שינויים

לפי סקר של עמותת "אור ירוק" משנת 2008, כמעט כל אדם חמישי במגזר היהודי בישראל, כ-800,000 איש, היה מעורב בתאונת דרכים במהלך תקופה של 5 שנים.  

לפי סקר של עמותת "אור ירוק" משנת 2008, כמעט כל אדם חמישי במגזר היהודי בישראל, כ-800,000 איש, היה מעורב בתאונת דרכים במהלך תקופה של 5 שנים.  

בנוסף למחיר בחיי אדם ובסבל אנושי, תאונות דרכים גורמות לנזק כלכלי גבוה למשק. על פי מחקר של חברת פארטו הנדסה, שמופיע בדו"ח [[הוועדה למיסוי ירוק]], הנזק הכלכלי מתאונות דרכים נעמד בכ-0.67% מהתמ"ג, או 5 מיליארד ש"ח בשנה (בנתוני 2010).  על פי דו"ח שהוכן על ידי מ.ת.ת - מרכז תכנון תחבורה בשיתוף הטכניון, העלות הכוללת של התאונות ב-2002-2000 הסתכמה בממוצע ב-12.6 מיליארד ש"ח לשנת 2004, שהם כ-2.5% מהתמ"ג. עלות זו בנתוני תמ"ג של שנת 2010 עומדת על 17 מיליארד ש"ח לשנה. לשם השוואה, דו"ח משרד התחבורה האמריקאי אומד את עלות התאונות בארצות הברית ב-231 מיליארד שקל בשנה, שהם כ-2.7% מהתמ"ג וכ-820 דולר לנפש.[http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=406952]

בנוסף למחיר בחיי אדם ובסבל אנושי, תאונות דרכים גורמות לנזק כלכלי גבוה למשק. על פי מחקר של חברת פארטו הנדסה, שמופיע בדו"ח [[הוועדה למיסוי ירוק]], הנזק הכלכלי מתאונות דרכים נעמד בכ-0.67% מהתמ"ג, או 5 מיליארד ש"ח בשנה (בנתוני 2010).  על פי דו"ח שהוכן על ידי מ.ת.ת - מרכז תכנון תחבורה בשיתוף הטכניון, העלות הכוללת של התאונות ב-2002-2000 הסתכמה בממוצע ב-12.6 מיליארד ש"ח לשנת 2004, שהם כ-2.5% מהתמ"ג. עלות זו בנתוני תמ"ג של שנת 2010 עומדת על 17 מיליארד ש"ח לשנה. לשם השוואה, דו"ח משרד התחבורה האמריקאי אומד את עלות התאונות בארצות הברית ב-231 מיליארד שקל בשנה, שהם כ-2.7% מהתמ"ג וכ-820 דולר לנפש. [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=406952]

נזק כלכלי זה של תאונות דרכים מתווסף לנזקים אחרים של מכוניות כמו [[פקקי תנועה]], [[זיהום אוויר]], עלות [[חנייה]] ו[[פרבור]]. הערכה נמוכה של [[השפעות חיצוניות של מכוניות|נזקים אלה למשק]] עומדת על 45 מיליארד ש"ח בשנה. דבר זה מתווסף לעלות של כ-60 מיליארד ש"ח בשנה שהיא העלות הישירה של החזקת 2 מיליון רכבים פרטיים (נכון ל-2010).  

נזק כלכלי זה של תאונות דרכים מתווסף לנזקים אחרים של מכוניות כמו [[פקקי תנועה]], [[זיהום אוויר]], עלות [[חנייה]] ו[[פרבור]]. הערכה נמוכה של [[השפעות חיצוניות של מכוניות|נזקים אלה למשק]] עומדת על 45 מיליארד ש"ח בשנה. דבר זה מתווסף לעלות של כ-60 מיליארד ש"ח בשנה שהיא העלות הישירה של החזקת 2 מיליון רכבים פרטיים (נכון ל-2010).  

* '''עיצוב [[איזור ידידותי להולכי רגל|רחובות ידידותיים להולכי רגל]]''' לדוגמה נטיעת [[עצים בעיר|עצים לאורך המדרכות]], חציה נוחה ועוד היבטים רבים אחרים.  

* '''עיצוב [[איזור ידידותי להולכי רגל|רחובות ידידותיים להולכי רגל]]''' לדוגמה נטיעת [[עצים בעיר|עצים לאורך המדרכות]], חציה נוחה ועוד היבטים רבים אחרים.  

* '''פיתוח [[מדרחוב|מדרחובים]]''' ואיזורים ללא מכוניות במרכזי ערים, לעידוד ביטחון הולכי הרגל והקטנת התמריץ להיכנס לעיר ברכב פרטי. אזורים אלה קיימים כבר היום בעיר העתיקה בירושלים, במדרחוב בירושלים וכן במדרחוב נחלת בנימין בתל אביב.

* '''פיתוח [[מדרחוב|מדרחובים]]''' ואיזורים ללא מכוניות במרכזי ערים, לעידוד ביטחון הולכי הרגל והקטנת התמריץ להיכנס לעיר ברכב פרטי. אזורים אלה קיימים כבר היום בעיר העתיקה בירושלים, במדרחוב בירושלים וכן במדרחוב נחלת בנימין בתל אביב.

