שינויים

'''עקרון אנה קרנינה''' הוא הרעיון לפיו יש מספר מצומצם של דרכים להשגת מערכת מתפקדת, או לתוצאה רצויה, בעוד שהדרכים להיכשל בהשגת המטרה הן רבות, מגוונות ותלויות בגורמים רבים. העקרון נוסח על ידי לב טולסטוי ברומן "אנה קרנינה" לפיו "כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, כל משפחה אומללה - אומללה בדרכה שלה".  

'''עקרון אנה קרנינה''' הוא הרעיון לפיו יש מספר מצומצם של דרכים להשגת מערכת מתפקדת, או לתוצאה רצויה, בעוד שהדרכים להיכשל בהשגת המטרה הן רבות, מגוונות ותלויות בגורמים רבים. העקרון נוסח על ידי לב טולסטוי ברומן "אנה קרנינה" לפיו "כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, כל משפחה אומללה - אומללה בדרכה שלה".  

ההיסטוריון והפיזיולוג [[ג'ארד דיימונד]] הרחיב את הרעיון של טולסטוי  וטבע את השם "עקרון אנה קרנינה" בספרו [[רובים חיידקים ופלדה]] בהקשר של ביות בעלי חיים, "כל בעלי החיים הנוחים לביות דומים זה לזה, כל בעל חיים קשה לביות - קשה בדרכו שלו". בעל החיים שניתן לביות צריך להיות בעל תכונות שונות כמו מזג נוח, בגרות מינית קצרה יחסית, תזונה צמחונית או גודל קטן (אחרת יקר להחזיקו) וכו', כשלון באחת מהתכונות האלה יגרום לכך שלא ניתן לביית את בעל החיים. דיימונד משתמש בעקרון זה ביחס לביות חיים כדי להסביר מדוע למרות שפע של יונקים גדולים שמצויים באפריקה, התושבים שם לא הצליחו לביית אף יונק גדול - לכל אחד מהם היתה תכונה בסיסית שהפריע לתהליך הביות.  

ההיסטוריון והפיזיולוג [[ג'ארד דיימונד]] הרחיב את הרעיון של טולסטוי  וטבע את השם "עקרון אנה קרנינה" בספרו [[רובים חיידקים ופלדה]] בהקשר של ביות בעלי חיים, "כל בעלי החיים הנוחים לביות דומים זה לזה, כל בעל חיים קשה לביות - קשה בדרכו שלו". בעל החיים שניתן לביות צריך להיות בעל תכונות שונות כמו מזג נוח, בגרות מינית קצרה יחסית, תזונה צמחונית או גודל קטן (אחרת יקר להחזיקו) וכו', כישלון באחת מהתכונות האלה יגרום לכך שלא ניתן לביית את בעל החיים. דיימונד משתמש בעקרון זה ביחס לביות חיים כדי להסביר מדוע למרות שפע של יונקים גדולים שמצויים באפריקה, התושבים שם לא הצליחו לביית אף יונק גדול - לכל אחד מהם היתה תכונה בסיסית שהפריע לתהליך הביות.  

מאוחר יותר בספרו [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]], שב דיימונד והשתמש בעקרון אנה קרנינה כדי להסביר מדוע חברות לא מצליחות לזהות ולהתמודד עם [[קיימות|סכנת כלייה חברתית]]. הסיבות לחוסר ההצלחה של חברות שונות הן מגוונות ושונות, אבל חברות שהצליחו לשרוד במשך אלפי שנים עשו זאת תוך ציות לאותם חוקים. למרות הבחנה זו, דיימונד מחפש מאפיינים משותפים לפחות לחלק מהחברות שהתמוטטו מסיבות סביבתיות וחברתיות, הן סיבות משותפות (כמו [[בירוא יערות]], או בצורה כללית יותר [[השחתת הסביבה]]) והן סיבות חברתיות. הוא מוצא לדוגמה  שני מאפיינים משותפים - התנגשות עם ערכי יסוד של החברה וניגוד בין האינטרסים קצרי הטווח של האליטה לבין האינטרסים ארוכי הטווח של כלל החברה).  

