שינויים

טעם נוסף הינו שבאותם יחסים כספיים בין עניים לעשירים, ייתכנו אינספור של מצבי מערכות, בקובעים את העוני למעשה. לדוגמא, אם אנו במדינה בעלת אקלים ממוזג כמו ישראל, אין צורך בהוצאות גדולות מידי על חימום ובידוד. בעוד שבמדינה קרה כמו אירופה, הסבל והסכנה לעניים מצד הקור מעלה את העוני באותם יחסים כספיים (באותו גודל של אי שיוויון בהכנסה).  

טעם נוסף הינו שבאותם יחסים כספיים בין עניים לעשירים, ייתכנו אינספור של מצבי מערכות, בקובעים את העוני למעשה. לדוגמא, אם אנו במדינה בעלת אקלים ממוזג כמו ישראל, אין צורך בהוצאות גדולות מידי על חימום ובידוד. בעוד שבמדינה קרה כמו אירופה, הסבל והסכנה לעניים מצד הקור מעלה את העוני באותם יחסים כספיים (באותו גודל של אי שיוויון בהכנסה).  

מצד שני, הגישה המערכתית מאפשרת להפטר מן הראיה הצרה של עוני כדבר אבסולוטי (בלבד) - אופן התפקוד של המערכת של הגוף והנפש שלי, תלויה באופן התפקוד של מערכות אחרות (כמו המשפחה שלי לדוגמא).   

מצד שני, הגישה המערכתית מאפשרת להיפטר מן הראיה הצרה של עוני כדבר אבסולוטי (בלבד) - אופן התפקוד של המערכת של הגוף והנפש שלי, תלויה באופן התפקוד של מערכות אחרות (כמו המשפחה שלי לדוגמא).   

מסיבה זו, קל לדחות את ההסתכלות על משכורות כספיות (ראו גם, [[ייצור מחסור]]) - העובדה שאדם מסויים או ציבור שלם מרוויח עוד כסף, לא אומרים לנו שמצבו או מצבם השתפר - הנחה כזו מצריכה אותנו להניח שתוך כדי העליה בהכנסה הכספית, מצבם של כל המערכות הקשורות לא נהיה גרוע יותר - דבר שלעיתים רחוקות הינו נכון.  

מסיבה זו, קל לדחות את ההסתכלות על משכורות כספיות (ראו גם, [[ייצור מחסור]]) - העובדה שאדם מסויים או ציבור שלם מרוויח עוד כסף, לא אומרים לנו שמצבו או מצבם השתפר - הנחה כזו מצריכה אותנו להניח שתוך כדי העליה בהכנסה הכספית, מצבם של כל המערכות הקשורות לא נהיה גרוע יותר - דבר שלעיתים רחוקות הינו נכון.  

דוגמה לחשיבה ביקורתית המבוססת על גישה של מערכות לכלכלה היא ההתייחסות ל"בעיית העושר", נקודה חשובה זו דווקא עולה גם בניתוח מרקסיסטי ונאו מרקסיסטי ואצל כלכלנים השואבים את השראתם מקיינס.

דוגמה לחשיבה ביקורתית המבוססת על גישה של מערכות לכלכלה היא ההתייחסות ל"בעיית העושר", נקודה חשובה זו דווקא עולה גם בניתוח מרקסיסטי ונאו מרקסיסטי ואצל כלכלנים השואבים את השראתם מקיינס.

בחשיבה מרקסיסטית ונאו מרכסיסטית הבעייה מופיעה בשם "[סבוטאג'] בתהליכי הייצור" (ראו ביכלר וניצן להסבר טוב בעברית) כאשר האגירה של ההון ואמצעי ייצור בידי מעטים, מאפשרת לבעל הון ל"חבל" בייצור- כלומר להוציא כסף מהזרימה המערכתית ולהשתמש בו להשקעה ספקולטיבית או לאגירה בלבד- לרוב כ[נשק מעמדי] במשא ומתן על רווחיו מול תנאי העובדים ו/או חובתו למדינה (מסים והגבלות תכנון וסביבה) בעוד שהמונחים ההוליסטיים-אקולוגיים כמו "זרימה" לא ממש מופיעים בדיון המרקסיסטי בעניין הרי שההקשר ברור.

בחשיבה מרקסיסטית ונאו מרקסיסטית הבעייה מופיעה בשם "[סבוטאג'] בתהליכי הייצור" (ראו ביכלר וניצן להסבר טוב בעברית) כאשר האגירה של ההון ואמצעי ייצור בידי מעטים, מאפשרת לבעל הון ל"חבל" בייצור- כלומר להוציא כסף מהזרימה המערכתית ולהשתמש בו להשקעה ספקולטיבית או לאגירה בלבד- לרוב כ[נשק מעמדי] במשא ומתן על רווחיו מול תנאי העובדים ו/או חובתו למדינה (מסים והגבלות תכנון וסביבה) בעוד שהמונחים ההוליסטיים-אקולוגיים כמו "זרימה" לא ממש מופיעים בדיון המרקסיסטי בעניין הרי שההקשר ברור.

