שינויים

'''טביעת רגל מימית''' או '''מדרך מים''' (Water Footprint) הוא מדד לכמות המים הנצרכת באופן ישיר או עקיף על ידי מוצר, שירות, [[תהליך]], אדם או [[מוסד חברתי]] כלשהו.  

'''טביעת רגל מימית''' או '''מדרך מים''' (Water Footprint) הוא מדד לכמות המים הנצרכת באופן ישיר או עקיף על ידי מוצר, שירות, [[תהליך]], אדם או [[מוסד חברתי]] כלשהו.  

טביעת הרגל המימית של אדם, קהילה או עסק, מוגדרת ככמות הכוללת של מים מתוקים שמשמשים לייצור שירותים ומוצרים אותם הוא צורך. השימוש במים נמדד בנפחי המים שנצרכו (התאדו) או [[זיהום מים|זוהמו]] ביחידת זמן נתונה (בדרך כלל בשנה). ניתן לחשב טביעת רגל מימית לכל קבוצה מוגדרת של צרכנים (כמו אדם בודד, משפחה, כפר, עיר, מדינה) או יצרנים (כמו ארגון ציבורי, פירמה עסקית, סקטור עסקי וכו'). טביעת הרגל המימית היא אינדיקטור תלוי מיקום גאוגרפי, והיא מראה לא רק נפחים של מים שנצרכו או זוהמו אלא גם מיקומים של מים אלה. לדבר זה חשיבות היות ולמחסור במים משמעות על פי מיקום - עודף מים בקנדה לאו דווקא מסייע לפתור משבר מים בקנייה.  

טביעת הרגל המימית של אדם, קהילה או עסק, מוגדרת ככמות הכוללת של מים מתוקים שמשמשים לייצור שירותים ומוצרים אותם הוא צורך. השימוש במים נמדד בנפחי המים שנצרכו (התאדו) או [[זיהום מים|זוהמו]] ביחידת זמן נתונה (בדרך כלל בשנה). ניתן לחשב טביעת רגל מימית לכל קבוצה מוגדרת של צרכנים (כמו אדם בודד, משפחה, כפר, עיר, מדינה) או יצרנים (כמו ארגון ציבורי, פירמה עסקית, סקטור עסקי וכו'). טביעת הרגל המימית היא אינדיקטור תלוי מיקום גאוגרפי, והיא מראה לא רק נפחים של מים שנצרכו או זוהמו אלא גם מיקומים של מים אלה. לדבר זה חשיבות היות ולמחסור במים משמעות על פי מיקום - עודף מים בקנדה לאו דווקא מסייע לפתור משבר מים בקנייה.  

טביעת הרגל המימית העולמית לתקופה של 1996-2005 מוערכת בכ-9,087 מיליארד מטר מעוקב (קוב) בשנה. כחמישית מסך טביעת הרגל המימית העולמית קשורה לייצוא מוצרים (בעיקר מוצרי [[חקלאות]] וכן חומרי גלם שונים לתעשייה). אלו הם "מים וירטואלים" שנפחם הכולל מגיע ל-2,320 מיליארד קוב בשנה. מסחר בגידולים חקלאיים מהווה 76% מסך זרמי המים הוירטואולים. מסחר בבעלי חיים ובמוצרי תעשייה תורמים 12% כל מסך המים הוירטואלים. <ref name="WTF2011">M.M. MEKONNEN, A.Y. HOEKSTRA [http://www.waterfootprint.org/Reports/Report50-NationalWaterFootprints-Vol1.pdf NATIONAL WATER FOOTPRINT ACCOUNTS: THE GREEN, BLUE AND GREY WATER FOOTPRINT OF PRODUCTION AND CONSUMPTION] MAY 2011</ref>

