שינויים

'''התחבורה בישראל''' היא מערכת תחבורתית של מדינה תעשייתית. התחבורה היבשתית וה[[יוממות]] במדינה מבוססת בעיקר על שילוב של [[הולכי רגל]] ב[[אוטובוס|אוטובוסים]], ו[[רכבות]] יחד עם גידול מתמיד בשימוש ב[[מכונית|כלי רכב פרטיים]]. כמו כן יש אחוז קטן של שימוש ב[[אופניים]].   

'''התחבורה בישראל''' היא מערכת תחבורתית של מדינה תעשייתית. התחבורה היבשתית וה[[יוממות]] במדינה מבוססת בעיקר על שילוב של [[הולכי רגל]] ב[[אוטובוס|אוטובוסים]], ו[[רכבות]] יחד עם גידול מתמיד בשימוש ב[[מכונית|כלי רכב פרטיים]]. כמו כן יש אחוז קטן של שימוש ב[[אופניים]].   

עומסי התחבורה גדלים לנוכח גידול ב[[אוכלוסיית ישראל|אוכלוסייה]], הגדלת הצפיפות והבנייה, הגדלת מרחק נסיעות ה[[יוממות]], עליה ברמת המינוע וכן דרישות צבאיות, תיירותיות. הובלת מטענים מהווה גם היא נדבך חשוב בתחבורה בישראל.  

עומסי התחבורה גדלים לנוכח גידול ב[[אוכלוסיית ישראל|אוכלוסייה]], הגדלת הצפיפות והבנייה, הגדלת מרחק נסיעות ה[[יוממות]], עליה ברמת המינוע וכן דרישות צבאיות, תיירותיות. הובלת מטענים מהווה גם היא נדבך חשוב בתחבורה בישראל.  

===מספר כלי רכב ובעלות על רכבים===

===מספר כלי רכב ובעלות על רכבים===

נכון לשנת 2010, על פי נתונים מהאגף למערכות מידע במשרד התחבורה, מספר הרכבים בישראל הגיע ל-2.46 מיליון. מתוכם 1.95 מיליון היו [[מכונית|כלי רכב פרטיים]], כ-110 אלף אופנועים, כ-350 אלף משאיות, כ-15.3 אלף אוטובוסים זעירים, כ-14.1 אלף אוטובוסים, כ-18.6 אלף מוניות וכ-4,000 כלי רכב מיוחדים. בשנים האחרונות גדל מספר הרכבים בקצב של 3-5% בשנה. [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000574002] עד שנת 2013 עלה מספר הרכבים ל--2.85, גידול של 2.9% לעומת 2012. נכון לשנת 2013 היו בישראל 2.33 מיליון מכוניות. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3627809,00.html]

נכון לשנת 2010, על פי נתונים מהאגף למערכות מידע במשרד התחבורה, מספר הרכבים בישראל הגיע ל-2.46 מיליון. מתוכם 1.95 מיליון היו [[מכונית|כלי רכב פרטיים]], כ-110 אלף אופנועים, כ-350 אלף משאיות, כ-15.3 אלף אוטובוסים זעירים, כ-14.1 אלף אוטובוסים, כ-18.6 אלף מוניות וכ-4,000 כלי רכב מיוחדים. בשנים האחרונות גדל מספר הרכבים בקצב של 3-5% בשנה. [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000574002] עד שנת 2013 עלה מספר הרכבים ל--2.85, גידול של 2.9% לעומת 2012. נכון לשנת 2013 היו בישראל 2.33 מיליון מכוניות. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3627809,00.html]

על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נכון לשנת 2010  ב-62% ממשקי הבית בישראל (2.18 מיליון משקי בית) יש לפחות רכב פרטי אחד. בחלוקה ל[[עשירוני הכנסה]], בעוד בעשירון התחתון 23% ממשקי הבית מחזיקים לפחות מכונית אחת, החל מהחציון (כלומר בעשירון השישי ומעלה) ל-70% ממשקי הבית יש מכונית פרטית אחת לפחות, ובעשירון העשירי, ל-93% ממשקי הבית יש מכונית אחת לפחות. בעשירון הנמוך 2.3% ממשקי הבית מחזיקים 2 מכוניות או יותר, ונתון זה נשאר פחות מ-10% בקרב 40% ממשקי הבית. בעשירונים ה-9  ובעשירון ה-10 40% ו 49% בהתאמה, ממשקי הבית מחזיקים 2 מכוניות או יותר. <ref name="shnaton2010">[http://cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton.html?num_tab=st05_33x&CYear=2012 בעלות על מוצרים בני-קיימה בעשירונים של משקי בית לפי הכנסה נטו לנפש סטנדרטית] שנתון סטטיסטי לישראל 2012 לוח 5.33</ref>