התייחסות דומה שמעתי לאחרונה מפרופסור רובינשטיין, שהתייחס לדיון בבעיית העוני (ציטוט חופשי) "כשאנו מסתכלים על תהליכים מבניים במשק הישראלי יש לנו בעיית עושר שהיא חמורה בהרבה לכלל החברה מאשר בעיית העוני. הריכוז של הון רב כל כך בידי חבורה מצומצמת של בעלי חברות ומשקיעים הינו בעל השפעה כלכלית מזיקה ובין השאר מפר את האיזון בין כח קנייה והשקעה בייצור, ריכוז כזה של ההון גם יוצר חוסר יציבות בכל הקשור למימון פעולות כלכליות נחוצות... ריכוז כזה של ההון פועל נגד ההתפתחות הכלכלית וסופו שיביא למשבר והלאמות, למצער הלאמות כאלה מתרחשות לרוב אחרי פגיעה חמורה בכלל הציבור ותוך ספיגת נזקים כלכליים על ידי המדינה..." גם בביקורת של רובינשטיין אנחנו יכולים לחוש את הבעייתיות שבהפרעה ל"זרימה" של ההון, ריכוז השליטה במשאבים רבים בידי פרטים וקבוצות מפר איזון ומשפיע לרעה על המערכת- שוב, המושגים המערכתיים לא מופיעים במפורש, אולם הבעייה מתוארת כבעייה מערכתית.  

התייחסות דומה שמעתי לאחרונה מפרופסור רובינשטיין, שהתייחס לדיון בבעיית העוני (ציטוט חופשי) "כשאנו מסתכלים על תהליכים מבניים במשק הישראלי יש לנו בעיית עושר שהיא חמורה בהרבה לכלל החברה מאשר בעיית העוני. הריכוז של הון רב כל כך בידי חבורה מצומצמת של בעלי חברות ומשקיעים הינו בעל השפעה כלכלית מזיקה ובין השאר מפר את האיזון בין כח קנייה והשקעה בייצור, ריכוז כזה של ההון גם יוצר חוסר יציבות בכל הקשור למימון פעולות כלכליות נחוצות... ריכוז כזה של ההון פועל נגד ההתפתחות הכלכלית וסופו שיביא למשבר והלאמות, למצער הלאמות כאלה מתרחשות לרוב אחרי פגיעה חמורה בכלל הציבור ותוך ספיגת נזקים כלכליים על ידי המדינה..." גם בביקורת של רובינשטיין אנחנו יכולים לחוש את הבעייתיות שבהפרעה ל"זרימה" של ההון, ריכוז השליטה במשאבים רבים בידי פרטים וקבוצות מפר איזון ומשפיע לרעה על המערכת- שוב, המושגים המערכתיים לא מופיעים במפורש, אולם הבעיה מתוארת כבעיה מערכתית.  

ניתן למנות מספר מאפיינים ההופכים את בעיית העושר לבעייה מערכתית:

ניתן למנות מספר מאפיינים ההופכים את בעיית העושר לבעיה מערכתית:

1. ריכוז העושר פוגע ב"זרימה" של ההון כמשאב במערכת.

1. ריכוז העושר פוגע ב"זרימה" של ההון כמשאב במערכת.

2. העושר מפר איזונים "אקולוגיים" במערכת (משפיע על נקודות שיווי משקל ומרחיק מיציבות).

2. העושר מפר איזונים "אקולוגיים" במערכת (משפיע על נקודות שיווי משקל ומרחיק מיציבות).

3. יש היזון חוזר שלילי- הבעייה נוטה להחמיר עד למשבר ופתרון.

3. יש היזון חוזר שלילי- הבעיה נוטה להחמיר עד למשבר ופתרון.

מקום בו טבעי לחפש את הדברים שנובעים מתוך כלכלת מערכות הינם תחומים שהם נוטים יותר על עבר המערכתיות ופחות אל האוטונומיות.  

מקום בו טבעי לחפש את הדברים שנובעים מתוך כלכלת מערכות הינם תחומים שהם נוטים יותר על עבר המערכתיות ופחות אל האוטונומיות.  

מקום כזה הוא הבריאות והחינוך. היות וכאן יש מקום למערכות כפולות - הבריאות האישית של אדם היא תלויה במערכת הגופנית (והנפשית) של האדם, וכמו כן שמירה על בריאות תקינה תלויה בהתנהלות בריאה של החברה והסביבה (המנעות מזיהום, הפחתת מתחים, קשרים אישיים טובים וכו'). כמו כן אם יש תקלה במערכת האישית של הגוף, אזי מערכת הבריאות גם היא מתפקדת כמערכת, ולאו דווקא באופן של אוסף אטומים.  

מקום כזה הוא הבריאות והחינוך. היות וכאן יש מקום למערכות כפולות - הבריאות האישית של אדם היא תלויה במערכת הגופנית (והנפשית) של האדם, וכמו כן שמירה על בריאות תקינה תלויה בהתנהלות בריאה של החברה והסביבה (הימנעות מזיהום, הפחתת מתחים, קשרים אישיים טובים וכו'). כמו כן אם יש תקלה במערכת האישית של הגוף, אזי מערכת הבריאות גם היא מתפקדת כמערכת, ולאו דווקא באופן של אוסף אטומים.  

דוגמה קלה לקוחה מתוך מערכת הבריאות האמריקנית. חלק המסיבות ליחס עלות מול תפקוד הנמוך שלה באופן יחסי למדינות אחרות (עלות כספית גבוהה מול ביצועים נמוכים ) ((האמנם? איפה אפשר להשיג נתונים)). נעוצה בכך שעניים מחוייבים לשלם תשלום גבוה לרופא (אותו במקרים רבים אין להם),  ומצד שני בתי החולים מחוייבים לקבל  

דוגמה קלה לקוחה מתוך מערכת הבריאות האמריקנית. חלק המסיבות ליחס עלות מול תפקוד הנמוך שלה באופן יחסי למדינות אחרות (עלות כספית גבוהה מול ביצועים נמוכים ) ((האמנם? איפה אפשר להשיג נתונים)). נעוצה בכך שעניים מחוייבים לשלם תשלום גבוה לרופא (אותו במקרים רבים אין להם),  ומצד שני בתי החולים מחוייבים לקבל  

[[קטגוריה :מערכות]]

[[קטגוריה:מערכות]]