שינויים

אין שינוי בגודל ,  19:17, 27 במאי 2016
מ
שורה 48: שורה 48:  
מאגרים קונבנציונלים של נפט גולמי כוללים את כל ה[[נפט]] הגולמי שהוא בר הפקה באמצעות טכנולוגיות של שאיבת נפט וזיקוק בשיטה שונות. הדבר לא כולל נוזלים שהופקו מתהליכים של כריית מוצקים או גזים כמו [[חולות זפת]], [[פצלי נפט]], [[פצלי שמן]], גז מנוזל (מ[[גז טבעי]] ומ[[פצלי גז]]), או פחם מנוזל. <ref name=iht072007>[http://www.iht.com/articles/ap/2007/07/16/america/NA-FIN-US-Oil-Report.php Oil industry report says demand to outpace crude oil production] International Herald Tribune 2007-07-16</ref>
 
מאגרים קונבנציונלים של נפט גולמי כוללים את כל ה[[נפט]] הגולמי שהוא בר הפקה באמצעות טכנולוגיות של שאיבת נפט וזיקוק בשיטה שונות. הדבר לא כולל נוזלים שהופקו מתהליכים של כריית מוצקים או גזים כמו [[חולות זפת]], [[פצלי נפט]], [[פצלי שמן]], גז מנוזל (מ[[גז טבעי]] ומ[[פצלי גז]]), או פחם מנוזל. <ref name=iht072007>[http://www.iht.com/articles/ap/2007/07/16/america/NA-FIN-US-Oil-Report.php Oil industry report says demand to outpace crude oil production] International Herald Tribune 2007-07-16</ref>
   −
רזרבות נפט מסווגות ל-3 קטגוריות: רזרבות מוכחות, סבירות, ואפשריות. '''רזרבות מוכחות''' (proven) הן בעלות סיכוי של 90-95% להכיל את הכמות המדוברת. '''רזרבות סבירות''' (Probable) הן בעלות סבירות של 50% ו'''רזרבות אפשריות''' הן בעלות סיכוי של 5-10%.<ref name=dtitable4_3>http://www.og.dti.gov.uk/information/bb_updates/chapters/Table4_3.htm</ref> רוב הדיון הציבורי ברזרבות נפט עוסק ברזרבות מוכחות.  
+
רזרבות נפט מסווגות ל-3 קטגוריות: רזרבות מוכחות, סבירות, ואפשריות. '''רזרבות מוכחות''' (proven) הן בעלות סיכוי של 90%-95% להכיל את הכמות המדוברת. '''רזרבות סבירות''' (Probable) הן בעלות סבירות של 50% ו'''רזרבות אפשריות''' הן בעלות סיכוי של 3%-10%.<ref name=dtitable4_3>http://www.og.dti.gov.uk/information/bb_updates/chapters/Table4_3.htm</ref> רוב הדיון הציבורי ברזרבות נפט עוסק ברזרבות מוכחות.  
    
הטכנולוגיה הקיימת מסוגלת לשאוב כ-40% מהנפט הקיים ברוב הבארות. יש המביעים ספקולציה לפי טכנולוגיה עתידית תאפשר לשאוב כמות גדולה יותר של נפט. אבל יש שכוללים בתוך הנתונים של מאגרים מוכחים וסבירים את הקיום של טכנולוגיה כזו.  
 
