שינויים

שביעות רצון היא הערכה סובייקטיבית של הרווחה האישית של האדם. זאת בניגוד למדדים אחרים של רווחה חברתית כמו [[תוצר מקומי גולמי]], לדוגמה, שמנסים למדוד דברים אלה בצורה אובייקטיבית. שביעות רצון מהחיים מהווה לפעמים  חלק מ[[מדדים חלופיים לתמ"ג]] ואמת מידה מול התמ"ג - אם יש [[צמיחה כלכלית]] והגענו לרמה גבוהה של תוצר כלכלי האם הדבר מתרגם גם לדרך שבה אנשים מרגישים.  

שביעות רצון היא הערכה סובייקטיבית של הרווחה האישית של האדם. זאת בניגוד למדדים אחרים של רווחה חברתית כמו [[תוצר מקומי גולמי]], לדוגמה, שמנסים למדוד דברים אלה בצורה אובייקטיבית. שביעות רצון מהחיים מהווה לפעמים  חלק מ[[מדדים חלופיים לתמ"ג]] ואמת מידה מול התמ"ג - אם יש [[צמיחה כלכלית]] והגענו לרמה גבוהה של תוצר כלכלי האם הדבר מתרגם גם לדרך שבה אנשים מרגישים.  

'''סקר שביעות רצון'''  הוא משאל שבו אנשים נשאלים לגבי רמת האושר ושביעות הרצון שלהם כעת או לאורך כל החיים שלהם. נערכו כמה מאות סקרים כאלה, על פני זמן ובמספר רב של מדינות. הסקרים מראים תוצאות עקביות וברות שחזור. במחקרים רבים נבדק הקשר בין מידת שביעות הרצון הסובייקטיבית של אנשים לבין משתנים אחרים כמו מעמד כלכלי, כמות החינוך, הציפיות מעצמך ומאחרים, גיל, מצב משפחתי וחברתי, בריאות, גיל, אזרחות, גזע, מוצא אתני, מגדר ועוד משתנים רבים. מרטין זליגמן (Martin Seligman), פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת פנסילבניה, הציע לפרק את מידת האושר ל- 3 גורמים שמתוארים בנוסחה H = S + C + V. בנוסחה זו H מסמל את רמת האושר המתמשכת של אדם, S היא טווח [[אושר ביולוגי]] המוכתב על ידי רקע גנטי, C הן נסיבות חיים של אדם ו-V הם הגורמים שהאדם יכול לשנות בכוחות עצמו.  

'''סקר שביעות רצון'''  הוא משאל שבו אנשים נשאלים לגבי רמת האושר ושביעות הרצון שלהם כעת או לאורך כל החיים שלהם. נערכו כמה מאות סקרים כאלה, על פני זמן ובמספר רב של מדינות. הסקרים מראים תוצאות עקביות וברות שחזור. במחקרים רבים נבדק הקשר בין מידת שביעות הרצון הסובייקטיבית של אנשים לבין משתנים אחרים כמו מעמד כלכלי, כמות החינוך, הציפיות מעצמך ומאחרים, גיל, מצב משפחתי וחברתי, בריאות, גיל, אזרחות, גזע, מוצא אתני, מגדר ועוד משתנים רבים. מרטין זליגמן (Martin Seligman), פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת פנסילבניה, הציע לפרק את מידת האושר ל-3 גורמים שמתוארים בנוסחה H = S + C + V. בנוסחה זו H מסמל את רמת האושר המתמשכת של אדם, S היא טווח [[אושר ביולוגי]] המוכתב על ידי רקע גנטי, C הן נסיבות חיים של אדם ו-V הם הגורמים שהאדם יכול לשנות בכוחות עצמו.  

