שינויים

==ויכוח על פרדוקס ג'בונס==

==ויכוח על פרדוקס ג'בונס==

המתמטיקאי והכלכלן [http://lenbrookes.com/ לאון ברוקס] (Len Brookes), והכלכלן [http://works.bepress.com/harry_saunders/subject_areas.html הנרי סטדנרטס] (Harry Saunders) הוציאו מספר מאמרים שבהם הם מביאים טענות בעד פרדוקס ג'בונס. ברוקס עסק בנושא בשנות ה-70 של המאה ה-20, הן ברוקס והן סטדנרטס עסקו בשאלות האם [[שימור אנרגיה]] והתייעלות אנרגטית יכולים להגביר את הפליטות של [[גזי חממה]] ולהגביר את [[התחממות עולמית|ההתחממות העולמית]]. במאמרים משנות ה-90 בעיקר ועד השנים האחרונות.  

המתמטיקאי והכלכלן [http://lenbrookes.com/ לאון ברוקס] (Len Brookes), והכלכלן [http://works.bepress.com/harry_saunders/subject_areas.html הארי סאנרדס] (Harry Saunders) הוציאו מספר מאמרים שבהם הם מביאים טענות בעד פרדוקס ג'בונס. ברוקס עסק בנושא בשנות ה-70 של המאה ה-20, הן ברוקס והן סאנרדס עסקו בשאלות האם [[שימור אנרגיה]] והתייעלות אנרגטית יכולים להגביר את הפליטות של [[גזי חממה]] ולהגביר את [[התחממות עולמית|ההתחממות העולמית]]. במאמרים משנות ה-90 בעיקר ועד השנים האחרונות.  

סטדנרטס פרסם ניסח בשנות ה-90 מאמר שניסה להגדיר את Khazzoom–Brookes postulate שמתייחסת לנושא של [[צמיחה כלכלית]] ב[[כלכלה נאו קלאסית|תאוריה הנאו קלאסית]].  

סטדנרטס פרסם ניסח בשנות ה-90 מאמר שניסה להגדיר את Khazzoom–Brookes postulate שמתייחסת לנושא של [[צמיחה כלכלית]] ב[[כלכלה נאו קלאסית|תאוריה הנאו קלאסית]].  

מאמר של סטיב סורל (Steve Sorrell) מינואר 2009 מערער על הממצאים של ג'בונס, ברוקס וסטנדרטס וטוען שיש בהם מספר חולשות אמפיריות ותאורטיות. המאמר מנסה להבהיר את השאלות שפרדוקס ג'בונס מעלה ל[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלה הנאו קלאסית]], ועל נקודות השוואה בין [[כלכלה ביו פיסית|בית הספר הביו פיזי]] של [[כלכלה אקולוגית|הכלכלה אקולוגית]] לבין תומכי הפרדוקס. סורל טוען שהראיות לקיום של פרדקוס ג'בונס אינן חד-משמעיות, אך הוא גם טוען שאפקט ה"ריבארונד" (הפרדקוס) משחק תפקיד מהותי ורחב יותר בכלכלה מאשר בדרך כלל נהוג לחשוב, וכי ל[[אנרגיה]] יש תפקיד חשוב בשיפור [[יעילות כלכלית|היעילות הכלכלית]] וב[[צמיחה כלכלית]] - תפקיד שבדרך כלל מתעלמים ממנו. <ref name="Sorrell_2009">Steve Sorrell, Jevons’ Paradox revisited: The evidence for backfire from improv edenergy efficiency, Energy Policy 37 (2009) 1456–1469</ref>

מאמר של סטיב סורל (Steve Sorrell) מינואר 2009 מערער על הממצאים של ג'בונס, ברוקס וסאנרדס וטוען שיש בהם מספר חולשות אמפיריות ותאורטיות. המאמר מנסה להבהיר את השאלות שפרדוקס ג'בונס מעלה ל[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלה הנאו קלאסית]], ועל נקודות השוואה בין [[כלכלה ביו פיסית|בית הספר הביו פיזי]] של [[כלכלה אקולוגית|הכלכלה אקולוגית]] לבין תומכי הפרדוקס. סורל טוען שהראיות לקיום של פרדקוס ג'בונס אינן חד-משמעיות, אך הוא גם טוען שאפקט ה"ריבאונד" (הפרדוקס) משחק תפקיד מהותי ורחב יותר בכלכלה מאשר בדרך כלל נהוג לחשוב, וכי ל[[אנרגיה]] יש תפקיד חשוב בשיפור [[יעילות כלכלית|היעילות הכלכלית]] וב[[צמיחה כלכלית]] - תפקיד שבדרך כלל מתעלמים ממנו. <ref name="Sorrell_2009">Steve Sorrell, Jevons’ Paradox revisited: The evidence for backfire from improv edenergy efficiency, Energy Policy 37 (2009) 1456–1469</ref>

