שורה 5: |
שורה 5: |
| הבנקאות בישראל התפתחה בעיקר בזמן המנדט הבריטי ושלבי הקמת המדינה. | | הבנקאות בישראל התפתחה בעיקר בזמן המנדט הבריטי ושלבי הקמת המדינה. |
| | | |
− | בשנות ה-80 היתה פרשת ויסות מניות הבנקים, שבהם בנקים התערבו דרך יועצי ההשקעות שלהם, ב[[הרצת מניות]] שלהם עצמם, ושל מניות אחרות בבורסה, דבר שהביא למשבר כלכלי בכלל המשק, לאינפלציה גבוהה, ולהלאמת הבנקים. לאחר מכן הופרטו הבנקים מחדש לידי גרעיני שליטה, שנמצאים בעצמם בשליטת מספר מצומצם של [[משפחות ההון בישראל|בעלי הון]]. | + | בשנות ה-80 התפוצצה פרשת ויסות מניות הבנקים, שבהם בנקים התערבו דרך יועצי ההשקעות שלהם, ב[[הרצת מניות]] שלהם עצמם, ושל מניות אחרות בבורסה, דבר שהביא למשבר כלכלי בכלל המשק, לאינפלציה גבוהה, ולהלאמת הבנקים. לאחר מכן הופרטו הבנקים מחדש לידי גרעיני שליטה, שנמצאים בעצמם בשליטת מספר מצומצם של [[משפחות ההון בישראל|בעלי הון]]. |
| | | |
| בעשור הראשון של המאה ה-21, מנע [[נגיד בנק ישראל]] מהבנקים בישראל להשתתף בהיקף גדול בקניית חבילות סאב-פריים בארצות הברית. דבר זה גרר שבפרוץ [[המשבר הפיננסי של 2008]], ענף הבנקאות והפיננסים ואיתו המשק כולו נפגעו באופן חלש בהרבה בהשוואה לפגיעה הקשה שספגו הבנקים והכלכלות של ארצות הברית ואירופה שהשקיעו באופן מאסיבי בחבילות אלה. | | בעשור הראשון של המאה ה-21, מנע [[נגיד בנק ישראל]] מהבנקים בישראל להשתתף בהיקף גדול בקניית חבילות סאב-פריים בארצות הברית. דבר זה גרר שבפרוץ [[המשבר הפיננסי של 2008]], ענף הבנקאות והפיננסים ואיתו המשק כולו נפגעו באופן חלש בהרבה בהשוואה לפגיעה הקשה שספגו הבנקים והכלכלות של ארצות הברית ואירופה שהשקיעו באופן מאסיבי בחבילות אלה. |
שורה 47: |
שורה 47: |
| |} | | |} |
| |- | | |- |
− | | על פי דוח המפקח על הבנקים{{הערה|[http://www.bankisrael.gov.il/press/heb/120430/120430s.pdf סקירת פעילות הפיקוח על הבנקים בתחום הטיפול בפניות ותלונות ציבור לשנת 2011], עמוד 6 סעיף 3.1.2, {{PDF}} אתר בנק ישראל}} | + | | על פי דוח המפקח על הבנקים{{הערה|[http://www.bankisrael.gov.il/press/heb/120430/120430s.pdf סקירת פעילות הפיקוח על הבנקים בתחום הטיפול בפניות ותלונות ציבור לשנת 2011], עמוד 6 סעיף 3.1.2, {{pdf}} אתר בנק ישראל}} |
| |} | | |} |
| בישראל פעלו בסוף שנת 2007 : 16 - בנקים מסחריים, 4 - בנקים זרים, 3 - בנקים למשכנתאות, 2 - מוסדות כספיים ו-2 חברות שירותים משותפות. כולם נתונות לפיקוח בנק, יחידת הפיקוח על הבנקים . למרות כמות זו, רוב השוק הבנקאי בישראל נשלט בידי 5 בנקים גדולים מתוך זה 2 הבנקים הגדולים הם המשפיעים הגדולים על השוק, כך שמדובר ב[[אוליגופול]]. | | בישראל פעלו בסוף שנת 2007 : 16 - בנקים מסחריים, 4 - בנקים זרים, 3 - בנקים למשכנתאות, 2 - מוסדות כספיים ו-2 חברות שירותים משותפות. כולם נתונות לפיקוח בנק, יחידת הפיקוח על הבנקים . למרות כמות זו, רוב השוק הבנקאי בישראל נשלט בידי 5 בנקים גדולים מתוך זה 2 הבנקים הגדולים הם המשפיעים הגדולים על השוק, כך שמדובר ב[[אוליגופול]]. |
