שורה 9: |
שורה 9: |
| כשכלכלן מצוי ניגש להתמודד עם בעיה כלכלית, הוא בדרך כלל נעזר בדימויים כלכליים שנלמדו אי שם בתחילת התואר הראשון. גם אם המודלים הסופיים מורכבים בהרבה, הנחות היסוד הנסתרות שלהם (כלומר אלו שאינן גלויית לפעמים אפילו לבוני המודל) מבוססות על מספר קטן של "מודלי-על": הנחות ההתמחות והיד הנעלמה של סמית, סחר חופשי (יתרון יחסי) של ריקרדו, פונקציית ייצור "קוב דאגלאס" של קלארק, "תיבת אדג'וורת'" (להדגמת יעילות פארטו), בחירה בין 2 מוצרים עם קו תקציב ועקומות תועלת, משפטי הרווחה של ארוו, ורובינזון קרוזו. | | כשכלכלן מצוי ניגש להתמודד עם בעיה כלכלית, הוא בדרך כלל נעזר בדימויים כלכליים שנלמדו אי שם בתחילת התואר הראשון. גם אם המודלים הסופיים מורכבים בהרבה, הנחות היסוד הנסתרות שלהם (כלומר אלו שאינן גלויית לפעמים אפילו לבוני המודל) מבוססות על מספר קטן של "מודלי-על": הנחות ההתמחות והיד הנעלמה של סמית, סחר חופשי (יתרון יחסי) של ריקרדו, פונקציית ייצור "קוב דאגלאס" של קלארק, "תיבת אדג'וורת'" (להדגמת יעילות פארטו), בחירה בין 2 מוצרים עם קו תקציב ועקומות תועלת, משפטי הרווחה של ארוו, ורובינזון קרוזו. |
| | | |
− | הסיפור של המודל של רובינזון קרוזו מהווה את הבסיס לתאורית המאקרו (הנאו קלאסית לפחות), והינו פשוט: רובינזון קרוזו חי על אי לבדו. אם ברצונו להגדיל את התועלת שלו עליו להגדיל את מספר המוצרים אותם הוא צורך. כדי לעשות את זה, אין לו ברירה אלא לעבוד. ככל שיעבוד יותר, כך יהיו לו פחות שעות פנאי ויותר מוצרים לצרוך. הבחירה של רובינזון היא אם כן, כמה שעות עליו לעבוד (בהנתן מערכת סובייקטיבית של טעמים ובהנתן "פונקציית ייצור" אובייקטבית), וכך להחליט בין 2 גורמי הנאה: הנאה מפנאי לעומת הנאה כתוצאה מצריכת מוצרים. | + | הסיפור של המודל של רובינזון קרוזו מהווה את הבסיס לתאוריית המאקרו (הנאו קלאסית לפחות), והינו פשוט: רובינזון קרוזו חי על אי לבדו. אם ברצונו להגדיל את התועלת שלו עליו להגדיל את מספר המוצרים אותם הוא צורך. כדי לעשות את זה, אין לו ברירה אלא לעבוד. ככל שיעבוד יותר, כך יהיו לו פחות שעות פנאי ויותר מוצרים לצרוך. הבחירה של רובינזון היא אם כן, כמה שעות עליו לעבוד (בהינתן מערכת סובייקטיבית של טעמים ובהינתן "פונקציית ייצור" אובייקטבית), וכך להחליט בין 2 גורמי הנאה: הנאה מפנאי לעומת הנאה כתוצאה מצריכת מוצרים. |
| | | |
| היות ולרובינזון יש תפוקה שולית פוחתת, כל שעה נוספת של עבודה תיתן לו תוספת של פחות מוצרים. ומצד שני, אם הוא חוסך חלק מהמוצרים שלו ומשתמש בהם כ"הון" או כמכונות שיעזרו לו לעשות יותר עבודה בפחות מאמץ, אזי בעתיד הוא יכול להשקיע את אותה כמות של שעות עבודה, אבל לקבל כמות מוצרים גדולה יותר. בצורה דומה הוא יכול להשקיע ב"טכנולוגיה" ולשפר את פונקציית היצור כך שבאותה כמות הון ובאותן שעות עבודה הוא מייצר עוד מוצרים. | | היות ולרובינזון יש תפוקה שולית פוחתת, כל שעה נוספת של עבודה תיתן לו תוספת של פחות מוצרים. ומצד שני, אם הוא חוסך חלק מהמוצרים שלו ומשתמש בהם כ"הון" או כמכונות שיעזרו לו לעשות יותר עבודה בפחות מאמץ, אזי בעתיד הוא יכול להשקיע את אותה כמות של שעות עבודה, אבל לקבל כמות מוצרים גדולה יותר. בצורה דומה הוא יכול להשקיע ב"טכנולוגיה" ולשפר את פונקציית היצור כך שבאותה כמות הון ובאותן שעות עבודה הוא מייצר עוד מוצרים. |
