שינויים

תועלתנות מתוארת לאיטים קרובות בביטוי "הדבר הטוב ביותר למספר הגדול ביותר של האנשים". תועלת, ה"טוב" שלפי התאוריה יש להביא אותו למקסימום, הוגדרה על ידי הוגים שונים כאושר או כעונג (לעומת סבל או כאב), ויש זרמים בתועלתנות המגדירים זאת כסיפוק של העדפות. לפי הגדרה זו שמחה או עונג הם הערך החברתי החשוב ביותר.  

תועלתנות מתוארת לאיטים קרובות בביטוי "הדבר הטוב ביותר למספר הגדול ביותר של האנשים". תועלת, ה"טוב" שלפי התאוריה יש להביא אותו למקסימום, הוגדרה על ידי הוגים שונים כאושר או כעונג (לעומת סבל או כאב), ויש זרמים בתועלתנות המגדירים זאת כסיפוק של העדפות. לפי הגדרה זו שמחה או עונג הם הערך החברתי החשוב ביותר.  

ניתן להסתכל על תועלתנות כאל גישה כמותנית ורדקצוניסטית לאתיקה. לעיתים קרובות מעמידים אותה בניגוד לאתיקה הדאונטולוגית (שאינה מסתכלת על התוצאות של פעולה כאל משתנה חשוב בחשיבות המוסרית שלו) ולאתיקה של המעלות (virtue ethics שמתמקדת בתכונות היחיד) ולאתיקות נוצריות ומסורתיות של פעולות מוסריות מול -אי מוסריות על פי סולם ערכים כלשהו של החברה.  

ניתן להסתכל על תועלתנות כאל גישה כמותנית ורדוקציוניסטית לאתיקה. לעיתים קרובות מעמידים אותה בניגוד לאתיקה הדאונטולוגית (שאינה מסתכלת על התוצאות של פעולה כאל משתנה חשוב בחשיבות המוסרית שלו) ולאתיקה של המעלות (virtue ethics שמתמקדת בתכונות היחיד) ולאתיקות נוצריות ומסורתיות של פעולות מוסריות מול -אי מוסריות על פי סולם ערכים כלשהו של החברה.  

תועלתנות מהווה אחד הבסיסים ל[[כלכלה נאו קלאסית]] שמגדירה את הסיבות לפעולות האנושיות כמו גם את המצב הרצוי לחברה במונחים של "מיקסום תועלת" (לאדם פרטי) או "מיקסום תוחלת התועלת" (כלומר התועלת הממוצעת לחברה שלמה).  

תועלתנות מהווה אחד הבסיסים ל[[כלכלה נאו קלאסית]] שמגדירה את הסיבות לפעולות האנושיות כמו גם את המצב הרצוי לחברה במונחים של "מיקסום תועלת" (לאדם פרטי) או "מיקסום תוחלת התועלת" (כלומר התועלת הממוצעת לחברה שלמה).  

מעשה מביא תועלת אם הוא מביא למקסימום הטוב למספר הרב ביותר של אנשים.  

מעשה מביא תועלת אם הוא מביא למקסימום הטוב למספר הרב ביותר של אנשים.  

בעיה אחת בהגדרה של בנתהם היא שהמונח המקובל לעונג הוא שונה ומתייחס להרגשה חושית או חוויתית רגעית, ללא התייחסות לעתיד. בניגוד לבנת'ם, ביישומים רבים של התועלתנות, בעיקר בכלכלה, מתעלמים משיקולים כמו "היותו טהור" או "היותו פורה"  כלומר להשלכות הנוספות שעלולות להיות לפעולות בעתיד, ומתמקדים רק בעונג רגעי קצר טווח. הבעיה היא שפעמים רבות קשה לדעת מה יהיו ההשלכות של פעולה כלשהי בעתיד. הוגים שונים כמו הפילוסוף ר. מ. הייר שפיתח את תורת התועלתנות הדו-שלבית, או הפילוסוף דניאל דנט מתייחסים לבעיה זו.  

בעיה אחת בהגדרה של בנתהם היא שהמונח המקובל לעונג הוא שונה ומתייחס להרגשה חושית או חווייתית רגעית, ללא התייחסות לעתיד. בניגוד לבנת'ם, ביישומים רבים של התועלתנות, בעיקר בכלכלה, מתעלמים משיקולים כמו "היותו טהור" או "היותו פורה"  כלומר להשלכות הנוספות שעלולות להיות לפעולות בעתיד, ומתמקדים רק בעונג רגעי קצר טווח. הבעיה היא שפעמים רבות קשה לדעת מה יהיו ההשלכות של פעולה כלשהי בעתיד. הוגים שונים כמו הפילוסוף ר. מ. הייר שפיתח את תורת התועלתנות הדו-שלבית, או הפילוסוף דניאל דנט מתייחסים לבעיה זו.  