בשנת 2002 ערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את הסקר הראשון שלה בישראל בנושא שביעות רצון כוללת מהחיים, בקרב 7,000 אנשים בגיל 20 ומעלה. על פי הסקר 83% מהישראלים שבעי-רצון מחייהם, וזאת בדומה למדינות עשירות אחרות. משתנים שיש להם השפעה מהותית על הורדת מידת האושר הם בריאות לקויה, [[אבטלה]], גרושין והכנסה נמוכה לפי סדר זה. יש משמעות לא רק לגובה ההכנסה המוחלט אלא ל[[אי שוויון כלכלי|רמת ההכנסה יחסית למשקי בית דומים]] (מבחינת לאום, גיל, השכלה וכו'). גורמים נוספים שמשפיעים על רמת האושר הם כמות שעות הפנאי, קשרי משפחה וחברים, תנאי הדיור, סביבת המגורים, דתיות, זכויות פוליטיות וגורמים פוליטיים-מוסדיים (כגון זכות הצבעה) ועוד. [http://www.bankisrael.gov.il/deptdata/mehkar/seker77/surv77_4.pdf]

בשנת 2002 ערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את הסקר הראשון שלה בישראל בנושא שביעות רצון כוללת מהחיים, בקרב 7,000 אנשים בגיל 20 ומעלה. על פי הסקר 83% מהישראלים שבעי-רצון מחייהם, וזאת בדומה למדינות עשירות אחרות. משתנים שיש להם השפעה מהותית על הורדת מידת האושר הם בריאות לקויה, [[אבטלה]], גירושין והכנסה נמוכה לפי סדר זה. יש משמעות לא רק לגובה ההכנסה המוחלט אלא ל[[אי שוויון כלכלי|רמת ההכנסה יחסית למשקי בית דומים]] (מבחינת לאום, גיל, השכלה וכו'). גורמים נוספים שמשפיעים על רמת האושר הם כמות שעות הפנאי, קשרי משפחה וחברים, תנאי הדיור, סביבת המגורים, דתיות, זכויות פוליטיות וגורמים פוליטיים-מוסדיים (כגון זכות הצבעה) ועוד. [http://www.bankisrael.gov.il/deptdata/mehkar/seker77/surv77_4.pdf]

==מתאם של המדד למדדים אחרים ==

==מתאם של המדד למדדים אחרים ==

* [[כסף]] או [[עושר]] תורם לרמת האושר, אך לאו דווקא בצורה ישירה, לאנשים אכפת מהמשכורת היחסית.  

* [[כסף]] או [[עושר]] תורם לרמת האושר, אך לאו דווקא בצורה ישירה, לאנשים אכפת מהמשכורת היחסית.  

* האושר יורד עד גיל 40-43, ולאחר מכן יש  תקופה שניה של אושר בסביבות גיל 60.

* האושר יורד עד גיל 40-43, ולאחר מכן יש  תקופה שניה של אושר בסביבות גיל 60.

* מאורעות כמו [[גרושין]] או [[אבטלה]] משפיעים בצורה דרמטית על האושר.

* מאורעות כמו [[גירושין]] או [[אבטלה]] משפיעים בצורה דרמטית על האושר.

==שביעות רצון וצמיחה כלכלית==

==שביעות רצון וצמיחה כלכלית==

הסבר אחד הוא חומרי ונעזר ברעיון של [[תועלת שולית פוחתת]] - אם אדם [[עוני|עני]] משפר את התזונה שלו ב-10 דולר, והוא קונה בהם לחם במקום להיות [[רעב]],  זה תורם לרווחה שלו יותר מאשר אם הוא עצמו עשיר יותר ומקבל עוד 10 דולר וקונה בהם את הלחם ה-10 שלו. למרות שהבחנה כזו קיימת ב[[מיקרו כלכלה]] לגבי אדם בודד, היא לא קיימת ב[[כלכלה נאו קלאסית]] לגבי [[מאקרו כלכלה]] ובהשוואה בין אנשים שונים ולגבי מדידת הרווחה החברתית של חברות שלמות, אין התחשבות בכלכלה זו מי מקבל יותר כסף, העיקר שהכלכלה כולה גדלה. לעומתם, כלכלנים פרוגרסיביים טוענים כי עקרון של תועלת פוחתת חל גם ביחס בין אנשים שונים - אדם עני שמקבל 10 דולר וקונה בהם לחם תורם לרווחה החברתית יותר מאשר אדם עשיר שמרוויח עוד 10 דולר או אפילו 20 דולר שבהם הוא יכול לקנות עוד כמה לחמניות.   