| | | |
− | המודל הזה, פשטני ככל שיהיה מכיל אמת מסויימת, דבר שמסביר את הפופולריות שלו בקרב כלכלנים. דרך כתבות בעיתונות הוא גם נכנס ומפעפע לפוליטיקאים ולציבור הרחב. הרעיון שאפשר "להשקיע" בעתיד (בדרך כלל על ידי רכישת השכלה או השגה של סוגי הון שונים), ללמוד ולהתפתח ועל ידי כך לפתור בעיות כמו אבטלה, עוני, אי- שיוויון; "לצמוח" הן ברמה האישית והן ברמה הלאומית. כדי שהעניים יוכלו לצאת מהעוני שלהם כל מה שעליהם לעשות הוא ללמוד טוב יותר, לעבוד קשה יותר, להיות קצת זהירים וקצת ברי מזל. הדבר הזה נכון גם לאומה כולה וגם לכלל האנושות. בעוד שרוב האנשים אינם מכירים את מודל רובינזון קרוזו, הרי בהיותו ברור כל כך, הוא המודל השליט בחשיבה כיום. יש אופוזיציות לזרם השמרני או לזרם הנאו- לבירלי, אבל גם המרקסיסטים וגם הקיינסיאנים מתייחסים בחיוב לגידול בייצור – הן ברמה הפרטית והן ברמה הלאומית. | + | המודל הזה, פשטני ככל שיהיה מכיל אמת מסויימת, דבר שמסביר את הפופולריות שלו בקרב כלכלנים. דרך כתבות בעיתונות הוא גם נכנס ומפעפע לפוליטיקאים ולציבור הרחב. הרעיון שאפשר "להשקיע" בעתיד (בדרך כלל על ידי רכישת השכלה או השגה של סוגי הון שונים), ללמוד ולהתפתח ועל ידי כך לפתור בעיות כמו אבטלה, עוני, אי- שיוויון; "לצמוח" הן ברמה האישית והן ברמה הלאומית. כדי שהעניים יוכלו לצאת מהעוני שלהם כל מה שעליהם לעשות הוא ללמוד טוב יותר, לעבוד קשה יותר, להיות קצת זהירים וקצת ברי מזל. הדבר הזה נכון גם לאומה כולה וגם לכלל האנושות. בעוד שרוב האנשים אינם מכירים את מודל רובינזון קרוזו, הרי בהיותו ברור כל כך, הוא המודל השליט בחשיבה כיום. יש אופוזיציות לזרם השמרני או לזרם הנאו-ליברלי, אבל גם המרקסיסטים וגם הקיינסיאנים מתייחסים בחיוב לגידול בייצור – הן ברמה הפרטית והן ברמה הלאומית. |
| | | |
| ==מחסור== | | ==מחסור== |
שורה 29: |
שורה 29: |
| | | |
| ==עולם מלא - אי חי== | | ==עולם מלא - אי חי== |
− | רובינזון קרוזו האמיתי לא היה יכול להתקיים אפילו 5 דקות בעולם ריק. בעולם כזה, שאין בו מלאי אוויר עם חמצן, ושאין בו שרותי טיהור של האויר מדו תחמוצת הפחמן, הוא היה נחנק ומת. גם החברה האנושית כולה נמצאת בתוך ביוספרה ומשתמשת במלאים שמצויים בפלנטה ובשרותי ה"חינם" שהביוספרה מספקת, כמו טיהור מים או ייצור של חמצן. עוד לפני שהחקלאי נוקף אצבע, הצמחים שנעזרים באור השמש, באוויר, במים באדמה ובמיקרו- אורגניזמים, הם אלו המייצרים חמצן לנשימה ומזון לאכילה. | + | רובינזון קרוזו האמיתי לא היה יכול להתקיים אפילו 5 דקות בעולם ריק. בעולם כזה, שאין בו מלאי אוויר עם חמצן, ושאין בו שרותי טיהור של האוויר מדו תחמוצת הפחמן, הוא היה נחנק ומת. גם החברה האנושית כולה נמצאת בתוך ביוספרה ומשתמשת במלאים שמצויים בפלנטה ובשרותי ה"חינם" שהביוספרה מספקת, כמו טיהור מים או ייצור של חמצן. עוד לפני שהחקלאי נוקף אצבע, הצמחים שנעזרים באור השמש, באוויר, במים באדמה ובמיקרו- אורגניזמים, הם אלו המייצרים חמצן לנשימה ומזון לאכילה. |
