שינויים

מגש הכסף (הצגת מקור)

גרסה מ־16:50, 19 ביוני 2016

נוספו 3 בתים , 16:50, 19 ביוני 2016

מ

אין תקציר עריכה

שורה 1: שורה 1:

'''מגש הכסף''' היא סדרת טלוויזיה [[סרט תיעודי|דוקומנטרית]] על ה[[כלכלת ישראל]] מנקודת מבט [[כלכלה פוליטית|כלכלית-פוליטית]], שנוצרה על ידי [[דורון צברי]] ו[[אמיר בן-דוד]] בשנת 2015. הסדרה מורכבת משלושה פרקים: הפרק הראשון מועבר על ידי [[גיא רולניק]], הפרק השני על ידי [[ירון זליכה]] והפרק השלישי על ידי [[דני גוטווין]]. הסדרה שודרה ב[[ערוץ 8]] בנובמבר 2015.

−

הדוברים בסדרה מתייחסים לסוגיות של [[הון שלטון]] אבל מנקודות השקפה שונות ולעיתים מנוגדות. רולניק משתייך לזרם הליברלי- קפיטליסטי ששואף לתקן את הקפיטליזם "מבפנים" כנגד בעיות של [[קפיטליזם למקורבים]]. השקפה זו דומה גם לירון זליכה. גוטווין לעומתם משתייך לזרם סוציאל-דמוקרטי וקושר גם בין מדיניות בטחונית ומדינית לבין סוגיות כלכליות. כמו כן הסדרה עוסקת בעיקר בביקורת המצב הקיים וכמעט ולא עוסקת בפתרונות למצב זה. עבור קוראים של עיתון דה מרקר סוגיות רבות שעלו בסדרה אינו חדשות. עם זאת הסדרה מבצעת הנגשה של נושאים רבים לשפה ~~טלביזיונית~~ קלה להבנה ומכאן גם החשיפה הגבוה לה זכתה וההד הציבורי שיצרה.

+

הדוברים בסדרה מתייחסים לסוגיות של [[הון שלטון]] אבל מנקודות השקפה שונות ולעיתים אף מנוגדות. רולניק משתייך לזרם הליברלי- קפיטליסטי ששואף לתקן את הקפיטליזם "מבפנים" כנגד בעיות של [[קפיטליזם למקורבים]]. השקפה זו דומה גם לירון זליכה. גוטווין לעומתם משתייך לזרם סוציאל-דמוקרטי וקושר גם בין מדיניות בטחונית ומדינית לבין סוגיות כלכליות. כמו כן הסדרה עוסקת בעיקר בביקורת המצב הקיים וכמעט ולא עוסקת בפתרונות למצב זה. עבור קוראים של עיתון דה מרקר סוגיות רבות שעלו בסדרה אינו חדשות. עם זאת הסדרה מבצעת הנגשה של נושאים רבים לשפה טלוויזיונית קלה להבנה ומכאן גם החשיפה הגבוה לה זכתה וההד הציבורי שיצרה.

על פי רולניק, תוך שבועיים מעלייתה לשידור, נחשפו יותר ממיליון איש לסדרה ולסרטונים קצרים מתוכה שהופצו [[סרטון ויראלי|ויראלית]] ב[[World Wide Web|אינטרנט]].{{הערה|{{TheMarker1|גיא רולניק|יותר ממיליון איש נחשפו לסדרה "מגש הכסף": גיא רולניק חושף מה קרה מאחורי הקלעים|magazine/1.2767830|4 בנובמבר 2015}}}}

שורה 34: שורה 34:

# הממשלה בישראל מעדיפה באופן עקבי את [[בעלי ההון בישראל|בעלי ההון]] על פני האזרח הפשוט.

# בישראל יש לחברות הגדולות פטור כמעט מלא מתשלום מסים.

−

# [[שוק תחרותי|התחרותיות בשוק הישראלי]] מאוד נמוכה ולכן המחירים גבוהים מאוד. חלק גדול מהשווקים בישראל נשלט על ידי [[מונופול|מונופולים]] ו[[אוליגופולים]]. זליכה מדגים טענה זו על ידי ביקור ~~בסופרמטקט~~ טיפוסי- למרות שהרושם הראשוני הוא של שפע מוצרים שונים באריזות שונות, רוב התוצרת על המדפים היא של 4-5 חברות גדולות ורוב ענפי המזון מתחלקות בין 2 מבין החברות הללו.