==ביקורת==

==ביקורת==

===מהי תועלת===

===מהי תועלת===

ביקורת אחת שמשתקפת גם בתוך הזרם התועלתני נוגעת לשאלה מהו אותו "טוב" שיש למקסם. האם מדובר בעונג רגעי, או בתחושה סובייקטיבית של אושר (עמדה הקיימת בתוך המחנה של הכלכלה הנאו קלאסית). האם הדבר כולל גם היבטים של נוספים אובייקטיבים יותר כמו אורך חיים, או בריאות? מה עושים כאשר יש התנגשות בין דברים המחוללים עונג לבין דברים הפוגעים בבריאות (כמו סמים, או מזון משמין)? ביקורת דומה לכך כתב מרקס כשכתב שכדי לדעת מה טוב לכלב יש לדעת קודם את טיבו של הכלב.  

ביקורת אחת שמשתקפת גם בתוך הזרם התועלתני נוגעת לשאלה מהו אותו "טוב" שיש למקסם. האם מדובר בעונג רגעי, או בתחושה סובייקטיבית של אושר (עמדה הקיימת בתוך המחנה של הכלכלה הנאו קלאסית). האם הדבר כולל גם היבטים של נוספים אובייקטיביים יותר כמו אורך חיים, או בריאות? מה עושים כאשר יש התנגשות בין דברים המחוללים עונג לבין דברים הפוגעים בבריאות (כמו סמים, או מזון משמין)? ביקורת דומה לכך כתב מרקס כשכתב שכדי לדעת מה טוב לכלב יש לדעת קודם את טיבו של הכלב.  

הכלכלן [[טיבור סקיטובסקי]] כתב בנושא של ההבדל בין עונג לבין נוחות, תוך התמקדות בנושא של גירוי עצבי. לפי סקיטובסקי, דווקא קיום של גירוי שמסב נוחות, גורם לכך שקשה לחוש עונג.  

הכלכלן [[טיבור סקיטובסקי]] כתב בנושא של ההבדל בין עונג לבין נוחות, תוך התמקדות בנושא של גירוי עצבי. לפי סקיטובסקי, דווקא קיום של גירוי שמסב נוחות, גורם לכך שקשה לחוש עונג.  

הקושי המתעורר מכך ליישומים מעשיים של תועלתנות, נוגע לייצוג הקבוצות האלה ב[[שוק]]. תועלתנים רבים תומכים באידאולוגיה של [[שוק חופשי]] בגלל שבתנאים מסויימים של [[שוק משוכלל]], [[התאוריה הנאו קלאסית]] טוענת כי כך תמוקסם התועלת החברתית. אלא שנציגים של שתי הקבוצות הללו - דורות העתיד ובעלי חיים, אינם שחקנים פעילים בשוק.  

הקושי המתעורר מכך ליישומים מעשיים של תועלתנות, נוגע לייצוג הקבוצות האלה ב[[שוק]]. תועלתנים רבים תומכים באידאולוגיה של [[שוק חופשי]] בגלל שבתנאים מסויימים של [[שוק משוכלל]], [[התאוריה הנאו קלאסית]] טוענת כי כך תמוקסם התועלת החברתית. אלא שנציגים של שתי הקבוצות הללו - דורות העתיד ובעלי חיים, אינם שחקנים פעילים בשוק.  

ביקורת חברתית (בעיקר על רקע של דרישות ל"שוק חופשי") טוענת כי העניים עלולים לסבול מקיפוח הזכויות שלהם בגלל שיש [[עלויות עסקה]], [[שחיתות]], [[השפעות חיצוניות]] והיבטים נוספים המאפשרים לארגונים גדולים, כולל [[תאגידים גדולים]] לפגוע בזכויות אדם, בצרכנים, בעובדים, שכנים וכו' בלי שהללו מודעים לכך או בלי שיש להם יכולת לפעול בשוק או מחוצה לו (לדוגמה דרך תביעות בבתי משפט) בצורה אפקטיבית כדי להפסיק את הפגיעה. לפי גישה זו ולפי גישות ב[[כלכלה מוסדית]] הממשלה היא לא הגוף היחיד שעלול לפגוע בציבור ולהגביל את חירותו, ושוק לא מתפקד בצורה נייטרלית ושוויונית כפי שהוא מוצג לפעמים בתאוריות הכלכליות. לדוגמה הפרה של חוזים של עובדים עניים, זיהום הגורם לפגיעה בעובדים או שכנים של מפעל - בלי שיש לנפגעים די כוח כדי למנוע את הפגיעה בגלל בעיות של מחסור בהוכחות, מחסור במשאבים, אפליה ועוד.