הטכנולוגיה הקיימת מסוגלת לשאוב כ-40% מהנפט הקיים ברוב הבארות. יש המביעים ספקולציה לפי טכנולוגיה עתידית תאפשר לשאוב כמות גדולה יותר של נפט. אבל יש שכוללים בתוך הנתונים של מאגרים מוכחים וסבירים את הקיום של טכנולוגיה כזו.  
   −
רוב הנתונים שקיימים במרחב הציבורי אודות רזרבות נפט באים מהמגזינים OGJ ו-WO ועל ידי מזכירות OPEC. הם לרוב מכילים נתונים אופטימיים יחסית לנתונים שמובאים על ידי גורמים עצמאיים, ולא עוברים בדיקה או אימות של גורם חיצוני.<ref name="Owenn2010">Nick A. Owenn, Oliver R. Inderwildi, DavidA.King ,[http://www.ceunes.ufes.br/downloads/2/monicatognella-htreserva%20petr%C3%B3leo.pdf The status of conventional world oil reserves —Hype orcause for concern?] Energy Policy 38 (2010) 4743–4749</ref> בשנות ה-80  מדינות אופ"ק הכניסו נוהל לפיו גודל הרזרבות קובע את גודל מכסת ייצוא הנפט. מדינות רבות ניפחו את גודל הרזרבות המדווחות שלהן כדי להגדיל את מכסת הייצוא, ללא קשר לנתונים בשטח. עם זאת יש קושי דיפלומטי לתקן נתונים אלה. שכבה נוספת של נתונים באה מסקרים של סוכנויות מידע כמו [[סוכנות האנרגיה הבינלאומית]], משרד האנרגיה של ארצות הברית או [[סקר האנרגיה של חברת BP]], לרוב סוכנויות אלה נסמכות על נתונים של הסקרים הבעיתיים שהוזכרו קודם, תוך שהם מנסות לעיתים להכניס תיקונים קטנים כדי לנסות להתחשב באיכויות שונות של נפט במקומות שונים. <ref name="Owenn2010"/> קיים גם מידע שנאסף על שדות מסויימים על ידי חברות חיפוש נפט פרטיות כמו IHS, ונחשב למידע האמין ביותר.  
+
רוב הנתונים שקיימים במרחב הציבורי אודות רזרבות נפט באים מהמגזינים OGJ ו-WO ועל ידי מזכירות OPEC. הם לרוב מכילים נתונים אופטימיים יחסית לנתונים שמובאים על ידי גורמים עצמאיים, ולא עוברים בדיקה או אימות של גורם חיצוני.<ref name="Owenn2010">Nick A. Owenn, Oliver R. Inderwildi, DavidA.King ,[http://www.ceunes.ufes.br/downloads/2/monicatognella-htreserva%20petr%C3%B3leo.pdf The status of conventional world oil reserves —Hype orcause for concern?] Energy Policy 38 (2010) 4743–4749</ref> בשנות ה-80  מדינות אופ"ק הכניסו נוהל לפיו גודל הרזרבות קובע את גודל מכסת ייצוא הנפט. מדינות רבות ניפחו את גודל הרזרבות המדווחות שלהן כדי להגדיל את מכסת הייצוא, ללא קשר לנתונים בשטח. עם זאת יש קושי דיפלומטי לתקן נתונים אלה. שכבה נוספת של נתונים באה מסקרים של סוכנויות מידע כמו [[סוכנות האנרגיה הבינלאומית]], משרד האנרגיה של ארצות הברית או [[סקר האנרגיה של חברת BP]], לרוב סוכנויות אלה נסמכות על נתונים של הסקרים הבעייתיים שהוזכרו קודם, תוך שהם מנסות לעיתים להכניס תיקונים קטנים כדי לנסות להתחשב באיכויות שונות של נפט במקומות שונים. <ref name="Owenn2010"/> קיים גם מידע שנאסף על שדות מסויימים על ידי חברות חיפוש נפט פרטיות כמו IHS, ונחשב למידע האמין ביותר.  
    
הערכות קיימות לגבי גודל הרזרבות המוכחות במיליארדי חביות הן: 1342 OGJ משנת 2009 (נתון שכולל גם חולות זפת), 1184  WO משנת 2007 (כולל חולות זפת), 1241 - סוכנות האנרגיה הבינלאומית 2008, ו-1258 [[סקר האנרגיה של חברת BP]] משנת 2009. סקירת מאמרים של כותבים עצמאיים מצביעה על נתון נמוך יותר של 903. <ref name="Owenn2010"/>
 
הערכות קיימות לגבי גודל הרזרבות המוכחות במיליארדי חביות הן: 1342 OGJ משנת 2009 (נתון שכולל גם חולות זפת), 1184  WO משנת 2007 (כולל חולות זפת), 1241 - סוכנות האנרגיה הבינלאומית 2008, ו-1258 [[סקר האנרגיה של חברת BP]] משנת 2009. סקירת מאמרים של כותבים עצמאיים מצביעה על נתון נמוך יותר של 903. <ref name="Owenn2010"/>
   −
בעקבות עליית מחירי הנפט, יש הגדרה מחדש של שדות נפט לא קונבציונלי כמו חולות זפת ו[[פצלי נפט]] כ"שדות מסחריים" ומערבבים בין הסוגים השונים בלי להבדיל ביניהם ובלי מתודולוגיה ברורה מתי אפשר לבצע דבר כזה, ומה ההשלכות של דבר כזה על מחירי ההפקה והקצב שלהם. לדוגמה הערכת גודל שדות חולות הזפת של קנדה שניתנים להפקה מסחרית נע בין 4.9 ל-172 מיליארדי חביות, כלומר בין 20% ל-660% מהצריכה העולמי השנתית.  <ref name="Owenn2010"/>
+
בעקבות עליית מחירי הנפט, יש הגדרה מחדש של שדות נפט לא קונבנציונלי כמו חולות זפת ו[[פצלי נפט]] כ"שדות מסחריים" ומערבבים בין הסוגים השונים בלי להבדיל ביניהם ובלי מתודולוגיה ברורה מתי אפשר לבצע דבר כזה, ומה ההשלכות של דבר כזה על מחירי ההפקה והקצב שלהם. לדוגמה הערכת גודל שדות חולות הזפת של קנדה שניתנים להפקה מסחרית נע בין 4.9 ל-172 מיליארדי חביות, כלומר בין 20% ל-660% מהצריכה העולמי השנתית.  <ref name="Owenn2010"/>
    