* שיפור הבטחון האישי של הולכי רגל על ידי '''[[עירוב שימושי קרקע]]''' וחזיתות חנויות שפונות אל הרחוב. צעד זה כמו צעדים נוספים של [[מניעת פשיעה באמצעות תכנון סביבתי]] מוביל להקטנת כמות הפשיעה ושיפור הרגשת הבטחון האישי בהליכה ברחוב. כמו כן חזיתות חנויות שפונות לרחוב גורמות לכך שהרחוב מעניין לנעים יותר.   

* שיפור הביטחון האישי של הולכי רגל על ידי '''[[עירוב שימושי קרקע]]''' וחזיתות חנויות שפונות אל הרחוב. צעד זה כמו צעדים נוספים של [[מניעת פשיעה באמצעות תכנון סביבתי]] מוביל להקטנת כמות הפשיעה ושיפור הרגשת הבטחון האישי בהליכה ברחוב. כמו כן חזיתות חנויות שפונות לרחוב גורמות לכך שהרחוב מעניין לנעים יותר.   

* קיצור מרחקי הליכה על ידי מדיניות של '''בלוקים עירוניים קצרים''' ופתיחת שבילי הליכה בין בתים.  

* קיצור מרחקי הליכה על ידי מדיניות של '''בלוקים עירוניים קצרים''' ופתיחת שבילי הליכה בין בתים.  

* הגדלת הבטיחות של הולכי רגל ושיפור חווית ההליכה על ידי הרחבת מדרכות על חשבון כבישים וחנייה למכוניות.

* הגדלת הבטיחות של הולכי רגל ושיפור חווית ההליכה על ידי הרחבת מדרכות על חשבון כבישים וחנייה למכוניות.

[[תמונה:Bicycle trailers.jpg|left|thumb|250px|אב ובנו רוכבים על [[אופניים]]. שימוש ב[[אופניים]] לצרכי  נסיעות [[יוממות]] ([[יוממות אופניים]]) מהווה מרכיב מרכזי בנסיונות לבנות ערים אקולוגיות ובריאות יותר ולהקטנת תאונות דרכים.]]

[[תמונה:Bicycle trailers.jpg|left|thumb|250px|אב ובנו רוכבים על [[אופניים]]. שימוש ב[[אופניים]] לצרכי  נסיעות [[יוממות]] ([[יוממות אופניים]]) מהווה מרכיב מרכזי בנסיונות לבנות ערים אקולוגיות ובריאות יותר ולהקטנת תאונות דרכים.]]

בערים אירופאיות רבות מגיעים לכמויות רוכבים נכבדת כך שאחוז יוממי האופניים (אנשים שנוסעים יום יום לעבודה באופניים) עולה על 10% ולעיתים מעל 20%. לא מדובר רק על ערי הולנד (שחלקן מגיעות ל-35% יוממי אופניים) אלא על ערים נוספות בדנמרק, איטליה, שווייץ, אוסטריה, וגרמניה. בתל אביב עלה מספר רוכבי היוממות מ 8% ב-2010, ל-14% בשנת 2012,<ref name="tlv2010">[http://img2.timg.co.il/forums/1_150027587.pdf סקר אופניים 2010, בקרב תושבי תל-אביב-יפו], עיריית תל אביב יפו, אוקטובר 2010</ref> [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000791514] תודות לתשתית אופניים בעיר ותודות לצפיפות העירונית ולעירוב שימושי קרקע. דבר זה ניתן להשגה גם בערים נוספות:

בערים אירופאיות רבות מגיעים לכמויות רוכבים נכבדת כך שאחוז יוממי האופניים (אנשים שנוסעים יום יום לעבודה באופניים) עולה על 10% ולעיתים מעל 20%. לא מדובר רק על ערי הולנד (שחלקן מגיעות ל-35% יוממי אופניים) אלא על ערים נוספות בדנמרק, איטליה, שווייץ, אוסטריה, וגרמניה. בתל אביב עלה מספר רוכבי היוממות מ-8% ב-2010, ל-14% בשנת 2012,<ref name="tlv2010">[http://img2.timg.co.il/forums/1_150027587.pdf סקר אופניים 2010, בקרב תושבי תל-אביב-יפו], עיריית תל אביב יפו, אוקטובר 2010</ref> [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000791514] תודות לתשתית אופניים בעיר ותודות לצפיפות העירונית ולעירוב שימושי קרקע. דבר זה ניתן להשגה גם בערים נוספות:

* פיתוח של [[שבילי אופניים]] ושל [[שדרות אופניים]] הן לשם פתרון תחבורה מדלת לדלת, והן כדי לשפר את היעילות של תחבורה ציבורית.  

* פיתוח של [[שבילי אופניים]] ושל [[שדרות אופניים]] הן לשם פתרון תחבורה מדלת לדלת, והן כדי לשפר את היעילות של תחבורה ציבורית.