טביעת הרגל המימית העולמית לתקופה של 1996-2005 מוערכת בכ-9,087 מיליארד מטר מעוקב (קוב) בשנה. כחמישית מסך טביעת הרגל המימית העולמית קשורה לייצוא מוצרים (בעיקר מוצרי [[חקלאות]] וכן חומרי גלם שונים לתעשייה). אלו הם "מים וירטואליים" שנפחם הכולל מגיע ל-2,320 מיליארד קוב בשנה. מסחר בגידולים חקלאיים מהווה 76% מסך זרמי המים הוירטואוליים. מסחר בבעלי חיים ובמוצרי תעשייה תורמים 12% כל מסך המים הוירטואלים. <ref name="WTF2011">M.M. MEKONNEN, A.Y. HOEKSTRA [http://www.waterfootprint.org/Reports/Report50-NationalWaterFootprints-Vol1.pdf NATIONAL WATER FOOTPRINT ACCOUNTS: THE GREEN, BLUE AND GREY WATER FOOTPRINT OF PRODUCTION AND CONSUMPTION] MAY 2011</ref>

טביעת הרגל המימית של אדם ממוצע בעולם בתקופה 1996-2005 היתה 1,385 מטרים מעוקבים (קוב) בשנה. 92% מתוך הנפח הזה קשור לגידולי חקלאות (למזון, לביגוד, נייר ועוד), 5% קשורים למוצרי [[תעשייה]] ורק 4% הם צריכה ישירה של מים במשקי הבית. אזרח אמריקאי ממוצע הוא בעל מדרך מימי של 2,842 קוב בשנה (פי 2 מהממוצע העולמי), אזרח ישראלי ממוצע הוא בעל טביעת רגל מימית של 2,303 קוב בשנה. אזרח סיני הוא בעל מדרך של 1071 קוב בשנה ואזרח הודי הוא בעך מדרך של 1089 קוב בשנה. יש מדינות עניות בעלות מדרך מים גבוה בגלל ניצול לא יעיל של מים בחקלאות <ref name="WTF2011"/>  

טביעת הרגל המימית של אדם ממוצע בעולם בתקופה 1996-2005 היתה 1,385 מטרים מעוקבים (קוב) בשנה. 92% מתוך הנפח הזה קשור לגידולי חקלאות (למזון, לביגוד, נייר ועוד), 5% קשורים למוצרי [[תעשייה]] ורק 4% הם צריכה ישירה של מים במשקי הבית. אזרח אמריקאי ממוצע הוא בעל מדרך מימי של 2,842 קוב בשנה (פי 2 מהממוצע העולמי), אזרח ישראלי ממוצע הוא בעל טביעת רגל מימית של 2,303 קוב בשנה. אזרח סיני הוא בעל מדרך של 1071 קוב בשנה ואזרח הודי הוא בעך מדרך של 1089 קוב בשנה. יש מדינות עניות בעלות מדרך מים גבוה בגלל ניצול לא יעיל של מים בחקלאות <ref name="WTF2011"/>  

'''טביעת הרגל המימית הירוקה''' היא נפח המים שמקורו במי-גשם ומשקעים דומים (שנאספו ב[[קרקע]] ובלחלוחית בקרקע) שנצרכו כדי לייצר שירותים ומוצרים.  

'''טביעת הרגל המימית הירוקה''' היא נפח המים שמקורו במי-גשם ומשקעים דומים (שנאספו ב[[קרקע]] ובלחלוחית בקרקע) שנצרכו כדי לייצר שירותים ומוצרים.  

'''טביעת הרגל המימית האפורה''' היא נפח המים המתוקים הנדרשים כדי לדלדל את [[זיהום מים|המזהמים]] שנפלטו עקב הייצור של המוצרים והשירותים . טביעת מים זו ניתנת להערכה על ידי נפח המים שנדרש כדי לדלדל את הזיהום לרמה כזו כך שאיכות המים נשארת מעל תקני איכות מים מוסכמים.