על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נכון לשנת 2010  ב-62% ממשקי הבית בישראל (2.18 מיליון משקי בית) יש לפחות רכב פרטי אחד. בחלוקה ל[[עשירוני הכנסה]], בעוד בעשירון התחתון 23% ממשקי הבית מחזיקים לפחות מכונית אחת, החל מהחציון (כלומר בעשירון השישי ומעלה) ל-70% ממשקי הבית יש מכונית פרטית אחת לפחות, ובעשירון העשירי, ל-93% ממשקי הבית יש מכונית אחת לפחות. בעשירון הנמוך 2.3% ממשקי הבית מחזיקים 2 מכוניות או יותר, ונתון זה נשאר פחות מ-10% בקרב 40% ממשקי הבית. בעשירונים ה-9  ובעשירון ה-10 40% ו-49% בהתאמה, ממשקי הבית מחזיקים 2 מכוניות או יותר. <ref name="shnaton2010">[http://cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton.html?num_tab=st05_33x&CYear=2012 בעלות על מוצרים בני-קיימה בעשירונים של משקי בית לפי הכנסה נטו לנפש סטנדרטית] שנתון סטטיסטי לישראל 2012 לוח 5.33</ref>

נכון ל-2009, בישובים עירוניים 16% מהמשפחות מחזיקות ברשותן 2 מכוניות או יותר. (לדוגמה 10% בירושלים, 14% בתל אביב ו-16% בחיפה), לעומת זאת בישובים קטנים 46% ממשקי הבית מחזיקים שתי מכוניות.  

נכון ל-2009, בישובים עירוניים 16% מהמשפחות מחזיקות ברשותן 2 מכוניות או יותר. (לדוגמה 10% בירושלים, 14% בתל אביב ו-16% בחיפה), לעומת זאת בישובים קטנים 46% ממשקי הבית מחזיקים שתי מכוניות.  

===תחבורה ציבורית===

===תחבורה ציבורית===

{{הפניה לערך מורחב|תחבורה ציבורית בישראל}}

{{הפניה לערך מורחב|תחבורה ציבורית בישראל}}

נכון ל-2012 רק 18-19% מהעובדים בגוש דן, וכ-16% מהעובדים בכלל המדינה, משתמשים בתחבורה ציבורית [[יוממות|כדי להגיע לעבודה]], זאת לעומת מטרופולינים אחרים בעולם, בעיקר באירופה ואסיה, שם הנתון עומד על 30-40%. מנתונים של עמותת אור ירוק עולה כי נסועת האוטובוסים בישראל עומדת על 3.5% מהנסיעות, לעומת ממוצע של 12% במדינות שונות באירופה.<ref name="nrg092012">[http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/404/217.html השימוש בתחבורה הציבורית בישראל אינו מספק] nrg, 20/9/2012</ref>   

נכון ל-2012 רק 18%-19% מהעובדים בגוש דן, וכ-16% מהעובדים בכלל המדינה, משתמשים בתחבורה ציבורית [[יוממות|כדי להגיע לעבודה]], זאת לעומת מטרופולינים אחרים בעולם, בעיקר באירופה ואסיה, שם הנתון עומד על 30%-40%. מנתונים של עמותת אור ירוק עולה כי נסועת האוטובוסים בישראל עומדת על 3.5% מהנסיעות, לעומת ממוצע של 12% במדינות שונות באירופה.<ref name="nrg092012">[http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/404/217.html השימוש בתחבורה הציבורית בישראל אינו מספק] nrg, 20/9/2012</ref>   

ב-2011, שר התחבורה ישראל כץ תאר כך את מצבה העגום של התחבורה הציבורית:

ב-2011, שר התחבורה ישראל כץ תאר כך את מצבה העגום של התחבורה הציבורית:

תוכנית אב לתחבורה הכלולה ב[[תוכנית מתאר ארצית|תוכנית המתאר הארצית]] [[תמ"א 3]], יוצאת מנקודת מוצא כי מיקומה של ישראל יכול לאפשר לה בתכנון מתאים, להיות גשר יבשתי בין מדינות ירדן, ערב הסעודית ואף עיראק לבין הים התיכון. קשר זה יקצר את זמן ההובלה מ/אל אירופה עבור מדינות אלו, ובתכנון נכון אף יוזיל אותה. במקביל תשתמש הרשות הפלסטינית בנמל עזה, והתנועה אליו תעשה בעיקר במשאיות שיוסיפו ל[[פקקי תנועה|גודש הכבישים]].