ביקורת חברתית (בעיקר על רקע של דרישות ל"שוק חופשי") טוענת כי העניים עלולים לסבול מקיפוח הזכויות שלהם בגלל שיש [[עלויות עסקה]], [[שחיתות]], [[השפעות חיצוניות]] והיבטים נוספים המאפשרים לארגונים גדולים, כולל [[תאגידים גדולים]] לפגוע בזכויות אדם, בצרכנים, בעובדים, שכנים וכו' בלי שהללו מודעים לכך או בלי שיש להם יכולת לפעול בשוק או מחוצה לו (לדוגמה דרך תביעות בבתי משפט) בצורה אפקטיבית כדי להפסיק את הפגיעה. לפי גישה זו ולפי גישות ב[[כלכלה מוסדית]] הממשלה היא לא הגוף היחיד שעלול לפגוע בציבור ולהגביל את חירותו, ושוק לא מתפקד בצורה ניטרלית ושוויונית כפי שהוא מוצג לפעמים בתאוריות הכלכליות. לדוגמה הפרה של חוזים של עובדים עניים, זיהום הגורם לפגיעה בעובדים או שכנים של מפעל - בלי שיש לנפגעים די כוח כדי למנוע את הפגיעה בגלל בעיות של מחסור בהוכחות, מחסור במשאבים, אפליה ועוד.

===אוכלוסין===

===אוכלוסין===

בעיה אחרת נוגעת לשאלה של [[פיצוץ אוכלוסין]]. האם יש להעדיף תועלת נמוכה ל-10 מיליארד אנשים, על פני תועלת גבוה למיליארד אנשים?  

בעיה אחרת נוגעת לשאלה של [[פיצוץ אוכלוסין]]. האם יש להעדיף תועלת נמוכה ל-10 מיליארד אנשים, על פני תועלת גבוה למיליארד אנשים?  

רוב ההוגים שעסקו בנושא של תועלת, לא התייחסו לקשר בין גודל האוכלוסייה , [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]] התומכות בה וכמות האושר של האוכלוסייה. [[ג'ון סטיוארט מיל]] כתב על הנושא כבר במאה ה-19 (עוד לפני הפיתוח של הרעיון של מערכת אקולוגית): "אם כדור הארץ חייב להפסיד חלק גדול זה של הנעימות שלו, שהוא חייב לדברים שהגידול הבלתי מוגבל של עושר ו/אוכלוסייה יעקרו ממנו, אך ורק לשם המטרה לאפשר לו לתמוך באוכלוסייה גדולה יותר, אבל לא טובה או מאושרת יותר, אני מאוד מקווה, למען הדורות הבאים, כי הם יהיו שבאי רצון להיות במצב יציב, הרבה לפני שהצורך בכך יאלץ אותם להגיע לכך."  

רוב ההוגים שעסקו בנושא של תועלת, לא התייחסו לקשר בין גודל האוכלוסייה, [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]] התומכות בה וכמות האושר של האוכלוסייה. [[ג'ון סטיוארט מיל]] כתב על הנושא כבר במאה ה-19 (עוד לפני הפיתוח של הרעיון של מערכת אקולוגית): "אם כדור הארץ חייב להפסיד חלק גדול זה של הנעימות שלו, שהוא חייב לדברים שהגידול הבלתי מוגבל של עושר ו/אוכלוסייה יעקרו ממנו, אך ורק לשם המטרה לאפשר לו לתמוך באוכלוסייה גדולה יותר, אבל לא טובה או מאושרת יותר, אני מאוד מקווה, למען הדורות הבאים, כי הם יהיו שבאי רצון להיות במצב יציב, הרבה לפני שהצורך בכך יאלץ אותם להגיע לכך."  

הוגים מאוחרים יותר בזרם הליברלי לא הלכו בעקבות מיל - חלקם הכחישו כי יש מגבלות כלשהן על גודל האוכלוסייה וחלקם התעלמו מקשר אפשרי בין גודל האוכלוסייה לבין [[שירותי המערכת האקולוגית]] או משאבי טבע , או בין שירותים אלה לבין הרווחה האנושית.

הוגים מאוחרים יותר בזרם הליברלי לא הלכו בעקבות מיל - חלקם הכחישו כי יש מגבלות כלשהן על גודל האוכלוסייה וחלקם התעלמו מקשר אפשרי בין גודל האוכלוסייה לבין [[שירותי המערכת האקולוגית]] או משאבי טבע, או בין שירותים אלה לבין הרווחה האנושית.

===תועלתנות מול אנוכיות===

===תועלתנות מול אנוכיות===