שינויים

{{מאמר לא שלם}}

{{מאמר לא שלם}}

[[דאגלס נורת']] (Douglass C. North) נשא נאום זה במעמד קבלת [[פרס נובל לכלכלה]]

[[דאגלס נורת']] (Douglass C. North) נשא נאום זה במעמד קבלת [[פרס נובל לכלכלה]].

תאוריה בדבר הדינמיקה של הכלכלה היא קריטית גם עבור התחום של [[פיתוח כלכלי]] (Economic Development). אין זה מסתורין מדוע תחום הפיתוח נכשל לבצע פיתוח במשך 5 עשורים מאז תום מלחמת העולם השנייה. [[התאוריה הנאו-קלאסית]] היא פשוט כלי לא מתאים לבצע אנליזה ולהציע כלי מדיניות שיגרמו לפיתוח. היא עוסקת בפעילותם של שווקים, לא בשאלה כיצד שווקים מתפתחים. איך מישהו יכול להמליץ על מדיניות כשהוא עצמו לא מבין כיצד כלכלה מתפתחת? אותן שיטות שהונהגו על ידי כלכלנים נאו-קלאסיים הכתיבו את עצם העניין ופעלו כנגד פיתוח שכזה. אותה תאוריה בצורתה הטהורה שהעניקה לה דיוק מתמטי ומידלה בצורה אלגנטית עולם חסר חיכוך וסטטי. כאשר היא מיושמת להיסטוריה כלכלית ולכלכלת פיתוח היא התמקדה בהתפתחות טכנולוגית ולאחרונה גם בהשקעות בהון אנושי אבל התעלמה ממבנה התמריצים שהוטבע במוסדות שקבע את המידה של השקעה חברתית בשני הגורמים האלה. באנליזה של תפקוד כלכלי על פני זמן היא הכילה 2 הנחות מוטעות: (i) שמוסדות אינם חשובים (ii) שהזמן אינו חשוב.  

תאוריה בדבר הדינמיקה של הכלכלה היא קריטית גם עבור התחום של [[פיתוח כלכלי]] (Economic Development). אין זה מסתורין מדוע תחום הפיתוח נכשל לבצע פיתוח במשך 5 עשורים מאז תום מלחמת העולם השנייה. [[התאוריה הנאו-קלאסית]] היא פשוט כלי לא מתאים לבצע אנליזה ולהציע כלי מדיניות שיגרמו לפיתוח. היא עוסקת בפעילותם של שווקים, לא בשאלה כיצד שווקים מתפתחים. איך מישהו יכול להמליץ על מדיניות כשהוא עצמו לא מבין כיצד כלכלה מתפתחת? אותן שיטות שהונהגו על ידי כלכלנים נאו-קלאסיים הכתיבו את עצם העניין ופעלו כנגד פיתוח שכזה. אותה תאוריה בצורתה הטהורה שהעניקה לה דיוק מתמטי ומידלה בצורה אלגנטית עולם חסר חיכוך וסטטי. כאשר היא מיושמת להיסטוריה כלכלית ולכלכלת פיתוח היא התמקדה בהתפתחות טכנולוגית ולאחרונה גם בהשקעות בהון אנושי אבל התעלמה ממבנה התמריצים שהוטבע במוסדות שקבע את המידה של השקעה חברתית בשני הגורמים האלה. באנליזה של תפקוד כלכלי על פני זמן היא הכילה 2 הנחות מוטעות: (i) שמוסדות אינם חשובים (ii) שהזמן אינו חשוב.  

המאמר הזה הוא על מוסדות ועל זמן. הוא לא מספק תאוריה של שינוי דינמי בכלכלה שהיא ברת השוואה לתאוריה הכללית של שיווי-משקל. אין לנו תאוריה כזו. במקום זאת הוא מספק פיגום ראשוני של מסגרת אנליטית שמסוגלת להגדיל את היכולת שלנו להבין את האבולוציה ההיסטורית של הכלכלה וככלי הנחיה גס והכרחי למדיניות, במשימה המתמשכת של שיפור ביצועי הכלכלה. המסגרת האנליטית היא שינוי של התאוריה הנאו-קלאסית. היא שומרת על ההנחה הבסיסית של מחסור ולכן קיום תחרותיות ועל הכלים האנליטיים של תאורית המיקרו- כלכלה. היא משנה את ההנחה של  [[רציונליות]]. מה שהיא מוסיפה הוא מימד הזמן.  

המאמר הזה הוא על מוסדות ועל זמן. הוא לא מספק תאוריה של שינוי דינמי בכלכלה שהיא ברת השוואה לתאוריה הכללית של שיווי-משקל. אין לנו תאוריה כזו. במקום זאת הוא מספק פיגום ראשוני של מסגרת אנליטית שמסוגלת להגדיל את היכולת שלנו להבין את האבולוציה ההיסטורית של הכלכלה וככלי הנחיה גס והכרחי למדיניות, במשימה המתמשכת של שיפור ביצועי הכלכלה. המסגרת האנליטית היא שינוי של התאוריה הנאו-קלאסית. היא שומרת על ההנחה הבסיסית של מחסור ולכן קיום תחרותיות ועל הכלים האנליטיים של תאוריית המיקרו- כלכלה. היא משנה את ההנחה של  [[רציונליות]]. מה שהיא מוסיפה הוא מימד הזמן.  

