47,332
עריכות
שינויים
←מתח בין ערכים חברתיים שונים
ניתן להגדיר ערכים כהעדפות רחבות הנוגעות לכיוון הנכון שבו כדאי ללכת או אליו כדאי להגיע. ערכים כאלה משקפים את התחושה של האדם לגבי מה טוב ומה רע ומה צריך להיות. לדוגמה "זכויות שוות לכל בני האדם" (או [[זכויות בעלי חיים]]), "יש להעריץ ולתגמל מצויינות", "יש להתייחס לאנשים בכבוד ובהגינות", "כדאי לקדם צמיחה כלכלית", הם כולם דוגמאות לערכים. הערכים נוהגים להשפיע על הגישה לנושאים ועל ההתנהגות.
ניתן להגדיר ערכים כהעדפות רחבות הנוגעות לכיוון הנכון שבו כדאי ללכת או אליו כדאי להגיע. ערכים כאלה משקפים את התחושה של האדם לגבי מה טוב ומה רע ומה צריך להיות. לדוגמה "זכויות שוות לכל בני האדם" (או [[זכויות בעלי חיים]]), "יש להעריץ ולתגמל מצויינות", "יש להתייחס לאנשים בכבוד ובהגינות", "כדאי לקדם צמיחה כלכלית", הם כולם דוגמאות לערכים. הערכים נוהגים להשפיע על הגישה לנושאים ועל ההתנהגות.
== מתח בין ערכים חברתיים שונים==
== מתח בין ערכים חברתיים שונים==
בדרך כלל יש מתח וסתירה בין ערכים שונים, ואמונה משותפת בשני ערכים מחייבת פשרה מסויימת ביניהם. לדוגמה מי שדוגל בבריאות וחופש צריך להחליט איך מתייחסים לצריכת סמים או לחיסונים לדוגמה. אמונה בלאומיות ובמשפחתיות מחייבת לפעמים פשרה כאשר אחד מבני המשפחה מתחתן עם מישהו מלאום אחר. וכו'.
בדרך כלל יש מתח וסתירה בין ערכים שונים. אמונה משותפת בשני ערכים מחייבת פשרה מסויימת ביניהם. לדוגמה מי שדוגל בערכים של בריאות וחופש צריך להחליט איך מתייחסים לצריכת סמים או לחיסונים לדוגמה. סמים ו[[עישון סיגריות]] מזיקים לבריאות אבל ניתן לטעון שצריכה שלהם היא החלטה חופשית של אנשים. אם לכל אחד יש חופש לקחת חיסון או לא, האפקטיביות של החיסון יורדת. אמונה בערכים של לאומיות ומשפחתיות מחייבת לפעמים פשרה כאשר אחד מבני המשפחה מתחתן עם מישהו מלאום אחר.
ההיסטוריון פרופ' [[יובל נח הררי]] טוען בספר [[קיצור תולדות האנושות]] כי בכל חברה יש מתח בין ערכים חברתיים שונים. וכי הניסיון לגשר בין ערכים אלה יוצר דינמיקה שמשנה ללא הפסק את החברה ומאפיינת את התרבות. לדוגמה בחברת ימי הביניים היה מתח בין האידאל של האלטרואיזם הנוצרי (כאשר נותנים לך סטירה, הגש את הלחי השנייה) לבין מוסד האבירות שהושתת על כבוד. האידאל הנוצרי הוא הנזיר הסגפן שמסייע לאחרים ומענה את עצמו ונמנע מתענוגות הבשר, לעומת זאת האביר חי חיי הוללות, מפגין את עושרו והכבוד שלו נמצא לפני כל דבר אחר. ניסיונות ליישב קונפליקט כזה היו לדוגמה במסדר ההוספיטרלים. לפי הררי קונפליקט כזה אינו נעלם, אלא ממשיך להתגלגל הלאה עם התרבות. הוא נעלם לבסוף כאשר יש שינוי תרבותי, והחברה משנה את הערכים החברתיים שבהם היא מאמינה.
