיכו לייצר ולהשתמש בחומרים. לדוגמה ישראל אישררה את האמנה רק ב-1992, והוא בא לידי ביטוי בתקנות בישראל רק בשנת 2004.  

* '''השעיית פעולה'''- עובר זמן נוסף מהרגע שמחליטים לבצע משהו עד שהוא מבוצע. לדוגמה חתימה על [[פרוטוקול מונטריאול]], להפסקת ייצור CFC וחומרים נוספים שפגעו באוזון, נחתם ב-16 בספטמבר 1987. הפרוטוקול נכנס לתוקף ב-1 בינואר 1989. [http://en.wikipedia.org/wiki/Ozone_depletion] אבל במדינות מתפתחות המשיכו לייצר ולהשתמש בחומרים. לדוגמה ישראל אישררה את האמנה רק ב-1992, והוא בא לידי ביטוי בתקנות בישראל רק בשנת 2004.  

* '''השהיית תגובה''' - מולקולות  CFC גוררת פירוק של מספר רב של מולקולות אוזון במשך מספר שנים. כך שגם בזמן הפסקת ייצור CFC  ופליטתו, מולקולות CFC קיימות ממשיכות לפרק את האוזון. במקביל יש תהליך נוסף של בניית שכבת האוזון על ידי תהליכים טבעיים. כאשר קצב הפירוק קטן מספיק - בקצב נמוך מקצב ייצור האוזון - תתחיל בניית שכבת האוזון מחדש ועד לשיקום מלא של השכבה (והפסקת כניסה של קרינת UV מזיקה) יקחו עוד מספר שנים.  מאז האימוץ והחיזוק של פרוטוקול מונטריאול, יש ירידה בפליטה של CFC וחומרים דומים ויש ירידה בריכוזי האטמוספריים של החומרים המזיקים ביותר לאוזון. שיא הריכוז חומרי הגורמים לדלדול, הנמדד ב שווה ערך לכלור (Effective Equivalent Chlorine-  EECl) התרחש בשנת 1994, ומאז ועד 2008 היתה ירידה של 10% בריכוז האטמוספרי שלהם. על פי הערכות עד שנת 2015 החור באוזון מעל איזור אנטארקטיקה יקטן בכמיליון קמ"ר. החלמה מלאה של שכבת האוזון באנרטקטיקה צפויה לא לפני 2050. על פי מחקרים, רמות האוזון ישובו לרמות של 1980 רק באיזור שנת 2068.

* '''השהיית תגובה''' - מולקולות  CFC גוררת פירוק של מספר רב של מולקולות אוזון במשך מספר שנים. כך שגם בזמן הפסקת ייצור CFC  ופליטתו, מולקולות CFC קיימות ממשיכות לפרק את האוזון. במקביל יש תהליך נוסף של בניית שכבת האוזון על ידי תהליכים טבעיים. כאשר קצב הפירוק קטן מספיק - בקצב נמוך מקצב ייצור האוזון - תתחיל בניית שכבת האוזון מחדש ועד לשיקום מלא של השכבה (והפסקת כניסה של קרינת UV מזיקה) יקחו עוד מספר שנים.  מאז האימוץ והחיזוק של פרוטוקול מונטריאול, יש ירידה בפליטה של CFC וחומרים דומים ויש ירידה בריכוזי האטמוספריים של החומרים המזיקים ביותר לאוזון. שיא הריכוז חומרי הגורמים לדלדול, הנמדד ב שווה ערך לכלור (Effective Equivalent Chlorine-  EECl) התרחש בשנת 1994, ומאז ועד 2008 היתה ירידה של 10% בריכוז האטמוספרי שלהם. על פי הערכות עד שנת 2015 החור באוזון מעל איזור אנטרקטיקה יקטן בכמיליון קמ"ר. החלמה מלאה של שכבת האוזון באנטרקטיקה צפויה לא לפני 2050. על פי מחקרים, רמות האוזון ישובו לרמות של 1980 רק באיזור שנת 2068.

במקרה של האוזון, ההשהיה בין התחלת קיום הבעיה לבין זיהוי שלה וקבלת החלטה לגביה (השהייה במינוח של דונאלה מדווז ואחרים - ראו בהמשך) לקח כ-40-50 שנה, השהיות נוספות - (מומנטום) - מרגע לקיחת הפעולה ועד גמר התגובה עלה יקחו עוד כ-50-70 שנים, כך שסך כל ההשהיה בנושא התדלדלות האוזון צפויה להיות 120-140 שנים.  

במקרה של האוזון, ההשהיה בין התחלת קיום הבעיה לבין זיהוי שלה וקבלת החלטה לגביה (השהייה במינוח של דונאלה מדווז ואחרים - ראו בהמשך) לקח כ-40-50 שנה, השהיות נוספות - (מומנטום) - מרגע לקיחת הפעולה ועד גמר התגובה עלה יקחו עוד כ-50-70 שנים, כך שסך כל ההשהיה בנושא התדלדלות האוזון צפויה להיות 120-140 שנים.  