==השלכות==

==השלכות==

===האופי של טכנולוגיות ושל מוסדות חברתיים===

===האופי של טכנולוגיות ושל מוסדות חברתיים===

השלכה אפשרית נוספת של פרדוקס ג'בונס, דומה להשלכה של היבטים אחרים של [[טכנולוגיה]] כמו [[נעילה טכנולוגית]] והיא שלטכנולוגיות יש "אופי" או "מושכים" (נקודות שיווי משקל) שאליהם הם שואפים. בני אדם יכולים לכוון את הטכנולוגיות לכיוונים שונים, אבל בהנתן נקודות מוצא שנבחרו על ידי שאיפות אנושיות, הטכנולוגיות ישאפו להגיע לנקודות או למסלולים של שיווי משקל מקומיים, בדומה לספינה שנסחפת בעקבות זרם תת-מימי, גם ללא שום התערבות אנושית נוספת.  

השלכה אפשרית נוספת של פרדוקס ג'בונס, דומה להשלכה של היבטים אחרים של [[טכנולוגיה]] כמו [[נעילה טכנולוגית]] והיא שלטכנולוגיות יש "אופי" או "מושכים" (נקודות שיווי משקל) שאליהם הם שואפים. בני אדם יכולים לכוון את הטכנולוגיות לכיוונים שונים, אבל בהינתן נקודות מוצא שנבחרו על ידי שאיפות אנושיות, הטכנולוגיות ישאפו להגיע לנקודות או למסלולים של שיווי משקל מקומיים, בדומה לספינה שנסחפת בעקבות זרם תת-מימי, גם ללא שום התערבות אנושית נוספת.  

היבט זה ניתן להרחבה ל[[מערכות מפזרות]] בכלל וספציפית גם ל[[מוסדות חברתיים]] בפרט. בחירות בני האדם יכולות לשנות את המבנה של מוסד חברתי ובכך ליצור שינוי בנקודות שיווי המשקל שלו ובהשפעות שלו על התנהגות של בני אדם, אבל לאחר מכן, אותו מוסד חברתי הוא בעל "אינרציה" או מושכי שיווי משקל שגורמים לו לנוע בכיוון של שיווי משקל מקומי אחר, ואם רוצים למנוע ממנו תנועה כזו יש לבצע השקעת אנרגיה מתמדת.

היבט זה ניתן להרחבה ל[[מערכות מפזרות]] בכלל וספציפית גם ל[[מוסדות חברתיים]] בפרט. בחירות בני האדם יכולות לשנות את המבנה של מוסד חברתי ובכך ליצור שינוי בנקודות שיווי המשקל שלו ובהשפעות שלו על התנהגות של בני אדם, אבל לאחר מכן, אותו מוסד חברתי הוא בעל "אינרציה" או מושכי שיווי משקל שגורמים לו לנוע בכיוון של שיווי משקל מקומי אחר, ואם רוצים למנוע ממנו תנועה כזו יש לבצע השקעת אנרגיה מתמדת.

* [http://thebreakthrough.org/archive/why_energy_efficiency_does_not מדוע חסכון אנרגטי לא יביא להורדה בצריכת האנרגיה] ,Michael Shellenberger, Harry Saunders, Breakthrough Institute ספטמבר 2010

* [http://thebreakthrough.org/archive/why_energy_efficiency_does_not מדוע חסכון אנרגטי לא יביא להורדה בצריכת האנרגיה] ,Michael Shellenberger, Harry Saunders, Breakthrough Institute ספטמבר 2010

* [http://thebreakthrough.org/archive/in_40_years_of_energy_efficien 40 שנה של שיפורים לחסכון אנרגטי, אין שינוי בצריכת האנרגיה הביתית] Breakthrough Institute, ספטמבר 2010

* [http://thebreakthrough.org/archive/in_40_years_of_energy_efficien 40 שנה של שיפורים לחסכון אנרגטי, אין שינוי בצריכת האנרגיה הביתית] Breakthrough Institute, ספטמבר 2010

* [http://works.bepress.com/harry_saunders/subject_areas.html מאמרים של הרי סנדרס על ריבאונד אפקט]

* [http://works.bepress.com/harry_saunders/subject_areas.html מאמרים של הארי סאנדרס על ריבאונד אפקט]

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3477229,00.html האם החיסכון באנרגיה אכן חוסך באנרגיה?] רויטרס, 29.11.07, ynet

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3477229,00.html האם החיסכון באנרגיה אכן חוסך באנרגיה?] רויטרס, 29.11.07, ynet

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==