| | | |
| ברור שרובינזון קרוזו יכול להגדיל את כמות המזון שעומדת לרשותו אם יקטוף יותר פירות (יבצע עבודות לקטות). או לחלופין יסב חלקות "בלתי מועילות" של יער לחלקות גידולים, יאגור מי-גשמים, יגן על הצמחים ממזיקים וכו'. אולם בכל הפעולות האלו הוא משפיע על הרכב הביוספרה. כל עוד ההשפעה קטנה ניתן להתעלם מהשפעתה, אולם ברמות השינוי שהאדם גורם להן היום, התעלמות מהמרכיב הביולוגי והביוספרי של הכלכלה שלנו יכולה להוביל להרס של המערכת ולפיכך להרס של הכלכלה. | | ברור שרובינזון קרוזו יכול להגדיל את כמות המזון שעומדת לרשותו אם יקטוף יותר פירות (יבצע עבודות לקטות). או לחלופין יסב חלקות "בלתי מועילות" של יער לחלקות גידולים, יאגור מי-גשמים, יגן על הצמחים ממזיקים וכו'. אולם בכל הפעולות האלו הוא משפיע על הרכב הביוספרה. כל עוד ההשפעה קטנה ניתן להתעלם מהשפעתה, אולם ברמות השינוי שהאדם גורם להן היום, התעלמות מהמרכיב הביולוגי והביוספרי של הכלכלה שלנו יכולה להוביל להרס של המערכת ולפיכך להרס של הכלכלה. |
שורה 41: |
שורה 41: |
| כלכלנים מניחים ש[[כל דבר הוא הפיך]] (היות והניתוח שלהם הוא שולי והפיכות היא תנאי מתמטי נוח). אבל במערכת ביולוגית המבוססת על תרמודינמיקה, יש פגיעות ומחלות שהתוצאה שלהן אינה הפיכה, ומוות אישי או הכחדה של מינים שלמים הן עוד שתי דוגמאות ליחס בלתי הפיך בזמן. אנו יודעים מעט מידי על מערכות ביוספריות מכדי להעריך אם וכיצד ניתן להחיות מחדש מערכות כאלו שבהן יש תלות הדדית בין מספר מינים שונים. | | כלכלנים מניחים ש[[כל דבר הוא הפיך]] (היות והניתוח שלהם הוא שולי והפיכות היא תנאי מתמטי נוח). אבל במערכת ביולוגית המבוססת על תרמודינמיקה, יש פגיעות ומחלות שהתוצאה שלהן אינה הפיכה, ומוות אישי או הכחדה של מינים שלמים הן עוד שתי דוגמאות ליחס בלתי הפיך בזמן. אנו יודעים מעט מידי על מערכות ביוספריות מכדי להעריך אם וכיצד ניתן להחיות מחדש מערכות כאלו שבהן יש תלות הדדית בין מספר מינים שונים. |
| | | |
− | הדוגמא הקלאסית להדגמה של ייצור מחסור בתחום זה הינה מי שתיה. המערכת הטבעית מייצרת שפע של מי שתיה, אבל אי התפקוד של המערכת הכלכלית מזהם את השתיה וגורם למחסור גדל בתחום זה: הרס או זיהום של מאגרי מי שתיה נקיים, המלחת בארות עקב שאיבת יתר או שפיכת מלחים, הרס של תהליכי טיהור טבעיים המחדשים מאגרים אלו, השתלטות על מאגרי "רכוש ציבורי" והפיכתם לרכוש פרטי שהגישה אליו אסורה או כרוכה בתשלום, גידול אוכלוסייה, ומעבר אוכלוסיות ממקומות שופעי מים אל מקומות דלי מים. כל אלו יכולים לגרום להגדלת המחסור במי שתיה. | + | הדוגמא הקלאסית להדגמה של ייצור מחסור בתחום זה הינה מי שתייה. המערכת הטבעית מייצרת שפע של מי שתייה, אבל אי התפקוד של המערכת הכלכלית מזהם את השתייה וגורם למחסור גדל בתחום זה: הרס או זיהום של מאגרי מי שתייה נקיים, המלחת בארות עקב שאיבת יתר או שפיכת מלחים, הרס של תהליכי טיהור טבעיים המחדשים מאגרים אלו, השתלטות על מאגרי "רכוש ציבורי" והפיכתם לרכוש פרטי שהגישה אליו אסורה או כרוכה בתשלום, גידול אוכלוסייה, ומעבר אוכלוסיות ממקומות שופעי מים אל מקומות דלי מים. כל אלו יכולים לגרום להגדלת המחסור במי שתייה. |
