שינויים

'''הכחשת זיהום''' היא הכחשה טשטוש הטעיה והדחקה של היקף ה[[זיהום]] בכל ההיבטים שלו - הכחשה וטשטוש הקשר בין פעילות כלכלית מסוימת לבין זיהום שנוצר ממנה, הכחשה של [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר|השפעות בריאותיות]] ו[[השפעות סביבתיות]] של זיהום זה, ונסיון להכחיש ולהמעיט בערך של נזקים כלכליים וחברתיים שנגרמים עקב זיהום.  

'''הכחשת זיהום''' היא הכחשה, טשטוש, הטעיה, והדחקה של היקף ה[[זיהום]] בכל ההיבטים שלו - הכחשה וטשטוש הקשר בין פעילות כלכלית מסוימת לבין זיהום שנוצר ממנה, הכחשה של [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר|השפעות בריאותיות]] ו[[השפעות סביבתיות]] של זיהום זה, וניסיון להכחיש ולהמעיט בערך של נזקים כלכליים וחברתיים שנגרמים עקב זיהום.  

הכחשה כזו מקודמת על ידי גורמים שיש להם אינטרס כלכלי ופוליטי בפעילות כלכלית שגורמת לזיהום - בעלים של מפעלים מזהמים, פוליטיקאים, גופי תקשורת שנמצאים איתם בברית פוליטית ולפעמים גם פקידים ומומחי בריאות שנתונים ללחצים ולפיתויים כלכליים ואחרים. עם זאת הדחקה והכחשה של זיהום מבוצעת גם על ידי עובדים, אזרחים וצרכנים שלא רוצים להודות בפני עצמם שהם חשופים לזיהום או תורמים לקיומו, במנגנון אופייני ל[[הדחקה]]. סוג שלישי של הכחשת זיהום הוא הכחשה מטעמים פוליטיים - בעיקר [[ליברטרים]] ו[[ליברלים]] שחוששים שהודעה בנזקי הזיהום תגרור דרישה לפעילות ממשלתית או תהיה הוכחה לבעיות של [[רגולציה עצמית]] או של יתרונות [[השוק החופשי]].  

הכחשה כזו מקודמת על ידי גורמים שיש להם אינטרס כלכלי ופוליטי בפעילות כלכלית שגורמת לזיהום - בעלים של מפעלים מזהמים, פוליטיקאים, גופי תקשורת שנמצאים איתם בברית פוליטית ולפעמים גם פקידים ומומחי בריאות שנתונים ללחצים ולפיתויים כלכליים ואחרים. עם זאת הדחקה והכחשה של זיהום מבוצעת גם על ידי עובדים, אזרחים וצרכנים שלא רוצים להודות בפני עצמם שהם חשופים לזיהום או תורמים לקיומו, במנגנון אופייני ל[[הדחקה]]. סוג שלישי של הכחשת זיהום הוא הכחשה מטעמים פוליטיים - בעיקר [[ליברטרים]] ו[[ליברלים]] שחוששים שהודעה בנזקי הזיהום תגרור דרישה לפעילות ממשלתית או תהיה הוכחה לבעיות של [[רגולציה עצמית]] או של יתרונות [[השוק החופשי]].  

===הסתרה פיזית של הזיהום===

===הסתרה פיזית של הזיהום===

[[קובץ:המטרת זיהום במועצה תעשייתית תפן.PNG|400px|ממוזער|לאחר טיהור שפכים תעשייה במתקן מקומי, מומטרים מי הקולחין של אזור התעשייה תפן בממטרות, דבר שעלול ליצור זיהום קרקע וזיהום של מי התהום. צילום - המשרד להגנת הסביבה, בפרסום משנת 2009 על [[זיהום קרקע בישראל]]]]

[[קובץ:המטרת זיהום במועצה תעשייתית תפן.PNG|400px|ממוזער|לאחר טיהור שפכים תעשייה במתקן מקומי, מומטרים מי הקולחין של אזור התעשייה תפן בממטרות, דבר שעלול ליצור זיהום קרקע וזיהום של מי התהום. צילום - המשרד להגנת הסביבה, בפרסום משנת 2009 על [[זיהום קרקע בישראל]]]]