מאוחר יותר בספרו [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]], שב דיימונד והשתמש בעקרון אנה קרנינה כדי להסביר מדוע חברות לא מצליחות לזהות ולהתמודד עם [[קיימות|סכנת כלייה חברתית]]. הסיבות לחוסר ההצלחה של חברות שונות הן מגוונות ושונות, אבל חברות שהצליחו לשרוד במשך אלפי שנים עשו זאת תוך ציות לאותם חוקים. למרות הבחנה זו, דיימונד מחפש מאפיינים משותפים לפחות לחלק מהחברות שהתמוטטו מסיבות סביבתיות וחברתיות, הן סיבות משותפות (כמו [[בירוא יערות]], או בצורה כללית יותר [[השחתת הסביבה]]) והן סיבות חברתיות. הוא מוצא לדוגמה  שני מאפיינים משותפים - התנגשות עם ערכי יסוד של החברה וניגוד בין האינטרסים קצרי הטווח של האליטה לבין האינטרסים ארוכי הטווח של כלל החברה).  

* תאים חיים - הפעילות של תא חי היא מורכבת ודורשת תאום תקין בין יחידות שונות של התא. כאשר מזוהה כשל באחד הרכיבים האלה, יש לפעמים מנגנוני תיקון שמתערבים בניסיון לתקן את הכשל. כאשר אין הצלחה בתיקון, והתא מתחיל לעבוד בצורה לא תקינה, התא יכול לצאת משליטה ולקרוס. כאשר תא ממשיך לתפקד, אבל בצורה שאינה מותאמת לשאר הגוף התוצאה היא גידול סרטני או נזקים אחרים לגוף - לדוגמה תאים של המערכת החיסונית שמתחילים לזהות בטעות חומרים תמימים או אפילו תאים של הגוף עצמו ולתקוף אותם. כדי לנסות להקטין את הסיכוי לבעיות כאלה, מכילים תאי גוף תקינים מנגנונים לזיהוי של כשלים בתוך התא, והפעלת מנגנון של הרס עצמי של התא שמפעילות תוכנית "התאבדות" של התא, כדי לשמור על כלל הגוף. אחד התנאים המקדימים להתפתחות תא סרטני הוא קלקול של מערכות הרס עצמי כאלה, כך שכאשר התא מזהה התנהגות לא נורמלית שלו עצמו, וכאשר הוא מקבל הוראות התאבדות מבחוץ, הוא מתעלם מהם וממשיך לחיות, בניגוד לתא בריא.  

* תאים חיים - הפעילות של תא חי היא מורכבת ודורשת תאום תקין בין יחידות שונות של התא. כאשר מזוהה כשל באחד הרכיבים האלה, יש לפעמים מנגנוני תיקון שמתערבים בניסיון לתקן את הכשל. כאשר אין הצלחה בתיקון, והתא מתחיל לעבוד בצורה לא תקינה, התא יכול לצאת משליטה ולקרוס. כאשר תא ממשיך לתפקד, אבל בצורה שאינה מותאמת לשאר הגוף התוצאה היא גידול סרטני או נזקים אחרים לגוף - לדוגמה תאים של המערכת החיסונית שמתחילים לזהות בטעות חומרים תמימים או אפילו תאים של הגוף עצמו ולתקוף אותם. כדי לנסות להקטין את הסיכוי לבעיות כאלה, מכילים תאי גוף תקינים מנגנונים לזיהוי של כשלים בתוך התא, והפעלת מנגנון של הרס עצמי של התא שמפעילות תוכנית "התאבדות" של התא, כדי לשמור על כלל הגוף. אחד התנאים המקדימים להתפתחות תא סרטני הוא קלקול של מערכות הרס עצמי כאלה, כך שכאשר התא מזהה התנהגות לא נורמלית שלו עצמו, וכאשר הוא מקבל הוראות התאבדות מבחוץ, הוא מתעלם מהם וממשיך לחיות, בניגוד לתא בריא.  