| | | |
| ==עולם מלא מערכות== | | ==עולם מלא מערכות== |
שורה 48: |
שורה 48: |
| *השפעה מקומית יכולה להיות בעלת השפעות כלל מערכתיות שניתן להבחין בה. | | *השפעה מקומית יכולה להיות בעלת השפעות כלל מערכתיות שניתן להבחין בה. |
| *גם אם לא ניתן להבחין בהשפעה כזו, שינוי מקומי מעביר את תת המערכת שהוא קשור בה למצב פנימי חדש. | | *גם אם לא ניתן להבחין בהשפעה כזו, שינוי מקומי מעביר את תת המערכת שהוא קשור בה למצב פנימי חדש. |
− | *שינוי פנימי בתת מערכת יכול לגרום לה להשאיר אותה באותן תגובות לכאורה כלפי חוץ, אבל להתחיל סדרה של מעברי מצב פנימיים, שלבסוף יתבטאו בשינוי מצב חיצוני - כלומר לאחר זמן או לאחר מספר גרויים, תת המערכת תגיב להגיב באופן שונה. | + | *שינוי פנימי בתת מערכת יכול לגרום לה להשאיר אותה באותן תגובות לכאורה כלפי חוץ, אבל להתחיל סדרה של מעברי מצב פנימיים, שלבסוף יתבטאו בשינוי מצב חיצוני - כלומר לאחר זמן או לאחר מספר גירויים, תת המערכת תגיב להגיב באופן שונה. |
| *פעילות כלכלית, כמו ייצור או צריכה, כמו כל פעולה אחרת שלנו, משפיעה בו זמנית על המערכות הקשורות אליה - מערכות הגוף, מערכות הנפש, המערכת הכלכלית, המערכות החברתיות, המערכות הביוספרית. | | *פעילות כלכלית, כמו ייצור או צריכה, כמו כל פעולה אחרת שלנו, משפיעה בו זמנית על המערכות הקשורות אליה - מערכות הגוף, מערכות הנפש, המערכת הכלכלית, המערכות החברתיות, המערכות הביוספרית. |
| * השינוי במערכות הנזכרות משנה בתמורה את מצב העולם ואת מצב האדם, ולכן משנה את המחסור האובייקטיבי והסובייקטיבי הניצב בפני הפרט והחברה. | | * השינוי במערכות הנזכרות משנה בתמורה את מצב העולם ואת מצב האדם, ולכן משנה את המחסור האובייקטיבי והסובייקטיבי הניצב בפני הפרט והחברה. |
שורה 59: |
שורה 59: |
| בכלכלה מתייחסים בדרך כלל אל המוצרים כאילו הם רק מהסוג של החלטה פרטית השפעה פרטית (אני מחליט לקנות עניבה, ורק אני כביכול מושפע מההחלטה הזאת). אבל יש גם מקרים של החלטה פרטית והשפעה ציבורית - איש הציבור הלוקח החלטה ציבורית עקב שיקול פרטי. ומעניינים לא פחות ההחלטות הציבוריות המתבצעות כחלק ממנגנון השוק (ולא פרטית שלי) בעלות השלכות פרטיות. לדוגמא אנשים רבים מחליטים לנסוע ברכב, וכתוצאה מכך יש החלטה לסלול כביש ולא רכבת. כעת אין לי יכולת לנסוע ברכבת, ולא אני בחרתי את זה. גם אם אני מוכן לשלם לדוגמא פי 3 ממחיר נסיעה במכונית על נסיעה ברכבת, זה לא ממש עוזר. רק אם יש מספיק אנשים שמוכנים לשלם כמוני, רק אז יש אופציה כזאת – כלומר זו החלטה ציבורית ולא פרטית. | | בכלכלה מתייחסים בדרך כלל אל המוצרים כאילו הם רק מהסוג של החלטה פרטית השפעה פרטית (אני מחליט לקנות עניבה, ורק אני כביכול מושפע מההחלטה הזאת). אבל יש גם מקרים של החלטה פרטית והשפעה ציבורית - איש הציבור הלוקח החלטה ציבורית עקב שיקול פרטי. ומעניינים לא פחות ההחלטות הציבוריות המתבצעות כחלק ממנגנון השוק (ולא פרטית שלי) בעלות השלכות פרטיות. לדוגמא אנשים רבים מחליטים לנסוע ברכב, וכתוצאה מכך יש החלטה לסלול כביש ולא רכבת. כעת אין לי יכולת לנסוע ברכבת, ולא אני בחרתי את זה. גם אם אני מוכן לשלם לדוגמא פי 3 ממחיר נסיעה במכונית על נסיעה ברכבת, זה לא ממש עוזר. רק אם יש מספיק אנשים שמוכנים לשלם כמוני, רק אז יש אופציה כזאת – כלומר זו החלטה ציבורית ולא פרטית. |