נסיונות להסתיר את מימדי הזיהום על ידי הסתרת הפליטה שלו - לדוגמה פליטת זיהום אוויר בלילה, המטרת מים מזוהמים בממטרות ועוד. דרך נוספת היא הסתרת התכולה הכימית של הזיהום והצגת חומר מזהם בחומר תמים יותר. לדוגמה  אנשי [[הקואליציה לבריאות הציבור]] טענו בשנת 2006 כי רוב הזיהום [[בתי הזיקוק|מבתי הזיקוק בחיפה]] משחורר בשעות הלילה, כאשר איש לא רואה אותו. <ref name="RivlinMizrachi">[http://video.google.com/videoplay?docid=-3247131713189053039&q=%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%94+%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D+%D7%90%D7%95%D7%99%D7%A8&pr=goog-sl  העיר באפור],  כתבת תחקיר של חיים ריבלין ויוסי מזרחי, ערוץ 2 7.7.06 </ref> [[המועצה התעשייתית תפן|המועצה המקומית תעשייתית תפן]] נוהגת מזה שנים לבצע המטרה של מים מזוהמים בממטרות. לאחר טיהור חלקי של זיהום תעשייתי שמכיל [[מתכות כבדות]] ושמנים, מי-קולחין באזור מומטרים בשטח פתוח בספיקה של 1500 מ"ק ליום. ארגון [[אזרחים למען הסביבה בגליל]] מחו על דבר זה כבר בשנת 2003 אבל הרשויות לא התייחסו לנושא.<ref> [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=280636 מפעלים של ורטהיימר הזרימו מזהמים שמסכנים מי תהום] אורי אס, הארץ 4.4.2003</ref> בשנת 2009 התייחס [[המשרד להגנת הסביבה]] לנושא בדו"ח סקירת זיהומי קרקע שלו, וטען כי ההמטרה  מבוצעת בניגוד לדרישות המשרד להגנת הסביבה. בדיקות קרקע באזור מצאו זיהום במספר מתכות ומזהמים נוספים. קיים חשד לזיהום מקורות מים.<ref name="sviva_2009">[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/ResearchAndPublications/Pages/Publications/P0501-P0600/P0513.aspx זיהום קרקעות בישראל: רשימת האתרים החשודים בזיהומי הקרקעות החמורים ביותר ממקורות תעשייתיים] אגף שפכי תעשייה, דלקים וזיהום קרקעות, 01/03/2009</ref> אחת הדרכים להסתרה פיזית של הזיהום היא '''מהילת זיהום''' - ערבוב של חומר מזוהם בחומר אחר במטרה להוריד את הריכוז שלו כך שיעמוד בתקנים או שלא יבלוט בשטח.

ניסיונות להסתיר את מימדי הזיהום על ידי הסתרת הפליטה שלו - לדוגמה פליטת זיהום אוויר בלילה, המטרת מים מזוהמים בממטרות ועוד. דרך נוספת היא הסתרת התכולה הכימית של הזיהום והצגת חומר מזהם בחומר תמים יותר. לדוגמה  אנשי [[הקואליציה לבריאות הציבור]] טענו בשנת 2006 כי רוב הזיהום [[בתי הזיקוק|מבתי הזיקוק בחיפה]] משחורר בשעות הלילה, כאשר איש לא רואה אותו. <ref name="RivlinMizrachi">[http://video.google.com/videoplay?docid=-3247131713189053039&q=%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%94+%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D+%D7%90%D7%95%D7%99%D7%A8&pr=goog-sl  העיר באפור],  כתבת תחקיר של חיים ריבלין ויוסי מזרחי, ערוץ 2 7.7.06 </ref> [[המועצה התעשייתית תפן|המועצה המקומית תעשייתית תפן]] נוהגת מזה שנים לבצע המטרה של מים מזוהמים בממטרות. לאחר טיהור חלקי של זיהום תעשייתי שמכיל [[מתכות כבדות]] ושמנים, מי-קולחין באזור מומטרים בשטח פתוח בספיקה של 1500 מ"ק ליום. ארגון [[אזרחים למען הסביבה בגליל]] מחו על דבר זה כבר בשנת 2003 אבל הרשויות לא התייחסו לנושא.<ref> [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=280636 מפעלים של ורטהיימר הזרימו מזהמים שמסכנים מי תהום] אורי אס, הארץ 4.4.2003</ref> בשנת 2009 התייחס [[המשרד להגנת הסביבה]] לנושא בדו"ח סקירת זיהומי קרקע שלו, וטען כי ההמטרה  מבוצעת בניגוד לדרישות המשרד להגנת הסביבה. בדיקות קרקע באזור מצאו זיהום במספר מתכות ומזהמים נוספים. קיים חשד לזיהום מקורות מים.<ref name="sviva_2009">[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/ResearchAndPublications/Pages/Publications/P0501-P0600/P0513.aspx זיהום קרקעות בישראל: רשימת האתרים החשודים בזיהומי הקרקעות החמורים ביותר ממקורות תעשייתיים] אגף שפכי תעשייה, דלקים וזיהום קרקעות, 01/03/2009</ref> אחת הדרכים להסתרה פיזית של הזיהום היא '''מהילת זיהום''' - ערבוב של חומר מזוהם בחומר אחר במטרה להוריד את הריכוז שלו כך שיעמוד בתקנים או שלא יבלוט בשטח.