* בריאות אנושית - כל בני האדם המתפקדים דומים זה לזה, וכל אדם שמת עושה זאת בדרכו שלו. המערכות הגופניות שצריכות לתפקד כוללות את הלב, הריאות, מערכת העיכול, מערכת הדם, המערכת החיסונית, המוח, הכבד, העור, הכליות וכו'. מספיק כשל של מערכת אחת כזו כדי לגרום למחלה ולמוות. הגורמים לכשל במערכת יכולים להיות שונים ומגוונים - כמו תזונה בחוסר או תזונה לא מאוזנת, גורמי מחלה, סרטן, מחלה אוטו/אומנית, הרעלה, פגיעה פיזית, הזדקנות וכו'.  

* בריאות אנושית - כל בני האדם המתפקדים דומים זה לזה, וכל אדם שמת עושה זאת בדרכו שלו. המערכות הגופניות שצריכות לתפקד כוללות את הלב, הריאות, מערכת העיכול, מערכת הדם, המערכת החיסונית, המוח, הכבד, העור, הכליות וכו'. מספיק כשל של מערכת אחת כזו כדי לגרום למחלה ולמוות. הגורמים לכשל במערכת יכולים להיות שונים ומגוונים - כמו תזונה בחוסר או תזונה לא מאוזנת, גורמי מחלה, סרטן, מחלה אוטואומנית, הרעלה, פגיעה פיזית, הזדקנות וכו'.  

* העברת מידע -  יש דרך אחת נכונה להעביר מסר, והרבה דרכים להעביר מסר בצורה שגויה - בהודעה ארוכה, כאשר כמות האותיות גדולה, מספיקה טעות באות אחת כדי לשבש את המסר, [[תורת המידע]] מתייחסת להסתברויות של כשל בשליחה ובשמירה של מידע ובדרכים להקטין את הסיכוי לכשל כזה, במיוחד בהקשר של מערכות ממוחשבות ושל תקשורת נתונים. כדי להתמודד עם בעיה זו, מערכות להעברה ולאחסון מידע שומרות על גיבויים ועל אחסון מידע עודף שיאפשר שחזור המידע גם במקרה של טעות. במערכות ממוחשבות, המידע בתוך כל קבוצת סיביות כולל גם סיבית נוספת שסוכמת סיביות נוסםות בקבוצה ומקטינה את הסיכוי לטעויות. דוגמה אחרת באה מהשפות האנושיות שכוללות שימוש במילים שאינן קומפקטיות - כך שחלק גדול מהאותיות במילה הן מיותרות. לדוגמה אין מילה דומה קרובה ל"אוניברסיטה" כך שהשמטת אות או חילופי אותיות יאפשרו עדיין זיהוי של המסר. כך נתגלה כי בני אדם יכולים לזהות בהצלחה את המסר גם כאשר יש בו טעויות, לדוגמה כאשר האות הראשונה והאחרונה של המילה הן נכונות, ויש סיכול אותיות בתוך המילה (לדוגמה "מחקר באוניברסיטת אקוספרוד מארה שאתם יגולים לקורא משפת זה בהצחלה").