===חיפוש וגילוי של שדות נפט===
 
===חיפוש וגילוי של שדות נפט===
 
קצב הגילוי של בארות נפט חדשות הוא המגבלה הראשונה על קצב ההפקה. מבחינה טכנית ניתן להפיק יותר ויותר נפט, אבל אם קצב הפקת הנפט גדול מקצב הגילוי, אזי מלאי הנפט הולכים ויורדים, כך שלא ניתן להתמיד בכך לאורך זמן.  
 
קצב הגילוי של בארות נפט חדשות הוא המגבלה הראשונה על קצב ההפקה. מבחינה טכנית ניתן להפיק יותר ויותר נפט, אבל אם קצב הפקת הנפט גדול מקצב הגילוי, אזי מלאי הנפט הולכים ויורדים, כך שלא ניתן להתמיד בכך לאורך זמן.  
   −
כמו כן בגלל סיבות טכניות ואנרגטיות אם קצב ההפקה גדול יותר מקצב הגילוי פרוש הדבר שהעלות האנרגטית והכלכלית של הפקת נפט תעלה (ראו הסבר בהמשך). הפקת הנפט כיום מבוססת על התרומה של שדות הנפט הגדולים ביותר שמפיקים נפט כבר כמה עשורים, ושנתגלו לפני 50 שנה ויותר. לדוגמה שדה הנפט בים הצפוני בגודל של כ 60 מיליארד חביות הוא שדה הנפט הגדול ביותר שנתגלה ב-50 השנים האחרונות. [http://www.umweltbuero.at/feasiblefutures/wp-content/uploads/Progress%20Report%201_Feasible%20Futures_Zittel_final_14032012_WZ.pdf]
+
כמו כן בגלל סיבות טכניות ואנרגטיות אם קצב ההפקה גדול יותר מקצב הגילוי פרוש הדבר שהעלות האנרגטית והכלכלית של הפקת נפט תעלה (ראו הסבר בהמשך). הפקת הנפט כיום מבוססת על התרומה של שדות הנפט הגדולים ביותר שמפיקים נפט כבר כמה עשורים, ושנתגלו לפני 50 שנה ויותר. לדוגמה שדה הנפט בים הצפוני בגודל של כ-60 מיליארד חביות הוא שדה הנפט הגדול ביותר שנתגלה ב-50 השנים האחרונות. [http://www.umweltbuero.at/feasiblefutures/wp-content/uploads/Progress%20Report%201_Feasible%20Futures_Zittel_final_14032012_WZ.pdf]
   −
[[קובץ:Oil discoveris.png|ממוזער|שמאל|450px|הפער הגדל בין גילוי של רזרבות נפט לבין הפקת נפט. בעוד ההפקה עולה עם [[משק האנרגיה העולמי|הגידול בצריכת האנרגיה לנפש]] ו[[גידול האוכלוסייה]], כמות הנפט שמתגלה הולכת ויורדת. שיא הגילוי של רזרבות נפט בשנה היה כ-60 מיליארד חביות בשנה, בשנות 60. מאז יש מגמת ירידה על פני -50 שנה, למרות מחירי נפט ואנרגיה גבוהים יותר שמעודדים עוד חיפושים.]]
+
[[קובץ:Oil discoveris.png|ממוזער|שמאל|450px|הפער הגדל בין גילוי של רזרבות נפט לבין הפקת נפט. בעוד ההפקה עולה עם [[משק האנרגיה העולמי|הגידול בצריכת האנרגיה לנפש]] ו[[גידול האוכלוסייה]], כמות הנפט שמתגלה הולכת ויורדת. שיא הגילוי של רזרבות נפט בשנה היה כ-60 מיליארד חביות בשנה, בשנות 60. מאז יש מגמת ירידה על פני 50 שנה, למרות מחירי נפט ואנרגיה גבוהים יותר שמעודדים עוד חיפושים.]]
 