'''טביעת הרגל המימית האפורה''' היא נפח המים המתוקים הנדרשים כדי לדלדל את [[זיהום מים|המזהמים]] שנפלטו עקב הייצור של המוצרים והשירותים. טביעת מים זו ניתנת להערכה על ידי נפח המים שנדרש כדי לדלדל את הזיהום לרמה כזו כך שאיכות המים נשארת מעל תקני איכות מים מוסכמים.

כאשר מחשבים את מדרך המים של קהילה או אדם, מסכמים את כמויות המוצרים שהוא צרך, ואת הטביעה של המימית של מוצרים אלה. עבור אותם מוצרים יכולים להיות טביעת רגל מימיות שונות לפי הגאוגרפיה ושיטות הייצור.

כאשר מחשבים את מדרך המים של קהילה או אדם, מסכמים את כמויות המוצרים שהוא צרך, ואת הטביעה של המימית של מוצרים אלה. עבור אותם מוצרים יכולים להיות טביעת רגל מימיות שונות לפי הגאוגרפיה ושיטות הייצור.

IWFP = AWU + IWW + DWW − VWEdom

IWFP = AWU + IWW + DWW − VWEdom

כאשר AWU  הוא כמות המים המשמשים לחקלאות, IWW  מים לתעשייה, וDWW הם מים לשימוש ביתי.VWEdom הם מים וירטואליים המיוצאים למדינות אחרות (לדוגמה מדינה שמייצאת [[חיטה]] "מייצאת" את המים ששימשו בזמן גידול החיטה). שימוש המים בחקלאות כולל הן גשם אפקטיבי (אחוז המים מסך כלל המשקעים שנקלט על ידי הקרקע ומשמש לגידול חקלאי), והן מי השקייה המשמשים להשקיית שדות.  

כאשר AWU  הוא כמות המים המשמשים לחקלאות, IWW  מים לתעשייה, ו-DWW הם מים לשימוש ביתי. VWEdom הם מים וירטואליים המיוצאים למדינות אחרות (לדוגמה מדינה שמייצאת [[חיטה]] "מייצאת" את המים ששימשו בזמן גידול החיטה). שימוש המים בחקלאות כולל הן גשם אפקטיבי (אחוז המים מסך כלל המשקעים שנקלט על ידי הקרקע ומשמש לגידול חקלאי), והן מי השקייה המשמשים להשקיית שדות.  

'''מדרך המים החיצוני''' הוא נפח המים השנתי שמשמש במדינות אחרות כדי לייצר מוצרים ושירותים הנצרכים על ידי תושבי המדינה. כמות זו שווה לכמות המים הוירטואליים שנכנסת למדינה, פחות כמות המים שמיוצאת למדינות אחרות כתוצאה מייצוא חוזר של מוצרים שיובאו למדינה (לדוגמה נגר צרפתי המייבא עץ לשם בניית רהיטים לייצוא להולנד - כמות המים שהושקעה ברהיטים היא טביעת הרגל המימית החיצונית בהולנד, וכמות המים שהושקעה בכמות העץ של הפסולת שנוצרה בתהליך הייצור היא טביעת הרגל המימית החיצונית בצרפת).  

'''מדרך המים החיצוני''' הוא נפח המים השנתי שמשמש במדינות אחרות כדי לייצר מוצרים ושירותים הנצרכים על ידי תושבי המדינה. כמות זו שווה לכמות המים הווירטואליים שנכנסת למדינה, פחות כמות המים שמיוצאת למדינות אחרות כתוצאה מייצוא חוזר של מוצרים שיובאו למדינה (לדוגמה נגר צרפתי המייבא עץ לשם בניית רהיטים לייצוא להולנד - כמות המים שהושקעה ברהיטים היא טביעת הרגל המימית החיצונית בהולנד, וכמות המים שהושקעה בכמות העץ של הפסולת שנוצרה בתהליך הייצור היא טביעת הרגל המימית החיצונית בצרפת).  