* העברת מידע -  יש דרך אחת נכונה להעביר מסר, והרבה דרכים להעביר מסר בצורה שגויה - בהודעה ארוכה, כאשר כמות האותיות גדולה, מספיקה טעות באות אחת כדי לשבש את המסר, [[תורת המידע]] מתייחסת להסתברויות של כשל בשליחה ובשמירה של מידע ובדרכים להקטין את הסיכוי לכשל כזה, במיוחד בהקשר של מערכות ממוחשבות ושל תקשורת נתונים. כדי להתמודד עם בעיה זו, מערכות להעברה ולאחסון מידע שומרות על גיבויים ועל אחסון מידע עודף שיאפשר שחזור המידע גם במקרה של טעות. במערכות ממוחשבות, המידע בתוך כל קבוצת סיביות כולל גם סיבית נוספת שסוכמת סיביות נוספות בקבוצה ומקטינה את הסיכוי לטעויות. דוגמה אחרת באה מהשפות האנושיות שכוללות שימוש במילים שאינן קומפקטיות - כך שחלק גדול מהאותיות במילה הן מיותרות. לדוגמה אין מילה דומה קרובה ל"אוניברסיטה" כך שהשמטת אות או חילופי אותיות יאפשרו עדיין זיהוי של המסר. כך נתגלה כי בני אדם יכולים לזהות בהצלחה את המסר גם כאשר יש בו טעויות, לדוגמה כאשר האות הראשונה והאחרונה של המילה הן נכונות, ויש סיכול אותיות בתוך המילה (לדוגמה "מחקר באוניברסיטת אקוספרוד מארה שאתם יגולים לקורא משפת זה בהצחלה").

* תפקוד של מערכות אקולוגיות. מערכות אקולוגיות מתפקדות במגוון יחסים בין מגוון גדול של מינים, אבל כל המערכות האקולוגיות מתפקדות בהתאם לעקרונות דומים. המערכת יכולה לקרוס בגלל מגוון סיבות כמו [[שינויי אקלים]], שינויים בכמות המשקעים, הרעלה, הכחדת מין בעל חיים, [[מין פולש]] וכו'. עם זאת , מערכות אקולוגיות רבות כוללות גמישות מסויימת כך שכאשר מין אחד נכחד, יכולים מינים אחרים להתפתח לתוך הנישה שלו (על ידי התאמה גנטית), וכך לספק למערכת תפקודים דומים.

* תפקוד של מערכות אקולוגיות. מערכות אקולוגיות מתפקדות במגוון יחסים בין מגוון גדול של מינים, אבל כל המערכות האקולוגיות מתפקדות בהתאם לעקרונות דומים. המערכת יכולה לקרוס בגלל מגוון סיבות כמו [[שינויי אקלים]], שינויים בכמות המשקעים, הרעלה, הכחדת מין בעל חיים, [[מין פולש]] וכו'. עם זאת , מערכות אקולוגיות רבות כוללות גמישות מסויימת כך שכאשר מין אחד נכחד, יכולים מינים אחרים להתפתח לתוך הנישה שלו (על ידי התאמה גנטית), וכך לספק למערכת תפקודים דומים.

ניתן לנסח את עקרון אנה קרנינה ידי תנאי לוגיים "גם" (AND) ו "או" (OR):

ניתן לנסח את עקרון אנה קרנינה ידי תנאי לוגיים "גם" (AND) ו "או" (OR):

כאשר תהליך סדרתי כלשהו T מורכב מתתי תהליכים {A, B, C} אפשר להגדיר הצלחה ב-תהליך T כ

כאשר תהליך סדרתי כלשהו T מורכב מתתי תהליכים {A, B, C} אפשר להגדיר הצלחה בתהליך T כהצלחה בתהליך כולו, T  = הצלחה בתת תהליך A, וגם הצלחה בתת תהליך B  וגם הצלחה ב-C...

הצלחה בתהליך כולו, T  = הצלחה בתת תהליך A, וגם הצלחה בתת תהליך B  וגם הצלחה ב-C ...

בהתאם לכך, כשלון של התהליך T מוגדר באופן הבא:

בהתאם לכך, כשלון של התהליך T מוגדר באופן הבא:

כשלון בתהליך כולו T = כשלון ב-A או כשלון בB או כשלון בC ....

כשלון בתהליך כולו T = כשלון ב-A או כשלון ב-B או כשלון ב-C...