שורה 55: |
שורה 55: |
| הבנק הגדול בישראל הוא [[בנק לאומי]], שנוסד על פי חזונו של בנימין זאב הרצל וביזמתו האישית ונועד לשמש זרוע כלכלית לתנועה הציונית הצעירה. הוא נקרא בראשיתו "בנק אנגלו פלשתינה". לאחר קום המדינה הוסב שמו ל "בנק לאומי" והוא שימש את המדינה בראשית דרכה כמעין בנק מרכזי. ניסיונות מתמשכים של המדינה להפריט את הבנק על ידי מכירתו כולו או לפחות את גרעין השליטה - לא צלחו. כישלון תכניות ההפרטה ה"סטנדרטיות" (לתת את הבנק לגרעין שליטה) הביא את הממשלה לתכנן את הפרטת הבנק בדרך של חלוקת מניותיו לכלל הציבור הרחב. נכון לשנת 2015, 6% מבנק לאומי מוחזקים בידי מדינת ישראל, כל שאר הבנק נמצא בידי הציבור[http://maya.tase.co.il/bursa/CompanyDetails.asp?CompanyCd=604] | | הבנק הגדול בישראל הוא [[בנק לאומי]], שנוסד על פי חזונו של בנימין זאב הרצל וביזמתו האישית ונועד לשמש זרוע כלכלית לתנועה הציונית הצעירה. הוא נקרא בראשיתו "בנק אנגלו פלשתינה". לאחר קום המדינה הוסב שמו ל "בנק לאומי" והוא שימש את המדינה בראשית דרכה כמעין בנק מרכזי. ניסיונות מתמשכים של המדינה להפריט את הבנק על ידי מכירתו כולו או לפחות את גרעין השליטה - לא צלחו. כישלון תכניות ההפרטה ה"סטנדרטיות" (לתת את הבנק לגרעין שליטה) הביא את הממשלה לתכנן את הפרטת הבנק בדרך של חלוקת מניותיו לכלל הציבור הרחב. נכון לשנת 2015, 6% מבנק לאומי מוחזקים בידי מדינת ישראל, כל שאר הבנק נמצא בידי הציבור[http://maya.tase.co.il/bursa/CompanyDetails.asp?CompanyCd=604] |
| | | |
− | הבנק השני בגודלו הוא בנק הפועלים. הבנק נשלט בעבר על ידי [[ההסתדרות הכללית]] ולאחר פרשת ויסות מניות הבנקים, הוא הולאם כדי למנוע את קריסתו, ומתוך כוונה להפריט אותו בהמשך. בשנת 1997 רכש [[תד אריסון]] יחד יחד עם קבוצת משקיעים, 43% ממניות [[בנק הפועלים]], תמורת 1.37 מיליארד דולר. הרכישה התבצעה מחברת נכסים מ.י. בע"מ (חברה ממשלתית), במסגרת מדיניות [[הפרטה בישראל|ההפרטה]] של ממשלת ישראל. חלקו של אריסון בהשקעה היה %16.34 ממניות בנק הפועלים, תמורת 520 מיליון דולר. כיום הבנק נשלט בידי בתו של תד אריסון, [[שרי אריסון]]. נכון לשנת 2015 20% מבנק הפועלים מוחזק על ידי חברת "אריסון החזקות" [http://maya.tase.co.il/bursa/CompanyDetails.Asp?CompanyCd=662] חברה לא בורסאית שהוקמה בשנת 1998.[http://maya.tase.co.il/bursa/CompanyDetails.asp?CompanyCd=1417] ומוחזקת על ידי בני משפחת אריסון ושלמה נחמה, ושלטה בעבר גם בחברות נוספות כמו ירוקום ונמכרה לשאול אלוביץ' [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000019273] | + | הבנק השני בגודלו הוא בנק הפועלים. הבנק נשלט בעבר על ידי [[ההסתדרות הכללית]] ולאחר פרשת ויסות מניות הבנקים, הוא הולאם כדי למנוע את קריסתו, ומתוך כוונה להפריט אותו בהמשך. בשנת 1997 רכש [[תד אריסון]] יחד יחד עם קבוצת משקיעים, 43% ממניות [[בנק הפועלים]], תמורת 1.37 מיליארד דולר. הרכישה התבצעה מחברת נכסים מ.