+

# [[שוק תחרותי|התחרותיות בשוק הישראלי]] מאוד נמוכה ולכן המחירים גבוהים מאוד. חלק גדול מהשווקים בישראל נשלט על ידי [[מונופול|מונופולים]] ו[[אוליגופולים]]. זליכה מדגים טענה זו על ידי ביקור בסופרמרקט טיפוסי- למרות שהרושם הראשוני הוא של שפע מוצרים שונים באריזות שונות, רוב התוצרת על המדפים היא של 4-5 חברות גדולות ורוב ענפי המזון מתחלקות בין 2 מבין החברות הללו.

# [[משאבי טבע בישראל|משאבי הטבע של ישראל ]] לא נמכרו במכרז כראוי, אלא חולקו חינם למקורבים.

# [[שחיתות בישראל|השחיתות הגבוהה בישראל]] היא גורם משמעותי לפערים הגדולים ברמת החיים.

שורה 133: שורה 133:

לדברי חלק מהמבקרים הסדרה עשויה באופן מוטה. אריאל שנבל מאתר nrg טען שהסדרה מציגה אג'נדה כלכלית המזוהה עם תנועות השמאל, ולא ניתן איזון לדעות המזוהות עם הימין הכלכלי.{{הערה|שם=שנבל|{{nrg|אריאל שנבל|הפספוס השמאלני של מגש הכסף|735/458|4 בנובמבר 2015||1|2}}}} כנגד טענה זו, הן גיא רולניק והן ירון זליכה מביאים נקודת מבט כלכלית ימנית למדי, שיוצאת מ[[כלכלה נאו קלאסית|ניתוח נאו-קלאסי]] שמתנגד ל[[מונופול|מונופולים]] ומעוניין ב[[שוק תחרותי]] או [[שוק משוכלל]].

−

הכלכלן ד"ר [[עומר מואב]], שמזוהה עם הזרם הליברטני, טען במאמר שפורסם בדה-~~מארקר~~, כנגד פרופסור דני גוטווין, שמכיוון שאינו כלכלן אלא [[היסטוריון]], טענותיו לוקות בחוסר הבנה של התחום.{{הערה|{{TheMarker1|[[עומר מואב]]|חוסר ההבנה הבסיסי של אחד מכוכבי "מגש הכסף"|news/1.2768967|4 בנובמבר 2015}}}}{{הערה|שם=שנבל}}

+

הכלכלן ד"ר [[עומר מואב]], שמזוהה עם הזרם הליברטני, טען במאמר שפורסם בדה-מרקר, כנגד פרופסור דני גוטווין, שמכיוון שאינו כלכלן אלא [[היסטוריון]], טענותיו לוקות בחוסר הבנה של התחום.{{הערה|{{TheMarker1|[[עומר מואב]]|חוסר ההבנה הבסיסי של אחד מכוכבי "מגש הכסף"|news/1.2768967|4 בנובמבר 2015}}}}{{הערה|שם=שנבל}}