===הסתרת נתונים על זיהום===

===הסתרת נתונים על זיהום===

מטבען כותרות הנוגעות לנושאי בריאות וסביבה אינן תמיד מדויקות בגלל המתח בין הצורך המסחרי והתקשורתי לתפוס את תשומת ליבו של הקורא ולמכור ידיעות לבין הניסוח המדעי המדויק והמקצועי של עובדות יבשות. כמו כן ייתכנו אי דיוקים בניסוח או עיוותים שנעשים כאשר כלי תקשורת אחד מצטט פרסום של כלי תקשורת שני. חידוד כותרת מנצל היבט זה כדי להקים טענת איש קש ואז לפסול אותה ואת כל הפרסום.  

מטבען כותרות הנוגעות לנושאי בריאות וסביבה אינן תמיד מדויקות בגלל המתח בין הצורך המסחרי והתקשורתי לתפוס את תשומת ליבו של הקורא ולמכור ידיעות לבין הניסוח המדעי המדויק והמקצועי של עובדות יבשות. כמו כן ייתכנו אי דיוקים בניסוח או עיוותים שנעשים כאשר כלי תקשורת אחד מצטט פרסום של כלי תקשורת שני. חידוד כותרת מנצל היבט זה כדי להקים טענת איש קש ואז לפסול אותה ואת כל הפרסום.  

לדוגמה חיים ריבלין טען כי גופי תקשורת אחרים הציגו את הנתונים שהביא בתחקיר ערוץ שתיים בצורה לא מדויקת - במקום להגיד שכ-20%-30% מהילדים נולדים עם היקף ראש קטן יותר, טענו כי חלק מהילדים נולדים עם היקף ראש קטן ב 20%-30%. גופי תקשורת אחרים בלבלו בין הבדלים שנתגלו בין אזורים שונים בחיפה, וטענו כי ההבדל הוא בין חיפה לבין ערים אחרות. לאחר שהנתון הוצג בצורה לא מדויקת קל יותר לתקוף אותו ולפטור את כל הפרסום כקשקוש.  

לדוגמה חיים ריבלין טען כי גופי תקשורת אחרים הציגו את הנתונים שהביא בתחקיר ערוץ שתיים בצורה לא מדויקת - במקום להגיד שכ-20%-30% מהילדים נולדים עם היקף ראש קטן יותר, טענו כי חלק מהילדים נולדים עם היקף ראש קטן ב-20%-30%. גופי תקשורת אחרים בלבלו בין הבדלים שנתגלו בין אזורים שונים בחיפה, וטענו כי ההבדל הוא בין חיפה לבין ערים אחרות. לאחר שהנתון הוצג בצורה לא מדויקת קל יותר לתקוף אותו ולפטור את כל הפרסום כקשקוש.  

רבלין טוען שטקטיקה דומה שימשה כדי לתקוף את הנתונים שהוצגו "אני אחדד את מה שאמרת: במופע הקודם שהרעיש את המדינה סביב נתוני התחלואה היה איזשהו מסמך שאיתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור, העביר לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה שדנה בבקשה של בז"ן להתרחב. במסמך ההוא, שתופס 45 עמודים, הופיעו שתי שורות שנוסחו באופן לא כל-כך מוצלח, ועל כך מסכימים כולם – ועל שתי השורות האלה כולם נתפסו. לא משנה שב-45 העמודים נכתב בדיוק כל מה שנאמר עכשיו בדו"ח הביניים, כולם עסקו בטעות הזאת, ולכן היה קל לקבוע ש'כל המחקר מקושקש, ואין בעיה, ואפשר להמשיך עסקים כרגיל'".<ref name="7eye_2016"/>