י. בע"מ (חברה ממשלתית), במסגרת מדיניות [[הפרטה בישראל|ההפרטה]] של ממשלת ישראל. חלקו של אריסון בהשקעה היה 16.34% ממניות בנק הפועלים, תמורת 520 מיליון דולר. כיום הבנק נשלט בידי בתו של תד אריסון, [[שרי אריסון]]. נכון לשנת 2015 20% מבנק הפועלים מוחזק על ידי חברת "אריסון החזקות" [http://maya.tase.co.il/bursa/CompanyDetails.Asp?CompanyCd=662] חברה לא בורסאית שהוקמה בשנת 1998.[http://maya.tase.co.il/bursa/CompanyDetails.asp?CompanyCd=1417] ומוחזקת על ידי בני משפחת אריסון ושלמה נחמה, ושלטה בעבר גם בחברות נוספות כמו ירוקום ונמכרה לשאול אלוביץ' [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000019273] |
| | | |
| הבנק השלישי בגודלו מבין הבנקים בישראל הוא [[בנק דיסקונט]]. בנק זה נוסד בשנת 1935 בשם "בנק א"י לדיסקונט" על ידי משפחות [[משפחת קרסו|קרסו]], אלבו ו[[משפחת רקנאטי|רקנאטי]]. הבנק שרד את שנות המשבר הקשות של [[מלחמת העולם השנייה]] ולאחר קום המדינה הפך לבנק גדול ומוביל. בשנים האחרונות חווה הבנק קשיים עקב החלטות עסקיות שגויות ויחסי עבודה רעועים בין ההנהלה ו[[ועד עובדים|ועד העובדים]], אך התאושש מהם. הבנק שולט גם שליטה מלאה ב[[בנק מרכנתיל דיסקונט]] ומחזיק בבנק הבינלאומי. בעבר הוא נשלט על ידי [[משפחת ברונפמן]] ה[[קנדה|קנדית]]-ישראלית. נכון לשנת 2015, בבנק אין בעלי שליטה [http://www.tase.co.il/Heb/General/Company/Pages/companyDetails.aspx?ShareID=00691212&CompanyID=000691&subDataType=0] | | הבנק השלישי בגודלו מבין הבנקים בישראל הוא [[בנק דיסקונט]]. בנק זה נוסד בשנת 1935 בשם "בנק א"י לדיסקונט" על ידי משפחות [[משפחת קרסו|קרסו]], אלבו ו[[משפחת רקנאטי|רקנאטי]]. הבנק שרד את שנות המשבר הקשות של [[מלחמת העולם השנייה]] ולאחר קום המדינה הפך לבנק גדול ומוביל. בשנים האחרונות חווה הבנק קשיים עקב החלטות עסקיות שגויות ויחסי עבודה רעועים בין ההנהלה ו[[ועד עובדים|ועד העובדים]], אך התאושש מהם. הבנק שולט גם שליטה מלאה ב[[בנק מרכנתיל דיסקונט]] ומחזיק בבנק הבינלאומי. בעבר הוא נשלט על ידי [[משפחת ברונפמן]] ה[[קנדה|קנדית]]-ישראלית. נכון לשנת 2015, בבנק אין בעלי שליטה [http://www.tase.co.il/Heb/General/Company/Pages/companyDetails.aspx?ShareID=00691212&CompanyID=000691&subDataType=0] |
שורה 113: |
שורה 113: |