EWFP = VWI − VWEre−export (2)

EWFP = VWI − VWEre−export (2)

==טביעת הרגל המימית של מוצרים שונים==

==טביעת הרגל המימית של מוצרים שונים==

[[קובץ:Water footprint sectors.PNG|ממוזער|300px|לפי מחקר משנת 2007, 86% מהמים בשימוש האנושות משמשים לצרכי חקלאות, 9% משמשים לתעשייה ושירותים ועוד 5% משמשים לשם שימוש ביתי ישיר. 84% מתוך המים משמשים לצריכת מים בתוך מדינות, בעוד ש-16% הם "מים וירטואלים" ששימשו בסחורות שיוצאו למדינות אחרות. מחקר מאוחר יותר מעריכים את צריכת המים לחקלאות ב 92% מסך המדרך המימי. ]]

[[קובץ:Water footprint sectors.PNG|ממוזער|300px|לפי מחקר משנת 2007, 86% מהמים בשימוש האנושות משמשים לצרכי חקלאות, 9% משמשים לתעשייה ושירותים ועוד 5% משמשים לשם שימוש ביתי ישיר. 84% מתוך המים משמשים לצריכת מים בתוך מדינות, בעוד ש-16% הם "מים וירטואלים" ששימשו בסחורות שיוצאו למדינות אחרות. מחקר מאוחר יותר מעריכים את צריכת המים לחקלאות ב-92% מסך המדרך המימי. ]]

מדרך המים העולמי לנפש הוערך בשנת 2007 כ- 1243 קוב לשנה, מהם 57 צריכה ביתית, 119 במוצרי תעשיה, ו-1067 [[חקלאות|במוצרי חקלאות ]](מזון, בגדים ועוד).[http://www.waterfootprint.org/Reports/Hoekstra_and_Chapagain_2007.pdf]  

מדרך המים העולמי לנפש הוערך בשנת 2007 כ-1243 קוב לשנה, מהם 57 צריכה ביתית, 119 במוצרי תעשיה, ו-1067 [[חקלאות|במוצרי חקלאות ]](מזון, בגדים ועוד).[http://www.waterfootprint.org/Reports/Hoekstra_and_Chapagain_2007.pdf]  

בחלק מהמדינות הדבר נובע מצריכה גבוה יותר של מוצרים בזבזניים במים - לדוגמה צריכת בשר בקר גבוה בארצות הברית, ובחלק מהמדינות הדבר נובע משיעורי אידוי גבוהים - לדוגמה באיראן. במדינות המערביות חלק מהתרומה לצריכת המים היא צריכת מוצרי תעשייה.

בחלק מהמדינות הדבר נובע מצריכה גבוה יותר של מוצרים בזבזניים במים - לדוגמה צריכת בשר בקר גבוה בארצות הברית, ובחלק מהמדינות הדבר נובע משיעורי אידוי גבוהים - לדוגמה באיראן. במדינות המערביות חלק מהתרומה לצריכת המים היא צריכת מוצרי תעשייה.

==טביעת רגל מימית לפי מדינות==

==טביעת רגל מימית לפי מדינות==

טביעת הרגל המימית של אדם ממוצע בעולם בתקופה 1996-2005 היתה 1,385 מטרים מעוקבים (קוב) בשנה. מדרך המים הממוצע במדינות מתועשות נע בין 1250-2850 קוב בשנה, בעוד מדרך המים במדינות מתפתחות עמד על 550-3800 קוב בשנה. הערכים הנמוכים עבור מדינות עניות קשורים לצריכה נמוכה של מוצרים (לדוגמה צריכה נמוכה של מזון מהחי), הערכים הגבוהים במדינות העניות קשורים לערכים גבוהים מאד של צריכת מים בייצור יחידת תוצרת חקלאית (עקב אידוי ו/או שיטות חקלאיות בזבזניות).<ref name="WTF2011"/>  