רבלין טוען שטקטיקה דומה שימשה כדי לתקוף את הנתונים שהוצגו "אני אחדד את מה שאמרת: במופע הקודם שהרעיש את המדינה סביב נתוני התחלואה היה איזשהו מסמך שאיתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור, העביר לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה שדנה בבקשה של בז"ן להתרחב. במסמך ההוא, שתופס 45 עמודים, הופיעו שתי שורות שנוסחו באופן לא כל-כך מוצלח, ועל כך מסכימים כולם – ועל שתי השורות האלה כולם נתפסו. לא משנה שב-45 העמודים נכתב בדיוק כל מה שנאמר עכשיו בדו"ח הביניים, כולם עסקו בטעות הזאת, ולכן היה קל לקבוע ש'כל המחקר מקושקש, ואין בעיה, ואפשר להמשיך עסקים כרגיל'".<ref name="7eye_2016"/>

==הדחקת זיהום==

==הדחקת זיהום==

'''הדחקת זיהום''' היא נטיה של מי שחשופים לזיהום להדחיק את עובדת קיומו ואת ההשפעה האפשרית שיש לו על בריאותם ועל בריאות משפחותיהם, מתוך תחושת אין ברירה.  

'''הדחקת זיהום''' היא נטייה של מי שחשופים לזיהום להדחיק את עובדת קיומו ואת ההשפעה האפשרית שיש לו על בריאותם ועל בריאות משפחותיהם, מתוך תחושת אין ברירה.  

הדבר נובע קודם כל ממנגנון פסיכולוגי של [[הדחקה]] ו[[חשיבת יחד]] ומסתייע על ידי ידיעות סותרות ומבלבלות בתקשורת של תעשיות, ופוליטיקאים. לכך יש להוסיף מומחים שונים שמנסים להרגיע את הציבור הן מסיבות מקצועיות (רצון למנוע פניקה) והן בגלל קשרים לא בריאים בין מומחים לבין תעשיות מזהמות. באופן כללי מי שנמצא בהדחקת זיהום ינסה להיתלות בתירוצים שונים להקטנת הבעיה (לא יכול להיות שהמצב כל כך גרוע, אין לי ברירה אלא להתפרנס, לא יכול להיות שעובדים על כל העובדים) וכו'. היבט נוסף שתורם לדבר הוא הטיה קבוצתית - אם האחרים אינם מתלוננים על הזיהום - כנראה שאין לו חשיבות.  

הדבר נובע קודם כל ממנגנון פסיכולוגי של [[הדחקה]] ו[[חשיבת יחד]] ומסתייע על ידי ידיעות סותרות ומבלבלות בתקשורת של תעשיות, ופוליטיקאים. לכך יש להוסיף מומחים שונים שמנסים להרגיע את הציבור הן מסיבות מקצועיות (רצון למנוע פניקה) והן בגלל קשרים לא בריאים בין מומחים לבין תעשיות מזהמות. באופן כללי מי שנמצא בהדחקת זיהום ינסה להיתלות בתירוצים שונים להקטנת הבעיה (לא יכול להיות שהמצב כל כך גרוע, אין לי ברירה אלא להתפרנס, לא יכול להיות שעובדים על כל העובדים) וכו'. היבט נוסף שתורם לדבר הוא הטיה קבוצתית - אם האחרים אינם מתלוננים על הזיהום - כנראה שאין לו חשיבות.  

מלבד רגולטורים שיש להם אינטרס פוליטי ברור (לדוגמה [[קשרי הון שלטון]]), הדחקת זיהום עלולה להימצא בקרב ציבור שלם של רגולטורים, פקידים או אנשי ציבור (לדוגמה רופאים) שאין להם אינטרס מסוים לפה או לפה, או שיש להם אינטרס בינוני של "לרצות את הבוס". הדחקה כזו עשויה להתחזק עקב "אפקט הטרמפיסט" (אני קטן מדי מכדי לשנות, "זה ממילא לא יועיל", יש כאן כוחות חזקים ממני וכו'), או עקב חוסר רצון לדעת את ההשלכות ("הכל בעצם בסדר, סתם מנפחים את הבעיה", אני לא רוצה לדעת מה ההשלכות של הזיהום, או "אין ברירה אלה להמשיך את המצב") או עקב הרגשה ש"כך דרכו של עולם" - [[נורמה חברתית]].  

