47,332
עריכות
שינויים
יצירת דף עם התוכן "'''קידום בריאות ורפואה מונעת בקרב ילדים''' הוא הנושא של קידום בריאות ורפואה מונעת בקרב..."
'''קידום בריאות ורפואה מונעת בקרב ילדים''' הוא הנושא של [[קידום בריאות]] ו[[רפואה מונעת]] בקרב ילדים ונוער.
ילדים אינם "מבוגרים קטנים" והסיכונים שלהם שונים מאלה של מבוגרים - הם פגיעים יותר לתאונות, הם מהווים קהל יעד לפרסום ושיווק של מוצרים לא בריאים כגון [[כלכלת השמנה|מוצרי מזון מתוקים ומשמינים]], [[עישון סיגריות]] והם פגיעים יותר ל[[זיהום|זיהום סביבתי]] הן בסביבה הביתית, הן [[זיהום במזון|במזון]] והן לזיהום מחוץ לבית. הדגשים בתזונה, בפעילות גופנית, בשינה ובנושאים הנפשיים הם מעט שונים ממבוגרים וכמו כן יש חשיבות לבניית הרגלי בריאות בגיל הילדות שיכולים להשאר לכל אורח החיים. דגשי קידום הבריאות יכולים להיות שונים לילדים בגילאים שונים וכן לפעמים יש הבדלים בין בנות ובנים, וכן בסיכונים של ילדים ממשפחות מבוססות לעומת ילדים עניים יותר וכן הבדלים בין ערבים ויהודים.
מאמצי התערבות להגברת בריאות הילדים כוללים התייחסות למספר מרכיבים שונים - מודעות של ההורים לנושאי בריאות וגידול בריא של הילדים שלהם, פעילות של גורמי בריאות רשמיים כמו רופאים, אחיות, טיפת חלב, קופות החולים כו', קידום של חינוך בריאותי של הילדים עצמם למודעות לנושאים כגון תזונה, נזקי עישון, פעילות גופנית, עיצוב הסביבה הביתית (על ידי תקינה, [[רגולציה]] והסברה להורים) וכן הסביבה העירונית (על ידי תכנון עירוני וחוקים) כך שיהיו בטוחים לילדים מפני תאונות וסלחניים לתאונות. מן הצד השני יש לחצים של חברות [[מזון מהיר]], [[תעשיית המזון]], [[חברות הסיגריות]], [[חברות מכוניות]], [[חברות תקשורת]], [[זיהום תעשייתי|חברות מזהמות]] ו[[חבורת תרופות]] שהאינטרסים הכלליים שלהם היא להגדיל את הרווחיות ככל האפשר, גם על חשבון בריאות הילדים. מודעות גדלה למתח בין האינטרסים הללו מוביל לצעדים שונים להגבלות פרסום ושיווק של מוצרים שונים וכן לצעדי רגולציה נוספים.
==הפחתת תאונות בקרב ילדים ונוער==
תאונות הן גורם התמותה והתחלואה מספר אחד בקרב ילדים ומתבגרים צעירים בישראל. תאונות גורמות לסבל אנושי רב ולהוצאות למשפחה ולמשק. כ-144 ילדים מתים בכל שנה בישראל, 81% מתוכם מתים כתוצאה מהפגעות לא מכוונת (תאונות). 24,000 ילדים מאושפזים מדי שנה, מתוכם 91% כתוצאה מתאונות לא מכוונות לסוגיהן. בישראל יש 180 אלף פניות לחדרי מיון מדי שנה, מתוכן 69% כתוצאה מתאונות שונות.[http://www.beterem.org/template/default.aspx?maincat=4&catId=92&PageId=147]
בשנת 2014 נהרגו 114 ילדים ובני נוער מהיפגעות בלתי מכוונת. שני הגורמים העיקריים לכך הן [[תאונות דרכים]] (42%) וטביעה (18%)
אשר יחד מהווים 60% ממקרי המוות מתאונות. סיבות שכיחות נוספות הן הרעלה או כוויה עקב שריפה (7%), נפילה (6%) וחנק (5%). <ref name="beterem2014">אושרי וויס נטלי ניר, [http://www.beterem.org/download/files/2014.pdf דו"ח תמותת ילדים ובני נוער מהיפגעות בלתי מכוונת בשנת 2014], ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים, 2015</ref>
ילדים שונים הם בעלי סיכון שונה. ילדים בגיל 0-4 ובני נוער בגיל 15-17 הם בעלי סיכון מוגבר לעומת גילאים אחרים. ילדים קטנים חשופים יותר לתאונות דריסה בסביבת הרכב כמו רכב שנוסע לאחור, ומלבד תאונות דרכים הם גם בסיכון בגלל סכנות חנק (ממזון, שקיות, בלונים, חוטים שונים ועוד), טביעה ונפילה. ילדים בגיל 15-17 הם בעלי סיכון יתר לתמותה מתאונות דרכים (בעיקר בנסיעה במכונית, בנסיעה ברכב ממונע אחר, וכהולכי רגל) וכן עקב טביעה, ודקירה. בגיל 10-14 חשופים יותר לתאונות אופניים יחסית לילדים אחרים. כל הילדים חשופים לסכנה כ[[הולכי רגל]]. מספרי מקרי המוות של ילדים ערבים בתאונות גבוה פי 3 לעומת ילדים יהודים.