במערכת לוגית תנאי AND, מקביל לפעולת כפל. כך שאם הסיכוי להצלחה בכל אחד מתתי התהליכים A, B, C הוא לדוגמה 50%, הסיכוי להצלחת כל התהליך (בהנחה של חוסר תלות בין התהליכים) הוא רק שמינית.  

במערכת לוגית תנאי AND, מקביל לפעולת כפל. כך שאם הסיכוי להצלחה בכל אחד מתתי התהליכים A, B, C הוא לדוגמה 50%, הסיכוי להצלחת כל התהליך (בהנחה של חוסר תלות בין התהליכים) הוא רק שמינית.  

* '''בניה מודולרית''' מערכות מכאניות ואלקטרוניות רבות מתוכננות ובנויות מרכיבים רכיבים, כך שניתן בקלות יחסית לזהות את הרכיב הלקוי, לפתוח את המערכת, להוציא את תת הרכיב המקולקל, ולהחליפו ברכיב תקין או לתקן את הרכיב המקולקל, ואז להרכיב מחדש את המערכת. המודולים בנויים עם ממשקים תקניים ביניהם, כך שכל רכיב יכול להשתלב עם אוסף רכיבים אחר, ולא בהתאמה ייחודית לאוסף רכיבים מסויים. כמו כן, מתכננים את המערכת כך שקל לזהות איזה רכיב התקלקל וקל להחליף אותו. תכנון מודולרי משמש גם בתחום התוכנה, הן על ידי בניית מודולים ו"צימוד חלש"  (על ידי ממשקי תוכנה) והן על ידי טכניקות של שכבות, תכנות מונחה עצמים, תכנות פונקציונלי ועוד, שמאפשרים זיהוי מהיר של בעיות והחלפת קטע קטן וממוקד מהקוד, ללא צורך להחליף את כל חלקי התוכנה. בחלק מהמקרים, פירמות מיישמות את עקרון אנה קרנינה כחלק מ[[התיישנות מכוונת]] - הן מייצרות חלק מהרכיבים כך שיהיו בעלי אורך חיים ממוצע מסויים. לאחר תקופה מסויימת, הרכיב מתקלקל, והצרכן צריך לנסות לתקן את המכשיר. במידה והפירמה מעוניינת בכך, החלקים אוזלים מהמלאי והצרכן חייב להחליף את כל המערכת במערכת חדשה.  

* '''בניה מודולרית''' מערכות מכאניות ואלקטרוניות רבות מתוכננות ובנויות מרכיבים רכיבים, כך שניתן בקלות יחסית לזהות את הרכיב הלקוי, לפתוח את המערכת, להוציא את תת הרכיב המקולקל, ולהחליפו ברכיב תקין או לתקן את הרכיב המקולקל, ואז להרכיב מחדש את המערכת. המודולים בנויים עם ממשקים תקניים ביניהם, כך שכל רכיב יכול להשתלב עם אוסף רכיבים אחר, ולא בהתאמה ייחודית לאוסף רכיבים מסויים. כמו כן, מתכננים את המערכת כך שקל לזהות איזה רכיב התקלקל וקל להחליף אותו. תכנון מודולרי משמש גם בתחום התוכנה, הן על ידי בניית מודולים ו"צימוד חלש"  (על ידי ממשקי תוכנה) והן על ידי טכניקות של שכבות, תכנות מונחה עצמים, תכנות פונקציונלי ועוד, שמאפשרים זיהוי מהיר של בעיות והחלפת קטע קטן וממוקד מהקוד, ללא צורך להחליף את כל חלקי התוכנה. בחלק מהמקרים, פירמות מיישמות את עקרון אנה קרנינה כחלק מ[[התיישנות מכוונת]] - הן מייצרות חלק מהרכיבים כך שיהיו בעלי אורך חיים ממוצע מסויים. לאחר תקופה מסויימת, הרכיב מתקלקל, והצרכן צריך לנסות לתקן את המכשיר. במידה והפירמה מעוניינת בכך, החלקים אוזלים מהמלאי והצרכן חייב להחליף את כל המערכת במערכת חדשה.  