הסבר אחד הוא חומרי ונעזר ברעיון של [[תועלת שולית פוחתת]] - אם אדם [[עוני|עני]] משפר את התזונה שלו ב-10 דולר, והוא קונה בהם לחם במקום להיות [[רעב]],  זה תורם לרווחה שלו יותר מאשר אם הוא עצמו עשיר יותר ומקבל עוד 10 דולר וקונה בהם את הלחם ה-10 שלו. למרות שהבחנה כזו קיימת ב[[מיקרו כלכלה]] לגבי אדם בודד, היא לא קיימת ב[[כלכלה נאו קלאסית]] לגבי [[מאקרו כלכלה]] ובהשוואה בין אנשים שונים ולגבי מדידת הרווחה החברתית של חברות שלמות, אין התחשבות בכלכלה זו מי מקבל יותר כסף, העיקר שהכלכלה כולה גדלה. לעומתם, כלכלנים פרוגרסיביים טוענים כי עקרון של תועלת פוחתת חל גם ביחס בין אנשים שונים - אדם עני שמקבל 10 דולר וקונה בהם לחם תורם לרווחה החברתית יותר מאשר אדם עשיר שמרוויח עוד 10 דולר או אפילו 20 דולר שבהם הוא יכול לקנות עוד כמה לחמניות.   

הסבר אחר הוא של התרגלות להכנסה גבוהה יותר. אנשים (בדומה ליצורים חיים אחרים) מתרגלים למצב שלהם, ולכן זכייה בלוטו שיכולה לגרום לאושר רב בתחילה, מתעמעמת עם הזמן. יש מנגנונים טבעיים שגורמים להתרגלות למצב החדש ורמת האושר חוזרת למצב דומה למה שהיא היתה בו קודם. דבר זה מכונה "הסתגלות הדונית" או '''[[מרוץ הנאה]]'''. [[כלכלה התנהגותית|הכלכלן ההתנהגותי]] [[דן אריאלי]] מקדיש לכך פרק בספרו [[לא רציונלי אבל לא נורא]]. הכלכלן [[טיבור סקיטובסקי]] מספק הסבר מעט שונה שבו הוא מבדיל בין נוחות לבין הנאה וטוען שככל שאנו במצב נוח יותר, קשה יותר לחוש הנאה.  

הסבר אחר הוא של התרגלות להכנסה גבוהה יותר. אנשים (בדומה ליצורים חיים אחרים) מתרגלים למצב שלהם, ולכן זכייה בלוטו שיכולה לגרום לאושר רב בתחילה, מתעמעמת עם הזמן. יש מנגנונים טבעיים שגורמים להתרגלות למצב החדש ורמת האושר חוזרת למצב דומה למה שהיא הייתה בו קודם. דבר זה מכונה "הסתגלות הדונית" או '''[[מרוץ הנאה]]'''. [[כלכלה התנהגותית|הכלכלן ההתנהגותי]] [[דן אריאלי]] מקדיש לכך פרק בספרו [[לא רציונלי אבל לא נורא]]. הכלכלן [[טיבור סקיטובסקי]] מספק הסבר מעט שונה שבו הוא מבדיל בין נוחות לבין הנאה וטוען שככל שאנו במצב נוח יותר, קשה יותר לחוש הנאה.  

הסבר נוסף הוא השוואה לאנשים אחרים. פעמים רבות לצריכה יש תפקיד של סינגל חברתי, לאו דווקא כדי לספק תפקודים גופניים (כמו תזונה להשקטת [[רעב]]) אלא כדי למלא תפקיד סמלי ביחסים חברתיים. דירה גדולה, מכונית יקרה או בגד אופנתי הם סוג של מוצרים שיש להם היבט חשוב של [[צריכת ראווה]] שבה מנסים לאותת לבני אדם אחרים וכן לנסות לשדר מסר חברתי לאחרים. מסיבה זו יש חשיבות לא רק לגובה ההכנסה והצריכה המוחלט (כמה נעליים יש לי) אלא גם להכנסה או הצריכה מול אנשים דומים - אנשים בעלי אותו גיל, מאותו חתך סוציו-דמוגרפי ומאותו רקע השכלתי (לדוגמה חברים שלמדו יחד, שכנים, קרובי משפחה וכו').  