שיא הגילוי של שדות נפט בעולם התרחש בשנת 1965.<ref name=campbell1222000>[http://energycrisis.org/de/lecture.html Peak Oil Presentation at the Technical University of Clausthal] Campbell CJ 12/2000</ref> קצב הגילוי השנתי של רזרבות נפט חדשות הגיע לשיא בשנות ה-60, של 55 מיליארד חביות בשנה, וכמות זו יורדת בהתמדה מאז. בשנת 2004, קצב הגילוי עמד על 12 מיליארד חביות בשנה.  
 
שיא הגילוי של שדות נפט בעולם התרחש בשנת 1965.<ref name=campbell1222000>[http://energycrisis.org/de/lecture.html Peak Oil Presentation at the Technical University of Clausthal] Campbell CJ 12/2000</ref> קצב הגילוי השנתי של רזרבות נפט חדשות הגיע לשיא בשנות ה-60, של 55 מיליארד חביות בשנה, וכמות זו יורדת בהתמדה מאז. בשנת 2004, קצב הגילוי עמד על 12 מיליארד חביות בשנה.  
   שורה 102: שורה 102:  
כשהחלה הפקת הנפט באמצע המאה ה-19, על כל 50 חביות של נפט אשר נשאבו מבטן האדמה של שדות הנפט הגדולים, נוצלה חבית אחת בתהליך השאיבה, הניוד והזיקוק של החומר. ערך זה קרוי [[החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה]] Energy return on investment – EROEI (וגם EROI). ערך זה הולך ויורד עם הזמן: כיום, בין חבית אחת לחמש מופקות על כל חבית שנצרכת בתהליך.
 
כשהחלה הפקת הנפט באמצע המאה ה-19, על כל 50 חביות של נפט אשר נשאבו מבטן האדמה של שדות הנפט הגדולים, נוצלה חבית אחת בתהליך השאיבה, הניוד והזיקוק של החומר. ערך זה קרוי [[החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה]] Energy return on investment – EROEI (וגם EROI). ערך זה הולך ויורד עם הזמן: כיום, בין חבית אחת לחמש מופקות על כל חבית שנצרכת בתהליך.
   −
קיימות שתי סיבות עיקריות לירידה בערך הEROEI. הסיבה האחת היא כלכלית. לפי חוק ה[[תפוקה השולית הפוחתת]] או "חוק התפוחים הנמוכים" , יזמים כלכליים מעדיפים לנצל ראשית שדות נפט בעלי החזר כלכלי גבוה - כלומר שדות שהם קרובים לפני הקרקע, במקומות נוחים לגישה ובעלי איכות נפט גבוהה. כל הפרמטרים האלה פרושם גם החזר אנרגטי גבוה, זאת בהשוואה לשדות נפט בעומק הים, בקטבים וכו' שמחייבים השקעה אנרגטית וכלכלית גבוה יותר, או מניבים נפט פחות איכותי שתהליך הזיקוק שלו יקר יותר כלכלית ואנרגטית.  
+
קיימות שתי סיבות עיקריות לירידה בערך ה-EROEI. הסיבה האחת היא כלכלית. לפי חוק ה[[תפוקה השולית הפוחתת]] או "חוק התפוחים הנמוכים", יזמים כלכליים מעדיפים לנצל ראשית שדות נפט בעלי החזר כלכלי גבוה - כלומר שדות שהם קרובים לפני הקרקע, במקומות נוחים לגישה ובעלי איכות נפט גבוהה. כל הפרמטרים האלה פירושם גם החזר אנרגטי גבוה, זאת בהשוואה לשדות נפט בעומק הים, בקטבים וכו' שמחייבים השקעה אנרגטית וכלכלית גבוה יותר, או מניבים נפט פחות איכותי שתהליך הזיקוק שלו יקר יותר כלכלית ואנרגטית.  
    
סיבה נוספת קשורה לתהליך הזדקנות שדות קיימים. תהליך השאיבה הופך קשים יותר, ככל שהשדה 'מזדקן'. גם ההפקה והזיקוק קשים יותר - לדוגמה בגלל נפט שמכיל כמויות גבוהות יותר של גופרית. כשהיחס EROEI יורד ל-1 פרוש הדבר שמבחינת אנרגיה, הפקת חבית אחת דורשת ניצול של חבית אחת של נפט, ושדה הנפט אינו יכול עוד לשמש כמקור אנרגיה.
 
סיבה נוספת קשורה לתהליך הזדקנות שדות קיימים. תהליך השאיבה הופך קשים יותר, ככל שהשדה 'מזדקן'. גם ההפקה והזיקוק קשים יותר - לדוגמה בגלל נפט שמכיל כמויות גבוהות יותר של גופרית. כשהיחס EROEI יורד ל-1 פרוש הדבר שמבחינת אנרגיה, הפקת חבית אחת דורשת ניצול של חבית אחת של נפט, ושדה הנפט אינו יכול עוד לשמש כמקור אנרגיה.
שורה 108: שורה 108:  
מאידך, הנפט הוא צפוף אנרגיה, קל לניוד, ולא מסוכן יחסית בטמפרטורת החדר. כמו כן, לנפט יש שימושים כמקור כימי, פרט להיותו מקור אנרגיה. אי לכך, ניתן לצפות, שבעתיד ימשיכו לשאוב אותו במקומות מסוימים, תוך שימוש באנרגיה ממקורות אחרים.
 
מאידך, הנפט הוא צפוף אנרגיה, קל לניוד, ולא מסוכן יחסית בטמפרטורת החדר. כמו כן, לנפט יש שימושים כמקור כימי, פרט להיותו מקור אנרגיה. אי לכך, ניתן לצפות, שבעתיד ימשיכו לשאוב אותו במקומות מסוימים, תוך שימוש באנרגיה ממקורות אחרים.
   −
===מקורות בלתי קונבנציונאליים ===
+
===מקורות בלתי קונבנציונליים ===
 
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[פצלי גז]], [[פצלי נפט]]}}
 
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[פצלי גז]], [[פצלי נפט]]}}
מקורות בלתי קונבנציונאליים כמו נפט גולמי כבד, [[פצלי נפט]], [[חולות זפת]], ו[[פצלי שמן]] לא נכללים כרזרבות נפט, עם זאת, חברות נפט יכולות לרשום אותם כמאגרים מוכחים לאחר שפתחו מכרה כרייה או מתקן זיקוק מתאים להפקתם. גורמים בתעשייה כמו Rigzone , כמו גם משקיפים אחרים מתחום האנרגיה, מצהירים כי מקורות בלתי קונבנציונאליים אלה הם פחות יעילים, או בעלי [[EROEI]] נמוך יותר - נדרשת אנרגיה רבה יותר לשם הפקת הנפט והדבר גורם לכך שיקר בהרבה להפיק אותם גם במונחים כספיים. כמו כן הם מפיקים כמות גדולה פי 3 של [[גזי חממה]] לחבית או דורשים כמויות גדולות של מים.  
+
מקורות בלתי קונבנציונליים כמו נפט גולמי כבד, [[פצלי נפט]], [[חולות זפת]], ו[[פצלי שמן]] לא נכללים כרזרבות נפט, עם זאת, חברות נפט יכולות לרשום אותם כמאגרים מוכחים לאחר שפתחו מכרה כרייה או מתקן זיקוק מתאים להפקתם. גורמים בתעשייה כמו Rigzone, כמו גם משקיפים אחרים מתחום האנרגיה, מצהירים כי מקורות בלתי קונבנציונליים אלה הם פחות יעילים, או בעלי [[EROEI]] נמוך יותר - נדרשת אנרגיה רבה יותר לשם הפקת הנפט והדבר גורם לכך שיקר בהרבה להפיק אותם גם במונחים כספיים. כמו כן הם מפיקים כמות גדולה פי 3 של [[גזי חממה]] לחבית או דורשים כמויות גדולות של מים.  
   −
בעוד שכמות האנרגיה, המשאבים וההשפעה הסביבתית של דלקים בלתי קונבנציונלים היא גבוהה, החלו כבר בתוכניות להפקת נפט כבד בוונצואלה, חולות זפת בקנדה, ו[[פצלי גז]] ו[[פצלי נפט]] במספר מדינות  בארצות הברית.  Chuck Masters, מהסקר הגאולוגי של ארצות הברית מעריך כי יחד, מאגרים אלה דומים לרזרבות של נפט גולמי קונבנציונאלי במזרח התיכון.  
+
בעוד שכמות האנרגיה, המשאבים וההשפעה הסביבתית של דלקים בלתי קונבנציונליים היא גבוהה, החלו כבר בתוכניות להפקת נפט כבד בוונצואלה, חולות זפת בקנדה, ו[[פצלי גז]] ו[[פצלי נפט]] במספר מדינות  בארצות הברית.  Chuck Masters, מהסקר הגאולוגי של ארצות הברית מעריך כי יחד, מאגרים אלה דומים לרזרבות של נפט גולמי קונבנציונלי במזרח התיכון.  
    