<ref name="beterem2014">אושרי וויס נטלי ניר, [http://www.beterem.org/download/files/2014.pdf דו"ח תמותת ילדים ובני נוער מהיפגעות בלתי מכוונת בשנת 2014], ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים, 2015</ref> ילדים יהודים ביישוב עני (אשכול 1-3) הם בעלי סיכון תמותה בתאונות גבוה פי 2.1 לעומת ילדים בישובים מבוססים יותר (באשכול 4-6) ופי 2.7 לעומת ילדים מישובים עשירים. לעומת זאת אין הבדל בסיכוי התמותה של ילדים ערבים מישוב עני לעומת כאלה בישוב ערבי מבוסס יותר.<ref name="beterem2014"/>
הבית וחצר הבית הוא המקום שבו מתרחשות מרבית התאונות בקרב ילדים (39%) בקרב ילדים יהודים עיקר הסכנות בסביבה זו הן טביעה (22%), נפילה וחנק. ואילו בקרב ילדים ערבים עיקר סכנת המוות הוא מהיפגעות מרכב בחצר הבית (42%) והרעלה או כוויה עקב שריפה (17%). זירת הדרכים היא הזירה השניה המסוכנת לילדים ובה ילדים נפגעים בעיקר מנסיעה במכונית וכהולכי רגל וחלקם עקב שכחה במכונית. במרחב הציבורי הסיבה העיקרית למוות היא טביעה.<ref name="beterem2014"/>
ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים קם במטרה לפעול למען בטיחות הילדים כנגד תאונות. הוא נציג של הארגונים Safe kids World Wide , ו European Child Safety Alliance שעוסקים בנושא בעולם. מטרת הארגון היא להפחית את שיעורי התמותה מפגיעות בקרב ילדים בגילי 0 - 17 ב 35% (יחסית לממוצע בשנים 2005-2003) וכן להוריד את שיעור התמותה בקרב ילדים ערבים שם שיעור ההפגעות בקרב ילדים גבוה יחסית לאוכלוסייה היהודית. [http://www.beterem.org/template/default.aspx?maincat=4&catId=27&PageId=58]
המלצות הארגון מחלוקות לפי גילאים שונים - המלצות לתינוקות, פעוטות, ילדים ונוער. וכן לפי מקומות בבית, ברכב, בגינת המשחקים ובשעות הפנאי, וכן בטיחות בבתי הספר ובגנים. לדוגמה להלן 9 צעדים להכנת בית בטוח יותר לילדים[http://www.beterem.org/template/default.aspx?PageId=279&catId=19&maincat=1]:
# חלונות בטוחים נגד נפילת ילדים - מתקינים סורגים או התקנים להגבלת פתיחת החלון ל-10 ס"מ.
# חומרים מסוכנים במקום בטוח - מתכננים ארונות הניתנים לנעילה, לאחסון חומרים מסוכנים בגובה של 1.5 מ' ומעלה.
# אמצעי חימום בטוחים לילדים - בוחרים אמצעים בטוחים לחימום הבית: מזגן /רדיאטור/הסקה מרכזית/ חימום תת-ריצפתי(לא תנור סליל או גז לדוגמה), ומגבילים אותם לחום מרבי של 50 מעלות צלזיוס (וברמת קרינה שאינה עולה על 4 מילגאוס בחימום תת-ריצפתי).
# מרפסות בטוחות לילדים - מתקינים במרפסות, בגגות ובמדרגות מעקות בעלי שלבים אנכיים, בגובה של 1.30 מ' לפחות.
# מדרגות בטוחות לילדים - מתקינים שערים במעלה המדרגות ובמורדן.
# ברזים בטוחים לילדים - מגבילים את טמפ' המים החמים בברזי הבית ל- 50 מעלות צלזיוס, באמצעות אביזרים מיוחדים המותקנים על צנרת הבית או על ברזי האמבטיה.
# בטיחות מפני שריפות - מתקינים לפחות שני גלאי עשן, אחד באזור המטבח ואחד באזור חדרי הילדים, ומחזיקים מטף כיבוי (רצוי באזור המטבח) ומספרי חירום במקום נגיש.
# רצפה בטוחה לילדים - מרצפים את הבית במרצפות בעלי מקדם בטיחות מפני החלקה, על פי הנדרש בתקן הישראלי.
# שקעים בטוחים לילדים -מתקינים שקעים חסומים או מסתובבים.
המלצות בגינת המשחקים כוללות [http://www.beterem.org/pages/גני__שעשועים.aspx]:
* להשגיח על הילדים בכל משך השהייה בגן השעשועים ושמירה על קשר עין רצוף.
* להסיר מהילדים שרוכים, שרשרות וחוטים שעלולים להיתפס במתקנים.
* לא לאפשר לילדים לאכול בזמן השימוש במתקנים מחשש לחנק.
* להרחיק את הילדים מנדנדות וקרוסלות בתנועה.
* משחקים במתקנים בהתאם לגיל המצויין בהם ובאופן השימוש המקובל.
* לוודא שהמתקנים אינם שבורים ושהם בטוחים לילדים ולהתריע לרשויות במקרה ואין זה כך.