| | | |
− | 2. '''מה שאנשים קונים בשוק הינו "חבילות תפקודים" ולא מוצרים'''. (להרחבה ראו המאמר [[תועלת משרותים ולא מצריכת מוצרים]]). כובעים שונים מספקים חבילות של "הגנה משמש", "הגנה מגשם", "צל על העיניים", "מראה יפה", "מראה אופנתי", "חדש", "השתייכות לקבוצה מסויימת" וכו'. אנו קונים כובעים לא משום קיומם הפיזי (ובטח לא כדי "לצרוך" את המוצר), אלא משום שהם מסוגלים לתת לנו את התפקוד בו אנו מעוניינים. | + | 2. '''מה שאנשים קונים בשוק הינו "חבילות תפקודים" ולא מוצרים'''. (להרחבה ראו המאמר [[תועלת משירותים ולא מצריכת מוצרים]]). כובעים שונים מספקים חבילות של "הגנה משמש", "הגנה מגשם", "צל על העיניים", "מראה יפה", "מראה אופנתי", "חדש", "השתייכות לקבוצה מסויימת" וכו'. אנו קונים כובעים לא משום קיומם הפיזי (ובטח לא כדי "לצרוך" את המוצר), אלא משום שהם מסוגלים לתת לנו את התפקוד בו אנו מעוניינים. |
| | | |
− | מוצר מסויים עשוי להפסיק לספק תפקוד מסויים עבור אדם מסויים ואז בדרך כלל אומרים שהמוצר "לא עובד" (לדוגמא הכובע לא אופנתי, או שגילינו שהוא לא טוב ביום גשום) – כלומר לא מספק לנו תפקוד קריטי שבגללו רכשנו את החבילה הנוכחית של השרותים. לדוגמא, המחשב שלנו עדיין יהיה מועיל בתור מחזיק לדלת גם אם הוא "התקלקל" ולא מספק לנו שרות מרכזי יותר כמו "עיבוד תמלילים". | + | מוצר מסויים עשוי להפסיק לספק תפקוד מסויים עבור אדם מסויים ואז בדרך כלל אומרים שהמוצר "לא עובד" (לדוגמא הכובע לא אופנתי, או שגילינו שהוא לא טוב ביום גשום) – כלומר לא מספק לנו תפקוד קריטי שבגללו רכשנו את החבילה הנוכחית של השירותים. לדוגמא, המחשב שלנו עדיין יהיה מועיל בתור מחזיק לדלת גם אם הוא "התקלקל" ולא מספק לנו שרות מרכזי יותר כמו "עיבוד תמלילים". |
| | | |
| ==ייצור מחסור== | | ==ייצור מחסור== |
שורה 72: |
שורה 72: |
| לגבי תפקודים שליליים של הפעולה (הייצור במקרה זה), יש אינטרס הפוך – להכחיש (גם בפני עצמו), למוסס, להסתיר, לנסות למנוע בחוק או בנורמה או על ידי השפעה על התקשורת, ראשית את זיהוי התפקוד ושנית את הצורך בהפסקת הפגיעה או את התשלום של פיצוי כספי למי שנפגע מאותו תפקוד שלילי (אלו יכולים להיות עובדים, מתחרים עסקיים, צרכנים, או קבוצה כלשהי שכלל אינה מכירה את ייצרן התפקוד השלילי). | | לגבי תפקודים שליליים של הפעולה (הייצור במקרה זה), יש אינטרס הפוך – להכחיש (גם בפני עצמו), למוסס, להסתיר, לנסות למנוע בחוק או בנורמה או על ידי השפעה על התקשורת, ראשית את זיהוי התפקוד ושנית את הצורך בהפסקת הפגיעה או את התשלום של פיצוי כספי למי שנפגע מאותו תפקוד שלילי (אלו יכולים להיות עובדים, מתחרים עסקיים, צרכנים, או קבוצה כלשהי שכלל אינה מכירה את ייצרן התפקוד השלילי). |