תוכנית אב לתחבורה הכלולה ב[[תוכנית מתאר ארצית|תוכנית המתאר הארצית]] [[תמ"א 3]], יוצאת מנקודת מוצא כי מיקומה של ישראל יכול לאפשר לה בתכנון מתאים, להיות גשר יבשתי בין מדינות ירדן, ערב הסעודית ואף עיראק לבין הים התיכון. קשר זה יקצר את זמן ההובלה מ/אל אירופה עבור מדינות אלו, ובתכנון נכון אף יוזיל אותה. במקביל תשתמש הרשות הפלסטינית בנמל עזה, והתנועה אליו תעשה בעיקר במשאיות שיוסיפו ל[[פקקי תנועה|גודש הכבישים]].

תוכנית האב מבוססת על שישה כבישים שהם צירי אורך ורוחב עיקריים (דרכים ההמוספרות כ: 2,4,6,40,65,90) ו-16 צירי תנועה רוחביים עיקריים.

תוכנית האב מבוססת על שישה כבישים שהם צירי אורך ורוחב עיקריים (דרכים הממוספרות כ-2,4,6,40,65,90) ו-16 צירי תנועה רוחביים עיקריים.

תוכנית אב נוספת שמשפיעה באופן מהותי על התחבורה היא [[תמ"א 35]] שנועדה להגדיר את מדיניות התכנון ופריסת היישובים בישראל עד שנת 2020. תכנית זו משפיעה על דפוסי הבנייה הערים והשטחים הפתוחים ומשפיעה על מהירות והכיוון של [[פרבור בישראל]] ודרכו על מגמות של שימוש ברכב פרטי וב[[תחבורה ציבורית]].

תוכנית אב נוספת שמשפיעה באופן מהותי על התחבורה היא [[תמ"א 35]] שנועדה להגדיר את מדיניות התכנון ופריסת היישובים בישראל עד שנת 2020. תכנית זו משפיעה על דפוסי הבנייה הערים והשטחים הפתוחים ומשפיעה על מהירות והכיוון של [[פרבור בישראל]] ודרכו על מגמות של שימוש ברכב פרטי וב[[תחבורה ציבורית]].

==השפעות==

==השפעות==

{{הפניה לערך מורחב|השפעות חיצוניות של רכב פרטי}}

{{הפניה לערך מורחב|השפעות חיצוניות של רכב פרטי}}

[[הוועדה למיסוי ירוק]] העריכה כי ההשפעות של הרכב הפרטי בישראל מסתכמות לסך של 6-10% מהתוצר.

[[הוועדה למיסוי ירוק]] העריכה כי ההשפעות של הרכב הפרטי בישראל מסתכמות לסך של 6%-10% מהתוצר.

===זיהום אוויר===

===זיהום אוויר===

אוכלוסייה נוספת שנפגעת מהגבלת הניידות היא האוכלוסייה [[עוני|העניים]] יותר שסובלת מגישה נחותה יותר למקומות לימוד, תעסוקה, קניות ובריאות בכך הרכב הפרטי מתפקד כאמצעי של [[מלכודת עוני]]. לעומת זאת [[תאונות דרכים]] פוגעות יותר בתושבים הערים החזקות יותר מבחינה כלכלית.<ref name="cbs_pub12"/>

אוכלוסייה נוספת שנפגעת מהגבלת הניידות היא האוכלוסייה [[עוני|העניים]] יותר שסובלת מגישה נחותה יותר למקומות לימוד, תעסוקה, קניות ובריאות בכך הרכב הפרטי מתפקד כאמצעי של [[מלכודת עוני]]. לעומת זאת [[תאונות דרכים]] פוגעות יותר בתושבים הערים החזקות יותר מבחינה כלכלית.<ref name="cbs_pub12"/>

ההסתמכות הגדלה על רכב פרטי, [[תכנון מוטה רכב פרטי]] ו[[פרבור בישראל|פרבור]] תורמים לכך שמי שאין לו רכב סובל מקשיי ניידות. אוכלוסיות שנפגעות מכך הם נשים, עניים, ערבים, ילדים וקשישים וכן תושבי הפריפרייה. אוכלוסיות אלה הופכות תלויות באוכלוסיות אחרות לשם הגעה לחברים, לעבודה, לקניות, ל[[מערכת החינוך בישראל|מוסדות חינוך]]  ועוד. היבט זה בולט במיוחד באוכלוסיות ילדים ונערים ב[[פרבור בישראל|פרברים בישראל]] שמתקשים להגיע לחברים או למוקדי בילוי. בשל המאפיינים הפיזים של [[פרבור|הפרבר]] [[תחבורה ציבורית|התחבורה הציבורית]] בו נדירה ואיטית, וקשה להתנייד בו [[באופניים]] או [[הולכי רגל|ברגל]] בשל מרחקי הנסיעה הגדולים.  