ההיסטוריון פרופ' [[יובל נח הררי]] טוען בספר [[קיצור תולדות האנושות]] כי בכל חברה יש מתח בין ערכים חברתיים שונים. וכי הניסיון לגשר בין ערכים אלה יוצר דינמיקה שמשנה ללא הפסק את החברה ומאפיינת את התרבות. לדוגמה בחברת ימי הביניים היה מתח בין האידאל של האלטרואיזם הנוצרי (כאשר נותנים לך סטירה, הגש את הלחי השנייה) לבין מוסד האבירות שהושתת על כבוד. האידאל הנוצרי הוא הנזיר הסגפן שמסייע לאחרים ומענה את עצמו ונמנע מתענוגות הבשר, לעומת זאת האביר חי חיי הוללות, מפגין את עושרו והכבוד שלו נמצא לפני כל דבר אחר. ניסיונות ליישב קונפליקט כזה היו לדוגמה במסדר ההוספיטרלים. לפי הררי קונפליקט כזה אינו נעלם, אלא ממשיך להתגלגל הלאה עם התרבות. הוא נעלם לבסוף כאשר יש שינוי תרבותי, והחברה משנה את הערכים החברתיים שבהם היא מאמינה.
בחברה המודרנית יש לעיתים קרובות מתח בין הערכים של שוויון זכויות או תנאים שווים, לבין האידאלי של חופש. לדוגמה ב[[דמוקרטיה]] לכל אדם (או אזרח) יש זכות להצביע בבחירות, להחזיק ברכוש ולהשמיע את קולו (חופש הביטוי). שוויון מוחלט ימנע חופש, שכן בכדי להבטיח שוויון כזה יש לפגוע ביכולת הפעולה של אנשים. מצד שני חופש מוחלט יאפשר לחלק מהאנשים לפגוע בזכויות של אנשים אחרים וכן לפגוע ברמת השוויון. ולמעשה הענקת חופש מוחלט לאנשים, תאפשר לחלק מהאנשים לפגוע בחופש של אנשים אחרים.
[[מודרניזם|בחברה המודרנית]] יש לעיתים קרובות מתח בין הערכים של [[שוויון זכויות]] או תנאים שווים, לבין הערך של [[חופש]]. לדוגמה ב[[דמוקרטיה]] לכל אדם (או אזרח) יש זכות להצביע בבחירות, להחזיק ברכוש ולהשמיע את קולו ([[חופש הביטוי]]). [[שוויון]] מוחלט ימנע חופש, שכן בכדי להבטיח שוויון כזה יש לפגוע ביכולת הפעולה של אנשים. מצד שני חופש מוחלט יאפשר לחלק מהאנשים לפגוע בזכויות של אנשים אחרים, בחיים של אחרים ובחופש שלהם וכן לפגוע ברמת השוויון.
הכלכלן [[מנפרד מקס-ניף]] טוען כי יש רק 9 [[צרכים אנושיים בסיסיים]] אוניברסליים לכל בני האדם, בכל התרבויות. כל חברה מאמצת אמצעים ושיטות שונות כדי לספק את אותם הצרכים. מקס ניף טוען שזהו למעשה אחד המאפיינים המאפשרים להגדיר תרבות מסויימת - הדרך בה היא בוחרת לספק את הצרכים.
[[חקר הכלכלה|הכלכלן]] [[מנפרד מקס-ניף]] טוען כי יש רק 9 [[צרכים אנושיים בסיסיים]] אוניברסליים לכל בני האדם, בכל [[תרבות|התרבויות]]. במקרים רבים מבלבלים בין צורך אנושי בסיסי לבין מענה לצורך. לדוגמה מזון ומחסה אינם צורך כי אם מענה לצורך של קיום או מחיה. כל חברה מאמצת אמצעים ושיטות שונות כדי לספק את אותם הצרכים. מקס-ניף טוען שזהו למעשה אחד המאפיינים המאפשרים להגדיר תרבות מסויימת - הדרך בה היא בוחרת לספק את הצרכים. ניתן לספק הצרכים בצורה שמסייעת למילוי צרכים אחרים או בצורה שפוגעת במילוי צרכים אחרים. לדוגמה ניתן לשבוע על ידי מזון בריא או מזון לא בריא. הדרך בה התרבות מעודדת מתן מענה לצרכים שונים קובעת במידה רבה אילו ערכים חברתיים יכובדו וכמה מתח ישרור בין ערכים שונים ואיך יראה המתח הזה.