'''האצה''' מובילה להחרפת הבעיה של תגובת יתר. אם יש לכם מכונית שבה החלון הקדמי מלוכלך וקשה לראות מה נעשה מלפנים, והבלמים בה אינם מגיבים טוב, הדבר האחרון שצריכים לעשות הוא להאיץ את מהירות המכונית. האצה כזו פרושה הגדלת המהירות שבה המערכת משתנה. אם מתגלה איום, ועדיין רוצים להגיב בזמן אנו נדרשים לקצר את משך הזמן בין גילוי לתגובה, ואת משך הזמן בין התחלת התגובה לסיום המומנטום. המערכת הפוליטית והכלכלית כיום מגוייסות למען הגדלת [[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]].  

'''האצה''' מובילה להחרפת הבעיה של תגובת יתר. אם יש לכם מכונית שבה החלון הקדמי מלוכלך וקשה לראות מה נעשה מלפנים, והבלמים בה אינם מגיבים טוב, הדבר האחרון שצריכים לעשות הוא להאיץ את מהירות המכונית. האצה כזו פרושה הגדלת המהירות שבה המערכת משתנה. אם מתגלה איום, ועדיין רוצים להגיב בזמן אנו נדרשים לקצר את משך הזמן בין גילוי לתגובה, ואת משך הזמן בין התחלת התגובה לסיום המומנטום. המערכת הפוליטית והכלכלית כיום מגוייסות למען הגדלת [[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]].  

'''שחיקה''' בסיוע של תגובות '''[[אי לינאריות|לא לינאריות]]'''. שחיקה היא נזק או לחץ שמגביר את עצמו אם לא מטפלים בו מוקדם מספיק. אי לינאריות היא תכונה מקבילה ל"מעבר סף" - מעבר לטווח מסויים המערכת משתנה במהירות. בדוגמה של המכונית שרוצה לבלום, כביש מתעקל מייצג שינוי בדמות שחיקה (לאחר קטע של כביש ישר), וירידה תלולה עם כביש מתעקל יכולה לייצג אי לינאריות. דוגמאות למצבים אי לינאריים קיימות באתגרי קיימות במספר תחומים. לדוגמה אחוז המתכת בעופרה יכול לרדת בטווח מסויים ללא שיש לדבר זה השלכות ניכרות על הקושי להפיק את העופרה או על המחיר. אבל מתחת לסף מסויים הפקת המתכת מהעופרה דורשת הרבה יותר אנרגיה, מייצרת הרבה יותר זיהום ופסולת ועולה הרבה יותר כסף. תחום נוסף הוא [[סחף קרקע]] - במשיך שנים רבות סחף קרקע לא יביא להשלכות כלשהן על היבול, ואז כאשר כמות הקרקע שנשארה קטנה מכדי לתמוך בשורשים מתאימים, מתקיים חישוף קרקע, הקרקע מתבלה במהירות רבה בהרבה והתוצאה היא [[מדבור]] והרס מהיר של אדמות חקלאיות.

'''שחיקה''' בסיוע של תגובות '''[[אי לינאריות|לא לינאריות]]'''. שחיקה היא נזק או לחץ שמגביר את עצמו אם לא מטפלים בו מוקדם מספיק. אי לינאריות היא תכונה מקבילה ל"מעבר סף" - מעבר לטווח מסויים המערכת משתנה במהירות. בדוגמה של המכונית שרוצה לבלום, כביש מתעקל מייצג שינוי בדמות שחיקה (לאחר קטע של כביש ישר), וירידה תלולה עם כביש מתעקל יכולה לייצג אי לינאריות. דוגמאות למצבים אי לינאריים קיימות באתגרי קיימות במספר תחומים. לדוגמה אחוז המתכת בעופרה יכול לרדת בטווח מסויים ללא שיש לדבר זה השלכות ניכרות על הקושי להפיק את העופרה או על המחיר. אבל מתחת לסף מסויים הפקת המתכת מהעופרה דורשת הרבה יותר אנרגיה, מייצרת הרבה יותר זיהום ופסולת ועולה הרבה יותר כסף. תחום נוסף הוא [[סחף קרקע]] - במשך שנים רבות סחף קרקע לא יביא להשלכות כלשהן על היבול, ואז כאשר כמות הקרקע שנשארה קטנה מכדי לתמוך בשורשים מתאימים, מתקיים חישוף קרקע, הקרקע מתבלה במהירות רבה בהרבה והתוצאה היא [[מדבור]] והרס מהיר של אדמות חקלאיות.

==ראו גם==

==ראו גם==