===מניעת הפגעות ילדים בתאונות דרכים===
מעל 40% מכלל מקרי המוות של ילדים בתאונות בישראל נגרמו בשל [[תאונות דרכים בישראל|תאונות דרכים]] - הן כנוסעים במכוניות, כנוסעים ברכב מנועי אחר, כ[[הולכי רגל]] או כ[[רוכבי אופניים]]. הגורם המשמעותי ביותר במניעת הפגעות ילדים בתאונות דרכים, דומה לזה של מבוגרים והוא [[תכנון עירוני]] והגברת שימוש ב[[תחבורה בת קיימא]] ביישובים. [[תכנון עירוני מוטה מכוניות]] ו[[פרבור]] מגבירים את השימוש ברכב ומגביר את האורך, את המהירות הממוצעת של הנסיעות ברכב, ואת ההסתברות של נהגים שינהגו כאשר הם עייפים, חולים או שיכורים. דבר זה מגביר את הסיכוי להיפגעות ילדים כ[[הולכי רגל]] וכן במסגרת פעילות אחרת ברחוב כמו משחק ברחוב או בגינה. ככל שנוסעים יותר במכונית עולה גם הסיכון להיות מעורבים בתאונה עם מכונית אחרת. צעדים כמו [[עירוב שימושי קרקע]], שבילי הליכה בטוחים לבתי ספר, [[איזור מיתון תנועה]] מגבירים מאד את בטיחות הולכי הרגל ורוכבי אופניים וכתוצאה מכך את הבטיחות של ילדים ונערים.
צעדים שהמשפחה יכולה לבצע כוללים קנייה והתקנה של מושבי בטיחות לילדים, בוסטר למכונית, חובת חבישה וחבישה נכונה של [[קסדת אופניים]] ומניעת שכחה של ילד במכונית. בישובים ערבים ובקרב ילדים קטנים יש לשים לב במיוחד לפגיעה של רכב בחצר הבית.
===מניעת טביעה===
טביעה תורמת ל-14% מכלל מקרי המוות מתאונות של ילדים בישראל והיא הגורם השני בחשיבותו למוות בתאונות בילדים לאחר תאונות דרכים.<ref name="beterem2014"/> מניעת טביעה בקרב ילדים קטנים כוללת השגחה על הילדים וכללי זהירות בהקשר של אמבטיה, בריכות קטנות וגישה לבריכות שחיה באתרי נופש וכו'. מניעת טביעה בקרב ילדים גדולים יותר כוללת השגחה צמודה בבריכות ובים וכללים אחרים למניעת טביעה בים עקב סחף (ראו בהמשך). בקרב בני נוער קיימת גם בעייה של טביעה עקב רחצה תחת השפעת אלכוהול או סמים.
==התפתחות הילד והתפחות הרגלי בריאות==
יש מספר גורמים בריאותיים בתקופת הילדות, שיכולים להשפיע על בריאות הפרט לכל אורך חייו. כמו כן גיל הילדות והנערות הוא גיל שמשפיע מאד על התפתחות הרגלים שונים הנוגעים לבריאות האדם.
* השפעות על העובר - חשיפה לרעלים, [[חומרים טרטוגניים]], מחלות שונות (כמו איידס), מחסור בחמצן, וחבלות לעובר.
* [[השמנת יתר בקרב ילדים]] - תאי שומן יכולים להתרבות או לא להתרבות עד גיל מסויים. לאחר גיל זה כמות תאי השומן באדם קבועה אם כי כל תא שומן יכול לגדול או לקטון. לכן אנשים שהיו שמנים בילדותם הם בעלי תאי שומן רבים יותר לעומת אנשים שהיו רזים בילדותם וכתוצאה מכך קשה להם יותר לשמור על משקל תקין.
* [[תת תזונה]] - הילד זקוק למזון כדי להתפתח, והספקה בלתי מתאימה של חומרי מזון עלולה לגרור הפרעות שונות בהתפתחות כגון גובה נמוך, פגיעה ביכולות שכליות, התפתחות לקויה של מערכות המין, בעיות במערכות העיכול ועוד.
* חשיפה לזיהום - ילדים הם בעלי קצב חילוף חומרים גבוה יותר, ובמהלך ההריון, הילדות והנערות מתפתחות מערכות שונות בגוף שעוד לא התעצבו במלואן. כולל מערכות המין, המוח, העיכול, המערכת החיסונית ועוד. חשיפה ל[[זיהום|זיהום סביבתי]] כגון [[זיהום במזון]] או [[זיהום אוויר]], [[חומרי הדברה]], [[זיהום מתרופות]], חשיפה ל[[קרינה סלולרית]] וסוגי קרינה אחרים, יכולה להיות בעלות השלכות חמורות יותר כאשר היא מתרחשת אצל תינוקות וילדים.
* אלימות נגד ילדים והזנחה של ילדים עלולה לגרור בעיות נפשיות שונות וכן פיתוח דפוסים מזיקים בהמשך החיים כגון התמודדות לא מוצלחת עם פוסט-טראומה עקב תקיפה מינית או אלימות במשפחה.
* חשיפה למחלות מדבקות - תינוקות הם בעלי מערכת חיסונית שעוד לא התפתחה במלואה, ולכן יש מחלות שעלולת להזיק להם יותר מאשר למבוגרים. דוגמה לכך היא שפעת.