מוסדות מהווים את מסגרת התמריצים של חברה, והמוסדות הכלכליים והפוליטיים, כתוצאה מכך, הם הגורמים הבסיסיים והתומכים את ביצועי הכלכלה. זמן, כפי שהוא מתייחס לשינוי כלכלי וחברתי הוא מימד שבו תהליך הלמידה של בני האדם מעצב את הדרך שבה מתפתחים מוסדות. כלומר, האמונות שפרטים, קבוצות, וחברות מחזיקים שקובעים את הברירות הם תוצאה של למידה תוך כדי זמן – לא רק במהלך החיים של פרט או דור בחברה, אלא הלמידה שמוטבעת בפרטים, קבוצות וחברות שנצברת על ידי הזמן ומועבר בין הדורות על ידי התרבות של החברה.  

מוסדות מהווים את מסגרת התמריצים של חברה, והמוסדות הכלכליים והפוליטיים, כתוצאה מכך, הם הגורמים הבסיסיים והתומכים את ביצועי הכלכלה. זמן, כפי שהוא מתייחס לשינוי כלכלי וחברתי הוא מימד שבו תהליך הלמידה של בני האדם מעצב את הדרך שבה מתפתחים מוסדות. כלומר, האמונות שפרטים, קבוצות, וחברות מחזיקים שקובעים את הברירות הם תוצאה של למידה תוך כדי זמן – לא רק במהלך החיים של פרט או דור בחברה, אלא הלמידה שמוטבעת בפרטים, קבוצות וחברות שנצברת על ידי הזמן ומועבר בין הדורות על ידי התרבות של החברה.  

שני החלקים הבאים של המאמר הזה, מסכמים את העבודה שאני ואחרים, עשינו לגבי טבעם של מוסדות והדרך שבה משפיעים על תפקוד הכלכלה (חלק 2). ואז מאפיינים את טבעו של שינוי מוסדי (חלק 3). שאר 4 החלקים מתארים את גישת המדע הקוגניטיבי ללמידה אנושית (חקל 4); מספקים גישה קוגניטיבית \ מוסדית להיסטוריה כלכלית (חלק 5); מציינים את ההשלכות של גישה זו לשיפור ההבנה שלנו את העבר; ולבסוף מציע השלכות לגבי מדיניות פיתוח עכשווית (חלק 6).

שני החלקים הבאים של המאמר הזה, מסכמים את העבודה שאני ואחרים, עשינו לגבי טבעם של מוסדות והדרך שבה משפיעים על תפקוד הכלכלה (חלק 2). ואז מאפיינים את טבעו של שינוי מוסדי (חלק 3). שאר 4 החלקים מתארים את גישת המדע הקוגניטיבי ללמידה אנושית (חלק 4); מספקים גישה קוגניטיבית \ מוסדית להיסטוריה כלכלית (חלק 5); מציינים את ההשלכות של גישה זו לשיפור ההבנה שלנו את העבר; ולבסוף מציע השלכות לגבי מדיניות פיתוח עכשווית (חלק 6).

==II==

==II==

המוסדות והטכנולוגיה שמיושמות קובעים את העסקאות ואת עלויות העסקה שמצטברות לעלות הייצור. היה זה רונלד קוז (1960 Ronald Coase) שיצר את החיבור הקריטי בין מוסדות, עלויות עסקה, והתאוריה הנאו- קלאסית. התוצאה הנאו- קלאסית של שווקים יעילים מתקבלת רק כאשר אין עלות לעיסקה. רק תחת התנאים של מיקוח ללא מחיר יגיעו הסוכנים לפתרון שממקסם את ההכנסה המצרפית, ללא תלות בסידורים המוסדיים.  

המוסדות והטכנולוגיה שמיושמות קובעים את העסקאות ואת עלויות העסקה שמצטברות לעלות הייצור. היה זה רונלד קוז (1960 Ronald Coase) שיצר את החיבור הקריטי בין מוסדות, עלויות עסקה, והתאוריה הנאו- קלאסית. התוצאה הנאו- קלאסית של שווקים יעילים מתקבלת רק כאשר אין עלות לעיסקה. רק תחת התנאים של מיקוח ללא מחיר יגיעו הסוכנים לפתרון שממקסם את ההכנסה המצרפית, ללא תלות בסידורים המוסדיים.  

[[עלות עסקה|כשעולה כסף לבצע עיסקה]], אזי מוסדות משנים. ואכן, עולה כסף לבצע עסקאות. ג'ון ג' וואליס ונורט (1986) הדגימו במחקר אמפירי ש-45 אחוז מהתל"ג של ארצות הברית הוקדש לענף העסקאות ב-1970. שווקים אפקטיביים נוצרים בעולם האמיתי כאשר התחרות חזקה מספיק באמצעות ארביטראז' וומשוב מידע אפקטיבי כדי להשיג את התנאים של קוז לאפס עלות עסקה ואז הצדדים יכולים לממש את הרווחים ממסחר שטמונים בטיעון הנאו- קלאסי.  