מלבד רגולטורים שיש להם אינטרס פוליטי ברור (לדוגמה [[קשרי הון שלטון]]), הדחקת זיהום עלולה להימצא בקרב ציבור שלם של רגולטורים, פקידים או אנשי ציבור (לדוגמה רופאים) שאין להם אינטרס מסוים לפה או לפה, או שיש להם אינטרס בינוני של "לרצות את הבוס". הדחקה כזו עשויה להתחזק עקב "אפקט הטרמפיסט" (אני קטן מדי מכדי לשנות, "זה ממילא לא יועיל", יש כאן כוחות חזקים ממני וכו'), או עקב חוסר רצון לדעת את ההשלכות ("הכל בעצם בסדר, סתם מנפחים את הבעיה", אני לא רוצה לדעת מה ההשלכות של הזיהום, או "אין ברירה אלה להמשיך את המצב") או עקב הרגשה ש"כך דרכו של עולם" - [[נורמה חברתית]].  

דוגמה להדחקת זיהום בקרב מקבלי החלטות הוא נטיה של רגולטורים ומקבלי החלטות להתעלם או להקטין את בעיית הזיהום, בגלל הטיית [[חשיבת יחד]] - אם שאר הפקידים שותקים ולא עושים דבר, כנראה שגם אני צריך לשתוק או לא לעורר מהומות. לדוגמה ד"ר משה שוורץ-שירב, חוקר במכון הגאולוגי במשרד התשתיות, פרסם ב-2009 מחקר על [[זיהום קרקע בישראל|זיהום קרקע באזור הגליל המערבי וחיפה]] שהראה מקרים רבים של זיהום ב[[מתכות כבדות]] [[גורם מסרטן|מסרטנות]] ורעילות מאד כמו [[אורניום]], [[ארסן]], [[קדמיום]], [[עופרת]], [[כרום]] ועוד.<ref>[http://www.gsi.gov.il/_uploads/ftp/GsiReport/2009/Shirav-Shwartz-Moshe-GSI-31-2009.pdf גאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל]  משה שירב-שורץ, שמעון אילני, לודביג הליץ, אולגה יופה, המכון הגאולוגי, משרד התשתיות הלאומיות, דצמבר 2009 </ref> אולם איש לא התייחס למחקר זה. בעקבות שערורייה תקשורתית עקב הדלפות מידע שלכאורה מצביע על היקפי ראש קטנים ומשקל קטן של ילודים באיזורים מסויימים בחיפה נחשף המחקר לתקשורת. לטענת שוורץ,  "אין צורך במחקרים כדי להבין מה שידעו במשך שנים... המגמה הזאת היא דבר שידוע כבר שנים, אבל זה לא הזיז לאיש...הייתה אמונה של 'כן, אנחנו יודעים שזה מזוהם', לא התרגשו יותר מדי".<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4761073,00.html מחקרי העבר: "ידעו שמזוהם ולא התרגשו"] על המחקר של ד"ר משה שוורץ-שירב משנת 2009 על אדמות מזוהמות בחיפה, אילנה קוריאל, ynet 03.02.16</ref>

דוגמה להדחקת זיהום בקרב מקבלי החלטות הוא נטייה של רגולטורים ומקבלי החלטות להתעלם או להקטין את בעיית הזיהום, בגלל הטיית [[חשיבת יחד]] - אם שאר הפקידים שותקים ולא עושים דבר, כנראה שגם אני צריך לשתוק או לא לעורר מהומות. לדוגמה ד"ר משה שוורץ-שירב, חוקר במכון הגאולוגי במשרד התשתיות, פרסם ב-2009 מחקר על [[זיהום קרקע בישראל|זיהום קרקע באזור הגליל המערבי וחיפה]] שהראה מקרים רבים של זיהום ב[[מתכות כבדות]] [[גורם מסרטן|מסרטנות]] ורעילות מאד כמו [[אורניום]], [[ארסן]], [[קדמיום]], [[עופרת]], [[כרום]] ועוד.<ref>[http://www.gsi.gov.il/_uploads/ftp/GsiReport/2009/Shirav-Shwartz-Moshe-GSI-31-2009.pdf גאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל]  משה שירב-שורץ, שמעון אילני, לודביג הליץ, אולגה יופה, המכון הגאולוגי, משרד התשתיות הלאומיות, דצמבר 2009 </ref> אולם איש לא התייחס למחקר זה. בעקבות שערורייה תקשורתית עקב הדלפות מידע שלכאורה מצביע על היקפי ראש קטנים ומשקל קטן של ילודים באיזורים מסויימים בחיפה נחשף המחקר לתקשורת. לטענת שוורץ,  "אין צורך במחקרים כדי להבין מה שידעו במשך שנים... המגמה הזאת היא דבר שידוע כבר שנים, אבל זה לא הזיז לאיש...הייתה אמונה של 'כן, אנחנו יודעים שזה מזוהם', לא התרגשו יותר מדי".<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4761073,00.html מחקרי העבר: "ידעו שמזוהם ולא התרגשו"] על המחקר של ד"ר משה שוורץ-שירב משנת 2009 על אדמות מזוהמות בחיפה, אילנה קוריאל, ynet 03.02.16</ref>