* [[מניעת עישון|התחלת עישון]] והדרדרות לסמים - רוב המעשנים מתחילים לעשן לפני גיל 18. שאיפת הסיגריה הראשונה עלולה להתרחש בגיל 10-12, בהשראת חברים או אחים, ולפעמים גם בגלל חיקוי של מורים, הורים ודמויות נערצות. שיווק ופרסום של סיגריות ומוצרי טבק אחרים כמו נרגילות משפיע מאד על הסיכוי להתחלת עישון. ל[[לחץ נפשי]], [[לחץ חברתי]] ולנסיבות חברתיות (כגון מעמד כלכלי, ארץ מוצא ועוד) יש השפעה חשובה על ההסתברות להתחלת עישון וגיל התחלת העישון. היות וטבק הוא חומר ממכר מאד, הסיכוי להיות מעשן לפרק ארוך מהחיים עקב עישון בגיל הילדות והנערות גבוה מאד. באופן דומה חשיפה לשתיית אלכוהול וצריכת סמים אחרים נובעת גם היא לא פעם מלחצים בגיל ההתבגרות והרגלים והשקפות מגיל ההתבגרות. כמו כן עישון טבק מגדיל את ההסתברות לצריכת סמים אחרים.
* הרגלי [[תזונה בריאה לילדים]] כגון צריכת יתר של מלח, של חטיפים וסוכר מתחילה בילדות. קבלת מבנה הגוף והמנעות מדיאטות כסאח. חברות מזון ושתייה רבות מודעות לחשיבות הקניית הרגלי תזונה בגיל הילדות ומנסות לעודד ילדים לצרוך מזון עתיר בסוכר, שומן ומלח בגיל הילדות, זהו חלק מתחום רחב יותר שנקרא [[כלכלת השמנה]] - שכן צריכה של מזון עשיר כזה או של שתיה מתוקה יותר לחברות אלה צרכנים לכל החיים.
* [[השלכות בריאותיות וחברתיות של צפייה בטלוויזיה|הרגלי צפייה בטלוויזיה]] ודרכה השפעות נוספות על הרגלי תזונה והרגלי שינה. הדבר כולל את השעות הכוללות של הצפיה, האם אוכלים תוך כדי צפייה בטלוויזיה, התכנים אליהם נחשפים, חשיפה אגבית לטלוויזיה (טלוויזיה הפועלת ברקע) ואת מועד הצפייה (לדוגמה בשעות הערב).
* [[התמכרות למשחקי מחשב|הרגלים הקשורים למשחקי מחשב]].
* תת חשיפה והתפתחות אלרגיות - הקפדה יתרה מידי על היגיינה עלולה לגרור תת חשיפה של המערכת החיסונית של הילד לחומרים שונים ולהתפחתחות מחלות אלרגיות כמו אסטמה בהמשך.
* הרגלי פעילות גופנית וספורט, ופיתוח [[אורח חיים פעיל]] כגון הרגלי הליכה ורכיבה באופניים, התפתחות שיווי משקל, הרגלי נשימה, הרגלי יציבה, בטחון עצמי גופני, שלווה נפשית ועוד. יש לשים לב שספורט קבוצתי עלול לגרום ל[[מתח נפשי]] וחלק מהמחקרים מראים כי הוא מקושר ל[[התחלת עישון]].
* הרגלי היגיינה אישית כגון רחיצת ידיים לפני הארוחה ולאחר הליכה לשירותים, קינוח האף ושמירה על אף יבש, לבוש בהתאם למזג האוויר.
* הרגלי חשיבה שונים הנוגעים לנורמות חברתיות כגון מודעות לפרסומות, מודעות תזונתית, יחס לעישון, יחס לאלימות, זהירות מונעת, נורמות הנוגעות למין.
==ראו גם==
* [[רפואה מונעת]]
* [[השמנת יתר]], [[מזון מהיר ותעשייתי]], [[משקאות ממותקים]], [[כלכלת השמנה]]
* [[תחבורה פעילה]], [[הולכי רגל בישראל]], [[תחבורת אופניים בישראל]],
* [[השפעות בריאותיות של מכוניות]], [[תכנון מוטה רכב פרטי]], [[תאונות דרכים בישראל]]
* [[השלכות בריאותיות וחברתיות של צפייה בטלוויזיה]]
* [[התמכרות למשחקי מחשב]]
* [[מניעת עישון]], [[חברות הסיגריות]], [[מתח נפשי]]
* [[השפעות בריאותיות של קרינה סלולרית]]
* [[זיהום אוויר בישראל]], [[זיהום מזון בישראל]]
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.beterem.org/home/ ארגון "בטרם"]
* [http://www.beterem.org/download/files/00021804.pdf דו"ח תמותת ילדים מהיפגעות בלתי מכוונת בשנת 2013], ארגון "בטרם"
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4524128,00.html דו"ח מדאיג: בכל יומיים וחצי נהרג ילד בתאונה] ד"ר איתי גלפורסם ynet 27.05.14
* [http://www.bello.co.il/he/diete/a/nutrition/?ContentID=351 עשרת הדברות להקניית הרגלי תזונה נכונה לילדים] גילי דלל
* [http://www.eatwell.co.il/?CategoryID=204&ArticleID=1127 תזונה נכונה לילדים] אתר eatwell
{{רפואה מונעת}}
[[קטגוריה:בריאות]]
[[קטגוריה:רפואה מונעת]]
[[קטגוריה:סביבה וילדים]]
ילדים אינם "מבוגרים קטנים" והסיכונים שלהם שונים מאלה של מבוגרים - הם פגיעים יותר לתאונות, הם מהווים קהל יעד לפרסום ושיווק של מוצרים לא בריאים כגון [[כלכלת השמנה|מוצרי מזון מתוקים ומשמינים]], [[עישון סיגריות]] והם פגיעים יותר ל[[זיהום|זיהום סביבתי]] הן בסביבה הביתית, הן [[זיהום במזון|במזון]] והן לזיהום מחוץ לבית. הדגשים בתזונה, בפעילות גופנית, בשינה ובנושאים הנפשיים הם מעט שונים ממבוגרים וכמו כן יש חשיבות לבניית הרגלי בריאות בגיל הילדות שיכולים להשאר לכל אורח החיים. דגשי קידום הבריאות יכולים להיות שונים לילדים בגילאים שונים וכן לפעמים יש הבדלים בין בנות ובנים, וכן בסיכונים של ילדים ממשפחות מבוססות לעומת ילדים עניים יותר וכן הבדלים בין ערבים ויהודים.
מאמצי התערבות להגברת בריאות הילדים כוללים התייחסות למספר מרכיבים שונים - מודעות של ההורים לנושאי בריאות וגידול בריא של הילדים שלהם, פעילות של גורמי בריאות רשמיים כמו רופאים, אחיות, טיפת חלב, קופות החולים כו', קידום של חינוך בריאותי של הילדים עצמם למודעות לנושאים כגון תזונה, נזקי עישון, פעילות גופנית, עיצוב הסביבה הביתית (על ידי תקינה, [[רגולציה]] והסברה להורים) וכן הסביבה העירונית (על ידי תכנון עירוני וחוקים) כך שיהיו בטוחים לילדים מפני תאונות וסלחניים לתאונות. מן הצד השני יש לחצים של חברות [[מזון מהיר]], [[תעשיית המזון]], [[חברות הסיגריות]], [[חברות מכוניות]], [[חברות תקשורת]], [[זיהום תעשייתי|חברות מזהמות]] ו[[חבורת תרופות]] שהאינטרסים הכלליים שלהם היא להגדיל את הרווחיות ככל האפשר, גם על חשבון בריאות הילדים. מודעות גדלה למתח בין האינטרסים הללו מוביל לצעדים שונים להגבלות פרסום ושיווק של מוצרים שונים וכן לצעדי רגולציה נוספים.
==הפחתת תאונות בקרב ילדים ונוער==
תאונות הן גורם התמותה והתחלואה מספר אחד בקרב ילדים ומתבגרים צעירים בישראל. תאונות גורמות לסבל אנושי רב ולהוצאות למשפחה ולמשק. כ-144 ילדים מתים בכל שנה בישראל, 81% מתוכם מתים כתוצאה מהפגעות לא מכוונת (תאונות). 24,000 ילדים מאושפזים מדי שנה, מתוכם 91% כתוצאה מתאונות לא מכוונות לסוגיהן. בישראל יש 180 אלף פניות לחדרי מיון מדי שנה, מתוכן 69% כתוצאה מתאונות שונות.[http://www.beterem.org/template/default.aspx?maincat=4&catId=92&PageId=147]
בשנת 2014 נהרגו 114 ילדים ובני נוער מהיפגעות בלתי מכוונת. שני הגורמים העיקריים לכך הן [[תאונות דרכים]] (42%) וטביעה (18%)
אשר יחד מהווים 60% ממקרי המוות מתאונות. סיבות שכיחות נוספות הן הרעלה או כוויה עקב שריפה (7%), נפילה (6%) וחנק (5%). <ref name="beterem2014">אושרי וויס נטלי ניר, [http://www.beterem.org/download/files/2014.pdf דו"ח תמותת ילדים ובני נוער מהיפגעות בלתי מכוונת בשנת 2014], ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים, 2015</ref>
ילדים שונים הם בעלי סיכון שונה. ילדים בגיל 0-4 ובני נוער בגיל 15-17 הם בעלי סיכון מוגבר לעומת גילאים אחרים. ילדים קטנים חשופים יותר לתאונות דריסה בסביבת הרכב כמו רכב שנוסע לאחור, ומלבד תאונות דרכים הם גם בסיכון בגלל סכנות חנק (ממזון, שקיות, בלונים, חוטים שונים ועוד), טביעה ונפילה. ילדים בגיל 15-17 הם בעלי סיכון יתר לתמותה מתאונות דרכים (בעיקר בנסיעה במכונית, בנסיעה ברכב ממונע אחר, וכהולכי רגל) וכן עקב טביעה, ודקירה. בגיל 10-14 חשופים יותר לתאונות אופניים יחסית לילדים אחרים. כל הילדים חשופים לסכנה כ[[הולכי רגל]]. מספרי מקרי המוות של ילדים ערבים בתאונות גבוה פי 3 לעומת ילדים יהודים.<ref name="beterem2014">אושרי וויס נטלי ניר, [http://www.beterem.org/download/files/2014.pdf דו"ח תמותת ילדים ובני נוער מהיפגעות בלתי מכוונת בשנת 2014], ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים, 2015</ref> ילדים יהודים ביישוב עני (אשכול 1-3) הם בעלי סיכון תמותה בתאונות גבוה פי 2.1 לעומת ילדים בישובים מבוססים יותר (באשכול 4-6) ופי 2.7 לעומת ילדים מישובים עשירים. לעומת זאת אין הבדל בסיכוי התמותה של ילדים ערבים מישוב עני לעומת כאלה בישוב ערבי מבוסס יותר.<ref name="beterem2014"/>