[[עלות עסקה|כשעולה כסף לבצע עיסקה]], אזי מוסדות משנים. ואכן, עולה כסף לבצע עסקאות. ג'ון ג' וואליס ונורט (1986) הדגימו במחקר אמפירי ש-45 אחוז מהתל"ג של ארצות הברית הוקדש לענף העסקאות ב-1970. שווקים אפקטיביים נוצרים בעולם האמיתי כאשר התחרות חזקה מספיק באמצעות ארביטראז' ומשוב מידע אפקטיבי כדי להשיג את התנאים של קוז לאפס עלות עסקה ואז הצדדים יכולים לממש את הרווחים ממסחר שטמונים בטיעון הנאו- קלאסי.  

אבל הדרישות המוסדיות והמידעניות הדרושות להשגת שווקים יעילים כאלו הן מחמירות. לא רק שלשחקנים חייבת להיות מטרות, אלא שהם חייבים לדעת את הדרך הנכונה לממש אותן. אבל כיצד יודעים השחקנים את הדרך הנכונה להשגת מטרותיהם? התשובה של אינסטרומנטלית הרציונלית היא שלמרות שייתכן ובתחילה יש לשחקנים מודלים מגוונים ומוטעים, תהליך המשוב החוזר של המידע ושחקני ארביטראז' יתקנו את המודלים המוטעים מלכתחילה, יענישו על התנהגות סוטה, ויובילו שחקנים ששרדו למודלים נכונים.  

אבל הדרישות המוסדיות והמידעניות הדרושות להשגת שווקים יעילים כאלו הן מחמירות. לא רק שלשחקנים חייבת להיות מטרות, אלא שהם חייבים לדעת את הדרך הנכונה לממש אותן. אבל כיצד יודעים השחקנים את הדרך הנכונה להשגת מטרותיהם? התשובה של אינסטרומנטלית הרציונלית היא שלמרות שייתכן ובתחילה יש לשחקנים מודלים מגוונים ומוטעים, תהליך המשוב החוזר של המידע ושחקני ארביטראז' יתקנו את המודלים המוטעים מלכתחילה, יענישו על התנהגות סוטה, ויובילו שחקנים ששרדו למודלים נכונים.  

אלה הן דרישות מחמירות ביותר שמתממשות רק במקרים חריגים מאוד. פרטים פועלים לרוב על סמך מידע לא שלם, ועם מודלים שפותחו בצורה אישית (סובייקטיבית) שהם לעיתים קרובות מוטעים; לרוב המשוב החוזר של המידע הוא בלתי מספיק לתיקון המודלים האישיים. מוסדות  לא נוצרים בהכרח או אפילו בדרך כלל בצורה יעילה חברתית; במקום זאת, הם או לפחות החוקים הפורמליים, נוצרים כדי לשרת את האינטרסים של אלו בלעי כוח המיקוח ליצור חוקים חדשים. בעולם בעל עליות עסקה אפסיות, כוח מיקוח לא משפיע על יעילות התוצאות; אבל בעולם של עליות עסקה חיוביות הוא כן משנה.  

אלה הן דרישות מחמירות ביותר שמתממשות רק במקרים חריגים מאוד. פרטים פועלים לרוב על סמך מידע לא שלם, ועם מודלים שפותחו בצורה אישית (סובייקטיבית) שהם לעיתים קרובות מוטעים; לרוב המשוב החוזר של המידע הוא בלתי מספיק לתיקון המודלים האישיים. מוסדות  לא נוצרים בהכרח או אפילו בדרך כלל בצורה יעילה חברתית; במקום זאת, הם או לפחות החוקים הפורמליים, נוצרים כדי לשרת את האינטרסים של אלו בלעי כוח המיקוח ליצור חוקים חדשים. בעולם בעל עליות עסקה אפסיות, כוח מיקוח לא משפיע על יעילות התוצאות; אבל בעולם של עליות עסקה חיוביות הוא כן משנה.  

נדיר למצוא שווקים כלכלים שקרובים לתנאים הדרושים ליעילות. בלתי אפשרי למצוא את השווקים הפוליטיים שעושים זאת. הסיבה היא ברורה מאליו. [[עלויות עסקה]] הן העלויות של הגדרת מה נסחר ושל אכיפת החוזה שבא כתוצאה מכך. בשווקים כלכלים מה שמפורט (נמדד) הן התכונות בעלות הערך – המימדים הפיזיים וזכויות הבעלות – של מוצרים ושרותים או ביצועים של סוכנים. בעוד שמדידה יכולה להיות לרוב יקרה, יש כמה קריטריונים סטנדרטיים: המימדים הפיזיים הם בעלי מאפיינים אוביקטיביים (גודל, משקל, צבע וכו') והמימדים של זכויות הבעלות מוגדרים במונחים משפטיים. תחרות גם משחקת תפקיד מרכזי בהקטנת עליות האכיפה. המערכת השיפוטית מספקת את  האכיפה בכפייה. עדיין, שווקים כלכלים בעבר ובהווה הם בדרך כלל לא משוכללים ומשובצים בעליות עסקה גבוהות.  