| למרות התפתחויות אלו רמת הריכוזיות במערכת הבנקאית עדיין גבוהה בהשוואה לרמתה בעולם המערבי, התחרותיות בה נמוכה יחסית. אפשרות אחת למענה לדבר היא המשך פיתוח השוק הפיננסי החוץ-בנקאי, לרבות פיתוח שוק הון משוכלל והסדרת הפעילות במכשירים פיננסיים מורכבים. התפתחויות אלו צריכות להיות מלוות בהתמודדות עם הסיכונים הכרוכים בהן ובהסדרת הפיקוח על שווקים אלו <ref>מקור: סקירה שנתית של המפקח על הבנקים 2007</ref>. | | למרות התפתחויות אלו רמת הריכוזיות במערכת הבנקאית עדיין גבוהה בהשוואה לרמתה בעולם המערבי, התחרותיות בה נמוכה יחסית. אפשרות אחת למענה לדבר היא המשך פיתוח השוק הפיננסי החוץ-בנקאי, לרבות פיתוח שוק הון משוכלל והסדרת הפעילות במכשירים פיננסיים מורכבים. התפתחויות אלו צריכות להיות מלוות בהתמודדות עם הסיכונים הכרוכים בהן ובהסדרת הפיקוח על שווקים אלו <ref>מקור: סקירה שנתית של המפקח על הבנקים 2007</ref>. |
| | | |
− | בנסיון לצמצם את הריכוזיות ו[[ניגוד אינטרסים|ניגוד האינטרסים]] במערכת הבנקאית, אישרה [[הכנסת]] ב-2005 את [[רפורמת בכר]], שעיקרה הפרדת [[קרן נאמנות|קרנות הנאמנות]] ו[[קופת גמל|קופות הגמל]] מהבנקים ומכירתן לחברות השקעות פרטיות ול[[חברות ביטוח]]. צעד זה לא נטול בעיות שכן הפיקוח על הביטוח פחות הדוק יחסית לפיקוח על הבנקים, ובגלל שגם ב[[שוק הביטוח בישראל]] קיימת [[ריכוזיות כלכלית|ריכוזיות]]. דבר זה בא לידי ביטוי בקניית [[אג"ח חברות]] רב בידי חברות הביטוח שרצו להתחרות זו בזו בתשואות לחוסכים, אבל התעלמו ממרכיבי הסיכון בתיקי ההשקעות, לאחר מספר שנים ספגו הפסדים בגלל "תספורות" מצד טייקונים.
| + | בניסיון לצמצם את הריכוזיות ו[[ניגוד אינטרסים|ניגוד האינטרסים]] במערכת הבנקאית, אישרה [[הכנסת]] ב-2005 את [[רפורמת בכר]], שעיקרה הפרדת [[קרן נאמנות|קרנות הנאמנות]] ו[[קופת גמל|קופות הגמל]] מהבנקים ומכירתן לחברות השקעות פרטיות ול[[חברות ביטוח]]. צעד זה לא נטול בעיות שכן הפיקוח על הביטוח פחות הדוק יחסית לפיקוח על הבנקים, ובגלל שגם ב[[שוק הביטוח בישראל]] קיימת [[ריכוזיות כלכלית|ריכוזיות]]. דבר זה בא לידי ביטוי בקניית [[אג"ח חברות]] רב בידי חברות הביטוח שרצו להתחרות זו בזו בתשואות לחוסכים, אבל התעלמו ממרכיבי הסיכון בתיקי ההשקעות, לאחר מספר שנים ספגו הפסדים בגלל "תספורות" מצד טייקונים. |
| | | |
| ==קשרי הון שלטון== | | ==קשרי הון שלטון== |
שורה 125: |
שורה 125: |
| | | |
| ===חובות המפלגות לבנקים=== | | ===חובות המפלגות לבנקים=== |
− | מנגנון השפעה על השלטון שהוא ייחודי לבנקים הוא חובות המפלגות לבנקים. המפלגות בישראל חייבות לבנקים מאות מיליוני שקלים. ב-2008 מפלגת העבודה היתה חייבת לבנקים מעל 118 מיליון ש"ח וסך החובות במפלגות הגיעו ל-200 מיליון ש"ח, ונגעו לכל המפלגות מלבד מפלגת הגימלאים. [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1328284] | + | מנגנון השפעה על השלטון שהוא ייחודי לבנקים הוא חובות המפלגות לבנקים. המפלגות בישראל חייבות לבנקים מאות מיליוני שקלים. ב-2008 מפלגת העבודה הייתה חייבת לבנקים מעל 118 מיליון ש"ח וסך החובות במפלגות הגיעו ל-200 מיליון ש"ח, ונגעו לכל המפלגות מלבד מפלגת הגימלאים. [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1328284] |