הבית וחצר הבית הוא המקום שבו מתרחשות מרבית התאונות בקרב ילדים (39%) בקרב ילדים יהודים עיקר הסכנות בסביבה זו הן טביעה (22%), נפילה וחנק. ואילו בקרב ילדים ערבים עיקר סכנת המוות הוא מהיפגעות מרכב בחצר הבית (42%) והרעלה או כוויה עקב שריפה (17%). זירת הדרכים היא הזירה השניה המסוכנת לילדים ובה ילדים נפגעים בעיקר מנסיעה במכונית וכהולכי רגל וחלקם עקב שכחה במכונית. במרחב הציבורי הסיבה העיקרית למוות היא טביעה.<ref name="beterem2014"/>
ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים קם במטרה לפעול למען בטיחות הילדים כנגד תאונות. הוא נציג של הארגונים Safe kids World Wide , ו European Child Safety Alliance שעוסקים בנושא בעולם. מטרת הארגון היא להפחית את שיעורי התמותה מפגיעות בקרב ילדים בגילי 0 - 17 ב 35% (יחסית לממוצע בשנים 2005-2003) וכן להוריד את שיעור התמותה בקרב ילדים ערבים שם שיעור ההפגעות בקרב ילדים גבוה יחסית לאוכלוסייה היהודית. [http://www.beterem.org/template/default.aspx?maincat=4&catId=27&PageId=58]
המלצות הארגון מחלוקות לפי גילאים שונים - המלצות לתינוקות, פעוטות, ילדים ונוער. וכן לפי מקומות בבית, ברכב, בגינת המשחקים ובשעות הפנאי, וכן בטיחות בבתי הספר ובגנים. לדוגמה להלן 9 צעדים להכנת בית בטוח יותר לילדים[http://www.beterem.org/template/default.aspx?PageId=279&catId=19&maincat=1]:
# חלונות בטוחים נגד נפילת ילדים - מתקינים סורגים או התקנים להגבלת פתיחת החלון ל-10 ס"מ.
# חומרים מסוכנים במקום בטוח - מתכננים ארונות הניתנים לנעילה, לאחסון חומרים מסוכנים בגובה של 1.5 מ' ומעלה.
# אמצעי חימום בטוחים לילדים - בוחרים אמצעים בטוחים לחימום הבית: מזגן /רדיאטור/הסקה מרכזית/ חימום תת-ריצפתי(לא תנור סליל או גז לדוגמה), ומגבילים אותם לחום מרבי של 50 מעלות צלזיוס (וברמת קרינה שאינה עולה על 4 מילגאוס בחימום תת-ריצפתי).
# מרפסות בטוחות לילדים - מתקינים במרפסות, בגגות ובמדרגות מעקות בעלי שלבים אנכיים, בגובה של 1.30 מ' לפחות.
# מדרגות בטוחות לילדים - מתקינים שערים במעלה המדרגות ובמורדן.
# ברזים בטוחים לילדים - מגבילים את טמפ' המים החמים בברזי הבית ל- 50 מעלות צלזיוס, באמצעות אביזרים מיוחדים המותקנים על צנרת הבית או על ברזי האמבטיה.
# בטיחות מפני שריפות - מתקינים לפחות שני גלאי עשן, אחד באזור המטבח ואחד באזור חדרי הילדים, ומחזיקים מטף כיבוי (רצוי באזור המטבח) ומספרי חירום במקום נגיש.
# רצפה בטוחה לילדים - מרצפים את הבית במרצפות בעלי מקדם בטיחות מפני החלקה, על פי הנדרש בתקן הישראלי.
# שקעים בטוחים לילדים -מתקינים שקעים חסומים או מסתובבים.
המלצות בגינת המשחקים כוללות [http://www.beterem.org/pages/גני__שעשועים.aspx]:
* להשגיח על הילדים בכל משך השהייה בגן השעשועים ושמירה על קשר עין רצוף.
* להסיר מהילדים שרוכים, שרשרות וחוטים שעלולים להיתפס במתקנים.
* לא לאפשר לילדים לאכול בזמן השימוש במתקנים מחשש לחנק.
* להרחיק את הילדים מנדנדות וקרוסלות בתנועה.
* משחקים במתקנים בהתאם לגיל המצויין בהם ובאופן השימוש המקובל.
* לוודא שהמתקנים אינם שבורים ושהם בטוחים לילדים ולהתריע לרשויות במקרה ואין זה כך.