נדיר למצוא שווקים כלכלים שקרובים לתנאים הדרושים ליעילות. בלתי אפשרי למצוא את השווקים הפוליטיים שעושים זאת. הסיבה היא ברורה מאליו. [[עלויות עסקה]] הן העלויות של הגדרת מה נסחר ושל אכיפת החוזה שבא כתוצאה מכך. בשווקים כלכלים מה שמפורט (נמדד) הן התכונות בעלות הערך – המימדים הפיזיים וזכויות הבעלות – של מוצרים ושירותים או ביצועים של סוכנים. בעוד שמדידה יכולה להיות לרוב יקרה, יש כמה קריטריונים סטנדרטיים: המימדים הפיזיים הם בעלי מאפיינים אובייקטיביים (גודל, משקל, צבע וכו') והמימדים של זכויות הבעלות מוגדרים במונחים משפטיים. תחרות גם משחקת תפקיד מרכזי בהקטנת עליות האכיפה. המערכת השיפוטית מספקת את  האכיפה בכפייה. עדיין, שווקים כלכלים בעבר ובהווה הם בדרך כלל לא משוכללים ומשובצים בעליות עסקה גבוהות.  

מדידה ואכיפה של חוזים בשווקים הפוליטיים היא קשה הרבה יותר. מה שנסחר (בין מחוקקים בשלטון נציגים) הוא הבטחות להצבעות. למצביע יש תמריץ מועט להיות מעודכן בגלל שהסיכוי שקול היחיד שלו משנה הוא אינפיטיסמלי; מעבר לכך הסיבוך של הנושאים יוצר אי-וודאות אמיתית. אכיפה של חוזים פוליטיים מלאה בבעיות. התחרות הרבה פחות יעילה מאשר בשווקים כלכליים. מחוקקים אולי מושעים היטב לשורה של קווי מדיניות פשוטים, נוחים למדידה וחשובים לחקיקה לטובת הכלל, אבל מעבר לנושאי מדיניות ברורים מאליהם שכאלו סטריאוטיפ אידו/אולוגי משתלט ו(כפי שאטען בהמשך בפרק 4)  מעצב את הביצועים הנלווים של הכלכלה. זוהי המדיניות שמגדירה ו/אוכפת את חוקי הבעלות, וכתוצאה מכך לא מפתיע ששוקים כלכלים יעילים הם כה נדירים.  

מדידה ואכיפה של חוזים בשווקים הפוליטיים היא קשה הרבה יותר. מה שנסחר (בין מחוקקים בשלטון נציגים) הוא הבטחות להצבעות. למצביע יש תמריץ מועט להיות מעודכן בגלל שהסיכוי שקול היחיד שלו משנה הוא אינפיטיסימלי; מעבר לכך הסיבוך של הנושאים יוצר אי-וודאות אמיתית. אכיפה של חוזים פוליטיים מלאה בבעיות. התחרות הרבה פחות יעילה מאשר בשווקים כלכליים. מחוקקים אולי מושעים היטב לשורה של קווי מדיניות פשוטים, נוחים למדידה וחשובים לחקיקה לטובת הכלל, אבל מעבר לנושאי מדיניות ברורים מאליהם שכאלו סטריאוטיפ אידאולוגי משתלט ו(כפי שאטען בהמשך בפרק 4)  מעצב את הביצועים הנלווים של הכלכלה. זוהי המדיניות שמגדירה ואוכפת את חוקי הבעלות, וכתוצאה מכך לא מפתיע ששוקים כלכלים יעילים הם כה נדירים.  

==III==

==III==

האינטראקציה בין מוסדות לבין ארגונים היא זו שמעצבת את הערכה המוסדית של כלכלה. אם מוסדות הם כללי המשחק, ארגונים ויוזמיהם הם השחקנים.  

האינטראקציה בין מוסדות לבין ארגונים היא זו שמעצבת את הערכה המוסדית של כלכלה. אם מוסדות הם כללי המשחק, ארגונים ויוזמיהם הם השחקנים.  

ארגונים מורכבים מקבוצות של פרטים שקשורים יחד באיזו מטרה משותפת להשיג מטרות מסויימות. ארגונים כוללים גופים פוליטיים (לדוגמא מפלגות, הפרלמנט, מועצת העיר, גופי פיקוח), גופים כלכליים (לדוגמא פירמות, וועדי עובדים, חוות משפחתיות, קו/אופרטיבים), גופים חברתיים (לדוגמא כנסיות, מועדונים, ארגוני אתלטים),  וגופים חינוכיים (לדוגמא בתי ספר, אוניברסיטאות, מרכזי הכשרה מקצועית).

ארגונים מורכבים מקבוצות של פרטים שקשורים יחד באיזו מטרה משותפת להשיג מטרות מסויימות. ארגונים כוללים גופים פוליטיים (לדוגמא מפלגות, הפרלמנט, מועצת העיר, גופי פיקוח), גופים כלכליים (לדוגמא פירמות, וועדי עובדים, חוות משפחתיות, קואופרטיבים), גופים חברתיים (לדוגמא כנסיות, מועדונים, ארגוני אתלטים),  וגופים חינוכיים (לדוגמא בתי ספר, אוניברסיטאות, מרכזי הכשרה מקצועית).