ההסתמכות הגדלה על רכב פרטי, [[תכנון מוטה רכב פרטי]] ו[[פרבור בישראל|פרבור]] תורמים לכך שמי שאין לו רכב סובל מקשיי ניידות. אוכלוסיות שנפגעות מכך הם נשים, עניים, ערבים, ילדים וקשישים וכן תושבי הפריפרייה. אוכלוסיות אלה הופכות תלויות באוכלוסיות אחרות לשם הגעה לחברים, לעבודה, לקניות, ל[[מערכת החינוך בישראל|מוסדות חינוך]]  ועוד. היבט זה בולט במיוחד באוכלוסיות ילדים ונערים ב[[פרבור בישראל|פרברים בישראל]] שמתקשים להגיע לחברים או למוקדי בילוי. בשל המאפיינים הפיזיים של [[פרבור|הפרבר]] [[תחבורה ציבורית|התחבורה הציבורית]] בו נדירה ואיטית, וקשה להתנייד בו [[באופניים]] או [[הולכי רגל|ברגל]] בשל מרחקי הנסיעה הגדולים.  

אוכלוסיות שנמצאות בפריפרייה, בעיקר בדרום הארץ ובצפונה סובלות מ[[אי שוויון בריאותי בישראל|אי שוויון בריאותי]] שבא לידי ביטוי ב[[תוחלת חיים]] נמוכה יותר יחסית לאוכלוסיות בישובים מבוססים ובמרכז. בין היתר הדבר נובע מאי שוויון תחבורתי, ואפשרות גישה שונה לשירותי בריאות בישובים שונים. היבט בריאותי נוסף נגרם לתושבי הפרברים שמשתמשים יותר ברכב הפרטי ולכן מבצעים פחות [[תחבורה פעילה]] ובריאותם נפגעת יותר.  

אוכלוסיות שנמצאות בפריפרייה, בעיקר בדרום הארץ ובצפונה סובלות מ[[אי שוויון בריאותי בישראל|אי שוויון בריאותי]] שבא לידי ביטוי ב[[תוחלת חיים]] נמוכה יותר יחסית לאוכלוסיות בישובים מבוססים ובמרכז. בין היתר הדבר נובע מאי שוויון תחבורתי, ואפשרות גישה שונה לשירותי בריאות בישובים שונים. היבט בריאותי נוסף נגרם לתושבי הפרברים שמשתמשים יותר ברכב הפרטי ולכן מבצעים פחות [[תחבורה פעילה]] ובריאותם נפגעת יותר.  

===תאונות דרכים===

===תאונות דרכים===

בישראל יש כ-400 הרוגים ב[[תאונות דרכים]] בשנה. בין השנים 2001 – 2006 פחת מספר ההרוגים בתאונות במדינת ישראל ב-32%. בנוסף, כ-5,000 איש נפגעים באופן קשה ואנוש מתאונות דרכים בשנה. מתוכם, כ 40% נהגים או נוסעים ברכב, כ 15% אופנוענים, 11% אופניים, ו 23% הולכי רגל (נכון לשנת 2005). <ref name="ipagut">[http://www.oryarok.org.il/webfiles/audio_files/ipagut.ppt מסמך של אור ירוק על הפגעות בתאונות דרכים, יחד עם מכון גנרטנר]</ref>

בישראל יש כ-400 הרוגים ב[[תאונות דרכים]] בשנה. בין השנים 2001 – 2006 פחת מספר ההרוגים בתאונות במדינת ישראל ב-32%. בנוסף, כ-5,000 איש נפגעים באופן קשה ואנוש מתאונות דרכים בשנה. מתוכם, כ-40% נהגים או נוסעים ברכב, כ-15% אופנוענים, 11% אופניים, ו-23% הולכי רגל (נכון לשנת 2005). <ref name="ipagut">[http://www.oryarok.org.il/webfiles/audio_files/ipagut.ppt מסמך של אור ירוק על הפגעות בתאונות דרכים, יחד עם מכון גנרטנר]</ref>