===מניעת הפגעות ילדים בתאונות דרכים===
מעל 40% מכלל מקרי המוות של ילדים בתאונות בישראל נגרמו בשל [[תאונות דרכים בישראל|תאונות דרכים]] - הן כנוסעים במכוניות, כנוסעים ברכב מנועי אחר, כ[[הולכי רגל]] או כ[[רוכבי אופניים]]. הגורם המשמעותי ביותר במניעת הפגעות ילדים בתאונות דרכים, דומה לזה של מבוגרים והוא [[תכנון עירוני]] והגברת שימוש ב[[תחבורה בת קיימא]] ביישובים. [[תכנון עירוני מוטה מכוניות]] ו[[פרבור]] מגבירים את השימוש ברכב ומגביר את האורך, את המהירות הממוצעת של הנסיעות ברכב, ואת ההסתברות של נהגים שינהגו כאשר הם עייפים, חולים או שיכורים. דבר זה מגביר את הסיכוי להיפגעות ילדים כ[[הולכי רגל]] וכן במסגרת פעילות אחרת ברחוב כמו משחק ברחוב או בגינה. ככל שנוסעים יותר במכונית עולה גם הסיכון להיות מעורבים בתאונה עם מכונית אחרת. צעדים כמו [[עירוב שימושי קרקע]], שבילי הליכה בטוחים לבתי ספר, [[איזור מיתון תנועה]] מגבירים מאד את בטיחות הולכי הרגל ורוכבי אופניים וכתוצאה מכך את הבטיחות של ילדים ונערים.
צעדים שהמשפחה יכולה לבצע כוללים קנייה והתקנה של מושבי בטיחות לילדים, בוסטר למכונית, חובת חבישה וחבישה נכונה של [[קסדת אופניים]] ומניעת שכחה של ילד במכונית. בישובים ערבים ובקרב ילדים קטנים יש לשים לב במיוחד לפגיעה של רכב בחצר הבית.
===מניעת טביעה===
טביעה תורמת ל-14% מכלל מקרי המוות מתאונות של ילדים בישראל והיא הגורם השני בחשיבותו למוות בתאונות בילדים לאחר תאונות דרכים.<ref name="beterem2014"/> מניעת טביעה בקרב ילדים קטנים כוללת השגחה על הילדים וכללי זהירות בהקשר של אמבטיה, בריכות קטנות וגישה לבריכות שחיה באתרי נופש וכו'. מניעת טביעה בקרב ילדים גדולים יותר כוללת השגחה צמודה בבריכות ובים וכללים אחרים למניעת טביעה בים עקב סחף (ראו בהמשך). בקרב בני נוער קיימת גם בעייה של טביעה עקב רחצה תחת השפעת אלכוהול או סמים.
==התפתחות הילד והתפחות הרגלי בריאות==
יש מספר גורמים בריאותיים בתקופת הילדות, שיכולים להשפיע על בריאות הפרט לכל אורך חייו. כמו כן גיל הילדות והנערות הוא גיל שמשפיע מאד על התפתחות הרגלים שונים הנוגעים לבריאות האדם.
* השפעות על העובר - חשיפה לרעלים, [[חומרים טרטוגניים]], מחלות שונות (כמו איידס), מחסור בחמצן, וחבלות לעובר.
* [[השמנת יתר בקרב ילדים]] - תאי שומן יכולים להתרבות או לא להתרבות עד גיל מסויים. לאחר גיל זה כמות תאי השומן באדם קבועה אם כי כל תא שומן יכול לגדול או לקטון. לכן אנשים שהיו שמנים בילדותם הם בעלי תאי שומן רבים יותר לעומת אנשים שהיו רזים בילדותם וכתוצאה מכך קשה להם יותר לשמור על משקל תקין.
* [[תת תזונה]] - הילד זקוק למזון כדי להתפתח, והספקה בלתי מתאימה של חומרי מזון עלולה לגרור הפרעות שונות בהתפתחות כגון גובה נמוך, פגיעה ביכולות שכליות, התפתחות לקויה של מערכות המין, בעיות במערכות העיכול ועוד.
* חשיפה לזיהום - ילדים הם בעלי קצב חילוף חומרים גבוה יותר, ובמהלך ההריון, הילדות והנערות מתפתחות מערכות שונות בגוף שעוד לא התעצבו במלואן. כולל מערכות המין, המוח, העיכול, המערכת החיסונית ועוד. חשיפה ל[[זיהום|זיהום סביבתי]] כגון [[זיהום במזון]] או [[זיהום אוויר]], [[חומרי הדברה]], [[זיהום מתרופות]], חשיפה ל[[קרינה סלולרית]] וסוגי קרינה אחרים, יכולה להיות בעלות השלכות חמורות יותר כאשר היא מתרחשת אצל תינוקות וילדים.
* אלימות נגד ילדים והזנחה של ילדים עלולה לגרור בעיות נפשיות שונות וכן פיתוח דפוסים מזיקים בהמשך החיים כגון התמודדות לא מוצלחת עם פוסט-טראומה עקב תקיפה מינית או אלימות במשפחה.
* חשיפה למחלות מדבקות - תינוקות הם בעלי מערכת חיסונית שעוד לא התפתחה במלואה, ולכן יש מחלות שעלולת להזיק להם יותר מאשר למבוגרים. דוגמה לכך היא שפעת.