   

   

הארגונים שקמו ישקפו את האפשרויות שניתנו על ידי המטריצה המוסדית. כלומר, אם המסגרת המוסדית מתגמלת מעשי פירטיות, אזי יקומו ארגונים פירטיים; ואם המסגרת המוסדית תתגמל פעולות ייצרניות אזי ארגונים – פירמות – יקומו לעסוק בפעולות ייצרניות.  

הארגונים שקמו ישקפו את האפשרויות שניתנו על ידי המטריצה המוסדית. כלומר, אם המסגרת המוסדית מתגמלת מעשי פירטיות, אזי יקומו ארגונים פירטיים; ואם המסגרת המוסדית תתגמל פעולות ייצרניות אזי ארגונים – פירמות – יקומו לעסוק בפעולות ייצרניות.  

ככל שגדלה ההתמחות וחלוקת העבודה, השבטים מתפתחים לצורות משטר ולכלכלות; המגוון של ההתנסויות והלמידות  ייצר חברות וציבילזציות יותר ויותר שונות עם מידה משתנה של הצלחה בפתרון הבעיות הכלכליות הבסיסיות של החברה בדבר מחסור. הסיבה היא שכאשר המורכבות של הסביבה גדלה כאשר בני האדם הפכו באופן מתגבר להיות תלויים בצורה הדדית, היה צורך במבני מוסדות מורכבים יותר כדי לתפוש את הרווחים הפוטנציאליים ממסחר. כדי להגיע לאבולוציה כזו החברה חייבת לפתח מוסדות שיאפשרו מסחר אנונימי ובלתי אישי במרחב הזמן והחלל. במידה וההתנסויות והתרבות המקומית ייצרו מערכות אמונות ומוסדות מגוונים  ביחס לרווחים משיתופי פעולה כאלה, הסיכוי ליצירת המוסדות ההכרחיים כדי לתפוס את הרווח מהמסחר בחוזים מורכבים יותר השתנה. למעשה רוב החברות בהיסטוריה "נתקעו" ברשת של מוסדות שלא התפתחה למסחר בלתי אישי שהכרחי לתפיסת הרווחים היצרניים שנבאו מההתמחות וחלוקת העבודה.שהניבו את עושרן של האומות.

ככל שגדלה ההתמחות וחלוקת העבודה, השבטים מתפתחים לצורות משטר ולכלכלות; המגוון של ההתנסויות והלמידות  ייצר חברות וציבילזציות יותר ויותר שונות עם מידה משתנה של הצלחה בפתרון הבעיות הכלכליות הבסיסיות של החברה בדבר מחסור. הסיבה היא שכאשר המורכבות של הסביבה גדלה כאשר בני האדם הפכו באופן מתגבר להיות תלויים בצורה הדדית, היה צורך במבני מוסדות מורכבים יותר כדי לתפוש את הרווחים הפוטנציאליים ממסחר. כדי להגיע לאבולוציה כזו החברה חייבת לפתח מוסדות שיאפשרו מסחר אנונימי ובלתי אישי במרחב הזמן והחלל. במידה וההתנסויות והתרבות המקומית ייצרו מערכות אמונות ומוסדות מגוונים  ביחס לרווחים משיתופי פעולה כאלה, הסיכוי ליצירת המוסדות ההכרחיים כדי לתפוס את הרווח מהמסחר בחוזים מורכבים יותר השתנה. למעשה רוב החברות בהיסטוריה "נתקעו" ברשת של מוסדות שלא התפתחה למסחר בלתי אישי שהכרחי לתפיסת הרווחים היצרניים שנבאו מההתמחות וחלוקת העבודה.שהניבו את עושרן של האומות.

   

   

המפתח לסיפור הנ"ל הוא סוג הלמידה שהתושבים בחברה רכשו במהלך הזמן. הזמן בהקשר הזה מחייב לא רק התנסויות ולמידה עכשווית, אלא גם את  ההתנסויות המצטברות של דורות עבר שמוטבעות לתוך התרבות. למידה קולקטיבית – מונח שפרדריק הייק (Friedrich A. Hayek) השתמש בו – מורכבת מאותן התנסויות שעברו את המבחן האיטי של הזמן והן מוטבעות בתוך השפה, המוסדות , הטכנולוגיה וההרגלים שלנו. זו ה"העברה בזמן של מאגר הידע המצטבר שלנו" (הייק, 1960 עמ' 27). זו היא התרבות שמספקת את המפתח לתלות הנתיב (path dependence) – מונח שמשמש לתאר את ההשפעה רבת העוצמה של העבר על ההווה ועל העתיד. הלמידה הנוכחית של כל דור מתרחשת בתוך ההקשר של תפיסות שנגזרו מתוך למידה קולקטיבית. למידה אם כן, היא תהליך מצטבר שסונן על ידי התרבות של החברה שקובעת את התגמולים הנתפסים, אבל אין שום ערבון שנסיון העבר המצטבר של חברה יצייד אותה בהכרח לפתרון של בעיות חדשות. חברות ש"נתקעות" מובילות מערכת אמונות ולמוסדות שנכשלים להתמודד ולפתור בעיות חדשות של מורכבות חברתית.