==קשיים הנוגעים להוכחת קשרים בין זיהום לבין בעיות בריאות==

==קשיים הנוגעים להוכחת קשרים בין זיהום לבין בעיות בריאות==

;בעיית החביון:

;בעיית החביון:

במחלות רבות יש תקופה של חביון - החולה כבר הושפע מגורם מזהם או מגורם תחלואה אחר אבל הוא עוד לא מודע לכך. דוגמות למחלות כאלה הן [[סרטן]],[[טרטוגן|מומים לעוברים]], מחלות הנוגעות למערכת החיסונית (כמו זאבת, כרון), מחלות דלקתיות וכנראה גם מחלות אחרות כמו [[אלצהיימר]], [[פרקינסון]] ועוד. לפעמים יכולים לעבור עשרות שנים בין החשיפה לזיהום לבין התפרצות המחלה.  

במחלות רבות יש תקופה של חביון - החולה כבר הושפע מגורם מזהם או מגורם תחלואה אחר אבל הוא עוד לא מודע לכך. דוגמות למחלות כאלה הן [[סרטן]], [[טרטוגן|מומים לעוברים]], מחלות הנוגעות למערכת החיסונית (כמו זאבת, כרון), מחלות דלקתיות וכנראה גם מחלות אחרות כמו [[אלצהיימר]], [[פרקינסון]] ועוד. לפעמים יכולים לעבור עשרות שנים בין החשיפה לזיהום לבין התפרצות המחלה.  

;בעיית הפרד ומשול:

;בעיית הפרד ומשול:

מסיבות מחקריות לגיטימיות חוקרים מפרידים בין ההשפעות הבריאותיות של סוגי מזהמים שונים (איזה מזהם תורם לבעיה בריאותית מסוימת), ובין צורות חשיפה שונות של מזהמים וגורמים בריאותיים לדוגמה הגיוני מבחינת החוקרים להפריד בין זיהום אוויר סביבתי (שאליו נחשפת כל האוכלוסייה) לבין בעיה תעסוקתית שקיימת עבור עובדים. הגיוני גם להפריד בין זיהום אוויר, זיהום מים, זיהום קרקע וזיהום במזון. זו כמובן נקודה חשובה במחקרים אפידמיולוגים שמנסים להבין את הסיבה לתחלואה. אבל בהיבטים של מדיניות היא עלולה ליצור הטיה של "הפרד ומשול" - כלומר הפחתה בחשיבות של זיהום סביבתי וכן התעלמות מבעיות של זיהום סינרגטי - כלומר כיצד גורם מסויים פוגע בבריאות בנוכחות של מזהם אחר. מבחינה של שקיפות, רגולציה על מפעלים ומודעות ציבורית יש היבטים משותפים בטיפולים בין סוגי מזהמים שונים (לדוגמה חיוב מפעלים מזהמים לדווח על כלל הפליטות שלהם ואיכות הרגולציה שמופעלת מולם). גם מבחינת פתרונות ייתכנו פתרונות שמשפיעים על כמה סוגי מפגעים. תכופות פתרון של זיהום עבור כלל האוכלוסייה קשור גם להגברת בטיחות העובדים.  

מסיבות מחקריות לגיטימיות חוקרים מפרידים בין ההשפעות הבריאותיות של סוגי מזהמים שונים (איזה מזהם תורם לבעיה בריאותית מסוימת), ובין צורות חשיפה שונות של מזהמים וגורמים בריאותיים לדוגמה הגיוני מבחינת החוקרים להפריד בין זיהום אוויר סביבתי (שאליו נחשפת כל האוכלוסייה) לבין בעיה תעסוקתית שקיימת עבור עובדים. הגיוני גם להפריד בין זיהום אוויר, זיהום מים, זיהום קרקע וזיהום במזון. זו כמובן נקודה חשובה במחקרים אפידמיולוגים שמנסים להבין את הסיבה לתחלואה. אבל בהיבטים של מדיניות היא עלולה ליצור הטיה של "הפרד ומשול" - כלומר הפחתה בחשיבות של זיהום סביבתי וכן התעלמות מבעיות של זיהום סינרגטי - כלומר כיצד גורם מסויים פוגע בבריאות בנוכחות של מזהם אחר. מבחינה של שקיפות, רגולציה על מפעלים ומודעות ציבורית יש היבטים משותפים בטיפולים בין סוגי מזהמים שונים (לדוגמה חיוב מפעלים מזהמים לדווח על כלל הפליטות שלהם ואיכות הרגולציה שמופעלת מולם). גם מבחינת פתרונות ייתכנו פתרונות שמשפיעים על כמה סוגי מפגעים. תכופות פתרון של זיהום עבור כלל האוכלוסייה קשור גם להגברת בטיחות העובדים.  