רוב הנפגעים (פצועים והרוגים) נפגעים בסביבה עירונית - 63% מכלל הנפגעים, נתון שהולך ועולה עם השנים. כ 18% מהפגיעות מתרחשות בכבישים בין עירוניים, כ-10% בצמתים, 3% במחלפים ועוד 3% בדרכי עפר. כשמחלקים את הנתון לפי סוגי התחבורה מגלים כי כ-82% מ[[הולכי הרגל]] וה[[אופניים]] נפגעים בעיר, בעוד שאופנועים נפגעים בה בשיעור של 65% ונוסעי מכוניות בשיעור של 40%, בדרכים בין עירוניות מתרחשות כ-40% מתאונות הרכבים. <ref name="ipagut"/>

רוב הנפגעים (פצועים והרוגים) נפגעים בסביבה עירונית - 63% מכלל הנפגעים, נתון שהולך ועולה עם השנים. כ-18% מהפגיעות מתרחשות בכבישים בין עירוניים, כ-10% בצמתים, 3% במחלפים ועוד 3% בדרכי עפר. כשמחלקים את הנתון לפי סוגי התחבורה מגלים כי כ-82% מ[[הולכי הרגל]] וה[[אופניים]] נפגעים בעיר, בעוד שאופנועים נפגעים בה בשיעור של 65% ונוסעי מכוניות בשיעור של 40%, בדרכים בין עירוניות מתרחשות כ-40% מתאונות הרכבים. <ref name="ipagut"/>

בחודשי הקיץ יש נפגעים רבים יותר (27%) מבעונות אחרות, ובחודשי החורף יש נפגעים מעטים יותר (21%). כ 60% מהנפגעים הם מתחת לגיל 30 ו-24% מהם הם מתחת לגיל 14. שני שלישים מהפצועים בתאונות הם גברים ורק שליש הם נשים, שיעור הפצועים בקרב הערבים הוא 22% - גבוה רק במעט מעל האחוז שלהם באוכלוסייה. <ref name="ipagut"/>

בחודשי הקיץ יש נפגעים רבים יותר (27%) מבעונות אחרות, ובחודשי החורף יש נפגעים מעטים יותר (21%). כ-60% מהנפגעים הם מתחת לגיל 30 ו-24% מהם הם מתחת לגיל 14. שני שלישים מהפצועים בתאונות הם גברים ורק שליש הם נשים, שיעור הפצועים בקרב הערבים הוא 22% - גבוה רק במעט מעל האחוז שלהם באוכלוסייה. <ref name="ipagut"/>

נכון לשנת 2008, משאיות היו מעורבות פי 30 מאשר רכבים פרטיים בתאונות דרכים, משאיות מעל 4 טונות מהוות רק 2.2% מהרכבים, אבל מעורבות בכ-12% מהתאונות הקטלניות. בשנת 2008, כ-400 משאיות היו מעורבות בתאונות בתחום העירוני - מהן 24 קטלניות - דבר שמהווה 11% מהתאונות הקטלניות בעיר. עוד כ-400 משאיות היו מעורבות בתאונות דרכים בדרכים בין עירוניות. עוד תאונות אופייניות למשאיות הן "תאונות חצר" בהן דורסים בטעות פעוט במהלך חניה. <ref>[http://www.oryarok.org.il/?p=2072 משאיות מעורבות בתאונות דרכים פי 30 לעומת כלי רכב פרטיים]  אור ירוק, חדשות 2009</ref>

נכון לשנת 2008, משאיות היו מעורבות פי 30 מאשר רכבים פרטיים בתאונות דרכים, משאיות מעל 4 טונות מהוות רק 2.2% מהרכבים, אבל מעורבות בכ-12% מהתאונות הקטלניות. בשנת 2008, כ-400 משאיות היו מעורבות בתאונות בתחום העירוני - מהן 24 קטלניות - דבר שמהווה 11% מהתאונות הקטלניות בעיר. עוד כ-400 משאיות היו מעורבות בתאונות דרכים בדרכים בין עירוניות. עוד תאונות אופייניות למשאיות הן "תאונות חצר" בהן דורסים בטעות פעוט במהלך חניה. <ref>[http://www.oryarok.org.il/?p=2072 משאיות מעורבות בתאונות דרכים פי 30 לעומת כלי רכב פרטיים]  אור ירוק, חדשות 2009</ref>

===השפעות על המרקם העירוני===

===השפעות על המרקם העירוני===

הנוכחות הגדלה של מכוניות ואוטובוסים בתוך המרקם העירוני גורמת לעומסי רעש ולאיום בתאונת דרכים המסכנים הולכי רגל ורוכבי אופניים. דבר זה מקטין את היכולת להשתמש ברחוב כבמקום משחק, מפגש, לימוד וכו'.רוב הרחובות העירוניים והכפריים הפך להיות מקום שנלשטים על ידי כלי רכב ממונעים, במקום להיות מקום מפגש ציבורי אנושי.