המפתח לסיפור הנ"ל הוא סוג הלמידה שהתושבים בחברה רכשו במהלך הזמן. הזמן בהקשר הזה מחייב לא רק התנסויות ולמידה עכשווית, אלא גם את  ההתנסויות המצטברות של דורות עבר שמוטבעות לתוך התרבות. למידה קולקטיבית – מונח שפרדריק הייק (Friedrich A. Hayek) השתמש בו – מורכבת מאותן התנסויות שעברו את המבחן האיטי של הזמן והן מוטבעות בתוך השפה, המוסדות, הטכנולוגיה וההרגלים שלנו. זו ה"העברה בזמן של מאגר הידע המצטבר שלנו" (הייק, 1960 עמ' 27). זו היא התרבות שמספקת את המפתח לתלות הנתיב (path dependence) – מונח שמשמש לתאר את ההשפעה רבת העוצמה של העבר על ההווה ועל העתיד. הלמידה הנוכחית של כל דור מתרחשת בתוך ההקשר של תפיסות שנגזרו מתוך למידה קולקטיבית. למידה אם כן, היא תהליך מצטבר שסונן על ידי התרבות של החברה שקובעת את התגמולים הנתפסים, אבל אין שום ערבון שניסיון העבר המצטבר של חברה יצייד אותה בהכרח לפתרון של בעיות חדשות. חברות ש"נתקעות" מובילות מערכת אמונות ולמוסדות שנכשלים להתמודד ולפתור בעיות חדשות של מורכבות חברתית.

   

   

עלינו להבין הרבה יותר אודות למידה מצטברת של חברה. תהליך הלמידה נראה כפונקציה של (1) הדרך שבה מבנה אמונות מסויים מסנן את המידה שנגזר מהניסיון ו(2) ההתנסויות השונות שחוו פרטים וחברות בזמנים שונים. שעור ההחזר הנתפס (הפרטי) יכול להיות גבוה בטכנולוגיה צבאית (אירופה של ימי הביניים), לרדיפה ולזיקוק של דוגמה דתית (רומא בזמן ולאחר קונסטנטין), או למחקר אחר כרונומטר מדוייק לקביעת קו האורך בים (שעבורו הוצע פרס משמעותי בתקופת המסעות).  

עלינו להבין הרבה יותר אודות למידה מצטברת של חברה. תהליך הלמידה נראה כפונקציה של (1) הדרך שבה מבנה אמונות מסויים מסנן את המידה שנגזר מהניסיון ו(2) ההתנסויות השונות שחוו פרטים וחברות בזמנים שונים. שעור ההחזר הנתפס (הפרטי) יכול להיות גבוה בטכנולוגיה צבאית (אירופה של ימי הביניים), לרדיפה ולזיקוק של דוגמה דתית (רומא בזמן ולאחר קונסטנטין), או למחקר אחר כרונומטר מדוייק לקביעת קו האורך בים (שעבורו הוצע פרס משמעותי בתקופת המסעות).  

התמריצים לרכוש ידע טהור, היסודות ההכרחיים לצמיחה כלכלית מודרנית, מושפעים על ידי פרסים ועונשים כספיים ;  הם גם מושפעים בצורה יסודית מהסובלנות של החברה כלפי פיתוחים יצירתיים, כפי שיכולים לאשר שורה ארוכה של אנשים יצירתיים מגלילאו ועד דארווין. בעוד שיש ספרות ניכרת על המקורות וההתפתחות של המדע, מעט מאד ממנה עוסק בקשרים בין מבני מוסדות, מערכות אמונות, והתמריצים והמניעות לרכישת ידע טהור. מרכיב חשוב בהתפתחות של אירופה המערבית היה ההכרה ההדרגתית בשימושיות של המחקר במדע טהור.  

התמריצים לרכוש ידע טהור, היסודות ההכרחיים לצמיחה כלכלית מודרנית, מושפעים על ידי פרסים ועונשים כספיים;  הם גם מושפעים בצורה יסודית מהסובלנות של החברה כלפי פיתוחים יצירתיים, כפי שיכולים לאשר שורה ארוכה של אנשים יצירתיים מגלילאו ועד דארווין. בעוד שיש ספרות ניכרת על המקורות וההתפתחות של המדע, מעט מאד ממנה עוסק בקשרים בין מבני מוסדות, מערכות אמונות, והתמריצים והמניעות לרכישת ידע טהור. מרכיב חשוב בהתפתחות של אירופה המערבית היה ההכרה ההדרגתית בשימושיות של המחקר במדע טהור.  