*''' ריבוי מערכות ותפקוד תת תקני''' - לדוגמה קיום של 2 כליות. אם כליה אחת נהרסת, עדיין הכליה האחת יכולה לתמוך בגוף. עם זאת, בדרך כלל הצמצום של תתי המערכות (יד, ריאות, כליות, עיניים, אוזניים וכו') פירושו בדרך כלל תפקוד פחות טוב.  

*''' ריבוי מערכות ותפקוד תת תקני''' - לדוגמה קיום של 2 כליות. אם כליה אחת נהרסת, עדיין הכליה האחת יכולה לתמוך בגוף. עם זאת, בדרך כלל הצמצום של תתי המערכות (יד, ריאות, כליות, עיניים, אוזניים וכו') פירושו בדרך כלל תפקוד פחות טוב.  

* '''דרגי ביניים''' - במערכות היררכיות היא הסתמכות על מנהלים או מנגנוני בקרה בדרגי ביניים. לדרג הביניים יש תפקיד בזיהוי כשלים ונסיון לתקנם אם הכשל הוא לא חמור מידי. הסיכוי לתקלות בצבא של מאות אלפי חיילים הוא עצום ובכל יום מתקלקלים מכשירים וחיילים נפצעים או חמור מכך. עם זאת, ברוב התקלות האלה מטפלים דרגי הביניים בלי שהדבר מפריע להמשך פעילות של כלל המערכת. אם יש חוסר הצלחה, דרג הביניים מעביר את המידע על הכשלים למעלה. בצורה זו נמנעת הצפת מידע של החלק העליון של המערכת ההיררכית. לדרגי הביניים יש תפקידים נוספים מלבד מענה לכשלים מסוג אנה קרנינה, האחד הוא שדרגים נמוכים יותר יחליפו באופן זמני או תמידי בעלי סמכות שנפגעו. כמו כן דרג הביניים מספק מענה מיידי ומהיר יותר, עוד לפני שמגיעה החלטה רשמית מראש הפירמידה. לדוגמה רפלקס במרפק במגע עם סיר חם.  

* '''דרגי ביניים''' - במערכות היררכיות היא הסתמכות על מנהלים או מנגנוני בקרה בדרגי ביניים. לדרג הביניים יש תפקיד בזיהוי כשלים וניסיון לתקנם אם הכשל הוא לא חמור מידי. הסיכוי לתקלות בצבא של מאות אלפי חיילים הוא עצום ובכל יום מתקלקלים מכשירים וחיילים נפצעים או חמור מכך. עם זאת, ברוב התקלות האלה מטפלים דרגי הביניים בלי שהדבר מפריע להמשך פעילות של כלל המערכת. אם יש חוסר הצלחה, דרג הביניים מעביר את המידע על הכשלים למעלה. בצורה זו נמנעת הצפת מידע של החלק העליון של המערכת ההיררכית. לדרגי הביניים יש תפקידים נוספים מלבד מענה לכשלים מסוג אנה קרנינה, האחד הוא שדרגים נמוכים יותר יחליפו באופן זמני או תמידי בעלי סמכות שנפגעו. כמו כן דרג הביניים מספק מענה מיידי ומהיר יותר, עוד לפני שמגיעה החלטה רשמית מראש הפירמידה. לדוגמה רפלקס במרפק במגע עם סיר חם.  

* '''מלאי חירום, עתודות ומלאים''' - עודפים הנאגרים היכן שהוא ומאפשרים "פסק זמן" עד שהמערכת יכולה לחזור לתפקוד תקין. לדוגמה שומן שנאגר בתאי שומן בגוף מאפשר לגוף לעבור תקופות של מחסור במזון.  