| | | |
− | כלכלנים מכנים את המוצרים (חבילות ההתפקוד בלשוני) בשם "טובין" ואת החבילות הרעות בשם "רעים". אבל בעוד שמחקר ה"טובין" פורח ומשגשג, קל להשיג אותם תמורת מחיר מתאים בשוק, וכמותם גדלה במשך הזמן. הרי שלרוב ה"רעים" אין מחיר והם אינם נסחרים בשוק. ברור שגם אין דיון מסודר לגביהם. יש סיכוי טוב שכמותן גדלה עם הזמן (כי הם חלק בלתי נפרד מהחבילות של התפקודים הטובים). אבל אולי בצד הגידול הזה יש מנגנונים אחרים (כמו מנגנוני שוק, חוקים, דתות או תנועות חברתיות) הדואגים להקטין את חבילות התפקוד השליליות. | + | כלכלנים מכנים את המוצרים (חבילות התיפקוד בלשוני) בשם "טובין" ואת החבילות הרעות בשם "רעים". אבל בעוד שמחקר ה"טובין" פורח ומשגשג, קל להשיג אותם תמורת מחיר מתאים בשוק, וכמותם גדלה במשך הזמן. הרי שלרוב ה"רעים" אין מחיר והם אינם נסחרים בשוק. ברור שגם אין דיון מסודר לגביהם. יש סיכוי טוב שכמותן גדלה עם הזמן (כי הם חלק בלתי נפרד מהחבילות של התפקודים הטובים). אבל אולי בצד הגידול הזה יש מנגנונים אחרים (כמו מנגנוני שוק, חוקים, דתות או תנועות חברתיות) הדואגים להקטין את חבילות התפקוד השליליות. |
| | | |
| ההתייחסות הנאו קלאסית לנושא זה יכולה להיות בתור "השפעות חיצוניות" (חיצוניות לשוק). אבל עמדה זו רק מעמיקה את הבלבול, משום שהיא למעשה קוברת את כל הדיון בתור תופעה מיקרו כלכלית שולית וסטטית שאין לגביה דיון מסודר. בעוד שלפנינו מושג מאקרו-כלכלי דינמי מרכזי בחשיבותו בכל הנוגע למחסור בפרט ולכלכלה בכלל. | | ההתייחסות הנאו קלאסית לנושא זה יכולה להיות בתור "השפעות חיצוניות" (חיצוניות לשוק). אבל עמדה זו רק מעמיקה את הבלבול, משום שהיא למעשה קוברת את כל הדיון בתור תופעה מיקרו כלכלית שולית וסטטית שאין לגביה דיון מסודר. בעוד שלפנינו מושג מאקרו-כלכלי דינמי מרכזי בחשיבותו בכל הנוגע למחסור בפרט ולכלכלה בכלל. |
שורה 109: |
שורה 109: |
| ===בריאות=== | | ===בריאות=== |
| * פיתוח תרופות למחלות כרוניות ולא סופניות | | * פיתוח תרופות למחלות כרוניות ולא סופניות |
− | * טיפול של רופאים וחברות תרופות בסיפטומים ולא במקור הבעיה. | + | * טיפול של רופאים וחברות תרופות בסימפטומים ולא במקור הבעיה. |
| * תופעות חברתיות שיוצרות בעיות נפשיות - כמו דיכאון, חרדה, שעמום, ניכור, חוסר תשומת לב. | | * תופעות חברתיות שיוצרות בעיות נפשיות - כמו דיכאון, חרדה, שעמום, ניכור, חוסר תשומת לב. |
| ===בידור=== | | ===בידור=== |
− | * בידור - אמצעי בידור המפעילים את החושים בעיקר באמצעות צעצועים או משחקים או סרטים מפורטים (רעשים, ותמונה, או מראה מפורט) לעומת אמצעי בידור אחרים הדורשים פיתוח מיומנות של הדמיון ודורשים פחות משאבי טבע ואנרגיה לפיתוח ו\ או יכולים לשמש יותר מפעם אחת (ועולים פחות כסף, אך דורשים אנרגיה וזמן כדי לפתח מיומנות ראשונית) דוגמאות: | + | * בידור - אמצעי בידור המפעילים את החושים בעיקר באמצעות צעצועים או משחקים או סרטים מפורטים (רעשים, ותמונה, או מראה מפורט) לעומת אמצעי בידור אחרים הדורשים פיתוח מיומנות של הדמיון ודורשים פחות משאבי טבע ואנרגיה לפיתוח ו/או יכולים לשמש יותר מפעם אחת (ועולים פחות כסף, אך דורשים אנרגיה וזמן כדי לפתח מיומנות ראשונית) דוגמאות: |