ביקורות נוספות התייחסו לכך שהדוברים בסדרה מייצגים סדר חברתי מסוים – של [[גבר]]ים [[יהודים]] [[חילונים]]. בסדרה כמעט שלא מרואיינות נשים, למרות שחלק ניכר ממובילי [[המחאה החברתית בישראל 2011|המחאה החברתית בשנת 2011]] היו נשים. בנוסף, הסדרה מתעלמת מנושאי [[דת]] ו[[לאום]] ועל פי [[מאיר עמור]], לא עוסקת מספיק ב[[השסע העדתי|שסע העדתי]] ובהבדלים בין בני הזהויות ה[[עם|עמיות]] השונות.{{הבהרה|עמור כתב דברים באופן פרודי "הסדרה היא מוזיקה אשכנזית על מגש של כסף" וכל מיני ממרות דומות אחרות, יש להבהיר את הקשר ולמה זה בכלל נדרש לאזכור כאן בצורה רצינית, בלי להשתמש באופן ריקני בתיוגים מיותרים כמו "מזרחים" ו"אשכנזים"}}{{הערה|שם=מטר|חגי מטר, [http://mekomit.co.il/%D7%9E%D7%94-%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%A2-%D7%9C%D7%99-%D7%91%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%94-%D7%9E%D7%92%D7%A9-%D7%94%D7%9B%D7%A1%D7%A3/ מה מפריע לי בסדרה מגש הכסף], באתר "[[שיחה מקומית]]", 30 באוקטובר 2015}}{{הערה|שם=אוז|רונה אוז-כהן, [http://www.haokets.org/2015/11/02/%D7%B4%D7%9E%D7%92%D7%A9-%D7%94%D7%9B%D7%A1%D7%A3%D7%B4-%D7%A9%D7%9C-%D7%92%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%93%D7%99-%D7%92%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%92%D7%91%D7%A8%D7%99/ מגש הכסף: של גברים, בידי גברים, על גברים], באתר "[[העוקץ (אתר אינטרנט)|העוקץ]]", 2 בנובמבר 2015}}{{הערה|מאיר עמור, [http://www.haokets.org/2015/11/05/%D7%B4%D7%9E%D7%92%D7%A9-%D7%94%D7%9B%D7%A1%D7%A3%D7%B4-%D7%A9%D7%95%D7%9B%D7%97%D7%AA-%D7%A9%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%99%D7%A9-%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95/ ״מגש הכסף״ שוכחת שלהון בישראל יש היסטוריה], באתר "[[העוקץ (אתר אינטרנט)|העוקץ]]", 5 בנובמבר 2015}}

שורה 146: שורה 146:

===שיוך פרק 3 בסדרה לשמאל המדיני===

−

על פי חלק מהמבקרים, הפרק השלישי בסדרה שמעביר דני גוטווין, מקטלג אותה מבחינה פוליטית-מדינית, זאת בניגוד להצהרות יוצרי הסדרה כי "זה לא פרויקט של הימין או השמאל". התייחסותו של גוטווין בסוף הפרק להתנחלויות מבטאת זאת.{{הערה|שם=סדן}}{{הערה|שם=שנבל}}. עם זאת ניתן להבין את האמירות האלה גם בצורה אחרת - ~~גוטוויון~~ נמצא בשמאל הכלכלי ולעומתו רולניק שייך יותר לימין הכלכלי (ומצטט בהרחבה את [[לואיג'י זינגלס]] לדוגמה, שהוא כלכלן קפיטליסטי שבנימין נתניהו מעריץ לפחות בצורה פומבית).

+

על פי חלק מהמבקרים, הפרק השלישי בסדרה שמעביר דני גוטווין, מקטלג אותה מבחינה פוליטית-מדינית, זאת בניגוד להצהרות יוצרי הסדרה כי "זה לא פרויקט של הימין או השמאל". התייחסותו של גוטווין בסוף הפרק להתנחלויות מבטאת זאת.{{הערה|שם=סדן}}{{הערה|שם=שנבל}}. עם זאת ניתן להבין את האמירות האלה גם בצורה אחרת - גוטווין נמצא בשמאל הכלכלי ולעומתו רולניק שייך יותר לימין הכלכלי (ומצטט בהרחבה את [[לואיג'י זינגלס]] לדוגמה, שהוא כלכלן קפיטליסטי שבנימין נתניהו מעריץ לפחות בצורה פומבית).

רבים מסכימים כי נקודת המבט של גוטווין סותרים את תמונת המציאות שהציגו גיא רולניק וירון זליכה בשני הפרקים הראשונים. גוטווין עצמו תקף בעבר מספר פעמים את רולניק, ואף ראה בו כמי ש"פועל, למעשה, לקדם את משטר ההפרטה בנוסח נתניהו".{{הערה|שם=אלפר1}}{{הערה|שם=סדן}}{{הערה|1= דני גוטווין, [http://www.ha-makom.co.il/post/gutwein-cofix-capitalism קופיקס קפיטליזם], באתר "[[המקום הכי חם בגיהנום]]", 30 במאי 2014}}

עידן ד

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

30,778

עריכות