הסבר נוסף הוא השוואה לאנשים אחרים. פעמים רבות לצריכה יש תפקיד של סינגל חברתי, לאו דווקא כדי לספק תפקודים גופניים (כמו תזונה להשקטת [[רעב]]) אלא כדי למלא תפקיד סמלי ביחסים חברתיים. דירה גדולה, מכונית יקרה או בגד אופנתי הם סוג של מוצרים שיש להם היבט חשוב של [[צריכת ראווה]] שבה מנסים לאותת לבני אדם אחרים וכן לנסות לשדר מסר חברתי לאחרים. מסיבה זו יש חשיבות לא רק לגובה ההכנסה והצריכה המוחלט (כמה נעליים יש לי) אלא גם להכנסה או הצריכה מול אנשים דומים - אנשים בעלי אותו גיל, מאותו חתך סוציו-דמוגרפי ומאותו רקע השכלתי (לדוגמה חברים שלמדו יחד, שכנים, קרובי משפחה וכו').  

הסברים אחרים לקשר בין עושר או צמיחה כלכלית מתמקדים בשינויים הרבים שנגרמים עקב הצמיחה הכלכלית או עקב מדיניות שנועדה לקדם צמיחה כזו. צמיחה כלכלית כרוכה בשינויים חברתיים רבים כמו החלשות קהילות, עליה בשיעור הגירושים, ירידה בקשרים החברתיים בתוך המשפחה, פחות זמן איכות של הורים וילדים ובין בני זוג, עבודה רבה יותר של נשים, יותר מעברי דירות בין ישובים שונים ועוד.  [[דן אריאלי]] מתאר כיצד הניוד הגדל של עובדים בין עבודות שונות גורם למעברי דירות תכופים יותר שמחלישים את הקשרים החברתיים ומקשים על צעירים אמריקאים למצוא בני זוג. [[דיויד קורטן]] טוען שהצעדים שנודעו לקדם צמיחה כלכלית גורמים לשחיקה בתחומים רבים שחיוניים לרווחה חברתית.  

הסברים אחרים לקשר בין עושר או צמיחה כלכלית מתמקדים בשינויים הרבים שנגרמים עקב הצמיחה הכלכלית או עקב מדיניות שנועדה לקדם צמיחה כזו. צמיחה כלכלית כרוכה בשינויים חברתיים רבים כמו החלשות קהילות, עליה בשיעור הגירושים, ירידה בקשרים החברתיים בתוך המשפחה, פחות זמן איכות של הורים וילדים ובין בני זוג, עבודה רבה יותר של נשים, יותר מעברי דירות בין ישובים שונים ועוד.  [[דן אריאלי]] מתאר כיצד הניוד הגדל של עובדים בין עבודות שונות גורם למעברי דירות תכופים יותר שמחלישים את הקשרים החברתיים ומקשים על צעירים אמריקאים למצוא בני זוג. [[דיויד קורטן]] טוען שהצעדים שנודעו לקדם צמיחה כלכלית גורמים לשחיקה בתחומים רבים שחיוניים לרווחה חברתית.  

[[יובל הררי]] טוען ב[[קיצור תולדות האנושות]] שהתחזקות [[מוסד חברתי|מוסדות]] [[השוק החופשי|השוק]] ו[[המדינה]] באו על חשבון [[מוסדות חברתיים]] מרכזיים אחרים - ה[[קהילה]] והמשפחה. היות וסקרים רבים מראים שקשרי משפחה וקהילה תורמים בצורה משמעותית לרווחה במדינות עשירות, החלשות שלהם פוגעת באופן מהותי ברווחה. היבטים חברתיים אחרים הם בעיות בריאות כרוניות אופיינות לעולם המערבי כמו [[דיכאון]], [[השמנה]], [[הפרעות אכילה]], מתח, הרגשת [[בדידות]] גוברת, והתמכרויות שונות לסמים, אלכוהול והתמכרויות אחרות. היבט נוסף של [[קפיטליזם|המערכת הקפיטליסטית]] בסוף המאה ה-20 הוא ירידה ב[[בטחון תעסוקתי]] ובעקבות דבר זה תחושה גוברת בקרב אנשים רבים של אי בטחון כלכלי, דבר שמייצר מתח, בעיות משפחתיות ומשפיע בצורה חזקה על הרווחה.  