טביעת הרגל המימית של אדם ממוצע בעולם בתקופה 1996-2005 היתה 1,385 מטרים מעוקבים (קוב) בשנה. מדרך המים הממוצע במדינות מתועשות נע בין 1250-2850 קוב בשנה, בעוד מדרך המים במדינות מתפתחות עמד על 550-3,800 קוב בשנה. הערכים הנמוכים עבור מדינות עניות קשורים לצריכה נמוכה של מוצרים (לדוגמה צריכה נמוכה של מזון מהחי), הערכים הגבוהים במדינות העניות קשורים לערכים גבוהים מאד של צריכת מים בייצור יחידת תוצרת חקלאית (עקב אידוי ו/או שיטות חקלאיות בזבזניות).<ref name="WTF2011"/>  

לפי חוקרים מאוניברסיטת Twente בהולנד, נכון לשנת 2004, טביעת הרגל המימית העולמית לנפש עמדה על 1,243 קוב מים לשנה. <ref name="Report2004">[http://www.waterfootprint.org/Reports/Report16Vol1.pdf Water footprints of nations] A.K. Chapagain, A.Y. Hoekstra, University of Twente & UNESCO-IHE, November 2004, p55-57</ref> שהם כ-3,400 ליטר לאדם ליום. מתוך כמות זו, רוב (86%) המים נצרכים בגידול מוצרי [[חקלאות]], 9% משמשים ל[[תעשייה]] ורק 5% נצרכים באופן ישיר במגזר המים הביתי. עד שנת 2011 עלתה טביעת הרגל המימית העולמית ל-1385 קוב מים לשנה.  

לפי חוקרים מאוניברסיטת Twente בהולנד, נכון לשנת 2004, טביעת הרגל המימית העולמית לנפש עמדה על 1,243 קוב מים לשנה. <ref name="Report2004">[http://www.waterfootprint.org/Reports/Report16Vol1.pdf Water footprints of nations] A.K. Chapagain, A.Y. Hoekstra, University of Twente & UNESCO-IHE, November 2004, p55-57</ref> שהם כ-3,400 ליטר לאדם ליום. מתוך כמות זו, רוב (86%) המים נצרכים בגידול מוצרי [[חקלאות]], 9% משמשים ל[[תעשייה]] ורק 5% נצרכים באופן ישיר במגזר המים הביתי. עד שנת 2011 עלתה טביעת הרגל המימית העולמית ל-1385 קוב מים לשנה.  

==טביעת רגל מימית בישראל==

==טביעת רגל מימית בישראל==

{{הפניה לערך מורחב|משק המים בישראל}}

{{הפניה לערך מורחב|משק המים בישראל}}

בשנת 2004 הוערכה טביעת הרגל המימית הממוצעת לתושב ישראלי ב- 1,391 קוב מים לשנה (3,800 ליטר ליום)<ref name="Report2004"/> לפי הערכה אחרת משנת 2011, בתקופה של בתקופה 1996-2005  

בשנת 2004 הוערכה טביעת הרגל המימית הממוצעת לתושב ישראלי ב-1,391 קוב מים לשנה (3,800 ליטר ליום)<ref name="Report2004"/> לפי הערכה אחרת משנת 2011, בתקופה של בתקופה 1996-2005  

אזרח ישראלי ממוצע היה בעל טביעת רגל מימית של 2,303 קוב בשנה, לעומת טביעת רגל של אדם ממוצע בעולם שעמדה על 1,385 קוב בשנה. <ref name="WTF2011"/>

אזרח ישראלי ממוצע היה בעל טביעת רגל מימית של 2,303 קוב בשנה, לעומת טביעת רגל של אדם ממוצע בעולם שעמדה על 1,385 קוב בשנה. <ref name="WTF2011"/>

כלל תושבי מדינת ישראל צורכים ומזהמים כמות כוללת של 8.58 מיליארד קוב של מים בשנה. כמות זו גדולה פי 4 [[משק המים בישראל|מהספקת משק המים המקומי]] (כ-2 מיליארד קוב לשנה), שמקורה העיקרי הוא בגשמים באגני ההיקוות שלה.  