* [[מניעת עישון|התחלת עישון]] והדרדרות לסמים - רוב המעשנים מתחילים לעשן לפני גיל 18. שאיפת הסיגריה הראשונה עלולה להתרחש בגיל 10-12, בהשראת חברים או אחים, ולפעמים גם בגלל חיקוי של מורים, הורים ודמויות נערצות. שיווק ופרסום של סיגריות ומוצרי טבק אחרים כמו נרגילות משפיע מאד על הסיכוי להתחלת עישון. ל[[לחץ נפשי]], [[לחץ חברתי]] ולנסיבות חברתיות (כגון מעמד כלכלי, ארץ מוצא ועוד) יש השפעה חשובה על ההסתברות להתחלת עישון וגיל התחלת העישון. היות וטבק הוא חומר ממכר מאד, הסיכוי להיות מעשן לפרק ארוך מהחיים עקב עישון בגיל הילדות והנערות גבוה מאד. באופן דומה חשיפה לשתיית אלכוהול וצריכת סמים אחרים נובעת גם היא לא פעם מלחצים בגיל ההתבגרות והרגלים והשקפות מגיל ההתבגרות. כמו כן עישון טבק מגדיל את ההסתברות לצריכת סמים אחרים.
* הרגלי [[תזונה בריאה לילדים]] כגון צריכת יתר של מלח, של חטיפים וסוכר מתחילה בילדות. קבלת מבנה הגוף והמנעות מדיאטות כסאח. חברות מזון ושתייה רבות מודעות לחשיבות הקניית הרגלי תזונה בגיל הילדות ומנסות לעודד ילדים לצרוך מזון עתיר בסוכר, שומן ומלח בגיל הילדות, זהו חלק מתחום רחב יותר שנקרא [[כלכלת השמנה]] - שכן צריכה של מזון עשיר כזה או של שתיה מתוקה יותר לחברות אלה צרכנים לכל החיים.
* [[השלכות בריאותיות וחברתיות של צפייה בטלוויזיה|הרגלי צפייה בטלוויזיה]] ודרכה השפעות נוספות על הרגלי תזונה והרגלי שינה. הדבר כולל את השעות הכוללות של הצפיה, האם אוכלים תוך כדי צפייה בטלוויזיה, התכנים אליהם נחשפים, חשיפה אגבית לטלוויזיה (טלוויזיה הפועלת ברקע) ואת מועד הצפייה (לדוגמה בשעות הערב).
* [[התמכרות למשחקי מחשב|הרגלים הקשורים למשחקי מחשב]].
* תת חשיפה והתפתחות אלרגיות - הקפדה יתרה מידי על היגיינה עלולה לגרור תת חשיפה של המערכת החיסונית של הילד לחומרים שונים ולהתפחתחות מחלות אלרגיות כמו אסטמה בהמשך.
* הרגלי פעילות גופנית וספורט, ופיתוח [[אורח חיים פעיל]] כגון הרגלי הליכה ורכיבה באופניים, התפתחות שיווי משקל, הרגלי נשימה, הרגלי יציבה, בטחון עצמי גופני, שלווה נפשית ועוד. יש לשים לב שספורט קבוצתי עלול לגרום ל[[מתח נפשי]] וחלק מהמחקרים מראים כי הוא מקושר ל[[התחלת עישון]].
* הרגלי היגיינה אישית כגון רחיצת ידיים לפני הארוחה ולאחר הליכה לשירותים, קינוח האף ושמירה על אף יבש, לבוש בהתאם למזג האוויר.
* הרגלי חשיבה שונים הנוגעים לנורמות חברתיות כגון מודעות לפרסומות, מודעות תזונתית, יחס לעישון, יחס לאלימות, זהירות מונעת, נורמות הנוגעות למין.
==ראו גם==
* [[רפואה מונעת]]
* [[השמנת יתר]], [[מזון מהיר ותעשייתי]], [[משקאות ממותקים]], [[כלכלת השמנה]]
* [[תחבורה פעילה]], [[הולכי רגל בישראל]], [[תחבורת אופניים בישראל]],
* [[השפעות בריאותיות של מכוניות]], [[תכנון מוטה רכב פרטי]], [[תאונות דרכים בישראל]]
* [[השלכות בריאותיות וחברתיות של צפייה בטלוויזיה]]
* [[התמכרות למשחקי מחשב]]
* [[מניעת עישון]], [[חברות הסיגריות]], [[מתח נפשי]]
* [[השפעות בריאותיות של קרינה סלולרית]]
* [[זיהום אוויר בישראל]], [[זיהום מזון בישראל]]
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.beterem.org/home/ ארגון "בטרם"]
* [http://www.beterem.org/download/files/00021804.pdf דו"ח תמותת ילדים מהיפגעות בלתי מכוונת בשנת 2013], ארגון "בטרם"
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4524128,00.html דו"ח מדאיג: בכל יומיים וחצי נהרג ילד בתאונה] ד"ר איתי גלפורסם ynet 27.05.14
* [http://www.bello.co.il/he/diete/a/nutrition/?ContentID=351 עשרת הדברות להקניית הרגלי תזונה נכונה לילדים] גילי דלל
* [http://www.eatwell.co.il/?CategoryID=204&ArticleID=1127 תזונה נכונה לילדים] אתר eatwell
{{רפואה מונעת}}
[[קטגוריה:בריאות]]
[[קטגוריה:רפואה מונעת]]
[[קטגוריה:סביבה וילדים]]