לדוגמה ד"ר מיכה ברחנה, האחראי לשעבר על אגף רישום הסרטן הלאומי במשרד הבריאות, טען בשנת 2015 כי כ-5%-8% ממספר מקרי הסרטן החדשים המאובחנים מדי שנה באזור חיפה הם בשל זיהום אוויר ולא 16% כפי הוצג במכתב שנשלח על ידי ראש מנהל בריאות הציבור, פרופ' איתמר גרוטו, לועדות התכנון של מחוז חיפה. ברחנה היה שותף לעריכת הסקר הגדול שנערך בקרב כ-175 אלף בתי אב באזור חיפה והתייחס לשנים 1998-2007. על פי המכתב של גרוטו לרשויות "מתוך 4,860 מקרי סרטן ניתן להעריך כי כ-780 הנם מקרים של תחלואה עודפת בנפת חיפה כתוצאה מחשיפה לזיהום אוויר באזור". לדברי ברחנה, הסקר העלה שאכן ישנו עודף תחלואה של 16% ביחס לממוצע הארצי אבל רק שליש מעודף התחלואה מקורו בזיהום אוויר ובוודאי לא כל 780 המקרים. יתר המקרים של עודף תחלואה בסרטן מיוחסים למשתנים אחרים כמו חשיפה תעסוקתית, דוגמת מי שעובדים באופן ישיר עם כימיקלים וחומרים מסרטנים אחרים, לנטיות גנטיות של קבוצות אוכלוסיה שונות ולאורח חיים מסוים.<ref name="haaretz_04_15">[http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2615167 המשרד להגנת הסביבה: להכריז על מפרץ חיפה אזור מוכה זיהום אוויר] צפריר רינת, נעה שפיגל, עידו אפרתי, 16.04.2015</ref> הנקודה של ברחנא נכונה מבחינה אפידמיולוגית אבל לוקה בחסר בנקודת של מדיניות שכן גם העובדים זכאים לסביבת עבודה מוגנת מזיהומים. נקודה נוספת היא שלפי ארגון הבריאות העולמי [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר]] הן רחבות הרבה יותר - רק 6% מכלל התמותה עקב [[זיהום אוויר|זיהום אוויר סביבתי]] (שאינו ביתי) נגרם עקב מחלות סרטן (הארגון מתייחס רק לסרטן ריאות). 80% מהתמותה המיוחסת לזיהום אוויר נגרמת עקב [[שבץ]] ומחלות לב.  

לדוגמה ד"ר מיכה ברחנה, האחראי לשעבר על אגף רישום הסרטן הלאומי במשרד הבריאות, טען בשנת 2015 כי כ-5%-8% ממספר מקרי הסרטן החדשים המאובחנים מדי שנה באזור חיפה הם בשל זיהום אוויר ולא 16% כפי הוצג במכתב שנשלח על ידי ראש מנהל בריאות הציבור, פרופ' איתמר גרוטו, לוועדות התכנון של מחוז חיפה. ברחנה היה שותף לעריכת הסקר הגדול שנערך בקרב כ-175 אלף בתי אב באזור חיפה והתייחס לשנים 1998-2007. על פי המכתב של גרוטו לרשויות "מתוך 4,860 מקרי סרטן ניתן להעריך כי כ-780 הנם מקרים של תחלואה עודפת בנפת חיפה כתוצאה מחשיפה לזיהום אוויר באזור". לדברי ברחנה, הסקר העלה שאכן ישנו עודף תחלואה של 16% ביחס לממוצע הארצי אבל רק שליש מעודף התחלואה מקורו בזיהום אוויר ובוודאי לא כל 780 המקרים. יתר המקרים של עודף תחלואה בסרטן מיוחסים למשתנים אחרים כמו חשיפה תעסוקתית, דוגמת מי שעובדים באופן ישיר עם כימיקלים וחומרים מסרטנים אחרים, לנטיות גנטיות של קבוצות אוכלוסיה שונות ולאורח חיים מסוים.<ref name="haaretz_04_15">[http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2615167 המשרד להגנת הסביבה: להכריז על מפרץ חיפה אזור מוכה זיהום אוויר] צפריר רינת, נעה שפיגל, עידו אפרתי, 16.04.2015</ref> הנקודה של ברחנא נכונה מבחינה אפידמיולוגית אבל לוקה בחסר בנקודת של מדיניות שכן גם העובדים זכאים לסביבת עבודה מוגנת מזיהומים. נקודה נוספת היא שלפי ארגון הבריאות העולמי [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר]] הן רחבות הרבה יותר - רק 6% מכלל התמותה עקב [[זיהום אוויר|זיהום אוויר סביבתי]] (שאינו ביתי) נגרם עקב מחלות סרטן (הארגון מתייחס רק לסרטן ריאות). 80% מהתמותה המיוחסת לזיהום אוויר נגרמת עקב [[שבץ]] ומחלות לב.  