כלל תושבי מדינת ישראל צורכים ומזהמים כמות כוללת של 8.58 מיליארד קוב של מים בשנה. כמות זו גדולה פי 4 [[משק המים בישראל|מהספקת משק המים המקומי]] (כ-2 מיליארד קוב לשנה), שמקורה העיקרי הוא בגשמים באגני ההיקוות שלה.  

מתוך כמות זו, 4.28 מיליארד קוב של "מים וירטואליים" מיובאים דרך מוצרי יבוא חקלאות ([[בשר]], [[אורז]], [[חיטה]],  [[תירס]], [[סויה]] וכו'), עוד 2.09 מיליארד קוב מיובאים על ידי יבוא מוצרי [[תעשייה]] (מוצרים מוגמרים כמו ריהוט, מכוניות ו[[מוצרי אלקטרוניקה]] ו[[חומרי גלם]] כמו [[פלסטיק]], [[זכוכית]], [[פלדה]],  מתכות אחרות, [[בטון]], [[נייר]], [[עץ]] וכו').<ref name="Report2004"/>  לפי מחקר משנת 2011 ישראל ייבאה בתקופה 1996-2005 81% מתוך כלל המים להם נזקקו תושביה. <ref name="WTF2011"/>

מתוך כמות זו, 4.28 מיליארד קוב של "מים וירטואליים" מיובאים דרך מוצרי יבוא חקלאות ([[בשר]], [[אורז]], [[חיטה]],  [[תירס]], [[סויה]] וכו'), עוד 2.09 מיליארד קוב מיובאים על ידי יבוא מוצרי [[תעשייה]] (מוצרים מוגמרים כמו ריהוט, מכוניות ו[[מוצרי אלקטרוניקה]] ו[[חומרי גלם]] כמו [[פלסטיק]], [[זכוכית]], [[פלדה]],  מתכות אחרות, [[בטון]], [[נייר]], [[עץ]] וכו').<ref name="Report2004"/>  לפי מחקר משנת 2011 ישראל ייבאה בתקופה 1996-2005 81% מתוך כלל המים להם נזקקו תושביה. <ref name="WTF2011"/>

ישראל מייצאת 0.2 מיליארד קוב מים בשנה במוצרי חקלאות.<ref name="Report2004"/>

ישראל מייצאת 0.2 מיליארד קוב מים בשנה במוצרי חקלאות.<ref name="Report2004"/>

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Embodied_water מים וירטואליים] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Embodied_water מים וירטואליים] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://www.waterfootprint.org/Reports/Report16Vol1.pdf טביעת רגל מימית של אומות], 2004 {{pdf}}

* [http://www.waterfootprint.org/Reports/Report16Vol1.pdf טביעת רגל מימית של אומות], 2004 {{pdf}}

* [http://www.waterfootprint.org טביעת רגל מימית] University of Twente , כולל השוואת בין אומות ומחשבון טביעת אישי.

* [http://www.waterfootprint.org טביעת רגל מימית] University of Twente, כולל השוואת בין אומות ומחשבון טביעת אישי.

* [http://www.anonymous.org.il/water.htm משבר המים ותעשיות המזון] באתר [[אנונימוס]]

* [http://www.anonymous.org.il/water.htm משבר המים ותעשיות המזון] באתר [[אנונימוס]]

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3515457,00.html האם העולם מתייבש?] על הספר [[הצמא הגדול]],פרופסור שיזף רפאלי, כלכליסט, 21.04.11

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3515457,00.html האם העולם מתייבש?] על הספר [[הצמא הגדול]],פרופסור שיזף רפאלי, כלכליסט, 21.04.11