[[יובל הררי]] טוען ב[[קיצור תולדות האנושות]] שהתחזקות [[מוסד חברתי|מוסדות]] [[השוק החופשי|השוק]] ו[[המדינה]] באו על חשבון [[מוסדות חברתיים]] מרכזיים אחרים - ה[[קהילה]] והמשפחה. היות וסקרים רבים מראים שקשרי משפחה וקהילה תורמים בצורה משמעותית לרווחה במדינות עשירות, החלשות שלהם פוגעת באופן מהותי ברווחה. היבטים חברתיים אחרים הם בעיות בריאות כרוניות אופייניות לעולם המערבי כמו [[דיכאון]], [[השמנה]], [[הפרעות אכילה]], מתח, הרגשת [[בדידות]] גוברת, והתמכרויות שונות לסמים, אלכוהול והתמכרויות אחרות. היבט נוסף של [[קפיטליזם|המערכת הקפיטליסטית]] בסוף המאה ה-20 הוא ירידה ב[[בטחון תעסוקתי]] ובעקבות דבר זה תחושה גוברת בקרב אנשים רבים של אי בטחון כלכלי, דבר שמייצר מתח, בעיות משפחתיות ומשפיע בצורה חזקה על הרווחה.  

==אי שוויון כלכלי, הוגנות ומוצרים ציבוריים==

==אי שוויון כלכלי, הוגנות ומוצרים ציבוריים==

==קשר לכלכלת מצב יציב==

==קשר לכלכלת מצב יציב==

היבט חשוב של צמיחה כלכלית הוא שבמערכת הכלכלית הקיימת היום, ללא צמיחה המשק נכנס ל[[מיתון כלכלי]]. דבר הגורם ל[[אבטלה]], ירידת שכר, משבר פיננסי וירידה של הבטחון התעסוקתי שהם כולם פרמטרים שמשפיעים לרעה על היציבות החברתית ועל שביעות הרצון מהחיים.  

היבט חשוב של צמיחה כלכלית הוא שבמערכת הכלכלית הקיימת היום, ללא צמיחה המשק נכנס ל[[מיתון כלכלי]]. דבר הגורם ל[[אבטלה]], ירידת שכר, משבר פיננסי וירידה של הביטחון התעסוקתי שהם כולם פרמטרים שמשפיעים לרעה על היציבות החברתית ועל שביעות הרצון מהחיים.  

עם זאת, כלכלנים כמו [[הרמן דיילי]] ו[[טים ג'קסון]] מצביעים על כך שהמשך צמיחה כלכלית אינה דבר אפשרי מבחינה [[הסביבה הטבעית|סביבתית]] בשל מגבלות של משאבים ובשל השפעות על [[מערכות אקולוגיות]]. לכן יש צורך לטענתם לעבור ל[[כלכלת מצב יציב]] שבה תהיה מערכת כלכלית אחרת שיכולה לספק יציבות חברתית וכלכלית

עם זאת, כלכלנים כמו [[הרמן דיילי]] ו[[טים ג'קסון]] מצביעים על כך שהמשך צמיחה כלכלית אינה דבר אפשרי מבחינה [[הסביבה הטבעית|סביבתית]] בשל מגבלות של משאבים ובשל השפעות על [[מערכות אקולוגיות]]. לכן יש צורך לטענתם לעבור ל[[כלכלת מצב יציב]] שבה תהיה מערכת כלכלית אחרת שיכולה לספק יציבות חברתית וכלכלית