| * משחקים לילדים שאפשר לשחק עם קרטון - להתחבא בתוכו, לעשות ממנו "זחל", לגלוש עליו על שיפועי בטון או גבעות, לבנות ממנו "מבצר" וכו' - פעולות הדורשות דמיון ורצוי כמה אנשים. | | * משחקים לילדים שאפשר לשחק עם קרטון - להתחבא בתוכו, לעשות ממנו "זחל", לגלוש עליו על שיפועי בטון או גבעות, לבנות ממנו "מבצר" וכו' - פעולות הדורשות דמיון ורצוי כמה אנשים. |
| * משחקים אנתרופוסופיים - לדוגמה בובה ללא תווי פנים. בובה כזאת יכולה לייצג כמה דמויות שונות, בהתאם לעלילה. לעומת פיראט שיכול להיות (משלב מסויים) רק פיראט. דוגמה נוספת לזה הם משחקים מעץ - לעומת משחקים מפלסטיק - עושר הפרטים של הצעצוע הפלסטיק הוא יתרון בטווח הקצר אבל לא מאפשר ריבוי תפקידים בטווח הארוך. | | * משחקים אנתרופוסופיים - לדוגמה בובה ללא תווי פנים. בובה כזאת יכולה לייצג כמה דמויות שונות, בהתאם לעלילה. לעומת פיראט שיכול להיות (משלב מסויים) רק פיראט. דוגמה נוספת לזה הם משחקים מעץ - לעומת משחקים מפלסטיק - עושר הפרטים של הצעצוע הפלסטיק הוא יתרון בטווח הקצר אבל לא מאפשר ריבוי תפקידים בטווח הארוך. |
שורה 150: |
שורה 150: |
| מחסור שתלוי ברמת האנרגיה הוצאות שמשקיעה שאר האוכלוסייה בפתרון המחסור (יחס ישר או הפוך). | | מחסור שתלוי ברמת האנרגיה הוצאות שמשקיעה שאר האוכלוסייה בפתרון המחסור (יחס ישר או הפוך). |
| | | |
− | כדי להראות שהדבר הזה קיים גם אם לא מאמינים לכל מיני סוציולוגים, נדבר על מציאת בן/בת זוג. כיצורים בעלי רביה מינית (בניגוד ליצורים המתרבים א-מינית - על ידי חלוקה לדוגמא) עלינו למצוא בן/בת זוג אם ברצוננו להוליד ילדים. כמות האנרגיה שנוציא לשם כך תרד מכמות האנרגיה שיש לנו כדי לעשות דברים אחרים. אבל בעוד הגדלת הסיגנל (גידול של זנב ארוך יותר, או קניה של מכונית ארוכה יותר) עשויה להגדיל את הסיכוי הפרטי שלנו למצוא בןבת זוג, היא לא משנה את אחוז | + | כדי להראות שהדבר הזה קיים גם אם לא מאמינים לכל מיני סוציולוגים, נדבר על מציאת בן/בת זוג. כיצורים בעלי רביה מינית (בניגוד ליצורים המתרבים א-מינית - על ידי חלוקה לדוגמא) עלינו למצוא בן/בת זוג אם ברצוננו להוליד ילדים. כמות האנרגיה שנוציא לשם כך תרד מכמות האנרגיה שיש לנו כדי לעשות דברים אחרים. אבל בעוד הגדלת הסיגנל (גידול של זנב ארוך יותר, או קניה של מכונית ארוכה יותר) עשויה להגדיל את הסיכוי הפרטי שלנו למצוא בן/בת זוג, היא לא משנה את אחוז הזוגות בחברה. |
− | הזוגות בחברה. | |
| | | |
| במילים אחרות, אפשר להסתכל על מחסור-יחסי-חברתי-חיובי (המחסור גדל ככל שהשקעה בפתרונו מצד שאר החברה גדל) כעל בזבוז. אם כולם עומדים על קצה האצבעות, איש לא רואה את המשחק טוב יותר. | | במילים אחרות, אפשר להסתכל על מחסור-יחסי-חברתי-חיובי (המחסור גדל ככל שהשקעה בפתרונו מצד שאר החברה גדל) כעל בזבוז. אם כולם עומדים על קצה האצבעות, איש לא רואה את המשחק טוב יותר. |
שורה 168: |
שורה 167: |