למרות כמויות גדולות אלה, מומחים כמו Matthew Simmons טוענים כי המגבלות על הפקת המשאבים תמנע מהם להפוך לחלופה אפקטיבית לנפט גולמי רגיל. סימונס מצהיר כי "אלו הם פרויקטים הדורשים השקעה גדולה של אנרגיה שלעולם לא יכולים להגיע לכמויות גדולות" כדי לכסות על הפסדים מצד מקורות אחרים. מחקר אחר טוען כי גם תחת הנחות אופטימיות חולות הזפת של קנדה לא ימנעו את שיא תפוקת הנפט, למרות שהתפוקה יכולה להגיע ל-5 מיליון חביות ביום עד שנת 2030 אם יתבצע פרויקט חירום.  
 
למרות כמויות גדולות אלה, מומחים כמו Matthew Simmons טוענים כי המגבלות על הפקת המשאבים תמנע מהם להפוך לחלופה אפקטיבית לנפט גולמי רגיל. סימונס מצהיר כי "אלו הם פרויקטים הדורשים השקעה גדולה של אנרגיה שלעולם לא יכולים להגיע לכמויות גדולות" כדי לכסות על הפסדים מצד מקורות אחרים. מחקר אחר טוען כי גם תחת הנחות אופטימיות חולות הזפת של קנדה לא ימנעו את שיא תפוקת הנפט, למרות שהתפוקה יכולה להגיע ל-5 מיליון חביות ביום עד שנת 2030 אם יתבצע פרויקט חירום.  
שורה 122: שורה 122:     
לפי חברת הייעוץ PFC Energy, רק 7% ממאגרי הנפט והגז בעולם נמצאים במדינות שמאפשרות לחברות כמו [[אקסון-מוביל]] פעילות חופשית. 65% מהמאגרים נמצאים בחברות בבעלות ממשלתית כמו החברה הסעודית [[ארמקו]], בעוד שבשאר המדינות כמו רוסיה או וונצואלה, הגישה לחברות מערביות היא קשה. לפי המחקר של חברת PFC, גורמים פוליטיים מעכבים את הגדלת התפוקה במקסיקו, וונצואלה, איראן, עיראק, כווית, ורוסיה. גם סעודיה מגבילה את הגדלת הייצור אך בשל מגבלה תפוקה עצמית. כתוצאה מכך שאין גישה למדינות אלה אקסון-מוביל לא משקיעה בחיפושי נפט סכום דומה לזה שהשקיעה בשנת 1981.
 
לפי חברת הייעוץ PFC Energy, רק 7% ממאגרי הנפט והגז בעולם נמצאים במדינות שמאפשרות לחברות כמו [[אקסון-מוביל]] פעילות חופשית. 65% מהמאגרים נמצאים בחברות בבעלות ממשלתית כמו החברה הסעודית [[ארמקו]], בעוד שבשאר המדינות כמו רוסיה או וונצואלה, הגישה לחברות מערביות היא קשה. לפי המחקר של חברת PFC, גורמים פוליטיים מעכבים את הגדלת התפוקה במקסיקו, וונצואלה, איראן, עיראק, כווית, ורוסיה. גם סעודיה מגבילה את הגדלת הייצור אך בשל מגבלה תפוקה עצמית. כתוצאה מכך שאין גישה למדינות אלה אקסון-מוביל לא משקיעה בחיפושי נפט סכום דומה לזה שהשקיעה בשנת 1981.
 +
 
==הביקוש לנפט==
 
==הביקוש לנפט==
 
[[קובץ:Oil consumption by region from 1980 to 2006.png|ממוזער|שמאל|300px|הצריכה העולמית לנפט בין השנים 1980 ו-2006, על פי חלוקה לאיזורים. ]]
 
[[קובץ:Oil consumption by region from 1980 to 2006.png|ממוזער|שמאל|300px|הצריכה העולמית לנפט בין השנים 1980 ו-2006, על פי חלוקה לאיזורים. ]]