תמריצים הטבועים במערכת אמונות ומשתקפת במוסדות קובעים  את התפקוד הכלכלי על פני זמן, ואיך שנבחר להגדיר תפקוד כלכלי  התעוד ההיסטורי הינו ברור. במשך רוב ההיסטוריה ועבור רוב החברות בעבר ובהווה, התפקוד הכלכלי היה כל דבר מלבד ממשביע רצון. בני אדם, על ידי ניסיון וטעיה, למדו כיצד לגרום לכלכלות לתפקד טוב יותר; אבל לא רק שהלמידה הזאת לקחה 10,000 שנה (מאז המהפכה הכלכלית), היא עדיין ברחה מתחום אחיזתם של מחצית מאוכלוסיית העולם. יותר מכך השיפור הרדיקלי בתפקוד הכלכלי, אפילו כשהוא מוגדר בצורה הצרה של רווחה חומרית, הוא תופעה מודרנית של המאות האחרונות ומוגבל עד העשורים האחרונים לחלק קטן של העולם. הסבר לקצב ולכיוון של השינוי הכלכלי במהלך ההיסטוריה מציב חידה קשה.  

תמריצים הטבועים במערכת אמונות ומשתקפת במוסדות קובעים  את התפקוד הכלכלי על פני זמן, ואיך שנבחר להגדיר תפקוד כלכלי  התיעוד ההיסטורי הינו ברור. במשך רוב ההיסטוריה ועבור רוב החברות בעבר ובהווה, התפקוד הכלכלי היה כל דבר מלבד ממשביע רצון. בני אדם, על ידי ניסיון וטעיה, למדו כיצד לגרום לכלכלות לתפקד טוב יותר; אבל לא רק שהלמידה הזאת לקחה 10,000 שנה (מאז המהפכה הכלכלית), היא עדיין ברחה מתחום אחיזתם של מחצית מאוכלוסיית העולם. יותר מכך השיפור הרדיקלי בתפקוד הכלכלי, אפילו כשהוא מוגדר בצורה הצרה של רווחה חומרית, הוא תופעה מודרנית של המאות האחרונות ומוגבל עד העשורים האחרונים לחלק קטן של העולם. הסבר לקצב ולכיוון של השינוי הכלכלי במהלך ההיסטוריה מציב חידה קשה.  

הבה נציג את הנסיון האנושי עד היום כיממה בת 24 שעות שתחילתה בזמן (כנראה באפריקה לפני 4-5 מילוני שנים) שבו בני האדם נפרדו מהפרימטים האחרים. אזי ההתחלה של מה שמכונה הציביליזציה התרחשה עם פיתוח החקלאות ויישובים קבועים בערך בשנת 8000 לפני הספירה באזור הסהר הפורה – ב-3-4 הדקות האחרונות ביממה. בשער 23 השעות, 56 או 57  הדקות, האנשים נשארו ציידים ולקטים, ובעוד האוכלוסייה גדלה, היא עשתה זאת בקצב איטי מאוד.  

הבה נציג את הניסיון האנושי עד היום כיממה בת 24 שעות שתחילתה בזמן (כנראה באפריקה לפני 4-5 מילוני שנים) שבו בני האדם נפרדו מהפרימטים האחרים. אזי ההתחלה של מה שמכונה הציביליזציה התרחשה עם פיתוח החקלאות ויישובים קבועים בערך בשנת 8000 לפני הספירה באזור הסהר הפורה – ב-3-4 הדקות האחרונות ביממה. בשער 23 השעות, 56 או 57  הדקות, האנשים נשארו ציידים ולקטים, ובעוד האוכלוסייה גדלה, היא עשתה זאת בקצב איטי מאוד.  

כעת נמציא שעון ליממה חדשה לתקופת הציביליזציה – 10,000 השנים מאז הפיתוח של החקלאות ועד היום – קצב השינויים נראה איטי מאוד ב 12 השעות הראשונות, למרות שהידע הארכאולוגי שלנו הינו מוגבל מאוד. דמוגרפים היסטוריים משערים כי קצב גידול האוכלוסין הוכפל כנראה ביחס לתקופה הקודמת אבל עדיין היה נמוך מאוד. קצב השינויים מאיץ ב-5000 השנים עם עלייתם ולאחר מכן שקיעתן של כלכלות ושל ציביליזציות. האוכלוסייה גדלה כנראה מ-300 מיליון לכ-800 מיליון עד 1750 – האצה משמעותית ביחד לקצב הגידול הקדום יותר. 250 השנים האחרונות – רק 35 דקות מסך 24 השעות שלנו – הם העידן של הצמיחה הכלכלה המודרנית, המלווה בהתפוצצות אוכלוסין שכעת מביאה את אוכלוסיית העולם למעל ל-5 מיליארד בני אדם.  

כעת נמציא שעון ליממה חדשה לתקופת הציביליזציה – 10,000 השנים מאז הפיתוח של החקלאות ועד היום – קצב השינויים נראה איטי מאוד ב 12 השעות הראשונות, למרות שהידע הארכאולוגי שלנו הינו מוגבל מאוד. דמוגרפים היסטוריים משערים כי קצב גידול האוכלוסין הוכפל כנראה ביחס לתקופה הקודמת אבל עדיין היה נמוך מאוד. קצב השינויים מאיץ ב-5000 השנים עם עלייתם ולאחר מכן שקיעתן של כלכלות ושל ציביליזציות. האוכלוסייה גדלה כנראה מ-300 מיליון לכ-800 מיליון עד 1750 – האצה משמעותית ביחד לקצב הגידול הקדום יותר. 250 השנים האחרונות – רק 35 דקות מסך 24 השעות שלנו – הם העידן של הצמיחה הכלכלה המודרנית, המלווה בהתפוצצות אוכלוסין שכעת מביאה את אוכלוסיית העולם למעל ל-5 מיליארד בני אדם.  