==מתח בין ערך לבין עצמו==
מתח יכול להתקיים גם בין ערך חברתי לבין עצמו. הדבר בולט בערך של חופש. חופש מסוג אחד פוגע בחופש מסוג שני. החופש לנהוג במכונית במהירות מסכן את החופש ללכת ברחוב בחופשיות ואת הזכות לחיים שנחשבת לתנאי הבסיסי שמאפשר את כל סוגי החופש האחרים. החופש לנהוג במכונית מתנגש גם עם החופש לנשום [[זיהום אוויר|אוויר נקי]] וניתן להציג אותו כסוג של הרעלה של אחרים. חופש הפולחן והמחשבה יכולים לבוא על חשבון זכויות יסוד של נשים וילדים בדתות פטריאכליות (לדוגמה מנהג של מילת נשים, מנהגי לבישת רעלה וכו'). חופש הביטוי יכול לבוא על חשבון הבטחון הלאומי שמעניק חופש מפני טרור או תקיפה של מדינה זרה.
==התנגשות של ערך בעצמו על ידי פגיעה בערך אחר==
יש מקרים שבהם יש פגיעה בערך אחד על ידי ערך חברתי אחר. אבל הפגיעה הזו מערכתית ויוצרת בעצמה קופנליקטים שבהמשך פוגעים בערך החברתי שהציק את הפגיעה.
הפתרון באידולוגיה של [[ליברלזים]] להתנגשויות בין סוגי חופש שונים היא להכריז כי ההגבלה היחידה לחופש הפרט היא פגיעה בקיום או בחופש של אחרים. למרות שדבר זה פותר בעיות רבות הוא לא פותר את הבעיה בצורה יסודית. לדוגמה פעילי [[זכויות בעלי חיים]] טוענים שיש לשאול מי זה אותם אחרים שיש למנוע פגיעה בחופש שלהם - האם החופש לאדם כולל התעללות בבעלי חיים. בעיה אחרת היא שאין הסכמה בשאלה מה הם התנאים שבהם פעילות של אדם גורמת לפגיעה בקיום ובחופש של אנשים אחרים. קל להוכיח שאדם אחד מסכן את החיים של אדם אחר כאשר הוא תוקף אותו בסכין, יש כאן השפעה ישירה שקל להבחין בה. המושג של [[מערכת אקולוגית]] מדגים כיצד פרט אחד יכול להשפיע על פרט אחר בלי לגעת בו באופן ישיר על ידי שינוי של פרמטרים בסביבה. מוסכם כי [[זיהום]] נחשב פגיעה בחירות ובחיים של אנשים אחרים אבל בפועל קשה להוכיח פגיעה כזו גם אם היא מתרחשת, גם אם נוכיח דבר כזה בדרך כלל הדבר נעשה בדיעבד לאחר שהפגיעה עצמה בוצעה. גם פגיעה בתפקוד של [[הביוספרה]] עלול לסכן את החופש והקיום של בני האדם - לדוגמה [[שינויי אקלים]] או שינוי של [[מחזור הזרחן]]. [ה[השפעה סביבתית]] לא חייבית להרחש בהכרח דרך זיהום - היא יכולה לנבוע מהדרך בה מעבדים את האדמה ([[סחף קרקע]]) או מהולדת ילדים רבים ו[[גידול אוכלוסין]]. [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמו דייילי]] מציין כי בדרך כלל ליברלים טוענים כי אסור להטיל מגבלות על מספר הילדים למשפחה, כי אין במערכת זו תפיסה לפיה [[צפיפות אוכלוסין]] ו[[גידול אוכולסין]] הם נושאים שיכולים לאיים על הקיום של החברה ועל החופש.