| | | |
| ב-2009 הסתכמו חובות המפלגות לבנקים מעל 200 מיליון ש"ח: מפלגת העבודה עם חובות של מעל 80 מיליון ש"ח, לליכוד חובות של מעל 35 מיליון ש"ח, למרצ חוב של 12 מיליון ש"ח, לש"ס חובות של כ-8 מיליון ש"ח, ולקדימה חוב של מעל 5 מיליון ש"ח.[http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/906/674.html]. לפי דו"ח מבקר המדינה הסתכמה יתרת חובות המפלגות בסוף 2010 בסך כולל של 165 מיליון שקל: לעבודה חוב של 54 מיליון שקל, לקדימה חוב של 34 מיליון שקל. לליכוד חובות של כ-29 מיליון שקל. לישראל ביתנו חובות של כ-2 מיליון שקל ולש"ס רק כ-300 אלף שקל. למרץ חוב של 6 מיליון ש"ח. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4290995,00.html]. | | ב-2009 הסתכמו חובות המפלגות לבנקים מעל 200 מיליון ש"ח: מפלגת העבודה עם חובות של מעל 80 מיליון ש"ח, לליכוד חובות של מעל 35 מיליון ש"ח, למרצ חוב של 12 מיליון ש"ח, לש"ס חובות של כ-8 מיליון ש"ח, ולקדימה חוב של מעל 5 מיליון ש"ח.[http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/906/674.html]. לפי דו"ח מבקר המדינה הסתכמה יתרת חובות המפלגות בסוף 2010 בסך כולל של 165 מיליון שקל: לעבודה חוב של 54 מיליון שקל, לקדימה חוב של 34 מיליון שקל. לליכוד חובות של כ-29 מיליון שקל. לישראל ביתנו חובות של כ-2 מיליון שקל ולש"ס רק כ-300 אלף שקל. למרץ חוב של 6 מיליון ש"ח. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4290995,00.html]. |
שורה 142: |
שורה 142: |
| * [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A0%D7%A7%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C בנקאות בישראל] בוויקיפדיה העברית | | * [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A0%D7%A7%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C בנקאות בישראל] בוויקיפדיה העברית |
| * [http://www.bankisrael.gov.il/publheb/publhslf.php?misg_id=15&toptitle1a=פרסומים%20תקופתיים בנק ישראל - המפקח על הבנקים] - מערכת הבנקאות בישראל - סקירות שנתיות | | * [http://www.bankisrael.gov.il/publheb/publhslf.php?misg_id=15&toptitle1a=פרסומים%20תקופתיים בנק ישראל - המפקח על הבנקים] - מערכת הבנקאות בישראל - סקירות שנתיות |
− | * ד"ר אבי נוב, [http://www.icpas.org.il/upload/File/1013-.pdf מאמר בנושא: כניסה של בנקים זרים למערכת הבנקאות בישראל] באתר של לשכת רואי החשבון{{PDF}} | + | * ד"ר אבי נוב, [http://www.icpas.org.il/upload/File/1013-.pdf מאמר בנושא: כניסה של בנקים זרים למערכת הבנקאות בישראל] באתר של לשכת רואי החשבון{{pdf}} |
| | | |
| ;ריכוזיות וכשלי שוק בבנקים: | | ;ריכוזיות וכשלי שוק בבנקים: |