הנוכחות הגדלה של מכוניות ואוטובוסים בתוך המרקם העירוני גורמת לעומסי רעש ולאיום בתאונת דרכים המסכנים הולכי רגל ורוכבי אופניים. דבר זה מקטין את היכולת להשתמש ברחוב כבמקום משחק, מפגש, לימוד וכו'. רוב הרחובות העירוניים והכפריים הפך להיות מקום שנלשטים על ידי כלי רכב ממונעים, במקום להיות מקום מפגש ציבורי אנושי.

==הכנסות והוצאות הממשלה על תחבורה==

==הכנסות והוצאות הממשלה על תחבורה==

הוצאות על [[נכות|נכים בישראל]] מסתכמות לפחות ב-15 מיליארד ש"ח בשנה, הוצאות של ביטוח לאומי על כ-300 אלף נכים המוכרים כנכים. מתוך כמות זו לא ברור כמה הפכו לנכים בגלל רכב פרטי עקב [[זיהום אוויר]], [[תאונות דרכים]] ו[[תת פעילות גופנית]]. כמו כן יש סכומים נוספים של רשויות נוספות כמו רשויות מקומיות, משרד הפנים, משרד השיכון, משרד החינוך, משרד הבריאות ועוד.  

הוצאות על [[נכות|נכים בישראל]] מסתכמות לפחות ב-15 מיליארד ש"ח בשנה, הוצאות של ביטוח לאומי על כ-300 אלף נכים המוכרים כנכים. מתוך כמות זו לא ברור כמה הפכו לנכים בגלל רכב פרטי עקב [[זיהום אוויר]], [[תאונות דרכים]] ו[[תת פעילות גופנית]]. כמו כן יש סכומים נוספים של רשויות נוספות כמו רשויות מקומיות, משרד הפנים, משרד השיכון, משרד החינוך, משרד הבריאות ועוד.  

למינהל הרכב הממשלתי צי של כ–4,500 מכוניות; לצה"ל יש צי מכוניות נוסעים ("רכב לבן") של יותר מ–10,000 מכוניות; במשטרת ישראל נוסעות אלפי מכוניות של קצינים - בנוסף יש אלפי רכבים שאותם רוכשות הרשויות המקומיות וחברות ממשלתיות. [http://www.themarker.com/dynamo/1.2408386][http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000878068]. אם מניחים כי יש כ-20 אלף רכבים ממשלתיים, ועלות כל אחד מהם הוא כ-33 אלף ש"ח בשנה (מחיר החזקה ממוצע של רכב פרטי בעל נפח מנוע של 1.6 ליטר) מגיעים לעלות של 660 מיליון ש"ח בשנה. בנוסף הממשלה מוציאה כספים גם על [[תחבורה ציבורית בישראל]] - כ 3 מיליארד ש"ח בשנה.

למינהל הרכב הממשלתי צי של כ–4,500 מכוניות; לצה"ל יש צי מכוניות נוסעים ("רכב לבן") של יותר מ–10,000 מכוניות; במשטרת ישראל נוסעות אלפי מכוניות של קצינים - בנוסף יש אלפי רכבים שאותם רוכשות הרשויות המקומיות וחברות ממשלתיות. [http://www.themarker.com/dynamo/1.2408386][http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000878068]. אם מניחים כי יש כ-20 אלף רכבים ממשלתיים, ועלות כל אחד מהם הוא כ-33 אלף ש"ח בשנה (מחיר החזקה ממוצע של רכב פרטי בעל נפח מנוע של 1.6 ליטר) מגיעים לעלות של 660 מיליון ש"ח בשנה. בנוסף הממשלה מוציאה כספים גם על [[תחבורה ציבורית בישראל]] - כ-3 מיליארד ש"ח בשנה.

==קשרי הון שלטון ושחיתות בתחום התחבורה==

==קשרי הון שלטון ושחיתות בתחום התחבורה==