אם נתמקד כעת ב-250 השנים האחרונות, נראה שהגידול היה מוגבל בעיקרו לאירופה המערבית ולקולוניות של בריטניה במשך אותן 200-250 השנים.  

אם נתמקד כעת ב-250 השנים האחרונות, נראה שהגידול היה מוגבל בעיקרו לאירופה המערבית ולקולוניות של בריטניה במשך אותן 200-250 השנים.  

לא רק שהקצב השתנה במהלך התקופות, השינוי לא היה חד כיווני. זה לא רק כתוצאה מהדעיכה של ציביליזציות בודדות; היו תקופות של מה שנראה כמו קפאון חילוני – האחרונה היתה הפער הגדול בין סוף האימפריה הרומית במערב לבין ההתחדשות של אירופה המערבית כ-500 שנה מאוחר יותר.  

לא רק שהקצב השתנה במהלך התקופות, השינוי לא היה חד כיווני. זה לא רק כתוצאה מהדעיכה של ציביליזציות בודדות; היו תקופות של מה שנראה כמו קיפאון חילוני – האחרונה היתה הפער הגדול בין סוף האימפריה הרומית במערב לבין ההתחדשות של אירופה המערבית כ-500 שנה מאוחר יותר.  

==VI==

==VI==

מה יכולה לתרום גישה מוסדית \ קוגניטיבית לשיפור ההבנה שלנו של העבר הכלכלי? ראשית היא צריכה לתת משמעות לדפוסים המאוד בלתי אחידים של התפקוד הכלכלי שתוארו בחלק הקודם. אין שום דבר אוטומטי בדבר התפתחות התנאים שיאפשרו ביצוע עסקאות בעלות עסקה נמוכה בשווקים הלא אישיים שהכרחיים לכלכלות מתפקדות, תורת המשחקים מאפיינת את הנושא הזה. פרטים ימצאו בדרך כלל ימצאו שזה משתלם לשתף פעולה עם אחרים בחליפין כאשר המשחק חוזר על עצמו, כאשר יש להם מידע מלא על פעילות העבר של שאר השחקים, וכאשר יש מספר קטן של שחקנים. קשה לקיים שיתוף פעולה כאשר המשחק הינו חד פעמי (או כאשר יש משחק סופי), כאשר יש מידע חסר על שאר השחקנים, וכאשר יש מספר גדול של שחקנים. יצירת המוסדות שישנו את יחסי העלות\ תועלת לטובת שיתוף פעולה בחליפין בלתי אישי הינו תהליך מורכב. בגלל שהדבר מצריך לא רק את הקמתם של מוסדות כלכליים, אלא גם דורש את ההכונה על ידי מוסדות פוליטיים נאותים.  

מה יכולה לתרום גישה מוסדית \ קוגניטיבית לשיפור ההבנה שלנו של העבר הכלכלי? ראשית היא צריכה לתת משמעות לדפוסים המאוד בלתי אחידים של התפקוד הכלכלי שתוארו בחלק הקודם. אין שום דבר אוטומטי בדבר התפתחות התנאים שיאפשרו ביצוע עסקאות בעלות עסקה נמוכה בשווקים הלא אישיים שהכרחיים לכלכלות מתפקדות, תורת המשחקים מאפיינת את הנושא הזה. פרטים ימצאו בדרך כלל ימצאו שזה משתלם לשתף פעולה עם אחרים בחליפין כאשר המשחק חוזר על עצמו, כאשר יש להם מידע מלא על פעילות העבר של שאר השחקים, וכאשר יש מספר קטן של שחקנים. קשה לקיים שיתוף פעולה כאשר המשחק הינו חד פעמי (או כאשר יש משחק סופי), כאשר יש מידע חסר על שאר השחקנים, וכאשר יש מספר גדול של שחקנים. יצירת המוסדות שישנו את יחסי העלות/תועלת לטובת שיתוף פעולה בחליפין בלתי אישי הינו תהליך מורכב. בגלל שהדבר מצריך לא רק את הקמתם של מוסדות כלכליים, אלא גם דורש את ההכוונה על ידי מוסדות פוליטיים נאותים.  

אנו רק מתחילים לחקור את טבעם של תהליכים היסטוריים אלה. ההתפתחות המדהימה של אירופה המערבית מפיגור יחסי במאה ה-10 עד להגמוניה כלכלית עולמית במאה ה-18 הינו סיפור של  

אנו רק מתחילים לחקור את טבעם של תהליכים היסטוריים אלה. ההתפתחות המדהימה של אירופה המערבית מפיגור יחסי במאה ה-10 עד להגמוניה כלכלית עולמית במאה ה-18 הינו סיפור של...

[[קטגוריה:כלכלה מוסדית]]

[[קטגוריה:כלכלה מוסדית]]