* '''מלאי חירום, עתודות ומלאים''' - עודפים הנאגרים היכן שהוא ומאפשרים "פסק זמן" עד שהמערכת יכולה לחזור לתפקוד תקין. לדוגמה שומן שנאגר בתאי שומן בגוף מאפשר לגוף לעבור תקופות של מחסור במזון.  

* '''שילוב של מערכות תיקון עם מערכות מעקף ו/או מלאים''' - מערכת המעקף, העתודה או המלאי מאפשרת "פסק זמן" בזמן שמערכת אחרת דואגת לשיפוץ או החלפה של תת המערכת שקרסה. בדרך כלל המערכת העוקפת היא מערכת שלא רוצים להשתמש בה באופן יומיומי - מערכת פחות יעילה, בתפקוד נמוך יותר, שעלות הפעלתה יקרה יותר או בתפקוד בעל אורך חיים מוגבל וכו'. דוגמאות לכך היא תקיפה על ידי חיל אוויר בזמן שכוח חילוץ מפנה כוח שנפגע, הפעלת מערכות לב ריאה בזמן ניתוח, שילוב של משטרה ואמבולנסים בפינוי נפגעים מתאונת דרכים, ועוד.

* '''שילוב של מערכות תיקון עם מערכות מעקף ו/או מלאים''' - מערכת המעקף, העתודה או המלאי מאפשרת "פסק זמן" בזמן שמערכת אחרת דואגת לשיפוץ או החלפה של תת המערכת שקרסה. בדרך כלל המערכת העוקפת היא מערכת שלא רוצים להשתמש בה באופן יומיומי - מערכת פחות יעילה, בתפקוד נמוך יותר, שעלות הפעלתה יקרה יותר או בתפקוד בעל אורך חיים מוגבל וכו'. דוגמאות לכך היא תקיפה על ידי חיל אוויר בזמן שכוח חילוץ מפנה כוח שנפגע, הפעלת מערכות לב ריאה בזמן ניתוח, שילוב של משטרה ואמבולנסים בפינוי נפגעים מתאונת דרכים, ועוד.

תאונות מתרחשות בסבירות מסויימת, וגם בהסתברות נמוכה לכל רכיב, מספר רב של רכיבים במערכת שיש בה את עקרון אנה קרנינה גורם לכך שהמערכת לא תתפקד בהסתברות גבוהה, אלא אם היא מחזיקה מערכות בקרה ומלאים כאלה.  כמו כן, פירמות מעוניינות לא רק בהתמחות של העובדים שלהן, אלה גם במידה מסויימת של חפיפה ויתרות כדי להתמודד עם מחלות, עזיבת עובדים, עומסי עבודה וכו'.  

תאונות מתרחשות בסבירות מסויימת, וגם בהסתברות נמוכה לכל רכיב, מספר רב של רכיבים במערכת שיש בה את עקרון אנה קרנינה גורם לכך שהמערכת לא תתפקד בהסתברות גבוהה, אלא אם היא מחזיקה מערכות בקרה ומלאים כאלה.  כמו כן, פירמות מעוניינות לא רק בהתמחות של העובדים שלהן, אלה גם במידה מסויימת של חפיפה ויתרות כדי להתמודד עם מחלות, עזיבת עובדים, עומסי עבודה וכו'.  

כמו כן, עקרון אנה קרנינה מעמיד בספק את חשיבות [[ניתוח שולי|הניתוח השולי]] עבור [[פונקציית הייצור]] בכלכלה. הניתוח השולי משמש בין היתר לקביעת התרומה לתפוקה של עובדים ומכונות בתהליך הייצור, וקובע שניתוח זה משמש לשם קביעת השכר לעובדים ותשלום הרנטות להפעלת הציוד המכאני.  ניתוח כזה מבוצע בדרך כלל על דוגמאות שבהן הייצור הוא מקבילי (לדוגמה עובדים בפרדס) ולא טורי (כמו עובדים בקו ייצור קלאסי). בייצור מקבילי אין תקפות לעקרון אנה קרנינה, שכן כל עובד לדוגמה קוטף תפוזים בלי קשר לשאלה מה עושים שאר העובדים.  בייצור טורי לעומת זאת פועל לפי עקרון אנה קרנינה. עובד חולה אחד יפגע בצורה קטנה בתפוקת קטיף תפוזים בפרדס. לעומת זאת, עובד חולה אחד, ללא הנחה של עובדים מחליפים או מלאים, ישבית את קו הייצור כולו.  