הכינוי "הפרד ומשול" ניתן משום שבסופו של דבר לציבור לא ברור מה עליו לדרוש כדי לקבל [[רפואה מונעת]] אפקטיבית - כמה מתוך התחלואה נגרם מ[[זיהום אוויר]], כמה עקב [[השמנה]], [[סוכרת]] או [[תזונה]] וכמה מתוך זה מגיע מ[[אורח חיים יושבני]] או [[עישון]] או [[זיהום במזון]]. גם כאן עלולות להיווצר השפעות צולבות - לדוגמה [[זיהום אוויר]] לא רק מזיק בפני עצמו הוא גם  מרתיע אנשים מלבצע [[פעילות גופנית]] ולהתרחק מ[[אורח חיים פעיל]], מחסור בפעילות גופנית עלול לגרור השמנה (הן בגלל צריכה נמוכה יותר של קלוריות, הן בגלל הצטברות של [[מתח נפשי]] ופיצוי באכילת יתר, והן בגלל התאמת ציפיות עצמיות נמוכות והדחקה של השפעות בריאותיות של השמנה), השמנה עלולה לתרום למחסור בפעילות גופנית (לדוגמה מזיעים יותר, דימוי גוף עצמי נמוך) ושניהם יחד עלולים להרתיע מפני [[תחבורה פעילה]], ולעודד שימוש במכוניות שמגדיל את [[פקקי תנועה|פקקים]] ואת הזיהום. שימוש כזה במכוניות מעודד [[תכנון מוטה רכב פרטי]] שקשור ל[[פרבור]] ושניהם קשורים לפיתוח של [[מזון מהיר ותעשייתי]] שתורם להשמנה, מצבי רוח ובעיות בריאות נוספות.

הכינוי "הפרד ומשול" ניתן משום שבסופו של דבר לציבור לא ברור מה עליו לדרוש כדי לקבל [[רפואה מונעת]] אפקטיבית - כמה מתוך התחלואה נגרם מ[[זיהום אוויר]], כמה עקב [[השמנה]], [[סוכרת]] או [[תזונה]] וכמה מתוך זה מגיע מ[[אורח חיים יושבני]] או [[עישון]] או [[זיהום במזון]]. גם כאן עלולות להיווצר השפעות צולבות - לדוגמה [[זיהום אוויר]] לא רק מזיק בפני עצמו הוא גם  מרתיע אנשים מלבצע [[פעילות גופנית]] ולהתרחק מ[[אורח חיים פעיל]], מחסור בפעילות גופנית עלול לגרור השמנה (הן בגלל צריכה נמוכה יותר של קלוריות, הן בגלל הצטברות של [[מתח נפשי]] ופיצוי באכילת יתר, והן בגלל התאמת ציפיות עצמיות נמוכות והדחקה של השפעות בריאותיות של השמנה), השמנה עלולה לתרום למחסור בפעילות גופנית (לדוגמה מזיעים יותר, דימוי גוף עצמי נמוך) ושניהם יחד עלולים להרתיע מפני [[תחבורה פעילה]], ולעודד שימוש במכוניות שמגדיל את [[פקקי תנועה|פקקים]] ואת הזיהום. שימוש כזה במכוניות מעודד [[תכנון מוטה רכב פרטי]] שקשור ל[[פרבור]] ושניהם קשורים לפיתוח של [[מזון מהיר ותעשייתי]] שתורם להשמנה, מצבי רוח ובעיות בריאות נוספות.