התנגשות נוספת של הערך של חופש היא על ידי דגשים שונים במושג החופש עצמו. לדוגמה יש הטוענים כי [[שוק חופשי]] ו[[זכויות קניין]] הם תנאי בסיסי לחופש שכן הם מאפשרים הגנה מפני עריצות השלטון. מצד שני יש הטוענים כי בשוק חופשי החופש הוא של [[כסף|הכסף]] - כוח ההצבעה של כל דולר שווה לכוח ההצבעה של כל דולר אחר וזה במקרה הטוב. במקרה הרע הכוח של הכסף של העשירים והמקושרים שווה יותר בגלל הכוח לבצע [[מינוף פיננסי]], [[לובי פוליטי]] ולהשתמש בכסף כדי להשפיע על התקשורת, מומחים או בתי המשפט כדי לצבור עוד כוח ועוד כסף. חופש פעולה לכסף יכול לגרום לפגיעה בחופש ובזכויות של בני אדם אחרים. לדוגמה ניתן להשפיע בכסף כדי לשחד שופטים או כדי לפגוע בחופש הביטוי של אדם על ידי [[תביעות השתקה]], על ידי צנזורה בעיתונות, על ידי שכירת בריונים, או על ידי קיום של רעש תקשורתי שיכסה את מה שהאחר מנסה להגיד.
אחת ההתנגשויות המרכזיות במאה ה-19 וה-20 היא בין הגדרות שונות של חופש בין מחנות שונים - המחנה הסוציאל דמוקרטי ואו המחנה הליברלי-חברתי והמחנה הקפיטליסטי-ליברלי. המחנה הליברלי קפיטלסטי שם דגש על חופש הפרט מצדד ב[[שוק חופשי]] וטוען כי הקטנת הממשלה, בתי משפט הוגנים והגנה על [[זכויות קניין]] הם התנאי לחופש. לעומתו המחנה הליברלי -חברתי מצביע על כך שחברות גדולות, אנשים עשירים, וארגוני פשיעה מנצלים את החופש הכלכלי כדי לפגוע באנשים אחרים כדי למקסם רווחים. היכולת של מערכות כמו בתי משפט להגן על זכויות קניין או צורות אחרות של חופש אינה דבר נתון וברור מאליו אלא צריך משהו שיבטיח דבר כזה. בעיה נוספת נוגעת ל[[אי שוויון כלכלי]]. המחנה הליברלי- קפיטליסטי מניח לעיתים קרובות כי אין קשר בין שוויון לבין היכולת להבטיח חופש, או לחלופין שהשוק החופשי ידאג לכך שאי השוויון לא יהיה בעיה גדולה מידי. המחנה הליברלי-חברתי טוען לעומת זאת כי אי שוויון גדול מידי מעקר את הדמוקרטיה ואף את ההוגנות בעסקאות בשוק ואת היכולת להגן על זכויות קניין. כשיש יותר מידי כוח לעשירים הם יפגעו בחופש של העניים. הכלכלן [[אמרטיה סן]] מצביע על כך שחופש הוא בעצם עניין של יכולות. זה לא משנה אם יש יכולת פורמלית להצביע בבחירות לדוגמה - יש צורך לממש יכולת להגיע לקלפי. העשירים עלולים להשתמש בכוחם העודף כדי לפגוע ביכולות של העניים. הטענה של המחנה הסוציאל דמוקרטי היא שהחופש שניתן לעניים בחברה קפיטליסטית עם פערים גדולים מידי הוא אשליה - זה החופש של העשירים ושל העניים כאחד לישון מתחת לגשר. העניים עסוקים בהשרדות ובקיום עצמי והזכויות הבסיסיות שלהם נרמסות על ידי העשירים.
גם ערכים אחרים יכולים להתנגש עם עצמם על ידי הגדרות שונות של הערך. לדגומה ערך של שוויון יכול להיות מוגדר בצורות שונות שיכולות להתנגש זו עם זו וכך גם ערך של בריאות או קיימות. לדוגמה הוספת כלור לבריכות שחיה מקטינה את הסיכוי להדבקות במחלות ולכן משפרת את הבריאות, אבל היא גם עלולה לגרום לזיהום מים , לתאונות הרעלת כלור וכו ולפגיעה במערכת האקולוגית שקיום תקין שלה חינוי לבריאות.
==השפעה של ערכים על פשיעה ורמייה==
==השפעה של ערכים על פשיעה ורמייה==