כמו כן, עקרון אנה קרנינה מעמיד בספק את חשיבות [[ניתוח שולי|הניתוח השולי]] עבור [[פונקציית הייצור]] בכלכלה. הניתוח השולי משמש בין היתר לקביעת התרומה לתפוקה של עובדים ומכונות בתהליך הייצור, וקובע שניתוח זה משמש לשם קביעת השכר לעובדים ותשלום הרנטות להפעלת הציוד המכני.  ניתוח כזה מבוצע בדרך כלל על דוגמאות שבהן הייצור הוא מקבילי (לדוגמה עובדים בפרדס) ולא טורי (כמו עובדים בקו ייצור קלאסי). בייצור מקבילי אין תקפות לעקרון אנה קרנינה, שכן כל עובד לדוגמה קוטף תפוזים בלי קשר לשאלה מה עושים שאר העובדים.  בייצור טורי לעומת זאת פועל לפי עקרון אנה קרנינה. עובד חולה אחד יפגע בצורה קטנה בתפוקת קטיף תפוזים בפרדס. לעומת זאת, עובד חולה אחד, ללא הנחה של עובדים מחליפים או מלאים, ישבית את קו הייצור כולו.  

מסיבה זו אם מניחים שאין יתרות של עובדים או של הון התפוקה השולית של העובד האחרון בקו הייצור היא התפוקה הכוללת של קו הייצור כולו, בהנחה שמביאים עוד עובד חלופי למקרי מחלה, התפוקה השולית של העובד האחרון בקו הייצור היא 0. הכנסה של האפשרות לתקלות בקו הייצור, או תקלות אחרות הנובעות מבעיות של זרימת הון, זרימת חומרי גלם והזרמת המוצרים אל מוכרים או לקוחות וכ', פרושה שבעלים של מפעל ירצו לא רק למקסם את הייצור, אלא גם להקטין את הסיכוי להתרחשות תקלות כאלה ולהקטין את הנזק שתקלות כאלה יגרמו במידה ויתרחשו. פרוש הדבר החזקה של הון מכונות עודף (לגיבוי ולתיקון מכונות אחרות) והחזקה של עובדים לשם גיבוי או שימוש בעובדים בצורה "לא יעילה" כך שיוכלו להחליף באופן זמני עובדים אחרים.  

מסיבה זו אם מניחים שאין יתרות של עובדים או של הון התפוקה השולית של העובד האחרון בקו הייצור היא התפוקה הכוללת של קו הייצור כולו, בהנחה שמביאים עוד עובד חלופי למקרי מחלה, התפוקה השולית של העובד האחרון בקו הייצור היא 0. הכנסה של האפשרות לתקלות בקו הייצור, או תקלות אחרות הנובעות מבעיות של זרימת הון, זרימת חומרי גלם והזרמת המוצרים אל מוכרים או לקוחות וכ', פרושה שבעלים של מפעל ירצו לא רק למקסם את הייצור, אלא גם להקטין את הסיכוי להתרחשות תקלות כאלה ולהקטין את הנזק שתקלות כאלה יגרמו במידה ויתרחשו. פרוש הדבר החזקה של הון מכונות עודף (לגיבוי ולתיקון מכונות אחרות) והחזקה של עובדים לשם גיבוי או שימוש בעובדים בצורה "לא יעילה" כך שיוכלו להחליף באופן זמני עובדים אחרים.