| מה שמאפיין את היחסיות בצריכה הוא 2 תהליכים סותרים: מצד אחד הרגל המספק הנאה בפני עצמו. | | מה שמאפיין את היחסיות בצריכה הוא 2 תהליכים סותרים: מצד אחד הרגל המספק הנאה בפני עצמו. |
| | | |
− | ומצד שני עם הזמן הגירוי המקורי כבר מאבד מקסמו, המערכת העצבית מתרגלת אליו ונדרש סגנל בעוצמה חזקה יותר כדי לחוש את אותו דיפרנציאל שקודם חשנו ביחס להפרש סינגל- העדר סיגנל. | + | ומצד שני עם הזמן הגירוי המקורי כבר מאבד מקסמו, המערכת העצבית מתרגלת אליו ונדרש סיגנל בעוצמה חזקה יותר כדי לחוש את אותו דיפרנציאל שקודם חשנו ביחס להפרש סינגל- העדר סיגנל. |
| | | |
| כאן נכנס תהליך הלמידה והעידון - הפיכה של אנשים למומחים ומתן תשומת לב לפרטים שקודם לא שמו לב אליהם, ושאיפת עונג לא רק מהגירוי עצמו אלא גם מתוך אותם הפרטים האלו, שבהיותם קטנים ורבים קשה יותר לאפיין, לייצר, ולהשיג אותם. | | כאן נכנס תהליך הלמידה והעידון - הפיכה של אנשים למומחים ומתן תשומת לב לפרטים שקודם לא שמו לב אליהם, ושאיפת עונג לא רק מהגירוי עצמו אלא גם מתוך אותם הפרטים האלו, שבהיותם קטנים ורבים קשה יותר לאפיין, לייצר, ולהשיג אותם. |
שורה 182: |
שורה 181: |
| | | |
| ==תגובת הכלכלנים== | | ==תגובת הכלכלנים== |
− | כלכלני תורת "ערך התועלת" יוכלו מן הסתם לעלות נימוקי נגד שונים לטענות שהבאתי. אבל נימוקים אלו יהיו פוליטיים ולא מבוססים בכל צורה שהיא על המודלים הכלכליים הקיימים. מדוע? משום שהמודלים הקיימים מניחים כהנחת יסוד שהמחסור הינו נתון מראש, מוחלט, סטטי, סובייקטיבי, ואינסופי. אני טוען שלמחסור יש מימדים שונים שחלק מהם הוא סופי, לא כולו נתון מראש, וחלק ממנו אינו מוחלט כי אם יחסי יש לו מרכיבים דינמיים, ויש לו מרכיבים אוביקטיביים. היות והדיון הכלכלי מתחיל לאחר ההנחה שהמחסור הינו נתון, אין בו את הכלים לדון בתקפות ההנחה עצמה. לכן נימוקים נגדיים מצד כלכלנים יהיו מכמה סוגים : א. או שהם יהיו "בשליפה מהמותן" ללא התייחסות למודל הכלכלי הפורמלי. ב. או שהם יהיו בנויים מהנחות מעגליות שיוכיחו שמחסור הוא מוחלט על סמך ההנחה שמחסור הוא מוחלט, או ג. יצטרכו לבנות מודל שונה מהמודל הקיים בעל הנחות שונות. | + | כלכלני תורת "ערך התועלת" יוכלו מן הסתם לעלות נימוקי נגד שונים לטענות שהבאתי. אבל נימוקים אלו יהיו פוליטיים ולא מבוססים בכל צורה שהיא על המודלים הכלכליים הקיימים. מדוע? משום שהמודלים הקיימים מניחים כהנחת יסוד שהמחסור הינו נתון מראש, מוחלט, סטטי, סובייקטיבי, ואינסופי. אני טוען שלמחסור יש מימדים שונים שחלק מהם הוא סופי, לא כולו נתון מראש, וחלק ממנו אינו מוחלט כי אם יחסי יש לו מרכיבים דינמיים, ויש לו מרכיבים אובייקטיביים. היות והדיון הכלכלי מתחיל לאחר ההנחה שהמחסור הינו נתון, אין בו את הכלים לדון בתקפות ההנחה עצמה. לכן נימוקים נגדיים מצד כלכלנים יהיו מכמה סוגים : א. או שהם יהיו "בשליפה מהמותן" ללא התייחסות למודל הכלכלי הפורמלי. ב. או שהם יהיו בנויים מהנחות מעגליות שיוכיחו שמחסור הוא מוחלט על סמך ההנחה שמחסור הוא מוחלט, או ג. יצטרכו לבנות מודל שונה מהמודל הקיים בעל הנחות שונות. |
| | | |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |